א. חַלּוֹן תַּשְׁמִישׁ שֶׁסְּתָמָהּ כֻּלָּהּ, אוֹ סְתָמָהּ עַד שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ פָּחוֹת מִטֶּפַח, אִם בְּדָבָר הַחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה סָתַם – הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.
לְפִיכָךְ, אִם סָתַם הַחַלּוֹן אוֹ מִעֲטוֹ בָּאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין – אֵינָן חוֹצְצִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה וַהֲרֵי הֵן טְהוֹרִין, דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן. הָיוּ סְרוּחִין – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין. וְכֵן תֶּבֶן סָרוּחַ – חוֹצֵץ, וְשֶׁאֵינוֹ סָרוּחַ – אֵינוֹ חוֹצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.
תְּבוּאָה שֶׁגָּדְלָה וְסָתְמָה אֶת הַחַלּוֹן אוֹ מִעֲטַתּוּ – אֵינָהּ חוֹצֶצֶת, לְפִי שֶׁדַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָהּ, שֶׁמָּא תַּפְסִיד הַכֹּתֶל. הָיָה עִקָּרָהּ רָחוֹק מִן הַכֹּתֶל, וְנָטָה רֹאשָׁהּ וְסָתַם – הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב. חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה גְּרוֹגָרוֹת סְרוּחִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין וְלֹא רְאוּיִן לַאֲכִילָה, וּמֻנַּחַת בַּחַלּוֹן, וּפִי הֶחָבִית כְּלַפֵּי הַטֻּמְאָה, שֶׁהֲרֵי הֶחָבִית טְמֵאָה, וְכֵן קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה תֶּבֶן סָרוּחַ שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֹא לְמַאֲכַל בְּהֵמָה וְלֹא לְטִיט וְלֹא לְהַסָּקָה, וּמֻנַּחַת בַּחַלּוֹן: אִם יְכוֹלִין הַגְּרוֹגָרוֹת וְהַתֶּבֶן לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָן כְּשֶׁיִּנָּטֵל הַכְּלִי שֶׁהֵן בּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין; וְאִם לָאו – אֵינָן חוֹצְצִין.
עֲשָׂבִים הַמָּרִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִבְהֵמָה, וּמַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁהָיוּ מְטֻנָּפִין וְקָשִׁין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִין אֲפִלּוּ לְקַנֵּחַ הַדָּם מִן הַשְּׂרִיטָה, וְהָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדֻלְדָּלִין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה כְּחוּשָׁה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִמָּכֵר לְגוֹי וּקְשׁוּרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּבְרַח, וְהָעוֹף הַטָּמֵא שֶׁשָּׁכַן בַּחַלּוֹן, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מְשָׂרֵט שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי אֲפִלּוּ לַתִּינוֹק לְשַׂחֵק בּוֹ, וְגוֹי כָּפוּת שֶׁהוּא מֵאֲסוּרֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין אֶחָד יָכוֹל לְהַתִּירוֹ, וּבֶן שְׁמוֹנָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, וְהַמֶּלַח הַמַּר הַמְעֹרָב בְּקוֹצִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לֹא לַאֲכִילָה וְלֹא לַעֲבָדָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח עַל הַחֶרֶס כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק הַכֹּתֶל – כָּל אֵלּוּ מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִמְלָאכָה.
וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה שֶׁהָיָה מֻנָּח בַּחַלּוֹן, אִם גָּמַר שֶׁתִּהְיֶה שָׁם גְּנִיזָתוֹ – הֲרֵי זֶה מְמַעֵט בַּחַלּוֹן. אֲבָל הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד וְהַכְּפוֹר וְהַגְּלִיד וְהַמַּיִם – אֵינָן מְמַעֲטִין בַּחַלּוֹן, שֶׁהֲרֵי הֵן רְאוּיִין וּמְקַבְּלִין טֻמְאָה.
ג. מִעֵט אֶת הַטֶּפַח בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת, אוֹ בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַנְּבֵלָה, אוֹ בְּעֶצֶם פָּחוֹת מִכַּשְּׂעוֹרָה, אוֹ בְּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין, שֶׁכָּל אֵלּוּ טְהוֹרִין, וְאֵינָן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ לְפִיכָךְ אֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן. וְכֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין – אֵינָן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן, וּלְפִיכָךְ מְמַעֲטִין אֶת הַטֶּפַח.
ד. סָתַם הַחַלּוֹן בִּכְלִי חֶרֶשׂ, וְהָיָה פִּיו לַחוּץ – הֲרֵי זֶה חוֹצֵץ, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת כְּלִי זֶה מָאוּס וְנָקוּב עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי אֲפִלּוּ לְהַקִּיז בּוֹ דָּם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ.
ה. הָיָה בַּבַּיִת מֵת אוֹ רֹבַע עֲצָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מֵעֲצָמוֹת הַמְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל, וּמִעֵט הַחַלּוֹן שֶׁל בַּיִת זֶה בְּעֶצֶם פָּחוֹת מִכַּשְּׂעוֹרָה – אֵינוֹ מִעוּט, שֶׁהָעֶצֶם מִצְטָרֵף לָעֲצָמוֹת. וְכֵן אִם הָיָה שָׁם מֵת אוֹ כַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת, וּמִעֵט הַחַלּוֹן בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת מִבְּשַׂר הַמֵּת – אֵינוֹ מִעוּט, שֶׁהַבָּשָׂר מִצְטָרֵף לַבָּשָׂר. אֲבָל עֶצֶם פָּחוֹת מִכַּשְּׂעוֹרָה מְמַעֵט עַל יְדֵי כַּזַּיִת בָּשָׂר, וּפָחוֹת מִכַּזַּיִת בָּשָׂר מְמַעֵט עַל יְדֵי רֹבַע עֲצָמוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן.
מִעֵט אֶת הַטֶּפַח בִּשְׁתִי וָעֵרֶב הַמְנֻגָּעִין אוֹ בְּגוּשׁ מִבֵּית הַפְּרָס – אֵינוֹ מִעוּט, שֶׁדָּבָר טָמֵא אֵינוֹ חוֹצֵץ. עָשָׂה לְבֵנָה מֵעֲפַר בֵּית הַפְּרָס – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה וּמְמַעֶטֶת, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא גּוּשׁ כִּבְרִיָּתוֹ. נִסְתַּם הַטֶּפַח אוֹ נִתְמַעֵט בְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ: אִם הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ – הֲרֵי זוֹ חוֹצֶצֶת, וְאִם אֵין בָּהּ מַמָּשׁ – אֵינָהּ חוֹצֶצֶת.
בָּאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין. שלא הוכשרו לקבל טומאה (ראה הלכות טומאת אוכלין א,א-ב). הָיוּ סְרוּחִין. שאינם ראויים לאכילה. תֶּבֶן סָרוּחַ. שאינו ראוי לשום שימוש.
תְּבוּאָה שֶׁגָּדְלָה. בסמוך לכותל. שֶׁמָּא תַּפְסִיד הַכֹּתֶל. על ידי השורשים שלה (וראה גם הלכות שכנים ט,ב). עִקָּרָהּ. השורש שלה.