פרק ח', הלכות נחלות, ספר משפטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כְּשֶׁמּוֹרִידִין הַקָּרוֹב לְנִכְסֵי הַשָּׁבוּי אוֹ הַבּוֹרֵחַ אוֹ לְנִכְסֵי הַיּוֹצֵא לְדַעַת שֶׁשָּׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת – לֹא יוֹרִידוּ קָטָן, שֶׁמָּא יַפְסִיד הַנְּכָסִים. וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן, שֶׁמָּא יִטְעֹן וְיֹאמַר: 'זֶה חֶלְקִי הַמַּגִּיעַ לִי בִּירֻשָּׁתִי'. וַאֲפִלּוּ קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב אֵין מוֹרִידִין.
כֵּיצַד? הָיוּ שְׁנֵי אַחִין, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְנִשְׁבָּה הַקָּטָן אוֹ בָּרַח – אֵין מוֹרִידִין הַגָּדוֹל לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, מִפְּנֵי שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת, וְשֶׁמָּא יַחֲזִיק זֶה הָאָח וּלְאַחַר שָׁנִים יֹאמַר: 'זֶה הוּא חֶלְקִי שֶׁהִגִּיעַ לִי בִּירֻשָּׁתִי, וּמֵחֲמַת יְרֻשָּׁה בָּאתִי'.
וַאֲפִלּוּ בֶּן אָחִיו שֶׁל זֶה הַקָּטָן הַנִּשְׁבֶּה – אֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ לִנְכָסָיו, שֶׁמָּא יֹאמַר: 'מֵחֲמַת אָבִי יָרַשְׁתִּי חֵלֶק זֶה'.
א. כְּשֶׁמּוֹרִידִין הַקָּרוֹב. כדלעיל ז,ה-י. וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן. אלא מעמידים אפוטרופוס לנכסיו. זֶה חֶלְקִי הַמַּגִּיעַ לִי בִּירֻשָּׁתִי. שהרי שניהם יורשים של אותו מוריש. קָרוֹב מֵחֲמַת קָרוֹב. שאינו יורשו הישיר.
שֶׁהַקָּטָן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת וכו'. שמחמת חוסר ידיעתו לא ידע כלל שקרקע זו הייתה שייכת לו ונפלה לו בירושה, ולא יבוא למחות בקרובו הגדול שמחזיק בה. אבל אם יירד אדם אחר שאינו קרובו, כולם יודעים שהוא אינו יורש, ויודיעו לקטן.
בֶּן אָחִיו שֶׁל זֶה הַקָּטָן. שיורשו דרך אביו (קרוב מחמת קרוב).
ב. לְעוֹלָם אֵין מוֹרִידִין הַקָּרוֹב לְנִכְסֵי הַקָּטָן, אֲפִלּוּ קָרוֹב מֵחֲמַת אֲחֵי הָאֵם שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִירַשׁ; הַרְחָקָה יְתֵרָה הִיא זוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה בֵּינֵיהֶן שְׁטַר חֲלֻקָּה, בֵּין בַּבָּתִּים בֵּין בַּשָּׂדוֹת – לֹא יֵרֵד. וַאֲפִלּוּ אָמַר: 'כִּתְבוּ עָלַי שְׁטַר אֲרִיסוּת' – לֹא יֵרֵד, שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁטָרוֹת וְיַאַרְכוּ הַיָּמִים, וְיִטְעֹן שֶׁזֶּה חֵלֶק יְרֻשָּׁה בָּא לוֹ מֵחֲמָתוֹ אוֹ מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ.
מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ בָּנוֹת, וְנִשְׁבֵּית הַזְּקֵנָה הִיא וּבַת אַחַת, וּמֵתָה בַּת שְׁנִיָּה וְהִנִּיחָה בֵּן קָטָן. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מוֹרִידִין זוֹ הַבַּת הַנִּשְׁאָרָה לַנְּכָסִים, שֶׁמָּא מֵתָה הַזְּקֵנָה, וְנִמְצְאוּ שְׁלִישׁ נְכָסִים אֵלּוּ לַקָּטָן, וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן.
וְכֵן אֵין מוֹרִידִין לְזֶה הַקָּטָן בַּנְּכָסִים, שֶׁמָּא עֲדַיִן הַזְּקֵנָה בַּחַיִּים, וְאֵין מוֹרִידִין קָטָן לְנִכְסֵי שָׁבוּי. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשִׂין? מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲמִיד אַפִּטְרוֹפּוֹס לַחֵצִי שֶׁל קָטָן – מַעֲמִידִין אַפִּטְרוֹפּוֹס עַל כָּל נִכְסֵי הַזְּקֵנָה.
אַחַר זְמַן שָׁמְעוּ שֶׁמֵּתָה הַזְּקֵנָה, אָמְרוּ חֲכָמִים: תֵּרֵד הַבַּת הַנִּשְׁאָרָה לִשְׁלִישׁ הַנְּכָסִים שֶׁהוּא חֵלֶק יְרֻשָּׁתָהּ, וְיֵרֵד הַקָּטָן לִשְׁלִישׁ שֶׁהוּא חֶלְקוֹ מִנִּכְסֵי הַזְּקֵנָה, וְהַשְּׁלִישׁ שֶׁל הַבַּת הַשְּׁבוּיָה מַעֲמִידִין לוֹ אַפִּטְרוֹפּוֹס מִפְּנֵי חֵלֶק הַקָּטָן, שֶׁמָּא מֵתָה גַּם הַבַּת הַשְּׁבוּיָה, וְיֵשׁ לְזֶה הַקָּטָן חֲצִי הַשְּׁלִישׁ שֶׁלָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב. מֵחֲמַת אֲחֵי הָאֵם. כגון שיש לקטן אח מאם, ולאותו אח יש בן. שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִירַשׁ. כדלעיל א,ו. וַאֲפִלּוּ הָיָה בֵּינֵיהֶן שְׁטַר חֲלֻקָּה. שמסדיר את החלוקה ביניהם. בֵּין בַּבָּתִּים. אפילו שיש שכנים שדרים בצדו ויודעים שהיה של אבי הקטן ושהנכס שלו. וְיִטְעֹן שֶׁזֶּה חֵלֶק יְרֻשָּׁה בָּא לוֹ מֵחֲמָתוֹ. שירש אותם באופן ישיר (במקרה של קרוב). אוֹ מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ. שמורישו ירש אותם והוא ירש ממנו (במקרה של קרוב מחמת קרוב).
אֵין מוֹרִידִין זוֹ הַבַּת הַנִּשְׁאָרָה לַנְּכָסִים. לנכסי הזקנה שנשבתה, כדרך שעושים בדרך כלל לנכסי מי שנשבה (לעיל ז,ה). שֶׁמָּא מֵתָה הַזְּקֵנָה וְנִמְצְאוּ שְׁלִישׁ נְכָסִים אֵלּוּ לַקָּטָן. שנכסי הזקנה מתחלקים בין שלוש בנותיה, והקטן יורש חלק אמו.
וְכֵן אֵין מוֹרִידִין לְזֶה הַקָּטָן בַּנְּכָסִים. שהוא יטפל בנכסי זקנתו עד שיתברר מה אירע לה. מִתּוֹךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲמִיד אַפִּטְרוֹפּוֹס לַחֵצִי שֶׁל קָטָן. שבמקרה ששתי השבויות מתו, הקטן והבת מתחלקים בירושה בשווה. מַעֲמִידִין אַפִּטְרוֹפּוֹס עַל כָּל נִכְסֵי הַזְּקֵנָה. אף שבדרך כלל בית דין אינם צריכים למצוא אפוטרופוס לחלק של בוגר (לעיל ז,ה).
וְהַשְּׁלִישׁ שֶׁל הַבַּת הַשְּׁבוּיָה. מוטל בספק, כיוון שאין ידוע אם מתה. וכיוון שמורידים אפוטרופוס לחלק הקטן באותו שליש, יירד האפוטרופוס גם לחלק הבת באותו שליש.

תקציר הפרק 

🤔 מעשה באישה אחת שהיו לה שלוש בנות…
"מעשה באישה אחת שהיו לה שלוש בנות", כך נפתח סיפורה הטרגי של משפחה יהודית אחת שנקלעה לקשיים של ממש, "ונשבית הזקנה [כלומר, האמא], היא ובת אחת, ומתה בת שנייה והניחה בן קטן". וכך, מהמשפחה הענפה נותרו רק הבת השלישית והנכד… ומי יטפל בנכסי המשפחה עד שהאמא והבת הגדולה יחזרו מהשבי? – בשל העובדה שכל אחד משני הנותרים במשפחה – הבת והנכד – לא יכול לטפל כראוי בנכסים, אמרו חכמים ש"מעמידין אפוטרופוס על כל נכסי הזקנה" והוא ינהל את נכסי המשפחה עד שיתברר מה אירע לאמא ולבת הגדולה (הלכה ב). כן, לסיטואציות עגומות אין פתרונות קלים 😢

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות נחלות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.קטן שנשבה אביו האם מורידים קרוב לנכסי אביו?

2.האם מורידים אח קטן לנכסי אחיו הגדול שנשבה?

3.קרוב שחתם שאין לו חלק בנכס – מותר להורידו לשם?

תשובות
1.לא
2.לא
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן