פרק ח', הלכות שחיטה, ספר קדושה
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. חֲסֵרָה כֵּיצַד? שְׁנֵי אֵבָרִים הֵן שֶׁאִם חָסֵר מִנְיָנָם – טְרֵפָה, וְאֵלּוּ הֵן: הָרֵאָה וְהָרַגְלַיִם. וְחָמֵשׁ אוּנוֹת יֵשׁ לָהּ לָרֵאָה, כְּשֶׁיִּתְלֶה אוֹתָהּ אָדָם בְּיָדוֹ וּפְנֵי רֵאָה כְּנֶגֶד פָּנָיו – שָׁלֹשׁ מִן הַיָּמִין וּשְׁתַּיִם מִן הַשְּׂמֹאל. וּבְצַד יָמִין מִמֶּנָּה כְּמוֹ אֹזֶן קְטַנָּה, וְאֵינָהּ בְּצַד הָאוּנוֹת, וְיֵשׁ לָהּ כְּמוֹ כִּיס בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהִיא בְּתוֹךְ הַכִּיס, וְאֹזֶן זוֹ הַקְּטַנָּה הִיא הַנִּקְרֵאת וַרְדָּא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא דּוֹמָה לְוֶרֶד, וְאֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן. לְפִיכָךְ אִם לֹא נִמְצֵאת הַוֶּרֶד – מֻתֶּרֶת, שֶׁכָּךְ הוּא דַּרְכָּהּ, יֵשׁ בְּהֵמוֹת תִּמָּצֵא בָּהֶן וְיֵשׁ בְּהֵמוֹת לֹא תִּמָּצֵא בָּהֶן. וְאִם נִמְצֵאת נְקוּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכִּיס שֶׁלָּהּ סוֹתֵם אֶת הַנֶּקֶב – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.

א. שֶׁאִם חָסֵר מִנְיָנָם טְרֵפָה. איברים אלו נמצאים בבהמה במניין קבוע ואם חסר מניינם הבהמה טרפה. וְהָרַגְלַיִם. האחוריות. אוּנוֹת. כעין אוזניים שמתפצלות מהריאה. וּפְנֵי רֵאָה כְּנֶגֶד פָּנָיו. כאשר חזית הבהמה כנגד האדם כשהיא תלויה ורגליה כלפי מעלה, ובאופן זה ימין הבהמה כנגד ימין האדם. שָׁלֹשׁ מִן הַיָּמִין וּשְׁתַּיִם מִן הַשְּׂמֹאל. הריאה בנויה למעשה משתי ריאות נפרדות הקרויות 'ערוגות' (לקמן ה"ז), בערוגה הימנית שלוש אונות ובשמאלית שתיים. כְּמוֹ כִּיס. קרום היוצר מחיצה נפרדת מן הריאה. דּוֹמָה לְוֶרֶד. בצורתה המעוגלת המזכירה את מבנה הוורד שעליו חופים זה על זה בעיגול.

ב. חָסַר מִנְיַן הָאוּנוֹת, וְנִמְצֵאת אַחַת מִן הַשְּׂמֹאל אוֹ שְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין – טְרֵפָה. וְאִם נִמְצְאוּ בַּיָּמִין שְׁתַּיִם וְזֹאת הַוַּרְדָּה – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

ב. מֻתֶּרֶת. כיוון שהוורדה משלימה.
ג. נִתְחַלְּפוּ הָאוּנוֹת, וְנִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ מִן שְׂמֹאל וּשְׁתַּיִם מִן הַיָּמִין בְּלֹא וֶרֶד, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַוֶּרֶד עִם הַשָּׁלֹשׁ בְּצַד שְׂמֹאל – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, שֶׁהִיא חֲסֵרָה מִצַּד הַיָּמִין.
ג. בְּלֹא וֶרֶד. שהוורד חסרה.

ד. נִתּוֹסְפוּ הָאוּנוֹת בְּמִנְיָנָם: אִם הָיְתָה הָאֹזֶן הַיְתֵרָה בְּצַד הָאוּנוֹת אוֹ מִלִּפְנֵי הָרֵאָה שֶׁהִיא לְעֻמַּת הַלֵּב – מֻתֶּרֶת; וְאִם הָיְתָה עַל גַּבָּהּ שֶׁהִיא לְעֻמַּת הַצְּלָעוֹת – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר; וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. אֲבָל פָּחוֹת מִזֶּה – אֵינָהּ אֹזֶן, וּמֻתֶּרֶת.

ד. בְּצַד הָאוּנוֹת. באותה שורה איתן. לְעֻמַּת הַלֵּב. לצד החזה. שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר. לקמן הי"א (וראה גם לעיל ו,כ). כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. בגודל כזה.
ה. אֹזֶן שֶׁנִּמְצֵאת דְּבוּקָה בַּחֲבֶרְתָּהּ הַסְּמוּכָה לָהּ – מֻתֶּרֶת. וְאִם נִסְמְכוּ שֶׁלֹּא עַל הַסֵּדֶר, כְּגוֹן שֶׁנִּסְמְכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁלִישִׁית – טְרֵפָה.
ה. נִסְמְכוּ. נדבקו.
ו. נִמְצְאוּ שְׁתֵּי הָאוּנוֹת כְּאוּנָה אַחַת וְאֵינָן נִרְאוֹת כִּשְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת: אִם הָיָה בֵּינֵיהֶן כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס, בֵּין בְּעִקָּרָן בֵּין בְּאֶמְצָעָן בֵּין בְּסוֹפָן, כְּדֵי שֶׁיֻּכַּר שֶׁהֵן שְׁתַּיִם דְּבוּקוֹת – מֻתֶּרֶת; וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ כַּחֲסֵרָה, וּטְרֵפָה.
ו. כְּאוּנָה אַחַת. שנדבקו זו לזו באופן שנראות כמו אונה אחת. הָיָה בֵּינֵיהֶן כְּמוֹ עָלֶה שֶׁל הֲדַס. בו אינן מחוברות. בְּעִקָּרָן. מקום התפצלותן מהריאה.

ז. נִמְצֵאת כֻּלָּהּ שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת, וְאֵין לָהּ חִתּוּךְ אָזְנַיִם – טְרֵפָה.

וְכֵן אִם חָסַר גּוּף הָרֵאָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקְּבָה – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁחָסַר מִנְיַן הָאוּנוֹת, וּטְרֵפָה. לְפִיכָךְ אִם נִמְצָא מִמֶּנָּה מָקוֹם יָבֵשׁ עַד שֶׁיִּפָּרֵךְ בַּצִּפֹּרֶן – הֲרֵי זֶה כְּחָסֵר, וּטְרֵפָה, וַאֲפִלּוּ הָיָה כָּל שֶׁהוּא.

ז. שְׁתֵּי עֲרוּגוֹת. שנדבקו כל האונות וכל אחת מהריאות נראית כגוש אחד.
חָסַר גּוּף הָרֵאָה. חסר חלק מבשר הריאה.

ח. רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְפוּחָה כְּמוֹ עִקַּר חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל – אוֹסְרִין אוֹתָהּ מִסָּפֵק, שֶׁזּוֹ תּוֹסֶפֶת מְשֻׁנָּה בְּגוּפָהּ, וְשֶׁמָּא הַתּוֹסֶפֶת בַּגּוּף כְּחֶסְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּנְיָן.

ח. רֵאָה שֶׁנִּמְצֵאת נְפוּחָה. נשארת במצב נפוח. עִקַּר חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל. שדרת ענף הדקל. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּנְיָן. לעיל ה"ד.

ט. בְּהֵמָה שֶׁפָּחֲדָה וְיָרְאָה עַד שֶׁצָּמְקָה הָרֵאָה שֶׁלָּהּ וְקָרְבָה לִהְיוֹת יְבֵשָׁה: אִם פָּחֲדָה בִּידֵי שָׁמַיִם, כְּגוֹן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹל רַעַם אוֹ רָאָת זִיקִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – מֻתֶּרֶת; וְאִם פָּחֲדָה בִּידֵי אָדָם, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחֲטוּ לְפָנֶיהָ בְּהֵמָה אַחֶרֶת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה – הֲרֵי זוֹ כַּחֲסֵרָה, וּטְרֵפָה.

ט. שֶׁצָּמְקָה… וְקָרְבָה לִהְיוֹת יְבֵשָׁה. התייבשה, אך לא עד שתיפרך בציפורן. זִיקִים. ברקים.

י. וְכֵיצַד בּוֹדְקִין אוֹתָהּ? מוֹשִׁיבִין אֶת הָרֵאָה בְּמַיִם מֵעֵת לְעֵת: אִם הָיָה זְמַן הַקֹּר – מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם פּוֹשְׁרִין וּבִכְלִי שֶׁאֵין הַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ וְנוֹזְלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצֹּנּוּ בִּמְהֵרָה; וְאִם הָיָה זְמַן הַחֹם – מוֹשִׁיבִין אוֹתָהּ בְּמַיִם צוֹנֵן וּבִכְלִי שֶׁהַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ קָרִים: אִם חָזְרָה לִבְרִיָּתָהּ – הֲרֵי זוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם, וּמֻתֶּרֶת; וְאִם לֹא חָזְרָה – בִּידֵי אָדָם הִיא, וּטְרֵפָה.

י. בּוֹדְקִין אוֹתָהּ. אם צמקה בידי אדם או בידי שמים. מֵעֵת לְעֵת. למשך יממה. פּוֹשְׁרִין. לא קרים ולא חמים. הַמַּיִם מִתְמַצִּין מִגַּבּוֹ. המים מחלחלים דרך דפנות הכלי ומתאדים, ובכך מצטננים המים שנותרו בכלי. יִצֹּנּוּ. יתקררו. לִבְרִיָּתָהּ. מצבה הרגיל.

יא. בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה חֲסֵרָה רֶגֶל בִּתְחִלַּת בְּרִיָּתָהּ – טְרֵפָה. וְכֵן אִם הָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל, שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר הוּא. אֲבָל אִם הָיוּ לָהּ שָׁלֹשׁ יָדַיִם אוֹ יָד אַחַת – מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתַּךְ הַיָּד שֶׁלָּהּ – מֻתֶּרֶת.

נֶחְתַּךְ הָרֶגֶל: מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה – טְרֵפָה; מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה – מֻתֶּרֶת. בְּאֵי זוֹ אַרְכֻּבָּה אָמְרוּ? בָּאַרְכֻּבָּה שֶׁהִיא סוֹף הַיָּרֵךְ הַסָּמוּךְ לַגּוּף.

יא. שֶׁהַיָּתֵר כֶּחָסֵר הוּא. לעיל ה"ד. יָדַיִם. רגליים קדמיות.
בָּאַרְכֻּבָּה שֶׁהִיא סוֹף הַיָּרֵךְ הַסָּמוּךְ לַגּוּף. המפרק שמחבר בין הירך ובין השוק, והוא המפרק העליון מבין שני המפרקים שברגל הבהמה.

יב. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה: אִם יָצָא כֻּלּוֹ אוֹ רֻבּוֹ לַחוּץ – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנָפַל, וּטְרֵפָה; וְאִם הָיָה הַבָּשָׂר אוֹ הָעוֹר חוֹפֶה רֹב עָבְיוֹ וְרֹב הֶקֵּפוֹ שֶׁל עֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וַאֲפִלּוּ נָפַל מִקְצָת הָעֶצֶם שֶׁנִּשְׁבַּר וְהָלַךְ לוֹ – מֻתֶּרֶת. וְגִידִים הָרַכִּים אֵינָן חֲשׁוּבִין כְּבָשָׂר.

יג. צֹמֶת הַגִּידִין הֵן בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה לְמַעְלָה מִן הֶעָקֵב בַּמָּקוֹם שֶׁתּוֹלִין בּוֹ הַטַּבָּחִים הַבְּהֵמָה. וְהֵן שְׁלֹשָׁה גִּידִין לְבָנִים, אֶחָד עָבֶה וּשְׁנַיִם דַּקִּים. וּמִמָּקוֹם שֶׁיַּתְחִילוּ וְהֵן קָשִׁין וּלְבָנִים, עַד שֶׁיָּסוּר הַלֹּבֶן מֵהֶן וְיַתְחִילוּ לְהִתְאַדֵּם וּלְהִתְרַכֵּךְ – הִיא צֹמֶת הַגִּידִין, וְהִיא כְּאֹרֶךְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אֶצְבָּעוֹת בַּשּׁוֹר.

יג. צֹמֶת הַגִּידִין. גיד מעל העקב המורכב משלושה גידים (גיד אכילס). שֶׁתּוֹלִין בּוֹ וכו'. כאשר מפשיטים ומבתרים את הבהמה. וְיַתְחִילוּ לְהִתְאַדֵּם. הגידים עשויים מסיבים קשים שצבעם לבן והם מתחברים לשריר הרך שצבעו אדום.
יד. וּמִנְיַן גִּידִים אֵלּוּ בָּעוֹף – שִׁשָּׁה עָשָׂר גִּידִין, תְּחִלָּתָן מִן הָעֵנָב שֶׁלְּמַטָּה מֵאֶצְבַּע יְתֵרָה, עַד סוֹף הָרֶגֶל שֶׁהִיא קַשְׂקַשִּׂים קַשְׂקַשִּׂים.
יד. הָעֵנָב. בליטה בצורת גרגר ענבים שנמצאת בנקודת הפיצול של אצבעות הרגל.

טו. בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין – טְרֵפָה. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: כֵּיצַד תֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִצֹּמֶת הַגִּידִין וְהִיא מֻתֶּרֶת עַד שֶׁתֵּחָתֵךְ לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה הָעֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאִם תֵּחָתֵךְ לְמַטָּה בְּצֹמֶת הַגִּידִין – אֲסוּרָה? שֶׁבַּטְּרֵפוֹת, תֵּחָתֵךְ מִכָּאן וְתִחְיֶה, וּמִכָּאן וְתָמוּת; לֹא נֶאֶסְרָה בְּהֵמָה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲתוּכַת רֶגֶל מִמָּקוֹם זֶה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין, שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

טו. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הי"א. שֶׁחֲתִיכָתָן מִכְּלַל הַטְּרֵפוֹת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. בהלכות שלקמן.
טז. נְטוּלָה כֵּיצַד? שְׁלֹשָׁה אֵבָרִין הֵן שֶׁאִם נִטְּלוּ – טְרֵפָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן לּא דִּין נֶקֶב וְלֹא דִּין חֶסְרוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: צֹמֶת הַגִּידִין, וְהַכָּבֵד, וְלֶחִי הָעֶלְיוֹן.
טז. וְלֶחִי. לסת.

יז. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַבְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתַּךְ רַגְלָהּ, וְכֵן הָעוֹף בִּמְקוֹם צֹמֶת הַגִּידִין – לֹא נַעֲשׂוּ טְרֵפָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתְּכוּ הַגִּידִין. לְפִיכָךְ אִם נֶחְתְּכוּ הַגִּידִין לְבַדָּם וְהָרֶגֶל קַיֶּמֶת – טְרֵפָה, שֶׁהֲרֵי נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִין.

יז. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל הט"ו.
יח. נֶחְתַּךְ בַּבְּהֵמָה הָאֶחָד הֶעָבֶה לְבַדּוֹ – מֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאֲרוּ שְׁנַיִם. נֶחְתְּכוּ הַשְּׁנַיִם הַדַּקִּין – מֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי הָאֶחָד הֶעָבֶה גָּדוֹל מִשְּׁנֵיהֶן, וַהֲרֵי לֹא נִטְּלָה כָּל הַצֹּמֶת אֶלָּא מִעוּטָהּ. נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶן – טְרֵפָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁנֶּחְתְּכוּ כֻּלָּן אוֹ נִטְּלוּ כֻּלָּן.
יח. הָאֶחָד הֶעָבֶה. הגיד העבה, ונותרו שני הגידים הדקים. מִעוּטָהּ. כיוון שהגיד העבה גדול משני האחרים והוא מהווה רוב החוזק, ושני הגידים מהווים רוב כמותי.
יט. וּבָעוֹף, אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ רֻבּוֹ שֶׁל אֶחָד מִן הַשִּׁשָּׁה עָשָׂר – טְרֵפָה.
כ. וְעוֹף שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ גַּפָּיו – מֻתָּר, כִּבְהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ יָדֶיהָ.
כ. גַּפָּיו. כנפיו. כִּבְהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ יָדֶיהָ. לעיל הי"א.
כא. כָּבֵד שֶׁנִּטְּלָה כֻּלָּהּ – טְרֵפָה. וְאִם נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה כַּזַּיִת בִּמְקוֹם מָרָה וְכַזַּיִת בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. נִדַּלְדְּלָה הַכָּבֵד, וַהֲרֵי הִיא מְעֹרָה בַּטַּרְפֵּשׁ שֶׁלָּהּ – מֻתֶּרֶת. נִטַּל מִמֶּנָּה מָקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ וּמְקוֹם הַמָּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁאָר קַיָּם כְּמוֹת שֶׁהוּא – טְרֵפָה.
כא. בִּמְקוֹם מָרָה. במקום חיבור כיס המרה לכבד. בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ. במקום החיבור לסמפון הגדול (פה"מ חולין ג,א, להגדרתו ראה לעיל ו,ט). נִדַּלְדְּלָה וכו'. התנתקה במספר מקומות מחיבורה בסרעפת אך נותרה מחוברת חלקית. בַּטַּרְפֵּשׁ. הסרעפת.

כב. נִשְׁאַר מִמֶּנָּה כַּזַּיִת בִּמְקוֹם מָרָה וְכַזַּיִת בַּמָּקוֹם שֶׁהִיא תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל הָיָה מְפֻזָּר מְעַט בְּכָאן וּמְעַט בְּכָאן, אוֹ שֶׁהָיָה מְרֻדָּד אוֹ שֶׁהָיָה אָרֹךְ כִּרְצוּעָה – הֲרֵי זֶה סָפֵק; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהִיא אֲסוּרָה.

כב. מְרֻדָּד. שטוח.
כג. לֶחִי הָעֶלְיוֹן שֶׁנִּטַּל – טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִטַּל הַתַּחְתּוֹן, כְּגוֹן שֶׁנִּגְמַם עַד מְקוֹם הַסִּימָנִין וְלֹא נֶעֶקְרוּ – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
כג. שֶׁנִּגְמַם. נחתך. הַסִּימָנִין. הקנה והוושט. וְלֹא נֶעֶקְרוּ. שנותרו מחוברים בבשר.

כד. וְכָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'אִם הָיָה חָסֵר – 'טְרֵפָה', כָּךְ אִם נִטַּל – טְרֵפָה. אֲבָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ 'אִם נִטַּל – טְרֵפָה', אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת אֶלָּא אִם נֶחְתַּךְ אוֹתוֹ אֵבֶר. אֲבָל אִם נִבְרֵאת חֲסֵרָה אוֹתוֹ אֵבֶר – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן, נִמְצֵאת הַחֲסֵרָה וְהַנְּטוּלָה אַחַת. וְכָל אֵבֶר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שֶׁאִם נִטַּל – מֻתֶּרֶת, קַל וָחֹמֶר אִם חָסֵר מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ וְלֹא נִבְרָא, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת.

כד. חָסֵר. מלידתו, כמפורט לעיל א-יב. נִטַּל. על ידי חבלה וכדומה.

כה. בְּהֵמָה שֶׁנִּטְּלָה הָאוֹם שֶׁלָּהּ, וְהִיא בֵּית הָרֶחֶם, אוֹ שֶׁנִּטְּלוּ הַכְּלָיוֹת – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. לְפִיכָךְ אִם נִבְרֵאת בְּכֻלְיָה אַחַת אוֹ בְּשָׁלֹשׁ כְּלָיוֹת – מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִקְּבָה הַכֻּלְיָה – מֻתֶּרֶת.

כו. אַף עַל פִּי שֶׁהַכֻּלְיָה שֶׁנִּטְּלָה אוֹ שֶׁחָסְרָה מֻתֶּרֶת, אִם נִמְצֵאת קְטַנָּה בְּיוֹתֵר, וְהִקְטִינָה בַּדַּקָּה עַד כַּפּוֹל, וּבַגַּסָּה עַד כַּעֲנָבָה – טְרֵפָה. וְכֵן אִם לָקְתָה הַכֻּלְיָה, וְהוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה בְּשָׂרָהּ כִּבְשַׂר הַמֵּת שֶׁהִבְאִישׁ אַחַר יָמִים, שֶׁאִם תֶּאֱחֹז בְּמִקְצָתוֹ יִתְמַסְמֵס וְיִפֹּל, וְהִגִּיעַ חֹלִי זֶה עַד הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצֵאת בַּכֻּלְיָה לֵחָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ סְרוּחָה, אוֹ שֶׁנִּמְצָא בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אוֹ סְרוּחִין – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. אֲבָל אִם נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם זַכִּים – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

כו. כַּפּוֹל. מין קטנית. כַּעֲנָבָה. גרגר ענבים. שֶׁהִבְאִישׁ. הסריח. הַלֹּבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכֻּלְיָה. אגן הכליה, והוא מקום כינוס כל הצינורות שבכליה.

תקציר הפרק 

פרק ח הלכות שחיטה 🔪

חסרה ונטולה

ממשיכים בסימני הטריפה.

2 אברים שאם חסר מניינם הבהמה טריפה:הריאה, והרגליים.

🔹הריאות: אם נבראה חסרה או שנחתך אחד מהאונות, או שיתירה, או שאינו במקומו, או שאין הפרדה בין האונות, או שהריאה חסרה, או שהתייבש לגמרי אחד מהחלקים ממחלה או מפחד שבידי אדם.
🔹הרגליים: אם חסרה הרגל או חלק מהרגל מהברך ומעלה, או שנשברה לגמרי, או שנחתכה במקום צומת הגידים.
🔹נטולה: נחתך רוב צומת הגידים, כל הכבד, הלחי העליון.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שחיטה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.נחתכה רגלה הקדמית – האם כשרה?

2.בהמה חסרת כליה – האם היא כשרה?

3.מקום השבר וכיסויו הם התנאים הקריטיים לטרפה משום שבר?

תשובות 1-כן 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן