פרק ח' הלכות מתנות עניים

הצדקה כנדר,פדיון שבויים

בפרק זה שני נושאים: בחלקו הראשון של הפרק מבאר הרמב"ם שהצדקה דינה כנדר, ואת ההשלכות של כלל זה (יש לתיתה בהקדם, בהתאם לתוכן ההתחייבות. הגבאי אינו רשאי לשנות וכו')
בחלקו השני של הפרק עוסק הרמב"ם במצוות פדיון שבויים, ודן בדיני קדימות בפדיון שבויים ובצדקה:

פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים, קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן; וְאֵין לָךְ מִצְוָה רַבָּה כְּמוֹ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים: שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים, וּבִכְלַל הָעֲרֻמִּים; וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעְלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ–הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל "לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ" (דברים טו,ז), וְעַל "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז), וְעַל "לֹא-יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ, לְעֵינֶיךָ" (ויקרא כה,נג); וּבִטַּל מִצְוַת "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ" (דברים טו,ח; דברים טו,יא), וּמִצְוַת "וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ" (ויקרא כה,לו), "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט,יח), וְ"הַצֵּל, לְקֻחִים לַמָּוֶת" (משלי כד,יא), וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כְּאֵלּוּ. וְאֵין לָךְ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים.

דין קדימה:
א) פדיון שבויים– קודם לכל, אך לא ביוקר.
ב) אשה–קודמת לאיש.
ג) סדר הקדימה–אביו ורבו, הגדול בחכמה, כהן, לוי, ישראל, חלל ושאר הפסולים.

אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן, מפני תיקון העולם–שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם; ואין מבריחין את השבויים, מפני תיקון העולם–שלא יהיו האויבים מכבידין עליהן את העול, ומרבים בשמירתן.

💰תרומה מגוי:
א) תתקבל – לביהכ"נ, או לעניים בצנעה.
ב) לא תתקבל – לבית המקדש, לעניים בפרהסיא.
ג) תוחזר התרומה לגוי–דברים מסויימים לבית המקדש כמפורט בפרק.