פרק ח', הלכות קרבן פסח, ספר קרבנות
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר – מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שמות יב,ח).
ב. וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר מְעַכְּבִין: אִם לֹא מָצָא מַצָּה וּמָרוֹר – יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח לְבַדּוֹ. אֲבָל מָרוֹר בְּלֹא פֶּסַח אֵינוֹ מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".
ב. וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר מְעַכְּבִין. אלא אכילת הפסח היא מצווה לעצמה. אֲבָל מָרוֹר בְּלֹא פֶּסַח אֵינוֹ מִצְוָה. ומדברי חכמים מצווה לאכלו גם כשאין קרבן פסח (הלכות חמץ ומצה ז,יב). ואילו אכילת מצה היא מצווה לעצמה, וחייבים בה מן התורה אף בלא הפסח (שם ו,א).
ג. מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַפֶּסַח אֲכִילַת שֹׂבַע. וּלְפִיכָךְ, אִם הִקְרִיב שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – אוֹכֵל מֵהֶן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא אָכַל אֶלָּא כַּזַּיִת – יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
וְכֵן אֲכִילַת בְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אִיָּר – מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט,יא).
ג. אֲכִילַת שֹׂבַע. שיאכל ממנו עד שיהיה שבע, ולא ירצה לאכול אחריו עוד. שכך היא הדרך במאכלים חשובים (ריק"ו). אִם הִקְרִיב שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. שהוא קרבן רשות (ראה לקמן י,יב-יג). וְאִם לֹא אָכַל אֶלָּא כַּזַּיִת יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. אף אם אכל כמות קטנה מן הפסח יוצא ידי חובה, שהיא שיעור אכילה בכל מקום.
ד. וּשְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא צְלִי אֵשׁ. וְהָאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת נָא אוֹ מְבֻשָּׁל בְּלֵילֵי פְּסָחִים – לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" (שמות יב,ט). אָכַל נָא וּמְבֻשָּׁל כְּאֶחָד – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִכְלְלוּ בְּלָאו אֶחָד.
אָכַל מִמֶּנּוּ נָא אוֹ מְבֻשָּׁל מִבְּעוֹד יוֹם – אֵינוֹ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ" (שמות יב,ט): בְּשָׁעָה שֶׁהַמִּצְוָה לְאָכְלוֹ צָלִי – חַיָּב עַל אֲכִילַת נָא וּמְבֻשָּׁל; אֲבָל מִבְּעוֹד יוֹם – פָּטוּר.
ד. וּשְׁנֵיהֶן. פסח ראשון ופסח שני. אֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא צְלִי אֵשׁ. מותר לאכול את הבשר רק אם נצלה באש, כפי שיתבאר בהלכות הבאות. נָא. בשר שנצלה מעט ועדיין אינו ראוי למאכל אדם (לקמן ה"ו). מְבֻשָּׁל. בנוזלים (לקמן הד"ז). לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִכְלְלוּ בְּלָאו אֶחָד. שלא התייחדה לשון איסור לכל אחד מהם (שלא נאמר 'אל תאכלו ממנו נא ולא בשל מבשל'), אלא לשניהם יחד (וראה גם הלכות סנהדרין יח,ג).
מִבְּעוֹד יוֹם. לפני זמן אכילתו, שהוא בלילה.
ה. אָכַל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת צָלִי מִבְּעוֹד יוֹם – עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (שם יב,ח) – בַּלַּיְלָה, לֹא בַּיּוֹם, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה הוּא.
ה. בַּלַּיְלָה לֹא בַּיּוֹם. מכך שנאמר שיש לאכול את הבשר דווקא בלילה, ניתן לדייק שאסור לאכול ממנו ביום. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. שאיסור שלא התפרש בתורה בלשון שלילה, אלא נלמד כניגוד של מצוות עשה, הוא כמצוות עשה שאין לוקים עליה.
ו. "נָא" שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה, הוּא הַבָּשָׂר שֶׁהִתְחִיל בּוֹ מַעֲשֵׂה הָאוּר וְנִצְלָה מְעַט, וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם עֲדַיִן. אֲבָל אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר חַי – אֵינוֹ לוֹקֶה, וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "צְלִי אֵשׁ" (שמות יב,ט) – הָא שֶׁאֵינוֹ צָלִי אָסוּר. צָלָהוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרֵךְ וַאֲכָלוֹ – פָּטוּר.
ו. בָּשָׂר חַי. שלא נתבשל כלל בשום דרך. צָלָהוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרֵךְ. צלה אותו לגמרי ונשרף. וַאֲכָלוֹ פָּטוּר. שהוא עדיין בכלל 'צלי אש'.
ז. "מְבֻשָּׁל" שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה – בֵּין שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בַּמַּיִם בֵּין שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בִּשְׁאָר מַשְׁקִין אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" (שמות יב,ט) – רִבָּה הַכֹּל.
ז. וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל רִבָּה הַכֹּל. מן הכפילות למדים לאסור את הבישול בכל מיני הנוזלים.
ח. צָלָהוּ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ, אוֹ בִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צָלָהוּ, אוֹ שֶׁעָשָׂהוּ צְלִי קְדֵרָה, וַאֲכָלוֹ – חַיָּב. אֲבָל מֻתָּר לָסוּךְ אוֹתוֹ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת, חוּץ מִן הַמַּיִם. וּמֻתָּר לִטְבֹּל הַבָּשָׂר אַחַר שֶׁנִּצְלָה בְּמַשְׁקִין וּבְמֵי פֵּרוֹת.
ח. צְלִי קְדֵרָה. בישלו בקדרה בלא הוספת נוזלים. וַאֲכָלוֹ חַיָּב. שכל אלו אף הם נתרבו בכלל בישול. אֲבָל מֻתָּר לָסוּךְ אוֹתוֹ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת. למשוח עליו אותם לפני הצלייה, שלא נועדו לבשלו אלא כדי שיתנו טעם בבשר. חוּץ מִן הַמַּיִם. שאינם נותנים טעם ודומה לבישול (מלכי בקודש).
ט. אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח עַל גַּבֵּי כְּלֵי אֶבֶן אוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "צְלִי אֵשׁ" (שמות יב,ט) – לֹא צְלִי דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה כְּלִי מְנֻקָּב כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר – צוֹלִין עָלָיו. וְאֵין צוֹלִין אוֹתוֹ בְּשַׁפּוּד שֶׁל מַתֶּכֶת, שֶׁהֲרֵי הַשַּׁפּוּד חַם כֻּלּוֹ וְצוֹלֶה מְקוֹמוֹ.
ט. עַל גַּבֵּי כְּלֵי אֶבֶן אוֹ כְּלֵי מַתָּכוֹת. שהכלי מפריד בין הבשר ובין האש. לֹא צְלִי דָּבָר אַחֵר. וכאן הפסח נצלה מחום הכלי ולא מחום האש. כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר. שחום האש עצמו מגיע אל הבשר דרך נקבי הכלי. שֶׁהֲרֵי הַשַּׁפּוּד חַם כֻּלּוֹ וְצוֹלֶה מְקוֹמוֹ. שאם השפוד מתחמם בקצהו האחד, כולו נעשה חם, והבשר שאין חום האש מגיע אליו מתבשל על ידי השפוד ולא על ידי האש.
י. הִסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, וְגָרַף אֶת כָּל הָאֵשׁ, וְתָלָהוּ בַּתַּנּוּר וְצָלָהוּ – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. חֲתָכוֹ וְצָלָהוּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים – הֲרֵי זֶה צְלִי אֵשׁ. צָלָהוּ עַל גַּבֵּי סִיד אוֹ חַרְסִית אוֹ חַמֵּי טְבֶרְיָה – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ.
כֵּיצַד צוֹלִין אוֹתוֹ? תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ בְּשַׁפּוּד שֶׁל עֵץ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, וְהָאֵשׁ לְמַטָּה. וְתוֹלֶה כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו בַּתַּנּוּר חוּצָה לוֹ, וְלֹא יִתְּנֵם בְּתוֹכוֹ, שֶׁזֶּה כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא. וְשַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן הָיוּ בּוֹרְרִין לִצְלִיָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְרֹק אֶת מֵימָיו וִיבַשְּׁלוֹ.
י. וְגָרַף אֶת כָּל הָאֵשׁ. הוציא מתוך התנור את הגחלים, והתנור עדיין חם מאותו ההיסק. חֲתָכוֹ וְצָלָהוּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים. ולא כשהוא שלם ובתוך תנור. סִיד אוֹ חַרְסִית. חומרי בניין שערבובם במים גורם להפקת חום רב. חַמֵּי טְבֶרְיָה. מים הנובעים מן האדמה כשהם חמים, ובישל בחום העולה מהם. שֶׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. אלא מקור חום אחר.
תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נְקוּבָתוֹ. תוקע בשה השלם שפוד ארוך, מראשו ועד אחוריו. שֶׁל עֵץ. ולא של מתכת, כדלעיל ה"ט. וְתוֹלֶה כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו בַּתַּנּוּר חוּצָה לוֹ, וְלֹא יִתְּנֵם בְּתוֹכוֹ וכו'. את האיברים הפנימיים תולה על השפוד מחוץ לשה ולא משאירם בתוכו מכיוון שאז לא ייצלו ישירות מן האש. וְשַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן. ענף ארוך של עץ הרימון. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְרֹק אֶת מֵימָיו וִיבַשְּׁלוֹ. שבעצים אחרים יש רטיבות בתוך פרקי הענף, שעשויה להיפלט בשעת הצלייה ולגרום לבישול.
יא. נָגַע הַבָּשָׂר בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר – יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צְלִי הַחֶרֶס.
יא. נָגַע הַבָּשָׂר בְּחַרְסוֹ שֶׁל תַּנּוּר. בגוף התנור, העשוי חרס, והוא חם מאוד מחמת האש וצולה את הבשר שנגע בו. יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ. יסיר את החלק החיצוני של הבשר שנגע בגוף התנור.
יב. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס וְחָזַר אֵלָיו – יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ, שֶׁכָּל הַמָּרָק וְהַלֵּחָה שֶׁתִּפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיִּצָּלֶה אֲסוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בְּשַׂר צָלִי.
יב. נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס. יצאו מהבשר נוזלים מחמת הצלייה, והגיעו אל חרס התנור, וניתזו שוב על הבשר. יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ. יסיר את החלק החיצוני שניתז עליו מן הרוטב. שֶׁכָּל הַמָּרָק וְהַלֵּחָה שֶׁתִּפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיִּצָּלֶה אֲסוּרָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בְּשַׂר צָלִי. שאסור לאכול מן הפסח את הנוזלים שיצאו ממנו במהלך הצלייה, אלא את בשרו בלבד.
יג. נָטַף מִן הָרֹטֶב שֶׁלּוֹ עַל הַסֹּלֶת – יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ וְיַשְׁלִיכֶנּוּ.
יג. יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ וְיַשְׁלִיכֶנּוּ. יוציא את הסולת שנבלע בה הרוטב, שאסור לאכול רוטב זה.
יד. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה: אִם חֲבוּרַת הַכֹּהֲנִים – יֹאכְלוּ; וְאִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל: אִם חַי הוּא – יְדִיחֶנּוּ וִינַגֵּב; וְאִם צָלִי – יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְאֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְּסָחִים כְּאֶחָד, מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת, אֲפִלּוּ גְּדִי וְטָלֶה.
יד. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה. מרח עליו שמן של תרומה, שאסור באכילה למי שאינו כהן. אִם חַי הוּא יְדִיחֶנּוּ וִינַגֵּב. אם הפסח עדיין לא נצלה, ניתן לשטוף את הבשר במים. וצריך אחר כך לנגבו מן המים, שהרי אסור לסוכו במים קודם הצלייה, כדלעיל ה"ח (מלכי בקודש, הר המוריה). וְאִם צָלִי יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן. שמה שנמשח על הבשר הצלוי נבלע בו מעט, ונאסר באכילה למי שאינו כהן. לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה. אסור לבעלים לבקש את מחיר השמן משאר בני החבורה. שֶׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם. כאשר נוטלים כסף עבור השמן נחשב הדבר כפדיון השמן על המעות (שקדושת המעשר עוברת למעות), ואסור לעשות כן מפני שאין פודים פירות מעשר אחרי כניסתם לירושלים. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. הלכות מעשר שני ב,ח. וְאֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְּסָחִים כְּאֶחָד. בתנור יחד. מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת. שמא יתחלפו הקרבנות זה בזה, ויימצא הפסח נאכל שלא למנוייו. אֲפִלּוּ גְּדִי וְטָלֶה. אף שלא קיים חשש מעשי שיתחלפו, שהרי הם שונים זה מזה.
טו. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה, וְדִין תּוֹרָה שֶׁיֵּאָכֵל כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה שֶׁהוּא טָעוּן הַלֵּל בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ, וְשֶׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין אַחַר שֶׁנִּרְדְּמוּ בְּשֵׁנָה, אֲפִלּוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה.

טו. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת. הלכות מעשה הקרבנות י,ח, פסולי המוקדשין ו,יב. כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה וכו'. אף שכל דבר שמצוותו בלילה כשר מן התורה כל הלילה (הלכות מעשה הקרבנות ד,ו), הרחיקו חכמים וקבעו שיש לאכלו רק עד חצות כדי שלא יימשך ויגיע לסוף הזמן (להרחקות דומות ראה הלכות קריאת שמע א,ט, הלכות מעשה הקרבנות ד,ב). וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת חָמֵץ וּמַצָּה שֶׁהוּא טָעוּן הַלֵּל בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ. ח,ה, ח,י; וראה לקמן י,טו. וְשֶׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין אַחַר שֶׁנִּרְדְּמוּ. הלכות חמץ ומצה ח,יד.

תקציר הפרק 

פרק ח' הלכות קרבן פסח

אכילת הפסח

אכילת בשר הפסח בלילי חמישה עשר מצות עשה, שנאמר "ואכלו את הבשר, בלילה הזה: צלי אש ומצות, על מרורים יאכלוהו" ואין מצה ומרור מעכבין, אם לא מצאו מצה ומרור, יוצא ידי חובתו באכילת בשר הפסח לבדו. אבל מרור בלא פסח -אינו מצוה, שנאמר "על מרורים יאכלוהו".
מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח, אכילת שובע, לפיכך אם הקריב שלמי חגיגה בארבעה עשר -אוכל מהן תחילה, ואחר כך אוכל בשר הפסח כדי לשבוע ממנו. ואם לא אכל אלא כזית, יצא ידי חובתו.
האכילה עד חצות הלילה.

🐏ההכנה -צלי אש, על האש עצמה, לא בישול וכדומה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות קרבן פסח ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אוכלים תחילה חגיגה ולא פסח?

2.משתמשים בשיפוד של רימון משום שאינו מפריש מים?

3.לא צולים שני פסחים ביחד כדי שלא יתיזו זה על זה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן