[elad_hebdate date="1721606400"]
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
🤔 לפעמים מותר לומר "אני לא יודע"…
אם תציצו לרגע בטוקבקים שיש בכל אתר אינטרנט, תגלו שלכל אחד יש דעה מוצקה על משהו, כמעט כאילו יש איזו מצווה להחזיק בדעה מוצקה ביחס לכל שאלה בעולם. אבל בפרקנו מתברר שדווקא אלו שאמורים היו תמיד להחזיק בדעה כזאת, יכולים לומר בכנות: "אני לא יודע". הכוונה היא, כמובן, לדיינים: "אחד אומר: 'זכאי', ואחד אומר: 'חייב', ואחד אומר: 'איני יודע'… יוסיפו הדיינים שניים, נמצאו חמישה נושאים ונותנים בדבר…". ולא עוד, אלא שמי שאומר איני יודע – גם לא חייב לנמק: "כל מי שאמר 'איני יודע' – אינו צריך לתת טעם לדבריו ולהודיע מאי זה טעם בא לו הספק, כדרך שמראה המזכה מאי זה טעם מזכה, והמחייב מאי זה טעם מחייב" (הלכות ב-ג). תודו שזה מרענן! 🤷🏽♂️
1.בדיני נפשות צריך פי שניים מחייבים כדי להרוג?
2.דיין שאמר: לא יודע, מתווכחים איתו עד שישתכנע באחת מהטענות?
3.כשדין נותר בספק גם בסנהדרין גדולה – משאירים את המצב כמות שהוא?
תשובות
1.לא
2.לא
3.כן
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד!
* שווי מקורי לסט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים
מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. מסורת חז"ל בדרשות הפסוקים. שֶׁעַל זֶה הִזְהִיר בַּתּוֹרָה וְאָמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת וכו'. באופן זה מתיישב הציווי ללכת אחר הרוב עם האזהרה לא להיות אחר רבים לרעות, שעל מנת לחייב אין ללכת אחרי רוב קטן אלא אחרי רוב של שניים לפחות. שֶׁיַּטּוּ הַטָּיָה גְּדוֹלָה וְיִהְיוּ הַמְחַיְּבִין שְׁנַיִם. יותר מן המזכים.