א. חֲסֵרָה כֵּיצַד? שְׁנֵי אֵבָרִים הֵן שֶׁאִם חָסֵר מִנְיָנָם – טְרֵפָה, וְאֵלּוּ הֵן: הָרֵאָה וְהָרַגְלַיִם. וְחָמֵשׁ אוּנוֹת יֵשׁ לָהּ לָרֵאָה, כְּשֶׁיִּתְלֶה אוֹתָהּ אָדָם בְּיָדוֹ וּפְנֵי רֵאָה כְּנֶגֶד פָּנָיו – שָׁלֹשׁ מִן הַיָּמִין וּשְׁתַּיִם מִן הַשְּׂמֹאל. וּבְצַד יָמִין מִמֶּנָּה כְּמוֹ אֹזֶן קְטַנָּה, וְאֵינָהּ בְּצַד הָאוּנוֹת, וְיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּיס בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהִיא בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְאֹזֶן זוֹ הַקְּטַנָּה הִיא הַנִּקְרֵאת וַרְדָּא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְוֶרֶד, וְאֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ אִם לֹא נִמְצֵאת הַוֶּרֶד – מֻתֶּרֶת, שֶׁכָּךְ הוּא דַּרְכָּהּ, יֵשׁ בְּהֵמוֹת תִּמָּצֵא בָּהֶן וְיֵשׁ בְּהֵמוֹת לֹא תִּמָּצֵא בָּהֶן. וְאִם נִמְצֵאת נְקוּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיס שֶׁלָּהּ סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.
ב. חָסַר מִנְיַן הָאוּנוֹת, וְנִמְצֵאת אַחַת מִן הַשְּׂמֹאל אוֹ שְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין – טְרֵפָה. וְאִם נִמְצְאוּ בַּיָּמִין שְׁתַּיִם וְזֹאת הַוַּרְדָּה – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
ד. נִתּוֹסְפוּ הָאוּנוֹת בְּמִנְיָנָם: אִם הָיְתָה הָאֹזֶן הַיְתֵרָה בְּצַד הָאוּנוֹת אוֹ מִלִּפְנֵי הָרֵאָה שֶׁהִיא לְעֻמַּת הַלֵּב – מֻתֶּרֶת; וְאִם הָיְתָה עַל גַּבָּהּ שֶׁהִיא לְעֻמַּת הַצְּלָעוֹת – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר; וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה – אֵינָהּ אֹזֶן, וּמֻתֶּרֶת.
ז. נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת, וְאֵין לָהּ חִתּוּךְ אָזְנַיִם – טְרֵפָה.
וְכֵן אִם חָסַר גּוּף הָרֵאָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבָה – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁחָסַר מִנְיַן הָאוּנוֹת, וּטְרֵפָה. לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא מִמֶּנָּה מָקוֹם יָבֵשׁ עַד שֶׁיִּפָּרֵךְ בַּצִּפֹּרֶן – הֲרֵי זֶה כְּחָסֵר, וּטְרֵפָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה כָּל שֶׁהוּא.
ח. רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְפוּחָה כְּמוֹ עִקַּר חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל – אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק, שֶׁזּוֹ תּוֹסֶפֶת מְשֻׁנָּה בְּגוּפָהּ, וְשֶׁמָּא הַתּוֹסֶפֶת בַּגּוּף כְּחֶסְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּנְיָן.
ט. בְּהֵמָה שֶׁפָּחֲדָה וְיָרְאָה עַד שֶׁצָּמְקָה הָרֵאָה שֶׁלָּהּ וְקָרְבָה לִהְיוֹת יְבֵשָׁה: אִם פָּחֲדָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹל רַעַם אוֹ רָאָת זִיקִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – מֻתֶּרֶת; וְאִם פָּחֲדָה בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֶיהָ בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – הֲרֵי זוֹ כַּחֲסֵרָה, וּטְרֵפָה.
י. וְכֵיצַד בּוֹדְקִין אוֹתָהּ? מוֹשִׁיבִין אֶת הָרֵאָה בְּמַיִם מֵעֵת לְעֵת: אִם הָיָה זְמַן הַקֹּר – מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וּבִכְלִי שֶׁאֵין הַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ וְנוֹזְלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצֹּנּוּ בִּמְהֵרָה; וְאִם הָיָה זְמַן הַחֹם – מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם צוֹנֵן וּבִכְלִי שֶׁהַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קָרִים: אִם חָזְרָה לִבְרִיָּתָהּ – הֲרֵי זוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, וּמֻתֶּרֶת; וְאִם לֹא חָזְרָה – בִּידֵי אָדָם הִיא, וּטְרֵפָה.
יא. בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה רֶגֶל בִּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ – טְרֵפָה. וְכֵן אִם הָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל, שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר הוּא. אֲבָל אִם הָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ יָדַיִם אוֹ יָד אַחַת – מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתַּךְ הַיָּד שֶׁלָּהּ – מֻתֶּרֶת.
נֶחְתַּךְ הָרֶגֶל: מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה – טְרֵפָה; מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה – מֻתֶּרֶת. בְּאֵי זוֹ אַרְכֻּבָּה אָמְרוּ? בָּאַרְכֻּבָּה שֶׁהִיא סוֹף הַיָּרֵךְ הַסָּמוּךְ לַגּוּף.
יב. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה: אִם יָצָא כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ לַחוּץ – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנָפַל, וּטְרֵפָה; וְאִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ וְרֹב הֶקֵּפוֹ שֶׁל עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וַאֲפִלּוּ נָפַל מִקְצָת הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר וְהָלַךְ לוֹ – מֻתֶּרֶת. וְגִידִים הָרַכִּים אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּבָשָׂר.
יג. צֹמֶת הַגִּידִין הֵן בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב בַּמָּקוֹם שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַטַּבָּחִים הַבְּהֵמָה. וְהֵן שְׁלֹשָׁה גִּידִין לְבָנִים, אֶחָד עָבֶה וּשְׁנַיִם דַּקִּים. וּמִמָּקוֹם שֶׁיַּתְחִילוּ וְהֵן קָשִׁין וּלְבָנִים, עַד שֶׁיָּסוּר הַלֹּבֶן מֵהֶן וְיַתְחִילוּ לְהִתְאַדֵּם וּלְהִתְרַכֵּךְ – הִיא צֹמֶת הַגִּידִין, וְהִיא כְּאֹרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶצְבָּעוֹת בַּשּׁוֹר.
טו. בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין – טְרֵפָה. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: כֵּיצַד תֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִצֹּמֶת הַגִּידִין וְהִיא מֻתֶּרֶת עַד שֶׁתֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאִם תֵּחָתֵךְ לְמַטָּה בְּצֹמֶת הַגִּידִין – אֲסוּרָה? שֶׁבַּטְּרֵפוֹת, תֵּחָתֵךְ מִכָּאן וְתִחְיֶה, וּמִכָּאן וְתָמוּת; לֹא נֶאֶסְרָה בְּהֵמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲתוּכַת רֶגֶל מִמָּקוֹם זֶה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין, שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
יז. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ רַגְלָהּ, וְכֵן הָעוֹף בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין – לֹא נַעֲשׂוּ טְרֵפָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתְּכוּ הַגִּידִין לְבַדָּם וְהָרֶגֶל קַיֶּמֶת – טְרֵפָה, שֶׁהֲרֵי נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִין.
כב. נִשְׁאַר מִמֶּנָּה כַּזַּיִת בִּמְקוֹם מָרָה וְכַזַּיִת בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל הָיָה מְפֻזָּר מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן, אוֹ שֶׁהָיָה מְרֻדָּד אוֹ שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְצוּעָה – הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה.
כד. וְכָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'אִם הָיָה חָסֵר – 'טְרֵפָה', כָּךְ אִם נִטַּל – טְרֵפָה. אֲבָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'אִם נִטַּל – טְרֵפָה', אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת אֶלָּא אִם נֶחְתַּךְ אוֹתוֹ אֵבֶר. אֲבָל אִם נִבְרֵאת חֲסֵרָה אוֹתוֹ אֵבֶר – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן, נִמְצֵאת הַחֲסֵרָה וְהַנְּטוּלָה אַחַת. וְכָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם נִטַּל – מֻתֶּרֶת, קַל וָחֹמֶר אִם חָסֵר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְלֹא נִבְרָא, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת.
כה. בְּהֵמָה שֶׁנִּטְּלָה הָאוֹם שֶׁלָּהּ, וְהִיא בֵּית הָרֶחֶם, אוֹ שֶׁנִּטְּלוּ הַכְּלָיוֹת – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נִבְרֵאת בְּכֻלְיָה אַחַת אוֹ בְּשָׁלֹשׁ כְּלָיוֹת – מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִקְּבָה הַכֻּלְיָה – מֻתֶּרֶת.
כו. כַּפּוֹל. מין קטנית. כַּעֲנָבָה. גרגר ענבים. שֶׁהִבְאִישׁ. הסריח. הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה. אגן הכליה, והוא מקום כינוס כל הצינורות שבכליה.
פרק ח הלכות שחיטה 🔪
חסרה ונטולה
ממשיכים בסימני הטריפה.
2 אברים שאם חסר מניינם הבהמה טריפה:הריאה, והרגליים.
🔹הריאות: אם נבראה חסרה או שנחתך אחד מהאונות, או שיתירה, או שאינו במקומו, או שאין הפרדה בין האונות, או שהריאה חסרה, או שהתייבש לגמרי אחד מהחלקים ממחלה או מפחד שבידי אדם.
🔹הרגליים: אם חסרה הרגל או חלק מהרגל מהברך ומעלה, או שנשברה לגמרי, או שנחתכה במקום צומת הגידים.
🔹נטולה: נחתך רוב צומת הגידים, כל הכבד, הלחי העליון.
1.נחתכה רגלה הקדמית – האם כשרה?
2.בהמה חסרת כליה – האם היא כשרה?
3.מקום השבר וכיסויו הם התנאים הקריטיים לטרפה משום שבר?
תשובות 1-כן 2-כן 3-כן
סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית
ממשיכים את הסבסוד!
* שווי מקורי לסט 835 ש"ח
*משלוח עד 21 ימי עסקים