א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַפְרִישׁ עָרֵי מִקְלָט, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ" (דברים יט,ב). וְאֵין עָרֵי מִקְלָט נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
ב. וְשֵׁשׁ עָרִים הָיוּ, שָׁלֹשׁ הִבְדִּיל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלֹשׁ הִבְדִּיל יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן.
ג. אֵין אַחַת מֵעָרֵי מִקְלָט קוֹלֶטֶת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ כֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם" (במדבר לה,יג). וְהוֹדִיעָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאֵין שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן. וְלָמָּה הִבְדִּילָן? אָמַר: הוֹאִיל וּבָאָה מִצְוָה לְיָדִי, אֲקַיְּמֶנָּה.
ד. בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מוֹסִיפִין שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת עַל אֵלּוּ הַשֵּׁשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (דברים יט,ט). וְהֵיכָן מוֹסִיפִין אוֹתָן? בְּעָרֵי הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי שֶׁנִּכְרַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ עֲלֵיהֶם בְּרִית וַעֲדַיִן לֹא נִכְבְּשׁוּ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: "וְאִם יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ… וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (שם יט,ח-ט).
ה. וְחַיָּבִין בֵּית דִּין לְכַוֵּן הַדְּרָכִים לְעָרֵי מִקְלָט וּלְתַקֵּן אוֹתָן וּלְהַרְחִיבָן, וּמְסִירִין מֵהֶן כָּל מִכְשׁוֹל וְכָל תַּקָּלָה, וְאֵין מַנִּיחִין בַּדֶּרֶךְ לֹא תֵּל וְלֹא גַּיְא וְלֹא נָהָר, אֶלָּא עוֹשִׂין עָלָיו גֶּשֶׁר, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְעַכֵּב אֶת הַבּוֹרֵחַ לְשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ" (דברים יט,ג). וְרֹחַב דֶּרֶךְ עָרֵי מִקְלָט אֵין פָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת. וּ'מִקְלָט' 'מִקְלָט' הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ הָרַצְחָנִים וְיִפְנוּ לְשָׁם.
ו. בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר בְּכָל שָׁנָה בֵּית דִּין מוֹצִיאִין שְׁלוּחִים לְתַקֵּן הַדְּרָכִים, וְכָל מָקוֹם שֶׁמְּצָאוּהוּ שֶׁנִּתְקַלְקֵל – מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. וּבֵית דִּין שֶׁנִּתְרַשְּׁלוּ בְּדָבָר זֶה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ דָּמִים.
ז. וְכֵן מוֹשְׁחִין בֵּין כָּל עִיר וָעִיר מֵעָרֵי מִקְלָט בִּתְחִלַּת הַפְרָשָׁתָן, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת בְּשָׁוֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ" (דברים יט,ג).
ח. עָרֵי מִקְלָט אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא עֲיָרוֹת קְטַנּוֹת וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם שְׁוָקִים וּבִמְקוֹם הַמַּיִם, וְאִם אֵין שָׁם מַיִם, מַכְנִיסִין לְתוֹכָן מַיִם. וְאֵין מוֹשִׁיבִין אוֹתָן אֶלָּא בִּמְקוֹם אֻכְלוּסִין. נִתְמַעֲטוּ אֻכְלוּסֵיהֶן – מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן. נִתְמַעֲטוּ דָּיוֹרֵיהֶן – מַכְנִיסִין לְתוֹכָן כֹּהֲנִים לְוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים. וְאֵין פּוֹרְסִין בְּתוֹכָן מְצוּדוֹת וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכָם חֲבָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם מְצוּיָה שָׁם.
ט. כָּל עָרֵי הַלְּוִיִּים קוֹלְטוֹת, וְכָל אַחַת מֵהֶם עִיר מִקְלָט הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר. כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר" (במדבר לה,ו-ז) – הִקִּישָׁן הַכָּתוּב כֻּלָּן זוֹ לָזוֹ לִקְלֹט.
י. וּמַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין עָרֵי מִקְלָט שֶׁהֻבְדְּלוּ לְמִקְלָט וּבֵין שְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים? שֶׁעָרֵי מִקְלָט קוֹלְטוֹת בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת, הוֹאִיל וְנִכְנַס בָּהֶן נִקְלָט, וּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים אֵין קוֹלְטוֹת אֶלָּא לְדַעַת; וְרוֹצֵחַ הַדָּר בְּעָרֵי מִקְלָט אֵינוֹ נוֹתֵן שְׂכַר בֵּיתוֹ, וְהַדָּר בִּשְׁאָר עָרֵי הַלְּוִיִּים נוֹתֵן שָׂכָר לְבַעַל הַבַּיִת.
יא. כָּל עִיר הַקּוֹלֶטֶת – תְּחוּמָהּ קוֹלֵט כָּמוֹהָ. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ תְּחוּם עָרֵי מִקְלָט וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם, מִשֶּׁיַּגִּיעַ תַּחַת הַנּוֹף – נִקְלָט. הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם, מִשֶּׁיַּגִּיעַ לְעִקָּרוֹ – נִקְלָט, וְהַהוֹרְגוֹ שָׁם – נֶהֱרָג עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּחוּם קוֹלֵט, אֵין הָרוֹצֵחַ דָּר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָשַׁב בָּהּ" (במדבר לה,כה) – בָּהּ, וְלֹא בִּתְחוּמָהּ.
