א. שִׁשָּׁה דְּבָרִים מוֹנְעִין נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם: הַלָּשׁוֹן, וְהַמּוּמִין, וְהָעֲבֵרָה, וְהַשָּׁנִים, וְהַיַּיִן, וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם. הַלָּשׁוֹן כֵּיצַד? הָעִלְּגִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקְנָן, כְּגוֹן שֶׁקּוֹרִין לְאַלְ"פִין עַיְ"נִין וּלְעַיְ"נִין אַלְ"פִין אוֹ לְשִׁבֹּלֶת סִבֹּלֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם. וְכֵן כִּבְדֵי פֶּה וְכִבְדֵי לָשׁוֹן שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם נִכָּרִין לַכֹּל — אֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם.
ב. הַמּוּמִין כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ מוּמִין בְּיָדָיו אוֹ בְּפָנָיו אוֹ בְּרַגְלָיו, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ אֶצְבְּעוֹתָיו עֲקֻמּוֹת אוֹ עֲקוּשׁוֹת אוֹ שֶׁהָיוּ יָדָיו בַּהֲקָנִיּוֹת — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, לְפִי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. מִי שֶׁהָיָה רִירוֹ יוֹרֵד עַל זְקָנוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְדַבֵּר, וְכֵן סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָיָה דָּשׁ בְּעִירוֹ, וְהָיוּ הַכֹּל רְגִילִין בְּזֶה הַסּוּמָא בְּאַחַת אוֹ בְּזֶה שֶׁרִירוֹ זָב — מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין הָעָם מִסְתַּכְּלִין בּוֹ. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אֶסְטֵיס וּפוּאָה — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם רֹב אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר מְלַאכְתָּן בְּכָךְ — מֻתָּר, לְפִי שֶׁאֵין מִסְתַּכְּלִין בּוֹ.
ג. הָעֲבֵרָה כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ אֲפִלּוּ בִּשְׁגָגָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ" (ישעיהו א,טו), וְכָתוּב: "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם" וכו' (שם). וְכֹהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בִּשְׁגָגָה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה — אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת" וכו' (מלכים ב כג,ט), וּבְרָכָה כָּעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (דברים י,ח). וְכֵן כֹּהֵן שֶׁנִּשְׁתַּמֵּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר בּוֹ — אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו לְעוֹלָם. וּשְׁאָר הָעֲבֵרוֹת — אֵין מוֹנְעִין.
ד. הַשָּׁנִים כֵּיצַד? כֹּהֵן נַעַר לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ. וְהַיַּיִן כֵּיצַד? מִי שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן חַי בְּבַת אַחַת — אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו, לְפִי שֶׁהֻקְּשָׁה בְּרָכָה לָעֲבוֹדָה. שָׁתָה רְבִיעִית בִּשְׁתֵּי פְּעָמִים אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְעַט מַיִם — מֻתָּר. וְאִם שָׁתָה יָתֵר מֵרְבִיעִית, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מָזוּג, וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתָהוּ בְּכַמָּה פְּעָמִים — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו עַד שֶׁיָּסוּר יֵינוֹ מֵעָלָיו. וְכַמָּה הִיא רְבִיעִית? אֶצְבָּעַיִם עַל אֶצְבָּעַיִם עַל רוּם אֶצְבָּעַיִם וַחֲצִי אֶצְבַּע וְחֹמֶשׁ אֶצְבַּע. וְזֶה הָאֶצְבַּע שֶׁמּוֹשְׁחִין בּוֹ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הַגּוּדָל, וְהוּא הַנִּקְרָא בֹּהֶן הַיָּד.
ה. טֻמְאַת הַיָּדַיִם כֵּיצַד? כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, אֶלָּא נוֹטֵל יָדָיו בְּמַיִם עַד הַפֶּרֶק כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּקַדְּשִׁין לַעֲבוֹדָה, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת יי" (תהלים קלד,ב). וְהֶחָלָל אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּכִהוּנוֹ.
ו. כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ דָּבָר מִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמּוֹנְעִין אֶת נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְרַנְּנִין אַחֲרָיו, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּצֶדֶק — הֲרֵי זֶה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְאֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁזּוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה עַל כָּל כֹּהֵן וְכֹהֵן שֶׁרָאוּי לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, וְאֵין אוֹמְרִין לְאָדָם רָשָׁע: הוֹסִיף רֶשַׁע וְהִמָּנַע מִן הַמִּצְווֹת.
ז. וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹאמַר: וּמַה תּוֹעִיל בִּרְכַּת הֶדְיוֹט זֶה? שֶׁאֵין קִבּוּל הַבְּרָכָה תָּלוּי בַּכֹּהֲנִים, אֶלָּא בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם" (במדבר ו,כז) — הַכֹּהֲנִים עוֹשִׂים מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ בָּהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרַחֲמָיו מְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּחֶפְצוֹ.
ח. עַם שֶׁהֵן אֲחוֹרֵי הַכֹּהֲנִים — אֵינָן בִּכְלַל הַבְּרָכָה, וְהָעוֹמְדִין מִצִּדֵּיהֶן — הֲרֵי הֵן בִּכְלַל הַבְּרָכָה. וְאִם הָיְתָה מְחִצָּה בֵּין הַכֹּהֲנִים וּבֵין הַמִּתְבָּרְכִין, אֲפִלּוּ הִיא חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל, הוֹאִיל וּפְנֵיהֶן לְמוּל פְּנֵי הַכֹּהֲנִים — הֲרֵי הֵן בִּכְלַל הַבְּרָכָה.
ט. נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּעֲשָׂרָה, וְכֹהֲנִים מִן הַמִּנְיָן. בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁכֻּלּוֹ כֹּהֲנִים — כֻּלָּן נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן. וּלְמִי הֵן מְבָרְכִין? לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּצָּפוֹן וְלַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּדָּרוֹם. וּמִי עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם אָמֵן? הַנָּשִׁים וְהַטַּף. וְאִם נִשְׁאַר שָׁם עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים יָתֵר עַל אֵלּוּ שֶׁעָלוּ לַדּוּכָן — הָעֲשָׂרָה עוֹנִין אָמֵן, וְהַשְּׁאָר מְבָרְכִין.
י. צִבּוּר שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן כֹּהֵן אֶלָּא שְׁלִיחַ צִבּוּר לְבַדּוֹ — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ הִיא שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ — רַשַּׁאי. וְאִם אֵין לָהֶן כֹּהֵן כְּלָל — כְּשֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ'שִׂים שָׁלוֹם', אוֹמֵר: 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה, הָאֲמוּרָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ, כָּאָמוּר: "יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יי וכו', יִשָּׂא יי וכו', וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" וכו' (במדבר ו,כד-כז), וְאֵין הָעָם עוֹנִין אָמֵן, וּמַתְחִיל וְאוֹמֵר: 'שִׂים שָׁלוֹם' וכו'.
יא. כֹּהֵן שֶׁנָּשָׂא כַּפָּיו בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהָלַךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, וּמָצָא צִבּוּר שֶׁמִּתְפַּלְּלִין וְלֹא הִגִּיעוּ לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים — נוֹשֵׂא יָדָיו לָהֶן וּמְבָרְכָם וַאֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים בַּיּוֹם. כֹּהֵן שֶׁלֹּא עָקַר רַגְלָיו מִמְּקוֹמוֹ לַעֲלוֹת לַדּוּכָן בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר שְׁלִיחַ צִבּוּר 'רְצֵה' — שׁוּב אֵינוֹ עוֹלֶה בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה. אֲבָל אִם עָקַר רַגְלָיו לַעֲלוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַדּוּכָן אֶלָּא לְאַחַר הָעֲבוֹדָה — הֲרֵי זֶה עוֹלֶה וּמְבָרֵךְ.
יב. כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, אַף עַל פִּי שֶׁבִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת — הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל שְׁלֹשָׁה עֲשֵׂה: "כֹּה תְבָרְכוּ" (במדבר ו,כג), "אָמוֹר לָהֶם" (שם), "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי" (שם ו,כז). וְכָל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ — אֵינוֹ מִתְבָּרֵךְ, וְכָל כֹּהֵן הַמְבָרֵךְ — מִתְבָּרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ" (בראשית יב,ג).
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן
