א. תִּגְלַחַת הַטָּהֳרָה כֵּיצַד הִיא? כְּשֶׁיִּגְמֹר הַנָּזִיר יְמֵי נְזִירוּתוֹ, מֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת: כֶּבֶשׁ לְעוֹלָה, וְכִבְשָׂה לְחַטָּאת, וְאַיִל לִשְׁלָמִים. הֵבִיא שְׁלָשְׁתָּן וְלֹא פֵּרֵשׁ: הָרְאוּיָה לְחַטָּאת – תִּקְרַב לְחַטָּאת, וְהָרְאוּיָה לִשְׁלָמִים – שְׁלָמִים, וְהָרְאוּיָה לְעוֹלָה – עוֹלָה.
וּמֵבִיא עִם אֵיל הַשְּׁלָמִים שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי עִשָּׂרוֹן סֹלֶת, אוֹפֶה מֵהֶן עֶשְׂרִים חַלָּה, עֶשֶׂר חַלּוֹת מַצּוֹת וַעֲשָׂרָה רְקִיקֵי מַצּוֹת, וּמוֹשֵׁחַ הָעֶשְׂרִים בִּרְבִיעִית שֶׁמֶן. וְשִׁעוּר זֶה – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּמֵבִיא הָעֶשְׂרִים בִּכְלִי אֶחָד.
ב. וְשׁוֹחֵט הַחַטָּאת תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הָעוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁלָמִים, וְאַחַר כָּךְ מְגַלֵּחַ. וְאִם גִּלַּח אַחַר שֶׁשָּׁחַט הַחַטָּאת אוֹ הָעוֹלָה – יָצָא. וּמְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן, וְלוֹקֵחַ מִן הָרֹטֶב שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וְנוֹתֵן עַל הַשֵּׂעָר, וְאַחַר כָּךְ מַשְׁלִיכוֹ לָאֵשׁ תַּחַת דּוּד הַשְּׁלָמִים. וְאִם הִשְׁלִיכוֹ תַּחַת הַחַטָּאת – יָצָא.
ג. וְהֵיכָן מְגַלֵּחַ שְׂעָרוֹ? בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים בְּלִשְׁכַּת הַנְּזִירִים שֶׁהָיְתָה שָׁם בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, וְשָׁם מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן וּמַשְׁלִיכִין שְׂעָרָן לָאֵשׁ. וְאִם גִּלַּח בַּמְּדִינָה – יָצָא. וּבֵין שֶׁגִּלַּח בַּמְּדִינָה בֵּין שֶׁגִּלַּח בַּמִּקְדָּשׁ – תַּחַת הַדּוּד הוּא מַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ. וְאֵינוֹ מְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִּהְיֶה פֶּתַח הָעֲזָרָה פָּתוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר ו,יח) – לֹא שֶׁיְּגַלֵּחַ נֶגֶד הַפֶּתַח, שֶׁזֶּה בִּזְיוֹן מִקְדָּשׁ הוּא.
ד. וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל וְחַלַּת מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל וְרָקִיק מַצָּה אֶחָד, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר אוֹ הַנְּזִירָה וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הֻתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לְמֵתִים.
ה. נָזִיר מְמֹרָט אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַּעַר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר אוֹ שֶׁאֵין לוֹ כַּפַּיִם – הֲרֵי זֶה מַקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו, וְיִשְׁתֶּה, וְיִטַּמֵּא. וְאִם הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו וְלֹא גִּלַּח רֹאשׁוֹ – אֵין הַתִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת, אֶלָּא שׁוֹתֶה וּמִטַּמֵּא לָעֶרֶב, שֶׁמִּשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף, שֶׁכָּל דְּבָרִים אֵלּוּ לְמִצְוָה וְלֹא לְעַכֵּב.
ו. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַתִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת עָלָיו, מִצְוָה לְגַלֵּחַ אֲפִלּוּ לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה. וְנָזִיר שֶׁגִּלַּח שֶׁלֹּא בְּתַעַר אוֹ שֶׁגִּלַּח וְשִׁיֵּר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – לֹא עָשָׂה כְּלוּם וְלֹא קִיֵּם מִצְוַת גִּלּוּחַ, בֵּין נָזִיר טָהוֹר בֵּין נָזִיר טָמֵא.
ז. גִּלַּח וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְצִמַּח רֹאשׁוֹ כֻּלּוֹ וְחָזַר וְגִלְּחוֹ כֻּלּוֹ עִם אוֹתָן שְׁתֵּי הַשְּׂעָרוֹת, אוֹ שֶׁגִּלַּח אַחַת וְנִשְׁאֲרָה אַחַת – הֲרֵי זֶה קִיֵּם מִצְוַת גִּלּוּחַ. נָשְׁרָה אַחַת וְגִלַּח אַחַת – אֵין כָּאן מִצְוַת גִּלּוּחַ.
ח. גִּלַּח עַל הַשְּׁלָמִים וְנִמְצָא פָּסוּל – תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. עַל הַחַטָּאת וְנִמְצֵאת שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם חַטָּאת, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא הַשְּׁלָמִים וְהָעוֹלָה וְקָרְבוּ כְּמִצְוָתָן – תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ.
ט. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה וְעַל הַשְּׁלָמִים וְנִשְׁחֲטוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבָּנוֹת אֲחֵרוֹת לְהַקְרִיבָן לִשְׁמָן – תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ.
י. גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר – תִּגְלַחְתּוֹ כְּשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים וְיִקְרְבוּ כְּהִלְכָתָן.
יא. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה' – הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁנִּתְגַּלַּח בְּתוֹךְ יְמֵי נְזִירוּתוֹ, שֶׁהוּא סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְנִמְצָא מוֹנֶה שְׁלֹשִׁים יוֹם אַחַר הַתִּגְלַחַת הַפְּסוּלָה וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו.
יב. שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – כְּשֵׁרִים, וְאֵין עוֹלִין לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם וְלֹא מַתָּנוֹת וְלֹא זְרוֹעַ.
יג. שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת הָאֵלּוּ וְהַלֶּחֶם הַבָּא עִמָּהֶן – הַכֹּל מִן הַחֻלִּין כִּשְׁאָר נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
יד. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנַת שֶׁאֲגַלֵּחַ מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי' – הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו מִן הַמַּעֲשֵׂר אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.
טו. הָאִישׁ שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר – יֵשׁ לוֹ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת אָבִיו לְעַצְמוֹ, וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל קָרְבְּנוֹת אָבִיהָ. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה הוּא. כֵּיצַד? מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לִקְנוֹת בָּהֶן קָרְבְּנוֹתָיו וּמֵת, וְהִנִּיחַ הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין, וְאָמַר אַחַר מוֹת אָבִיו: 'הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנַת שֶׁאָבִיא קָרְבְּנוֹתַי בַּמָּעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִי בְּקָרְבְּנוֹתָיו' – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מֵהֶן קָרְבְּנוֹתָיו.
וְכֵן אִם הָיוּ הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִין, וּמֵת הָאָב, וְאָמַר הַבֵּן אַחַר מוֹתוֹ: 'הֲרֵינִי מְגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִי' – הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו מֵהֶם. אֲבָל אִם לֹא אָמַר – יִפְּלוּ הַמָּעוֹת לִנְדָבָה.
מֵת הָאָב וְהִנִּיחַ בָּנִים רַבִּים – חוֹלְקִין הַמָּעוֹת הַסְּתוּמִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְרֻשָּׁה לָהֶן, וְיֵשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶן לְגַלֵּחַ עַל חֶלְקוֹ. וְהַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּהֶן פִּי שְׁנַיִם.
טז. בֵּין שֶׁהָיָה הָאָב נְזִיר עוֹלָם וְהַבֵּן נְזִיר זְמַן קָצוּב, בֵּין שֶׁהָיָה הָאָב נְזִיר זְמַן קָצוּב וְהַבֵּן נְזִיר עוֹלָם – הֲרֵי זֶה מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו מִמְּעוֹת נְזִירוּת אָבִיו.
יז. הִפְרִישׁ הָאָב מָעוֹת לְהָבִיא בָּהֶן קָרְבְּנוֹת טֻמְאָה וּמֵת – אֵין הַבֵּן מֵבִיא בָּהֶן קָרְבַּן טָהֳרָה. וְכֵן אִם הִפְרִישָׁן הָאָב לְקָרְבַּן טָהֳרָה – אֵין הַבֵּן מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן תִּגְלַחַת טֻמְאָה. שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ סָפֵק הֵן, וְאִם הֵבִיא זְבָחָיו – לֹא עָלוּ לוֹ.
יח. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר' – חַיָּב לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת תִּגְלַחַת טָהֳרָה, וּמַקְרִיבָן עַל יְדֵי אֵי זֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה. אָמַר: 'הֲרֵי עָלַי חֲצִי קָרְבְּנוֹת נָזִיר', אוֹ אִם אָמַר: 'הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר' – הֲרֵי זֶה מֵבִיא חֲצִי הַקָּרְבָּנוֹת לְאֵי זֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה, וְאוֹתוֹ נָזִיר מַשְׁלִים קָרְבְּנוֹתָיו מִשֶּׁלּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר: 'הֲרֵי עָלַי קָרְבְּנוֹת חֲצִי נָזִיר' – הֲרֵי זֶה מֵבִיא קָרְבְּנוֹת נָזִיר שָׁלֵם, שֶׁאֵין לָנוּ חֲצִי נְזִירוּת.
יט. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵינִי נָזִיר, וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר', וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: 'וַאֲנִי' – הֲרֵי חֲבֵרוֹ נָזִיר, וְאֵינוֹ חַיָּב לְגַלֵּחַ נָזִיר אַחֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְפִּיס עַצְמוֹ אֶלָּא בַּנְּזִירוּת. וְאִם אָמַר: 'וַאֲנִי, וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר' – הֲרֵי זֶה חַיָּב. אִם הָיוּ פִּקְחִים – מֵבִיא כָּל אֶחָד מֵהֶן קָרְבָּנוֹת עַל יְדֵי חֲבֵרוֹ. וְאִם לֹא עָשׂוּ כֵּן – חַיָּבִין לְגַלֵּחַ נְזִירִים אֲחֵרִים.
כ. הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי עָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר', וְשָׁמַע חֲבֵרוֹ וְאָמַר: 'וַאֲנִי, וְעָלַי לְגַלֵּחַ חֲצִי נָזִיר' – זֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁל זֶה, וְזֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁל זֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶן מַשְׁלִים קָרְבְּנוֹתָיו, אִם הָיוּ פִּקְחִים. וְאִם לָאו – זֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹת אֵי זֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה, וְזֶה מֵבִיא חֲצִי קָרְבְּנוֹת אֵי זֶה נָזִיר שֶׁיִּרְצֶה.
