א. מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ וְעָמַד וְהוֹרָה הוֹרָיָה לַאֲחֵרִים, אוֹ שֶׁדָּן דִּין, אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו אוֹ מֵאֲנָה, אוֹ שֶׁהֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב, אוֹ נָטַל אֳכָלִים מִן הַשּׁוּק לְהַצְנִיעָן – הֲרֵי הַמַּיִם פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי נִתְעַסֵּק בְּדָבָר אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם.
אֲבָל אִם נָטַל הָאֳכָלִים לְאָכְלָן וַאֲכָלָן כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב הַמְעַכְּבִין אוֹתוֹ – הֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, שֶׁזֶּה מִצֹּרֶךְ הוֹלָכַת הַמַּיִם. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה שֶׁעָשָׂהוּ קֹדֶם מַתַּן הָאֵפֶר, בֵּין עָמַד בֵּין שֶׁלֹּא עָמַד – פָּסַל; וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה: אִם עָמַד – פָּסַל, וְאִם לֹא עָמַד – כְּשֵׁרִים.
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמַּיִם, וּפָרַץ בִּשְׁעַת הִלּוּכוֹ מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַץ עַל מְנַת לִגְדֹּר – כְּשֵׁרִים. וְאִם גָּדַר קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר – פְּסוּלִים. וְכֵן אִם קָצַץ פֵּרוֹת לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַקְצוֹת אֶת הַשְּׁאָר – כְּשֵׁרִים. וְאִם הִקְצָה קֹדֶם מַתַּן הָאֵפֶר – פָּסַל.
הַמְמַלֵּא מַיִם לְקַדְּשָׁן וּמְסָרָן לְאַחֵר לְשָׁמְרָן, וְעָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה – לֹא נִפְסְלוּ הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי מְסָרָן לְשׁוֹמֵר. וְאִם עָשָׂה הַשּׁוֹמֵר מְלָאכָה – פְּסָלָן, שֶׁהֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא נִכְנַס תַּחַת הַבְּעָלִים. הָיוּ שְׁנַיִם שׁוֹמְרִין אֶת הַמַּיִם וְעָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מְלָאכָה – הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּר. חָזַר הָרִאשׁוֹן לִשְׁמֹר וְעָמַד הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה מְלָאכָה – הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הַשּׁוֹמְרִין מְלָאכָה כְּאַחַת.
מִלֵּא לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד: בְּקִדּוּשׁ אֶחָד – כָּשֵׁר, בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – פָּסוּל. קִדֵּשׁ לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת, בֵּין בְּקִדּוּשׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְאַחֵר – הַמִּלּוּי פָּסוּל וְהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר.
זֶה הַכְּלָל: כָּל מִלּוּי שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה, בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְעַצְמוֹ בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְאַחֵר – פָּסוּל. וְכָל מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ כְּהִלְכָתָן, וְעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר: אִם הָיוּ הַמַּיִם שֶׁלּוֹ – הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין; וְאִם הָיוּ שֶׁל אַחֵר – כְּשֵׁרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁבְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹמֵר – פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה: אִם יֵשׁ שָׁם שׁוֹמֵר – לֹא פָּסַל; וְאִם אֵין שָׁם שׁוֹמֵר – פָּסַל.
שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים. כדין המקדש לשניים כאחת (לעיל ה"ד). הַמִּלּוּי פָּסוּל וְהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר. שהמלאכה פוסלת במילוי אך לא בקידוש.
וְכָל דָּבָר שֶׁבְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה וכו'. הואיל והוא מחזיק את המים בידו, הוא פוסלם על ידי מלאכה אף על פי שיש שם שומר אחר.
זָקַף אֶת הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר – כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי אִם הִנִּיחוֹ בָּאָרֶץ פָּסַל, וְאִם כִּסָּהוּ פָּסַל. נָטַל אֶת הָאֵפֶר וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְהֶחֱזִיר מִמֶּנּוּ – כְּשֵׁרִים. נָתַן אֶת הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ מַיִם אֲחֵרִים – כָּשֵׁר. קִרְסֵם עֲלֵי זַיִת לַחְתּוֹת בּוֹ הָאֵפֶר: אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲזִיק אֵפֶר הַרְבֵּה – פָּסַל; וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הָאֵפֶר בַּכְּלִי – כָּשֵׁר.
זָקַף אֶת הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר. לאחר שעירה מהכלי מעט מן האפר לתוך ידו כדי לקדש בו את המים, היטהו חזרה והעמידו בידו על מנת שהאפר לא יישפך יתר על המידה. מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר וכו'. שזוהי הדרך היחידה לשמור על האפר שלא יתפזר מבלי לפסול את המים. וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ מַיִם אֲחֵרִים כָּשֵׁר. ודווקא מן האפר הצף שלא נגע במים (ראה לקמן ט,ג). קִרְסֵם. חתך. לַחְתּוֹת בּוֹ הָאֵפֶר. לאסוף בו את האפר מתוך הכלי שבו הוא נמצא. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲזִיק אֵפֶר הַרְבֵּה. שלא יישפך יותר מדי אפר למים, ומכיוון שזה אינו מצרכי המילוי, פוסל את המים. וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הָאֵפֶר בַּכְּלִי. בכלי שבו נמצאים המים, ולא יישפך מחוצה לו, ובמקרה זה קרסום העלה הוא מצרכי המילוי.
כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. תוך כדי הליכה, מבלי לעצור. אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב הַמְעַכְּבִין אוֹתוֹ. תוך כדי הליכתו. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה. כלומר שהוא פוסל משום מלאכה, שאינו מצורך הולכת המים. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה. שאינו פוסל משום מלאכה, שהוא מצורך הולכת המים. ואף על פי כן אם עמד פסל מכיוון שהיה יכול לעשות זאת ללא עמידה (עיין משנה אחרונה פרה ז,ט).
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמַּיִם. כלומר, כשהוא נושא את המים לחטאת. וּפָרַץ. פתח לו דרך. עַל מְנַת לִגְדֹּר. לאחר מכן. כְּשֵׁרִים. כיוון שלא עמד והמעשה שעשה הוא לצורך הולכת המים, ואילו מחשבתו שחשב אינה פוסלת. וְכֵן אִם קָצַץ פֵּרוֹת לֶאֱכֹל. תוך כדי הליכתו. לְהַקְצוֹת אֶת הַשְּׁאָר. לשטוח לייבוש את מה שיישאר לו.