פרק ח', הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה – תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּמֶחֱצָה וַחֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יִהְיֶה בְּמִקְצָת הַיּוֹם עַד שֶׁיִּהְיֶה מִקְצָת הַיּוֹם מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר וּמִקְצָתוֹ מֵהַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד חֹדֶשׁ יָמִים" (במדבר יא,כ) – מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁיָּמִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לַחֹדֶשׁ, וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב שָׁעוֹת.
א. חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה. מחזור התחדשות הירח הממוצע. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ו,ג, שאורך החודש הוא עשרים ותשעה ימים שתים עשרה שעות ו-793 חלקים. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יִהְיֶה בְּמִקְצָת הַיּוֹם וכו'. לא ניתן להתחיל את החודש באמצע היום, מזמן המולד ואילך. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה. מסורת הלכתית במדרש הפסוקים. שֶׁיָּמִים אַתָּה מְחַשֵּׁב לַחֹדֶשׁ וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב שָׁעוֹת. החודש מורכב מיחידות של ימים שלמים, ואי אפשר שמספר שעות מהיום יהיו שייכות לחודש אחר.
ב. לְפִיכָךְ עוֹשִׂין חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה מֵהֶם חֹדֶשׁ חָסֵר, תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם בִּלְבַד, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה יָתֵר עַל זֶה בְּשָׁעוֹת; וְחֹדֶשׁ מָלֵא מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פָּחוֹת מִזֶּה בְּשָׁעוֹת; כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַשֵּׁב שָׁעוֹת בַּחֹדֶשׁ אֶלָּא יָמִים שְׁלֵמִים.
ב. לְפִיכָךְ. משום שבחודש יש ימים שלמים בלבד, ואורך מחזור הירח הוא בין עשרים ותשעה לשלושים ימים. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְחַשֵּׁב שָׁעוֹת בַּחֹדֶשׁ אֶלָּא יָמִים שְׁלֵמִים. ובדרך זו ניתן להתאים את החודשים למחזור הירח, וכפי שיבואר בסמוך.
ג. אִלּוּ הָיָה חָדְשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים וּמֶחֱצָה בִּלְבַד, הָיוּ כָּל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ מָלֵא וְחֹדֶשׁ חָסֵר, וְהָיוּ יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים, שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים חֲסֵרִים וְשִׁשָּׁה מְלֵאִים. אֲבָל מִפְּנֵי הַחֲלָקִים שֶׁיֵּשׁ בְּכָל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ יָתֵר עַל חֲצִי הַיּוֹם, יִתְקַבֵּץ מֵהֶן שָׁעוֹת וְיָמִים, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּמִקְצָת הַשָּׁנִים חֳדָשִׁים חֲסֵרִים יָתֵר עַל הַמְּלֵאִים, וּבְמִקְצָת הַשָּׁנִים חֳדָשִׁים מְלֵאִים יָתֵר עַל הַחֲסֵרִים.
ג. תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים וּמֶחֱצָה בִּלְבַד. בלא תוספת של חלקי השעה. אֲבָל מִפְּנֵי הַחֲלָקִים… יִתְקַבֵּץ מֵהֶן שָׁעוֹת וְיָמִים וכו'. במשך הזמן יצטברו החלקים העודפים על השעה לשעות ואף לימים, ויש להתחשב בתוספת זו ולסדר את החודשים המלאים והחסרים באופן שתהיה התאמה בינם לבין מחזור הירח.
ד. יוֹם שְׁלֹשִׁים – לְעוֹלָם עוֹשִׂין אוֹתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה: אִם הָיָה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָסֵר – יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַבָּא; וְאִם הָיָה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר מָלֵא – יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ, הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיִהְיֶה תַּשְׁלוּם הַחֹדֶשׁ הַמָּלֵא שֶׁעָבַר, וְיִהְיֶה יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַבָּא, וּמִמֶּנּוּ הוּא הַמִּנְיָן, וְהוּא יוֹם הַקְּבִיעָה. וּלְפִיכָךְ עוֹשִׂין רָאשֵׁי חֳדָשִׁים בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה, חֹדֶשׁ אֶחָד יוֹם אֶחָד בִּלְבַד וְחֹדֶשׁ אֶחָד שְׁנֵי יָמִים.
ד. בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה. של קביעת הלוח (שלא לפי הראייה). הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. החודש שנגמר כעת. יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַבָּא. וייחשב ליום הראשון לחודש החדש. וְאִם הָיָה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר מָלֵא יִהְיֶה יוֹם שְׁלֹשִׁים רֹאשׁ חֹדֶשׁ וכו'. על אף שהיום השלושים נספר כיום האחרון של החודש שנגמר ('תשלום החודש המלא'), הוא נחשב לראש חודש לעניין תפילות היום וכדומה. הוֹאִיל וּמִקְצָתוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שהחודש הירחי הוא עשרים ותשעה ימים וחצי, כך שמקצת היום השלושים הוא ראש החודש, אף שקביעת היום נעשית למחרת. וְיִהְיֶה יוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַבָּא וּמִמֶּנּוּ הוּא הַמִּנְיָן. ממנו מתחילים לספור את מניין הימים של החודש החדש. וְהוּא יוֹם הַקְּבִיעָה. יום זה נחשב ליום שבו נקבע החודש (לעניין חישוב החודשים כמבואר בהמשך הפרק ובפרק הקודם).
ה. סֵדֶר הֶחֳדָשִׁים הַמְּלֵאִים וְהַחֲסֵרִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא: תִּשְׁרֵי לְעוֹלָם מָלֵא, וְחֹדֶשׁ טֵבֵת לְעוֹלָם חָסֵר, וּמִטֵּבֵת וָאֵילָךְ אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר עַל הַסֵּדֶר. כֵּיצַד? טֵבֵת חָסֵר, שְׁבָט מָלֵא, אֲדָר חָסֵר, נִיסָן מָלֵא, אִיָּר חָסֵר, סִיוָן מָלֵא, תַּמּוּז חָסֵר, אָב מָלֵא, אֱלוּל חָסֵר. וּבַשָּׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת – אֲדָר רִאשׁוֹן מָלֵא וַאֲדָר שֵׁנִי חָסֵר.
ה. לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה. אבל בזמן שמקדשים על פי הראייה עשוי הסדר להשתנות. וְחֹדֶשׁ טֵבֵת לְעוֹלָם חָסֵר. והחודשים מרחשוון וכסלו יכולים להשתנות, כמבואר בסמוך.
ו. נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵן מַרְחֶשְׁוָן וְכִסְלֵו, פְּעָמִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, וּפְעָמִים יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם חֲסֵרִים, וּפְעָמִים יִהְיֶה מַרְחֶשְׁוָן חָסֵר וְכִסְלֵו מָלֵא. וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ מְלֵאִים – הִיא שֶׁנִּקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים; וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים אֵלּוּ חֲסֵרִים – נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִים; וְשָׁנָה שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ מַרְחֶשְׁוָן חָסֵר וְכִסְלֵו מָלֵא – נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן.
ו. הִיא שֶׁנִּקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים. ואורכה הוא שלוש מאות חמישים וחמישה ימים בשנה פשוטה, ושלוש מאות שמונים וחמישה ימים במעוברת. נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִין. ואורכה הוא שלוש מאות חמישים ושלושה ימים בשנה פשוטה ושלוש מאות שמונים ושלושה ימים במעוברת. נִקְרְאוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן. ואורכה הוא שלוש מאות חמישים וארבעה ימים בשנה פשוטה ושלוש מאות שמונים וארבעה ימים במעוברת.
ז. דֶּרֶךְ יְדִיעַת הַשָּׁנָה אִם חֳדָשֶׁיהָ שְׁלֵמִים אוֹ חֲסֵרִים אוֹ כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה כָּךְ הוּא: תֵּדַע תְּחִלָּה יוֹם שֶׁנִּקְבַּע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע סִדּוּר חֳדָשֶׁיהָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי, וְתֵדַע יוֹם שֶׁיִּקָּבַע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, וּתְחַשֵּׁב מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁבֵּינֵיהֶם, חוּץ מִיּוֹם הַקְּבִיעָה שֶׁל זוֹ וְשֶׁל זוֹ: אִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁנֵי יָמִים – יִהְיוּ חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה חֲסֵרִים; וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים – יִהְיוּ כְּסִדְרָן; וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן אַרְבָּעָה – יִהְיוּ שְׁלֵמִים.
ז. תֵּדַע תְּחִלָּה יוֹם שֶׁנִּקְבַּע בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. באיזה יום בשבוע חל ראש השנה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי. על פי המולד הממוצע וכללי הדחיות. וּתְחַשֵּׁב מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁבֵּינֵיהֶם חוּץ מִיּוֹם הַקְּבִיעָה שֶׁל זוֹ וְשֶׁל זוֹ. ההפרש בין היום בשבוע שחל בו ראש השנה הקודמת ליום בשבוע של ראש השנה הבאה, לא כולל ימי ראש השנה עצמם. אִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁנֵי יָמִים וכו'. הדגמה לחישוב זה מובאת לקמן ה"ט.
ח. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיְתָה הַשָּׁנָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע סִדּוּר חֳדָשֶׁיהָ פְּשׁוּטָה. אֲבָל אִם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת: אִם תִּמְצָא בֵּין יוֹם קְבִיעָתָהּ וּבֵין יוֹם קְבִיעַת שָׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ אַרְבָּעָה יָמִים – יִהְיוּ חָדְשֵׁי אוֹתָהּ הַשָּׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת חֲסֵרִים; וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן חֲמִשָּׁה יָמִים – יִהְיוּ כְּסִדְרָן; וְאִם תִּמְצָא בֵּינֵיהֶן שִׁשָּׁה – יִהְיוּ שְׁלֵמִים.
ח. לֵידַע סִדּוּר חֳדָשֶׁיהָ. אם מלאים, חסרים או כסדרם. פְּשׁוּטָה. לא מעוברת.
ט. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע סִדּוּר חָדְשֵׁי שָׁנָה זוֹ, וְהָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֲמִישִׁי, וְהִיא פְּשׁוּטָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בְּשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, נִמְצָא בֵּינֵיהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים – יָדַעְנוּ שֶׁשָּׁנָה זוֹ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן; וְאִלּוּ הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בִּשְׁלִישִׁי – הָיוּ חָדְשֵׁי שָׁנָה זוֹ שְׁלֵמִים; וְאִלּוּ הָיָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשָׁנָה זוֹ בְּשַׁבָּת וּבַשָּׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ בִּשְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת – הָיוּ חָדְשֵׁי שָׁנָה זוֹ חֲסֵרִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תְּחַשֵּׁב לַשָּׁנָה הַמְעֻבֶּרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
י. יֵשׁ שָׁם סִימָנִין שֶׁתִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטְעֶה בְּחֶשְׁבּוֹן סִדּוּר חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, וְהֵם בְּנוּיִין עַל עִקְּרֵי זֶה הַחֶשְׁבּוֹן וְהַקְּבִיעוֹת וְהַדְּחוּיוֹת שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם, וְאֵלּוּ הֵן: כָּל שָׁנָה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּהּ בִּשְׁלִישִׁי – תִּהְיֶה לְעוֹלָם כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, בֵּין בִּפְשׁוּטָה בֵּין בִּמְעֻבֶּרֶת. וְאִם יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּשֵׁנִי – לֹא תִּהְיֶה כְּסִדְרָן לְעוֹלָם, בֵּין בִּפְשׁוּטָה בֵּין בִּמְעֻבֶּרֶת. וְאִם יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּחֲמִישִׁי: אִם פְּשׁוּטָה הִיא – אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִים לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה; וְאִם מְעֻבֶּרֶת הִיא – אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה.
י. שֶׁתִּסְמֹךְ עֲלֵיהֶם. שניתן להיעזר בהם. שֶׁבֵּאַרְנוּ דַּרְכָּם. לעיל פרק ז. כָּל שָׁנָה שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּהּ בִּשְׁלִישִׁי תִּהְיֶה לְעוֹלָם כְּסִדְרָן וכו'. שרק תוספת שלושה (כסדרן בשנה פשוטה) או חמישה (כסדרן בשנה מעוברת) ימים ליום שלישי מביאה ליום שבו קביעת ראש השנה הבאה אפשרית (שבת או שני). וְאִם יִהְיֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּשֵׁנִי לֹא תִּהְיֶה כְּסִדְרָן לְעוֹלָם. שתוספת של שלושה ימים לאותם הימים מגיעה לימים רביעי ושישי, וכן תוספת של חמישה ימים לאותם הימים מגיעה לימים שישי וראשון, שאין קובעים בהם את ראש השנה. בַּחֲמִישִׁי אִם פְּשׁוּטָה הִיא אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ חֲסֵרִים. שאם מוסיפים שני ימים, מגיעים ליום ראשון, שאין קובעים בו. וְאִם מְעֻבֶּרֶת הִיא אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ חֳדָשֶׁיהָ כְּסִדְרָן. שאם מוסיפים חמישה ימים מגיעים ליום רביעי, שאין קובעים בו.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות קידוש החודש

סידור חודשי החודשים

הכלל: חודש הלבנה הינו כ-29.5 יום, ולכן עושים חודש מלא וחסר לסירוגין, ומעברים חודשים את חשוון וכסלו לפי הצורך.
אין משווים את מספר החודשים המלאים למספר החודשים החסרים מפני שימי החודש אינם בדיוק 29 וחצי יום, וצריך להגיע ל354 ימים בשנת לבנה.

חודשים תשרי, שבט, אדר ראשון, ניסן, סיון, אב תמיד מלאים.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.חודשים חשוון וכסלו הם היחידים שיכולים להיות פעם מלאים ופעם חסרים?

2.שנה שר"ה חל ביום ג' היא לעולם חסרה?

3.חודש תשרי לעולם הוא מלא?

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן