א. הָאִשָּׁה שֶׁהִרְשָׁת אֶת בַּעְלָהּ אַחַר הַנִּשּׂוּאִין שֶׁיִּמְנַע עוֹנָתָהּ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁכְּבָר קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲבָל אִם לֹא קִיֵּם – חַיָּב לִבְעֹל בְּכָל עוֹנָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "פְּרוּ וּרְבוּ" (בראשית א,כח; ט,א; ט,ז).
ב. הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. וּמֵאֵימָתַי יִתְחַיֵּב הָאִישׁ בְּמִצְוָה זוֹ? מִבֶּן שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִבֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה. וְכֵיוָן שֶׁעָבְרוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר וּמְבַטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה. וְאִם הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְטָרוּד בָּהּ, וְהָיָה מִתְיָרֵא מִלִּשָּׂא אִשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח בִּמְזוֹנוֹת וְיִבָּטֵל מִן הַתּוֹרָה – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִתְאַחֵר, שֶׁהָעוֹסֵק בַּמִּצְוָה פָּטוּר מִן הַמִּצְוָה, וְכָל שֶׁכֵּן בְּתַלְמוּד תּוֹרָה.
ג. מִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה תָּמִיד, וְשָׁגָה בָּהּ כְּבֶן עַזַּאי, וְנִדְבַּק בָּהּ כָּל יָמָיו וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – אֵין בְּיָדוֹ עֲוֹן. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו. אֲבָל אִם הָיָה יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו – חַיָּב לִשָּׂא אִשָּׁה, וַאֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ בָּנִים, שֶׁמָּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר.
ד. כַּמָּה בָּנִים יִהְיוּ לוֹ לָאִישׁ וְתִתְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ בְּיָדוֹ? זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה,ב). הָיָה הַבֵּן סָרִיס אוֹ שֶׁהָיְתָה הַבַּת אַיְלוֹנִית – לֹא קִיֵּם מִצְוָה.
ה. נוֹלְדוּ לוֹ וּמֵתוּ, וְהִנִּיחוּ בָּנִים – הֲרֵי זֶה קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה; בְּנֵי בָּנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ בְּנֵי הַבָּנִים זָכָר וּנְקֵבָה, וְהָיוּ בָּאִין מִזָּכָר וּנְקֵבָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַזָּכָר בֶּן בִּתּוֹ וְהַנְּקֵבָה בַּת בְּנוֹ, הוֹאִיל וְהֵן מִשְּׁנֵי בָּנָיו – הֲרֵי קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ בֵּן אוֹ בַּת וּמֵתוּ, וְהִנִּיחַ אֶחָד מֵהֶן זָכָר וּנְקֵבָה – עֲדַיִן לֹא קִיֵּם מִצְוָה.
ו. הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ, וְנִתְגַּיֵּר הוּא וָהֵן – הֲרֵי זֶה קִיֵּם מִצְוָה זוֹ. הָיוּ לוֹ בָּנִים וְהוּא עֶבֶד, וְנִשְׁתַּחְרֵר הוּא וָהֵם – לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, עַד שֶׁיּוֹלִיד אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר, שֶׁהָעֶבֶד אֵין לוֹ יִחוּס.
ז. לֹא יִשָּׂא אָדָם עֲקָרָה וּזְקֵנָה וְאַיְלוֹנִית וּקְטַנָּה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוָלָד, אֶלָּא אִם כֵּן קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת מִמֶּנָּה.
נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – הֲרֵי זֶה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, אוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לֵילֵד. וְאִם לֹא רָצָה לְהוֹצִיא – כּוֹפִין אוֹתוֹ וּמַכִּין אוֹתוֹ בַּשּׁוֹט עַד שֶׁיּוֹצִיא. וְאִם אָמַר: 'אֵינִי בּוֹעֲלָהּ, וַהֲרֵינִי שׁוֹכֵן עִמָּהּ בִּפְנֵי עֵדִים כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְיַחֵד עִמָּהּ', בֵּין שֶׁאָמְרָה הִיא כֵּן בֵּין שֶׁאָמַר הוּא – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא יוֹצִיא אוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה הָרְאוּיָה לְוָלָד.
ח. שָׁהָת עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, וְהָיָה הוּא יוֹרֶה שִׁכְבַת זֶרַע כַּחֵץ – חֶזְקַת הַחֹלִי מִמֶּנָּה, וְתֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה. וְיֵשׁ לָהּ תּוֹסֶפֶת; לֹא תִּהְיֶה זֹאת פְּחוּתָה מֵאַיְלוֹנִית שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹסֶפֶת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְאִם אֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ – חֶזְקַת הַחֹלִי מִמֶּנּוּ בִּלְבַד, וּכְשֶׁיּוֹצִיא, יִתֵּן הַכְּתֻבָּה כֻּלָּהּ, עִקָּר וְתוֹסֶפֶת.
ט. הוּא אוֹמֵר: 'מִמֶּנָּה נִמְנַע הַוָּלָד', וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'מִמֶּנּוּ נִמְנַע, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ' – הִיא נֶאֱמֶנֶת. וְיֵשׁ לוֹ לְהַחֲרִים עַל מִי שֶׁטּוֹעֶנֶת דָּבָר שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אוֹתוֹ בְּוַדַּאי, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ. וְאִם אָמְרָה: 'אֵינִי יוֹדַעַת אִם מִמֶּנּוּ אִם מִמֶּנִּי' – אֵין לָהּ עִקַּר כְּתֻבָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ; הַעֲמֵד מָמוֹן בְּחֶזְקַת בְּעָלָיו, עַד שֶׁתִּטְעֹן בְּוַדַּאי שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ. וְלָמָּה הִיא נֶאֱמֶנֶת בְּטַעֲנָה זוֹ? מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַרְגֶּשֶׁת אִם יָרָה כַּחֵץ אוֹ לֹא יָרָה, וְהוּא אֵינוֹ מַרְגִּישׁ.
י. הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה לִתְבֹּעַ בַּעְלָהּ לְגָרְשָׁהּ אַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָלְדָה, וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ – שׁוֹמְעִין לָהּ; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ מְצֻוָּה עַל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, צְרִיכָה הִיא לְבָנִים לְזִקְנוּתָהּ. וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא וְיִתֵּן עִקַּר כְּתֻבָּה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ הַתּוֹסֶפֶת עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא לִרְצוֹנָהּ וְתִטֹּל.
יא. הָלַךְ בִּסְחוֹרָה בְּתוֹךְ עֶשֶׂר שָׁנִים, אוֹ שֶׁהָיָה חוֹלֶה, אוֹ שֶׁהָיְתָה הִיא חוֹלָה, אוֹ שֶׁהָיוּ חֲבוּשִׁין בְּבֵית הָאֲסוּרִין – אֵין עוֹלֶה לָהֶן אוֹתוֹ זְמַן מִן הַמִּנְיָן.
יב. הִפִּילָה – מוֹנֶה מִיּוֹם שֶׁהִפִּילָה. הִפִּילָה וְחָזְרָה וְהִפִּילָה שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים – הֻחְזְקָה לִנְפָלִים, וְשֶׁמָּא לֹא זָכָה לְהִבָּנוֹת מִמֶּנָּה, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.
יג. הוּא אוֹמֵר: 'הִפִּילָה בְּתוֹךְ עֶשֶׂר', כְּדֵי שֶׁיִּשְׁהֶה עִמָּהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'לֹא הִפַּלְתִּי' – נֶאֱמֶנֶת, שֶׁאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת עַצְמָהּ בַּעֲקָרוּת. הוּא אוֹמֵר: 'הִפִּילָה שְׁנַיִם', וְהִיא אוֹמֶרֶת: 'שְׁלֹשָׁה' – נֶאֱמֶנֶת, שֶׁאֵינָהּ מַחֲזֶקֶת עַצְמָהּ בְּמַפִּילוּת, וְיוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבְכָל זֶה מַשְׁבִּיעָהּ שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁלֹּא הִפִּילָה אוֹ שֶׁהִפִּילָה שָׁלֹשׁ, שֶׁבְּטַעֲנָה זוֹ יִתְחַיֵּב לִתֵּן כְּתֻבָּתָהּ.
יד. נִשֵּׂאת לְאֶחָד וְשָׁהָת עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, וְהוֹצִיאָהּ – מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְשֵׁנִי. שָׁהָת עִם הַשֵּׁנִי עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה – לֹא תִּנָּשֵׂא לִשְׁלִישִׁי. וְאִם נִשֵּׂאת לִשְׁלִישִׁי – תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת אוֹ שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה.
טו. הָאִשָּׁה שֶׁבָּאָה לְבֵית דִּין וְאָמְרָה: 'בַּעְלִי אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ שִׁמּוּשׁ שֶׁמּוֹלִיד' אוֹ שֶׁ'אֵינוֹ יוֹרֶה כַּחֵץ' – יַעֲשׂוּ הַדַּיָּנִין פְּשָׁרָה, וְיֹאמְרוּ לָהּ: 'רָאוּי לָךְ שֶׁתִּתְנַהֲגִי עִם בַּעְלִיךְ עַד שֶׁתִּשְׁהִי עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא תוֹלִידִי, וְאַחַר כָּךְ תִּתְבְּעִי'. וּמְגַלְגְּלִין עִמָּהּ בַּדָּבָר, וְאֵין כּוֹפִין אוֹתָהּ לֵישֵׁב, וְלֹא דָּנִין אוֹתָהּ דִּין מוֹרֶדֶת, אֶלָּא מַאֲרִיכִין בַּדָּבָר עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ פְּשָׁרָה.
טז. אַף עַל פִּי שֶׁקִּיֵּם אָדָם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה – הֲרֵי הוּא מְצֻוֶּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁלֹּא יִבָּטֵל מִלִּפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ; שֶׁכָּל הַמּוֹסִיף נֶפֶשׁ אַחַת בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ בָּנָה עוֹלָם. וְכֵן מִצְוַת חֲכָמִים הִיא שֶׁלֹּא יֵשֵׁב אִישׁ בְּלֹא אִשָּׁה, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי הִרְהוּר, וְלֹא תֵּשֵׁב אִשָּׁה בְּלֹא אִישׁ, שֶׁלֹּא תֵּחָשֵׁד.
יז. וְחוֹבָה עַל כָּל אִישׁ לְקַנּוֹת לְאִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אָדָם מְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנְסָה בּוֹ רוּחַ טָהֳרָה. וְלֹא יְקַנֵּא לָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי. וְלֹא יֶאֱנֹס אוֹתָהּ וְיִבְעֹל בְּעַל כָּרְחָהּ, אֶלָּא לְדַעְתָּהּ וּמִתּוֹךְ שִׂיחָה וְשִׂמְחָה.
יח. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה צְנוּעָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, וְלֹא תַּרְבֶּה בִּשְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ בִּפְנֵי בַּעְלָהּ, וְלֹא תִּתְבַּע תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּפִיהָ, וְלֹא תִּהְיֶה מְדַבֶּרֶת בְּעֵסֶק זֶה, וְלֹא תִּמָּנַע מִבַּעְלָהּ כְּדֵי לְצַעֲרוֹ עַד שֶׁיּוֹסִיף בְּאַהֲבָתָהּ, אֶלָּא נִשְׁמַעַת לוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְתִזָּהֵר מִקְּרוֹבָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה. וְתִתְרַחֵק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לַכִּעוּר.
יט. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יָתֵר מִגּוּפוֹ, וְאוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ. וְאִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן – מַרְבֶּה בְּטוֹבָתָהּ כְּפִי הַמָּמוֹן. וְלֹא יַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה יְתֵרָה, וְיִהְיֶה דִּבּוּרוֹ עִמָּהּ בְּנַחַת, וְלֹא יִהְיֶה עָצֵב וְלֹא רוֹגֵז.
כ. וְכֵן צִוּוּ עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי, וְיִהְיֶה לוֹ עָלֶיהָ מוֹרָא, וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל פִּיו, וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׂר אוֹ מֶלֶךְ, מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ, וּמַרְחֶקֶת כָּל שֶׁיִּשְׂנָא. וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים בְּזִוּוּגָן, וּבִדְרָכִים אֵלּוּ יִהְיֶה יִשּׁוּבָן נָאֶה וּמְשֻׁבָּח.
