פרק ח', הלכות רוצח ושמירת הנפש, ספר נזיקין
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ" (דברים יט,ב). וְאֵין עָרֵי מִקְלָט נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
ב. וְשֵׁשׁ עָרִים הָיוּ, שָׁלֹשׁ הִבְדִּיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
ב. שָׁלֹשׁ הִבְדִּיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בצדו המזרחי של הירדן, ארץ סיחון ועוג: בצר בנחלת ראובן, רמות בנחלת גד וגולן בנחלת חצי שבט מנשה (דברים ד,מג). וְשָׁלֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. בצד המערבי של הירדן: קדש בגליל בנחלת נפתלי, שכם בנחלת אפרים וחברון בנחלת יהודה (יהושע כ,ז).
ג. אֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט קוֹלֶטֶת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם" (במדבר לה,יג). וְהוֹדִיעָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְלָמָּה הִבְדִּילָן? אָמַר: הוֹאִיל וּבָאָה מִצְוָה לְיָדִי, אֲקַיְּמֶנָּה.
ד. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מוֹסִיפִין שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת עַל אֵלּוּ הַשֵּׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (דברים יט,ט). וְהֵיכָן מוֹסִיפִין אוֹתָן? בְּעָרֵי הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עֲלֵיהֶם בְּרִית וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְאִם יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ… וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (שם יט,ח-ט).
ד. בְּעָרֵי הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עֲלֵיהֶם בְּרִית וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ. בברית בין הבתרים הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו את ארצותיהן של עשר אומות (בראשית טו,יח-כא). את שבע הארצות של אומות הכנענים כבשו ישראל בבואם לארץ, ואת שלוש הארצות הנותרות עתידים לכבוש בימי מלך המשיח.
ה. וְחַיָּבִין בֵּית דִּין לְכַוֵּן הַדְּרָכִים לְעָרֵי מִקְלָט וּלְתַקֵּן אוֹתָן וּלְהַרְחִיבָן, וּמְסִירִין מֵהֶן כָּל מִכְשׁוֹל וְכָל תַּקָּלָה, וְאֵין מַנִּיחִין בַּדֶּרֶךְ לֹא תֵּל וְלֹא גַּיְא וְלֹא נָהָר, אֶלָּא עוֹשִׂין עָלָיו גֶּשֶׁר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב אֶת הַבּוֹרֵחַ לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (דברים יט,ג). וְרֹחַב דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. וּ'מִקְלָט' 'מִקְלָט' הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ הָרַצְחָנִים וְיִפְנוּ לְשָׁם.
ה. לְכַוֵּן הַדְּרָכִים לְעָרֵי מִקְלָט. להכין דרכים שיהיו מכוונות לערי המקלט. תֵּל. גבעה. גַּיְא. בקעה. אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. כפול מהרוחב המינימלי של דרך רשות הרבים (בבלי בבא בתרא ק,ב). וּמִקְלָט מִקְלָט הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. במקום שהדרך מתפצלת היו עושים שילוט לכוון את הרוצח שידע לברוח לעיר המקלט.
ו. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר בְּכָל שָׁנָה בֵּית דִּין מוֹצִיאִין שְׁלוּחִים לְתַקֵּן הַדְּרָכִים, וְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצָאוּהוּ שֶׁנִּתְקַלְקֵל – מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. וּבֵית דִּין שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בְּדָבָר זֶה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים.
ו. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר בְּכָל שָׁנָה בֵּית דִּין מוֹצִיאִין שְׁלוּחִים לְתַקֵּן הַדְּרָכִים. לאחר ימות הגשמים שבהם מתקלקלות הדרכים (רע"ב שקלים א,א). וּבֵית דִּין שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בְּדָבָר זֶה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים. שאם הרוצח יתעכב בדרך עלול גואל הדם להשיגו ולהרגו.
ז. וְכֵן מוֹשְׁחִין בֵּין כָּל עִיר וָעִיר מֵעָרֵי מִקְלָט בִּתְחִלַּת הַפְרָשָׁתָן, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּשָׁוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ" (דברים יט,ג).
ז. מוֹשְׁחִין בֵּין כָּל עִיר וָעִיר מֵעָרֵי מִקְלָט. מודדים את המרחק בין הערים. בִּתְחִלַּת הַפְרָשָׁתָן. לפני שמפרישים אותן. עַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּשָׁוֶה. שיהיה מרחק שווה בין עיר לעיר.
ח. עָרֵי מִקְלָט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עֲיָרוֹת קְטַנּוֹת וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים וּבִמְקוֹם הַמַּיִם, וְאִם אֵין שָׁם מַיִם, מַכְנִיסִין לְתוֹכָן מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אֻכְלוּסִין. נִתְמַעֲטוּ אֻכְלוּסֵיהֶן – מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. נִתְמַעֲטוּ דָּיוֹרֵיהֶן – מַכְנִיסִין לְתוֹכָן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. וְאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוּדוֹת וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָם חֲבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם.
ח. לֹא עֲיָרוֹת קְטַנּוֹת. שלא מצוי בהן מזון, וייאלץ הרוצח לצאת מהעיר להשיג מזון (רש"י מכות י,א). וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים. שמצויים בהם הרבה אנשים וגואל הדם עשוי להתערב בהם ולהרוג את הרוצח (שם). וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים וּבִמְקוֹם הַמַּיִם. שיהיו מצויים בהן מקורות מחייה. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אֻכְלוּסִין. שיהיו ערים נוספות בסביבות העיר (שם; והמאירי פירש שאוכלוסין הם חיילים שמגינים על העיר). נִתְמַעֲטוּ דָּיוֹרֵיהֶן. התמעטו דיירי העיר ונעשתה כעיירה קטנה. כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. כדי שכל סוגי הגולים ימצאו שם אנשים שדעתם קרובה אליהם (ערוך לנר שם, וראה ריטב"א שם שהסביר באופן אחר). מְצוּדוֹת. מלכודות. וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָם חֲבָלִים. לא שוזרים ומייצרים בהן חבלים. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם. לפריסת מצודות ולהפשלת חבלים נדרש שטח גדול ואין בכל מקום אפשרות לייחד שטח לזה, ולכן בעיר שבה קיים שטח גדול באים אנשים מכל הסביבה למטרות אלו ויכול גם גואל הדם להגיע לשם (ערוך לנר שם, וראה מאירי שם שפירש באופן אחר).
ט. כָּל עָרֵי הַלְּוִיִּים קוֹלְטוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶם עִיר מִקְלָט הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר" (במדבר לה,ו-ז) – הִקִּישָׁן הַכָּתוּב כֻּלָּן זוֹ לָזוֹ לִקְלֹט.
ט. כָּל עָרֵי הַלְּוִיִּים קוֹלְטוֹת. הלוויים לא קיבלו נחלה בארץ אלא קיבלו ארבעים ושמונה ערים בתוך נחלות השבטים. שש ערי המקלט היו מהערים שניתנו ללוויים, אך לא רק הן שימשו כערי מקלט אלא כל ערי הלוויים קולטות כערי מקלט.
י. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עָרֵי מִקְלָט שֶׁהֻבְדְּלוּ לְמִקְלָט וּבֵין שְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים? שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת, הוֹאִיל וְנִכְנַס בָּהֶן נִקְלָט, וּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים אֵין קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת; וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בֵּיתוֹ, וְהַדָּר בִּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים נוֹתֵן שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת.
י. שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת וכו'. רוצח הנכנס לאחת משש ערי המקלט, אף שאינו יודע שהיא עיר מקלט ולא התכוון להיכנס לתוכה כדי להגן על עצמו מגואל הדם נקלט, ואם הרגו גואל הדם חייב מיתה. אבל בשאר ערי הלוויים צריך הרוצח להיכנס לתוכן על מנת שישמשו לו עיר מקלט. וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בֵּיתוֹ. כיוון שהתורה ייחדה את העיר לרוצחים, הוא זכאי למגורים חינם.
יא. כָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת – תְּחוּמָהּ קוֹלֵט כָּמוֹהָ. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ תְּחוּם עָרֵי מִקְלָט וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, מִשֶּׁיַּגִּיעַ תַּחַת הַנּוֹף – נִקְלָט. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם, מִשֶּׁיַּגִּיעַ לְעִקָּרוֹ – נִקְלָט, וְהַהוֹרְגוֹ שָׁם – נֶהֱרָג עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּחוּם קוֹלֵט, אֵין הָרוֹצֵחַ דָּר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָשַׁב בָּהּ" (במדבר לה,כה) – בָּהּ, וְלֹא בִּתְחוּמָהּ.

יא. כָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת תְּחוּמָהּ קוֹלֵט כָּמוֹהָ. שלושת אלפים אמות מחוץ לעיר בכל צד (הלכות שמיטה ויובל יג,ב, וראה פסקים ושיטות שם). אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ תְּחוּם. גזעו בתוך תחום העיר. וְנוֹפוֹ. ענפיו. מִשֶּׁיַּגִּיעַ תַּחַת הַנּוֹף נִקְלָט… מִשֶּׁיַּגִּיעַ לְעִקָּרוֹ נִקְלָט. החלק שיוצא מחוץ לתחום (בין כשמדובר בנוף ובין כשמדובר בעיקר) נגרר אחרי החלק שבתוך התחום, וכבר משעה שנמצא שם נקלט.

תקציר הפרק 

🤔 הריגה בשגגה בימות המשיח? (הלכות רוצח ושמירת הנפש, פרק ח')
לרמב"ם תשובה ברורה: "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות", ובימות המשיח העולם והאנשים כמנהגם ימשיכו לנהוג – ובכלל זה במנהג להיות רשלנים… לכן, "בימי המלך המשיח מוסיפין שלוש [ערי מקלט] אחרות על אלו השש" (הלכה ד), כי הרצחנים לא ייעלמו מן העולם רק בגלל בוא המשיח. עצוב אבל ריאלי 😪

🤷‍ בית הכלא הנורמלי בעולם
זו אולי לא הייתה הכוונה המקורית, אבל בתי הכלא של העולם המערבי הם סביבה מסוכנת שבה שוררת אווירה אלימה ותרבות של פשיעה. לעומת זאת, ערי המקלט, שבהם עוסק פרקנו בהרחבה, מציגים מציאות הפוכה לגמרי: ערים רגילות כמעט לכל דבר (למעט הגבלות ספורות) שבהן חיים הרוצחים בשגגה חיים נורמליים לגמרי ובהן שוררת אווירה של עיר לכל דבר ועניין (הלכה ח) 📈

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות רוצח ושמירת הנפש ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם בזמן הגאולה יהיה צורך בערי מקלט?

2.האם תל אביב או חיפה יכולות להיות ערי מקלט?

3.לרוצח משתלם לברוח לעיר מקלט ולא לערי הלווים?

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן