פרק ח', הלכות פרה אדומה, ספר טהרה
א׳ בטבת ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ח בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות גירושין, ספר נשים
כ״ה בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ה, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ד, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ג, הלכות אישות, ספר נשים
כ״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"ב, הלכות אישות, ספר נשים
כ״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ"א, הלכות אישות, ספר נשים
כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק כ', הלכות אישות, ספר נשים
י״ט בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ט, הלכות אישות, ספר נשים
י״ח בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ח, הלכות אישות, ספר נשים
י״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ז בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ז, הלכות אישות, ספר נשים
ט״ו בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות אישות, ספר נשים
י״ד בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות אישות, ספר נשים
י״ג בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות אישות, ספר נשים
י״ב בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות אישות, ספר נשים
י״א בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות אישות, ספר נשים
י׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות אישות, ספר נשים
ט׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות אישות, ספר נשים
ח׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות אישות, ספר נשים
ז׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות אישות, ספר נשים
ו׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות אישות, ספר נשים
ה׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות אישות, ספר נשים
ד׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות אישות, ספר נשים
ג׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות אישות, ספר נשים
ב׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות אישות, ספר נשים
א׳ בכסלו ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות אישות, ספר נשים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵפוֹ וְעָמַד וְהוֹרָה הוֹרָיָה לַאֲחֵרִים, אוֹ שֶׁדָּן דִּין, אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו אוֹ מֵאֲנָה, אוֹ שֶׁהֶרְאָה לַאֲחֵרִים אֶת הַדֶּרֶךְ, אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב, אוֹ נָטַל אֳכָלִים מִן הַשּׁוּק לְהַצְנִיעָן – הֲרֵי הַמַּיִם פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי נִתְעַסֵּק בְּדָבָר אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם.

אֲבָל אִם נָטַל הָאֳכָלִים לְאָכְלָן וַאֲכָלָן כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ, אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב הַמְעַכְּבִין אוֹתוֹ – הֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, שֶׁזֶּה מִצֹּרֶךְ הוֹלָכַת הַמַּיִם. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה שֶׁעָשָׂהוּ קֹדֶם מַתַּן הָאֵפֶר, בֵּין עָמַד בֵּין שֶׁלֹּא עָמַד – פָּסַל; וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה: אִם עָמַד – פָּסַל, וְאִם לֹא עָמַד – כְּשֵׁרִים.
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמַּיִם, וּפָרַץ בִּשְׁעַת הִלּוּכוֹ מָקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרַץ עַל מְנַת לִגְדֹּר – כְּשֵׁרִים. וְאִם גָּדַר קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הָאֵפֶר – פְּסוּלִים. וְכֵן אִם קָצַץ פֵּרוֹת לֶאֱכֹל, אַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַקְצוֹת אֶת הַשְּׁאָר – כְּשֵׁרִים. וְאִם הִקְצָה קֹדֶם מַתַּן הָאֵפֶר – פָּסַל.

א. אוֹ שֶׁחָלְצָה בְּפָנָיו. ששימש כאחד מהדיינים שהחליצה נעשית בפניהם (ראה הלכות ייבום וחליצה ד,ה). אוֹ מֵאֲנָה. הממאנת היא קטנה יתומה שנתקדשה ומסרבת לישב עם בעלה (הלכות אישות ד,ז-ח), והמיאון נעשה בפני שניים (ראה הלכות גירושין יא,ח). שֶׁהֲרֵי נִתְעַסֵּק בְּדָבָר אַחֵר. שאינו מצורך הולכת המים.
כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. תוך כדי הליכה, מבלי לעצור. אוֹ שֶׁהָרַג נָחָשׁ אוֹ עַקְרָב הַמְעַכְּבִין אוֹתוֹ. תוך כדי הליכתו. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם מְלָאכָה. כלומר שהוא פוסל משום מלאכה, שאינו מצורך הולכת המים. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִשּׁוּם מְלָאכָה. שאינו פוסל משום מלאכה, שהוא מצורך הולכת המים. ואף על פי כן אם עמד פסל מכיוון שהיה יכול לעשות זאת ללא עמידה (עיין משנה אחרונה פרה ז,ט).
הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמַּיִם. כלומר, כשהוא נושא את המים לחטאת. וּפָרַץ. פתח לו דרך. עַל מְנַת לִגְדֹּר. לאחר מכן. כְּשֵׁרִים. כיוון שלא עמד והמעשה שעשה הוא לצורך הולכת המים, ואילו מחשבתו שחשב אינה פוסלת. וְכֵן אִם קָצַץ פֵּרוֹת לֶאֱכֹל. תוך כדי הליכתו. לְהַקְצוֹת אֶת הַשְּׁאָר. לשטוח לייבוש את מה שיישאר לו.
ב. הָיָה אוֹכֵל בִּשְׁעַת הוֹלָכַת הַמַּיִם וְהוֹתִיר, וְזָרַק מַה שֶּׁהוֹתִיר לְתַחַת הַתְּאֵנָה אוֹ לְתַחַת הַמֻּקְצֶה: אִם נִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ הַפֵּרוֹת – הֲרֵי הַמַּיִם פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה מְלָאכָה; וְאִם זְרָקָן לְפִי שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בָּהֶן – הֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים.
הַמְמַלֵּא מַיִם לְקַדְּשָׁן וּמְסָרָן לְאַחֵר לְשָׁמְרָן, וְעָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה – לֹא נִפְסְלוּ הַמַּיִם, שֶׁהֲרֵי מְסָרָן לְשׁוֹמֵר. וְאִם עָשָׂה הַשּׁוֹמֵר מְלָאכָה – פְּסָלָן, שֶׁהֲרֵי הֵן בִּרְשׁוּתוֹ, וְהוּא נִכְנַס תַּחַת הַבְּעָלִים. הָיוּ שְׁנַיִם שׁוֹמְרִין אֶת הַמַּיִם וְעָשָׂה אֶחָד מֵהֶן מְלָאכָה – הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁנִי מְשַׁמֵּר. חָזַר הָרִאשׁוֹן לִשְׁמֹר וְעָמַד הַשֵּׁנִי וְעָשָׂה מְלָאכָה – הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הַשּׁוֹמְרִין מְלָאכָה כְּאַחַת.
ב. הַמֻּקְצֶה. מקום המיועד לייבוש פירות. הֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים. לפי שלא עשה מלאכה ואף לא עמד.
ג. הַמְקַדֵּשׁ בְּאַחַת יָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה בַּשְּׁנִיָּה: אִם לְעַצְמוֹ קִדֵּשׁ – פָּסַל, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם מַתַּן אֵפֶר בַּמַּיִם; וְאִם לַחֲבֵרוֹ קִדֵּשׁ – הַמַּיִם כְּשֵׁרִים, שֶׁאֵין זֶה פּוֹסֵל מֵימָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ בַּמְּלָאכָה שֶׁעָשָׂה, שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּקִּדּוּשׁ אֶלָּא בַּמַּיִם, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹשֶׂה הַבְּעָלִים אוֹ הַשּׁוֹמֵר.
ג. הַמְקַדֵּשׁ. נותן את אפר הפרה על המים. שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בַּקִּדּוּשׁ אֶלָּא בַּמַּיִם וכו'. פעולת הקידוש כשלעצמה איננה נפסלת במלאכה, אלא המים שמולאו לחטאת נפסלים מחמת מלאכה כל עוד לא התקדשו. ומכיוון שפסול מלאכה הוא רק על ידי הבעלים או השומר של המים אין המים נפסלים במלאכת האדם שקידש.
ד. הַמְקַדֵּשׁ לְעַצְמוֹ וּלְאַחֵר כְּאַחַת – שֶׁלּוֹ פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי נִפְסְלוּ הַמַּיִם שֶׁל עַצְמוֹ בָּעֵסֶק שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּקִדּוּשׁ חֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם קִדֵּשׁ לִשְׁנַיִם כְּאַחַת – שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים, שֶׁאֵין מְלַאכְתּוֹ פּוֹסֶלֶת מֵי אֲחֵרִים.
ד. הַמְקַדֵּשׁ לְעַצְמוֹ וּלְאַחֵר כְּאַחַת. בשני כלים שונים.
ה. הַמְמַלֵּא לְעַצְמוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת: בְּקִדּוּשׁ אֶחָד – פָּסוּל, בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – כָּשֵׁר. קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד: בְּקִדּוּשׁ אֶחָד – כָּשֵׁר, בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – פְּסוּלִים. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְעַצְמוֹ – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים.
מִלֵּא לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד: בְּקִדּוּשׁ אֶחָד – כָּשֵׁר, בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – פָּסוּל. קִדֵּשׁ לְאַחֵר בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת, בֵּין בְּקִדּוּשׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין – שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְאַחֵר – הַמִּלּוּי פָּסוּל וְהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר.
זֶה הַכְּלָל: כָּל מִלּוּי שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ מְלָאכָה, בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְעַצְמוֹ בֵּין שֶׁמִּלֵּא לְאַחֵר – פָּסוּל. וְכָל מַיִם שֶׁנִּתְמַלְּאוּ כְּהִלְכָתָן, וְעָשָׂה מְלָאכָה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר: אִם הָיוּ הַמַּיִם שֶׁלּוֹ – הֲרֵי הֵן פְּסוּלִין; וְאִם הָיוּ שֶׁל אַחֵר – כְּשֵׁרִים. וְכָל דָּבָר שֶׁבְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם שׁוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹמֵר – פָּסוּל. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה: אִם יֵשׁ שָׁם שׁוֹמֵר – לֹא פָּסַל; וְאִם אֵין שָׁם שׁוֹמֵר – פָּסַל.
ה. בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת. שממלא שני כלים יחדיו, כלי אחד בכל יד. בְּקִדּוּשׁ אֶחָד פָּסוּל בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין כָּשֵׁר. המפרשים התקשו בביאור הדברים לפי הגרסה שלפנינו, ויש שהגיהו: "בקידוש אחד כשר בשני קידושין פסול" (אור שמח ובאר אברהם ע"פ כס"מ). ולפי זה פירושו שכאשר ממלא לצורך קידוש אחד שתי פעולות המילוי נחשבות למילוי אחד ולפיכך אינן פוסלות משום מלאכה (ראה לעיל ז,ד). אך כאשר ממלא לצורך שני קידושים כל מילוי פוסל את חברו משום מלאכה (ראה לעיל ז,ג; וראה מרכה"מ, ערוה"ש וח"ד לתוספתא פרה ו,ה שביארו את הרמב"ם לפי הגרסה שלפנינו). בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד. שאוחז אפר מעט בכל יד ומטילו על המים כאחת. בְּקִדּוּשׁ אֶחָד. שנתן את כל האפר באותו כלי. בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין פְּסוּלִין. שכל אחד מהקידושים פוסל את המים שבכלי השני משום מלאכה. מִלֵּא וְקִדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת לְעַצְמוֹ שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. שכל אחת מהפעולות פוסלת את המים שבכלי השני משום מלאכה.
שְׁנֵיהֶן כְּשֵׁרִים. כדין המקדש לשניים כאחת (לעיל ה"ד). הַמִּלּוּי פָּסוּל וְהַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר. שהמלאכה פוסלת במילוי אך לא בקידוש.
וְכָל דָּבָר שֶׁבְּיָדוֹ וְעָשָׂה מְלָאכָה וכו'. הואיל והוא מחזיק את המים בידו, הוא פוסלם על ידי מלאכה אף על פי שיש שם שומר אחר.
ו. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לְךָ', וְקִדְּשׁוּ זֶה לָזֶה – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי קִדֵּשׁ בְּשָׂכָר. אָמַר לוֹ: 'מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לְךָ', וּמִלְּאוּ זֶה לָזֶה: הָרִאשׁוֹן פָּסוּל, הוֹאִיל וְכַוָּנָתוֹ שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ חֲבֵרוֹ חֵלֶף מִלּוּי זֶה, הֲרֵי זֶה כִּמְמַלֵּא לוֹ וּלְאַחֵר, שֶׁהֵן פְּסוּלִין; וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר, שֶׁהַמִּלּוּי בְּשָׂכָר מֻתָּר, וַהֲרֵי לֹא עָשָׂה מְלָאכָה אַחַר שֶׁמִּלֵּא, וְאֵין בְּכַוָּנָתוֹ מִלּוּי אַחֵר.
ו. שֶׁהֲרֵי קִדֵּשׁ בְּשָׂכָר. והקידוש בשכר פוסל כדלעיל ז,ב. חֵלֶף מִלּוּי זֶה. בתמורה למילוי זה. וְאֵין בְּכַוָּנָתוֹ מִלּוּי אַחֵר. שחברו כבר מילא עבורו.
ז. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'קַדֵּשׁ לִי וַאֲמַלֵּא לְךָ' – שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, שֶׁהַמְּלָאכָה אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת הַקִּדּוּשׁ, וְהַמִּלּוּי בְּשָׂכָר מֻתָּר. 'מַלֵּא לִי וַאֲקַדֵּשׁ לְךָ' – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין: זֶה שֶׁמִּלֵּא בַּתְּחִלָּה פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי הוּא כִּמְמַלֵּא וּמְקַדֵּשׁ כְּאַחַת, וּפָסַל הַמַּיִם בַּמְּלָאכָה; וְזֶה שֶׁקִּדֵּשׁ בָּאַחֲרוֹנָה פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי קִדֵּשׁ בְּשָׂכָר, וּכְאִלּוּ הֶחֱזִיר חוֹב שֶׁעָלָיו.
ז. שֶׁהַמְּלָאכָה אֵינָהּ פּוֹסֶלֶת הַקִּדּוּשׁ. ולכן הקידוש כשר אף על פי שפעולת הקידוש נעשתה בכוונה על מנת שימלא לו חברו. שֶׁהֲרֵי הוּא כִּמְמַלֵּא וּמְקַדֵּשׁ כְּאַחַת. כיוון שהוא ממלא בתמורה לקידוש.
ח. הַהוֹלֵךְ לְקַדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה נוֹטֵל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפוֹתֵחַ לְהוֹצִיא הָאֵפֶר, וְנוֹטֵל קַרְדֹּם אִם צָרִיךְ לַחְפֹּר בּוֹ אֵפֶר הַפָּרָה, וְנוֹטֵל סֻלָּם וּמוֹלִיךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְהָבִיא הָאֵפֶר, וְכָשֵׁר. וְאִם מִשֶּׁנָּטַל אֶת הָאֵפֶר לְקַדֵּשׁ בּוֹ כִּסָּה הַכְּלִי שֶׁהָיָה בּוֹ הָאֵפֶר אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת, אוֹ שֶׁזָּקַף אֶת הַכְּלִי בָּאָרֶץ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִיךְ הָאֵפֶר לַמַּיִם – פָּסַל הַמַּיִם. אֲבָל הָאֵפֶר כָּשֵׁר לְקַדֵּשׁ בּוֹ מַיִם אֲחֵרִים.
זָקַף אֶת הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר – כְּשֵׁרִים, מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר, שֶׁהֲרֵי אִם הִנִּיחוֹ בָּאָרֶץ פָּסַל, וְאִם כִּסָּהוּ פָּסַל. נָטַל אֶת הָאֵפֶר וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְהֶחֱזִיר מִמֶּנּוּ – כְּשֵׁרִים. נָתַן אֶת הָאֵפֶר עַל הַמַּיִם וְרָאָה שֶׁהוּא מְרֻבֶּה וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ מַיִם אֲחֵרִים – כָּשֵׁר. קִרְסֵם עֲלֵי זַיִת לַחְתּוֹת בּוֹ הָאֵפֶר: אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲזִיק אֵפֶר הַרְבֵּה – פָּסַל; וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הָאֵפֶר בַּכְּלִי – כָּשֵׁר.
ח. וְכָשֵׁר. שכל אלו הם מצורך הקידוש.
זָקַף אֶת הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הָאֵפֶר בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּזֵּר. לאחר שעירה מהכלי מעט מן האפר לתוך ידו כדי לקדש בו את המים, היטהו חזרה והעמידו בידו על מנת שהאפר לא יישפך יתר על המידה. מִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר וכו'. שזוהי הדרך היחידה לשמור על האפר שלא יתפזר מבלי לפסול את המים. וְנָטַל מִמֶּנּוּ לְקַדֵּשׁ מַיִם אֲחֵרִים כָּשֵׁר. ודווקא מן האפר הצף שלא נגע במים (ראה לקמן ט,ג). קִרְסֵם. חתך. לַחְתּוֹת בּוֹ הָאֵפֶר. לאסוף בו את האפר מתוך הכלי שבו הוא נמצא. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲזִיק אֵפֶר הַרְבֵּה. שלא יישפך יותר מדי אפר למים, ומכיוון שזה אינו מצרכי המילוי, פוסל את המים. וְאִם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הָאֵפֶר בַּכְּלִי. בכלי שבו נמצאים המים, ולא יישפך מחוצה לו, ובמקרה זה קרסום העלה הוא מצרכי המילוי.

תקציר הפרק 

פרק ח' הלכות פרה אדומה🐄

הדברים הפוסלים לאחר מילוי המים ובזמן הקידוש

הפיסקה השלישית בהלכה ה' מבארת את הכלל העקרוני של כל הפרק, מומלץ להתחיל בה ולחזור אח"כ לתחילת הפרק ללימוד הרציף.

בהמשך לאתמול: כל מלאכה שנעשתה במשך המילוי עד הקידוש – פוסלת, מלבד מלאכה שהיא לצורך המים.
גם דבר שאינו מלאכה, כמו הוראה לאנשים מה לעשות אם עמד בשביל כך –פסל. ואינו פוסל אדם מים של אחרים.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות פרה אדומה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.מים שאינם שלו-האם יכולים להפסל במלאכה?

2.השומר על המים שאינם ביד הבעלים האם מונעם להפסל?

3.האם מלאכה באפר קודם שנטלו לקידוש פוסלת את המים?

תשובות

1-כן 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן