א. כְּשֶׁמּוֹרִידִין הַקָּרוֹב לְנִכְסֵי הַשָּׁבוּי אוֹ הַבּוֹרֵחַ אוֹ לְנִכְסֵי הַיּוֹצֵא לְדַעַת שֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת – לֹא יוֹרִידוּ קָטָן, שֶׁמָּא יַפְסִיד הַנְּכָסִים. וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, שֶׁמָּא יִטְעֹן וְיֹאמַר: 'זֶה חֶלְקִי הַמַּגִּיעַ לִי בִּירֻשָּׁתִי'. וַאֲפִלּוּ קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב אֵין מוֹרִידִין.
כֵּיצַד? הָיוּ שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְנִשְׁבָּה הַקָּטָן אוֹ בָּרַח – אֵין מוֹרִידִין הַגָּדוֹל לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת, וְשֶׁמָּא יַחֲזִיק זֶה הָאָח וּלְאַחַר שָׁנִים יֹאמַר: 'זֶה הוּא חֶלְקִי שֶׁהִגִּיעַ לִי בִּירֻשָּׁתִי, וּמֵחֲמַת יְרֻשָּׁה בָּאתִי'.
וַאֲפִלּוּ בֶּן אָחִיו שֶׁל זֶה הַקָּטָן הַנִּשְׁבֶּה – אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ לִנְכָסָיו, שֶׁמָּא יֹאמַר: 'מֵחֲמַת אָבִי יָרַשְׁתִּי חֵלֶק זֶה'.
ב. לְעוֹלָם אֵין מוֹרִידִין הַקָּרוֹב לְנִכְסֵי הַקָּטָן, אֲפִלּוּ קָרוֹב מֵחֲמַת אֲחֵי הָאֵם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִירַשׁ; הַרְחָקָה יְתֵרָה הִיא זוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה בֵּינֵיהֶן שְׁטַר חֲלֻקָּה, בֵּין בַּבָּתִּים בֵּין בַּשָּׂדוֹת – לֹא יֵרֵד. וַאֲפִלּוּ אָמַר: 'כִּתְבוּ עָלַי שְׁטַר אֲרִיסוּת' – לֹא יֵרֵד, שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁטָרוֹת וְיַאַרְכוּ הַיָּמִים, וְיִטְעֹן שֶׁזֶּה חֵלֶק יְרֻשָּׁה בָּא לוֹ מֵחֲמָתוֹ אוֹ מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ בָּנוֹת, וְנִשְׁבֵּית הַזְּקֵנָה הִיא וּבַת אַחַת, וּמֵתָה בַּת שְׁנִיָּה וְהִנִּיחָה בֵּן קָטָן. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מוֹרִידִין זוֹ הַבַּת הַנִּשְׁאָרָה לַנְּכָסִים, שֶׁמָּא מֵתָה הַזְּקֵנָה, וְנִמְצְאוּ שְׁלִישׁ נְכָסִים אֵלּוּ לַקָּטָן, וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן.
וְכֵן אֵין מוֹרִידִין לְזֶה הַקָּטָן בַּנְּכָסִים, שֶׁמָּא עֲדַיִן הַזְּקֵנָה בַּחַיִּים, וְאֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשִׂין? מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲמִיד אַפִּטְרוֹפּוֹס לַחֵצִי שֶׁל קָטָן – מַעֲמִידִין אַפִּטְרוֹפּוֹס עַל כָּל נִכְסֵי הַזְּקֵנָה.
אַחַר זְמַן שָׁמְעוּ שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה, אָמְרוּ חֲכָמִים: תֵּרֵד הַבַּת הַנִּשְׁאָרָה לִשְׁלִישׁ הַנְּכָסִים שֶׁהוּא חֵלֶק יְרֻשָּׁתָהּ, וְיֵרֵד הַקָּטָן לִשְׁלִישׁ שֶׁהוּא חֶלְקוֹ מִנִּכְסֵי הַזְּקֵנָה, וְהַשְּׁלִישׁ שֶׁל הַבַּת הַשְּׁבוּיָה מַעֲמִידִין לוֹ אַפִּטְרוֹפּוֹס מִפְּנֵי חֵלֶק הַקָּטָן, שֶׁמָּא מֵתָה גַּם הַבַּת הַשְּׁבוּיָה, וְיֵשׁ לְזֶה הַקָּטָן חֲצִי הַשְּׁלִישׁ שֶׁלָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת וכו'. שמחמת חוסר ידיעתו לא ידע כלל שקרקע זו הייתה שייכת לו ונפלה לו בירושה, ולא יבוא למחות בקרובו הגדול שמחזיק בה. אבל אם יירד אדם אחר שאינו קרובו, כולם יודעים שהוא אינו יורש, ויודיעו לקטן.
בֶּן אָחִיו שֶׁל זֶה הַקָּטָן. שיורשו דרך אביו (קרוב מחמת קרוב).