א. בֵּית דִּין שֶׁנֶּחְלְקוּ, מִקְצָתָן אוֹמֵר 'זַכַּאי' וּמִקְצָתָן אוֹמֵר 'חַיָּב' – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. וְזוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כג,ב).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וּבִשְׁאָר דִּינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר וְטָמֵא וְטָהוֹר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אִם נֶחְלְקוּ בְּזֶה הַחוֹטֵא אִם יֵהָרֵג אוֹ לֹא יֵהָרֵג: אִם הָיוּ רֹב מְזַכִּין – זַכַּאי; וְאִם הָיוּ הָרֹב מְחַיְּבִין – אֵינוֹ נֶהֱרָג עַד שֶׁיִּהְיוּ הַמְחַיְּבִין יָתֵר עַל הַמְזַכִּין שְׁנַיִם.
מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בַּתּוֹרָה וְאָמַר: "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת" (שמות כג,ב), כְּלוֹמַר: אִם הָיוּ הָרֹב נוֹטִין לְרָעָה לַהֲרֹג, לֹא תִּהְיֶה אַחֲרֵיהֶם עַד שֶׁיַּטּוּ הַטָּיָה גְּדוֹלָה וְיִהְיוּ הַמְחַיְּבִין שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שם) – הַטּוֹתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד, וּלְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים קַבָּלָה הֵן.

ב. בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֶׁנֶּחְלְקוּ, שְׁנַיִם אוֹמְרִין 'זַכַּאי' וְאֶחָד אוֹמֵר 'חַיָּב' – הֲרֵי זֶה זַכַּאי. שְׁנַיִם אוֹמְרִין 'חַיָּב' וְאֶחָד אוֹמֵר 'זַכַּאי' – הֲרֵי זֶה חַיָּב. אֶחָד אוֹמֵר 'זַכַּאי' וְאֶחָד אוֹמֵר 'חַיָּב' וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ', אוֹ שֶׁאָמְרוּ שְׁנַיִם 'זַכַּאי' אוֹ 'חַיָּב' וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – יוֹסִיפוּ שְׁנַיִם.
נִמְצְאוּ חֲמִשָּׁה נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה מֵהֶן 'זַכַּאי' וּשְׁנַיִם 'חַיָּב' – הֲרֵי זֶה זַכַּאי. אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה 'חַיָּב' וּשְׁנַיִם 'זַכַּאי' – הֲרֵי זֶה חַיָּב. אָמְרוּ שְׁנַיִם 'זַכַּאי' וּשְׁנַיִם 'חַיָּב' וְאֶחָד 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – מוֹסִיפִין שְׁנַיִם.
אֲבָל אִם אָמְרוּ אַרְבָּעָה 'זַכַּאי' אוֹ 'חַיָּב' וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ', אוֹ שֶׁאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה 'זַכַּאי' וְאֶחָד 'חַיָּב' וְאָמַר אֶחָד 'אֵינִי יוֹדֵעַ', בֵּין שֶׁהָיָה זֶה שֶׁאָמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' הוּא שֶׁאָמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' בַּתְּחִלָּה, בֵּין שֶׁאָמַר אַחֵר – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. הָיוּ מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – הֲרֵי אֵלּוּ מוֹסִיפִין שְׁנַיִם אֲחֵרִים. וְכֵן אִם נִסְתַּפֵּק הַדָּבָר – מוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד.
הִגִּיעוּ לְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרוּ חֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים 'חַיָּב' וַחֲמִשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים 'זַכַּאי' וְאֶחָד אוֹמֵר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין עִמּוֹ עַד שֶׁיַּחֲזֹר לְדִבְרֵי הַצַּד הָאֶחָד, וְנִמְצְאוּ שִׁשָּׁה וּשְׁלֹשִׁים מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין. וְאִם לֹא חָזַר לֹא הוּא וְלֹא אֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק, וּמַעֲמִידִין אֶת הַמָּמוֹן בְּחֶזְקַת בְּעָלָיו.

ג. כָּל מִי שֶׁאָמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – צָרִיךְ לִתֵּן טַעַם לִדְבָרָיו וּלְהוֹדִיעַ מֵאֵי זֶה טַעַם בָּא לוֹ הַסָּפֵק, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּרְאֶה הַמְזַכֶּה מֵאֵי זֶה טַעַם מְזַכֶּה וְהַמְחַיֵּב מֵאֵי זֶה טַעַם מְחַיֵּב.