פרק ט"ז, הלכות כלים, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. תַּנּוּר גָּדוֹל – שְׁיָרָיו אַרְבָּעָה טְפָחִים; וְהַקָּטָן – שְׁיָרָיו רֻבּוֹ. כֵּיצַד? שֶׁאִם נִשְׁאַר בַּגָּדוֹל אַרְבָּעָה טְפָחִים וּבַקָּטָן רֻבּוֹ – מְקַבֵּל טֻמְאָה; פָּחוֹת מִכָּאן – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. וְכֵן אִם נִטְמָא וְנִתְּצוֹ עַד שֶׁשִּׁיֵּר בּוֹ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים בַּגָּדוֹל אוֹ פָּחוֹת מֵרֹב הַקָּטָן – טָהוֹר. נִשְׁאַר בּוֹ אַרְבָּעָה אוֹ רֹב הַקָּטָן – עֲדַיִן הוּא בְּטֻמְאָתוֹ. וְהַכִּירָה – שְׁיָרֶיהָ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת. הַכֻּפָּח: עָשָׂהוּ לַאֲפִיָּה – שִׁעוּרוֹ כַּתַּנּוּר; לְבִשּׁוּל – שִׁעוּרוֹ כַּכִּירָה.
א. תַּנּוּר גָּדוֹל… וְהַקָּטָן. ראה לעיל טו,ב. שֶׁאִם נִשְׁאַר בַּגָּדוֹל אַרְבָּעָה טְפָחִים. בגובה התנור. וּבַקָּטָן רֻבּוֹ. שרוב גובה התנור קיים.
ב. תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא וְלֹא רָצָה לְכַתְּתוֹ – כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ? חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה שֶׁעַל הַחֲרָסִים עַד שֶׁנִּמְצָא כָּל חֶרֶשׂ מֵהֶן עוֹמֵד עַל הָאָרֶץ בְּלֹא טִיט עַל גַּבָּיו. חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַקָּטָן טָהוֹר.
חֲלָקוֹ לִשְׁנַיִם בְּשָׁוֶה – כָּל אֶחָד מֵהֶן טָמֵא, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן. אֲבָל טַבְלָה שֶׁל חֶרֶשׂ שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֹּפֶן שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם – טְהוֹרָה, וְאִם הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – הַגָּדוֹל טָמֵא.

ב. לְכַתְּתוֹ. לשברו, שכלי חרס אינו נטהר בטבילה אלא בשבירה בלבד. חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. חותך את התנור מלמעלה למטה כך שהיקף התנור מתחלק לשלושה. וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵלָה. מסיר את ציפוי הטיט.

שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן. אי אפשר למדוד במדויק איזה מהחלקים גדול יותר. טַבְלָה שֶׁל חֶרֶשׂ שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֹּפֶן שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם. מגש של חרס עם מסגרת שנשברה, ואפשר עדיין להשתמש בחלקיה להגשה אף שהמסגרת שלה אינה שלמה. טְהוֹרָה. אם נתחלקה לחלקים שווים (ובטעם הדבר ראה תפא"י כלים יב,ו, סד"ט כלים קל,א, ערוה"ש ריד, ז-יב).

ג. תַּנּוּר שֶׁחֲלָקוֹ לִשְׁלֹשָׁה, וְאֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם – הַגָּדוֹל טָמֵא וְהַשְּׁנַיִם הַקְּטַנִּים טְהוֹרִים.
חֲתָכוֹ חֻלְיוֹת לְרָחְבּוֹ, אִם הָיָה גֹּבַהּ כָּל חֻלְיָה וְחֻלְיָה פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה טְפָחִים – טָהוֹר. חָזַר וְסִדֵּר אֶת הַחֻלְיוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ וּמֵרַח עֲלֵיהֶן בְּטִיט, וְהֶחֱזִירוֹ תַּנּוּר כְּשֶׁהָיָה – הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁעָשָׂה תַּנּוּר אַחֵר, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֶלָּא מִכָּאן וּלְהַבָּא. וְהוּא שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ כְּדֵי לֶאֱפוֹת בּוֹ סֻפְגָּנִין אַחַר שֶׁמֵּרְחוֹ.
הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה, וְנָתַן חוֹל אוֹ צְרוֹרוֹת בֵּין הַחֻלְיוֹת וּבֵין הַטְּפֵלָה – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לְעוֹלָם; וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ: הַנִּדָּה וְהַטְּהוֹרָה אוֹפוֹת בּוֹ וְהוּא טָהוֹר. הָיְתָה בּוֹ חֻלְיָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים – הִיא מִתְטַמְּאָה בְּמַגָּע וְאֵין מִתְטַמֵּאת בָּאֲוִיר, וּשְׁאָר הַחֻלְיוֹת טְהוֹרוֹת.
ג. וְאֶחָד גָּדוֹל כִּשְׁנַיִם הַגָּדוֹל טָמֵא. שאז הוא רוב התנור.
וְהוּא שֶׁיַּסִּיקֶנּוּ. כדין גמר מלאכה של תנור חדש (לעיל טו,א).הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת הַטְּפֵלָה וכו'. הרכיב את החוליות ועליהן נתן חול או אבנים קטנות ועל גבי החול ציפה בטפלה מטיט. אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה לְעוֹלָם. מפני שעל התנור עצמו אין טיט המחבר את החוליות זו לזו. הָיְתָה בּוֹ חֻלְיָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים הִיא מִתְטַמְּאָה בְּמַגָּע וְאֵין מִתְטַמֵּאת בָּאֲוִיר. שטומאה זו מדברי חכמים, וכדי לעשות היכר שטומאה זו היא מדרבנן גזרו שיטמא במגע ולא באוויר (ח"ד כלים ב"ק יד,ד, והשווה לקמן יז,ה).

ד. תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן, וְעָשָׂה לוֹ סָמוֹכִים שֶׁמְּקַבְּצִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת כְּאֶחָד, וּנְתָנָן עָלָיו וְהוּא טָהוֹר, וְנִטְמָא, כְּשֶׁיָּסִיר אֶת הַסּוֹמְכִים אוֹתוֹ – יִטְהַר; וַאֲפִלּוּ הֶחֱזִירָן – הֲרֵי הוּא טָהוֹר. מֵרְחוֹ בְּטִיט – מְקַבֵּל טֻמְאָה לְהַבָּא, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקוֹ, שֶׁכְּבָר הֻסַּק.
ד. תַּנּוּר שֶׁבָּא מְחֻתָּךְ מִבֵּית הָאֻמָּן. שהיוצר עשהו חתיכות רבות כעין עמודות שנועדו להיצמד זו לזו. וְעָשָׂה לוֹ סָמוֹכִים שֶׁמְּקַבְּצִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת כְּאֶחָד. עשה מבחוץ כעין חישוקים או תמוכות, שמצמידות את החתיכות העומדות זו לזו וכך נוצר היקף התנור. כְּשֶׁיָּסִיר אֶת הַסּוֹמְכִים אוֹתוֹ יִטְהַר. שהסרת החישוקים היא כשבירה של התנור. וַאֲפִלּוּ הֶחֱזִירָן הֲרֵי הוּא טָהוֹר. שלאחר שהתנור הוסק אין אפשרות לחבר את החלקים באופן הדוק (חידושי הריטב"א בבא מציעא נט,א). וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַסִּיקוֹ שֶׁכְּבָר הֻסַּק. אין דינו כתנור שנשבר לגמרי ותיקנו שצריך הסקה מחדש, אלא די בכך שהוסק קודם המירוח.
ה. תַּנּוּר שֶׁחֲתָכוֹ חֻלְיוֹת וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה, וְטָח בְּטִיט עַל הַכֹּל מִבַּחוּץ – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ה. תַּנּוּר שֶׁחֲתָכוֹ חֻלְיוֹת. לרחבו. וְנָתַן חוֹל בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה וְטָח בְּטִיט עַל הַכֹּל מִבַּחוּץ. שנותן חוליה ועליה חול ומרכיב את החוליה הבאה על החול עד שמשלים את צורת התנור ואחר כך טח הכל בטיט מבחוץ ומחברו כולו. הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. אף שהחול מפריד בין חוליה לחוליה, כיוון שהטיט דבוק בכל החוליות מבחוץ הוא מחברם לתנור שלם.
ו. יוֹרַת הָעַרְבִיִּים, שֶׁהוּא חוֹפֵר בָּאָרֶץ וְטָח בְּטִיט: אִם יָכוֹל הַטִּיט לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מְקַבֵּל טֻמְאָה; וְאִם לָאו – טָהוֹר.
ו. יוֹרַת הָעַרְבִיִּים שֶׁהוּא חוֹפֵר בָּאָרֶץ וְטָח בְּטִיט. את דפנות הגומה, ומסיקים את הגומה ואחר כך אופים בה פת. אִם יָכוֹל הַטִּיט לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. ללא האדמה שמסביבו. וְאִם לָאו טָהוֹר. שבטל ונחשב לחלק מהקרקע.
ז. הַמֵּבִיא שִׁבְרֵי כְּלֵי חֶרֶשׂ וְדִבְּקָן זֶה בָּזֶה וַעֲשָׂיָן תַּנּוּר, וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ וְהִסִּיקוֹ – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּכָל חֶרֶשׂ מֵהֶן כַּשִּׁעוּר.
ח. פִּטָּס שֶׁקִּרְזְלוֹ וְעָשָׂהוּ תַּנּוּר, וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִחוּץ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֵּל עַל דָּפְנוֹתָיו כַּשִּׁעוּר – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁכְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁטָּהַר אֵין לוֹ טֻמְאָה לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂהוּ תַּנּוּר וְעָשָׂה לוֹ טְפֵלָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ.
ח. פִּטָּס. כלי חרס גדול, כעין חבית. שֶׁקִּרְזְלוֹ. ששבר את תחתיתו כדי שישמש כתנור. אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבֵּל עַל דָּפְנוֹתָיו כַּשִּׁעוּר. כלי חרס שנשבר, עדיין מקבל טומאה אם כשמטים אותו על צדו הוא מקבל משקים בשיעור מסוים (המבואר לקמן יח,יד). אך הפיטס, כיוון שעשאו תנור בטל מתורת כלי ואינו מקבל טומאה אפילו כשמקבל משקים, וגם משום תנור אינו מקבל טומאה שעדיין צריך לצפותו מבפנים (ח"ד כלים ב"ק ד,טז).
ט. תַּנּוּר שֶׁל סְדָקִין שֶׁעָשָׂה טְפֵלָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְקוֹם הַסְּדָקִין מְגֻלֶּה – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. נָתַן טִיט אוֹ סִיד אוֹ גְּבָסִין עַל גַּבֵּי הַסְּדָקִין – הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא. נָתַן עֲלֵיהֶם חַרְסִית אוֹ זֶפֶת וְגָפְרִית, שַׁעֲוָה וּשְׁמָרִים, בָּצֵק אוֹ גְּלָלִים – טָהוֹר. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִמֶּנּוּ תַּנּוּרִים – אֵינוֹ מְחַבֵּר אֶת הַסְּדָקִין.
ט. תַּנּוּר שֶׁל סְדָקִין וכו'. תנור העשוי מחתיכות חרס המחוברות זו לזו וציפה כל אחת מהחתיכות בטיט, אך לא ציפה את מקום הסדקים. אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. שהחלקים אינם מחוברים זה לזה ונחשבים כשברי כלים (ח"ד כלים ב"ק ד,י). גְּבָסִין. גבס. חַרְסִית. חרסים כתושים שעירב בהם מים ועשה מהם עיסה.
י. סֶדֶק תַּנּוּר שֶׁנְּתָנוֹ כְּלַפֵּי זָוִית, וּמֵרַח בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין – טָהוֹר.
י. סֶדֶק תַּנּוּר. רווח שבין חלקי התנור. שֶׁנְּתָנוֹ כְּלַפֵּי זָוִית. העמיד את התנור מול פינת הבית והתנור נוגע בשני הקירות כך שהסדק נמצא בחלל שבין הקירות לתנור. וּמֵרַח בְּטִיט מִן הַצְּדָדִין. בחיבור שבין הקירות לתנור כך שחום התנור נשמר אך לא מירח על הסדק עצמו. טָהוֹר. שהתנור עצמו אינו מחובר ונחשב כנתוץ (ערוה"ש רטו,יג).
יא. דַּף שֶׁל תַּנּוּר שֶׁנְּתָנוֹ בַּזָּוִיּוֹת לִהְיוֹת אוֹפֶה בּוֹ – טָהוֹר. וְאִם יֵשׁ בּוֹ רֹב תַּנּוּר – מְקַבֵּל טֻמְאָה.
יא. דַּף שֶׁל תַּנּוּר. חתיכה מדופן התנור. שֶׁנְּתָנוֹ בַּזָּוִיּוֹת לִהְיוֹת אוֹפֶה בּוֹ טָהוֹר. שהוא כשברי תנור, ואין הכתלים מועילים להחשיבו כתנור שלם. וְאִם יֵשׁ בּוֹ רֹב תַּנּוּר מְקַבֵּל טֻמְאָה. כמבואר לעיל ה"ג.
יב. תַּנּוּר שֶׁנָּתַן בּוֹ עָפָר עַד חֶצְיוֹ: אִם נִטְמָא מֵאֲוִירוֹ בִּלְבַד – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵעָפָר וּלְמַעְלָן; וְאִם נִטְמָא בְּמַגָּע וְנָגְעָה טֻמְאָה בּוֹ מִתּוֹכוֹ – נִטְמָא כֻּלּוֹ, אַף מֵעָפָר וּלְמַטָּה.
יב. אֵינוֹ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵעָפָר וּלְמַעְלָן. וחצי התנור התחתון טהור, שכיוון שמילאו עפר, בטל מתורת תנור ודינו ככלי חרס רגיל המחובר לקרקע שטהור. וְאִם נִטְמָא בְּמַגָּע וְנָגְעָה טֻמְאָה בּוֹ מִתּוֹכוֹ נִטְמָא כֻּלּוֹ אַף מֵעָפָר וּלְמַטָּה. שאף שהחלק התחתון טהור, חכמים גזרו עליו טומאה וכדי להבדיל בין טומאה מדברי חכמים לטומאה מהתורה גזרו שייטמא רק במגע ולא באוויר (אור שמח, ערוה"ש רטו,יד וכדלקמן יז,ה, אך ראה סד"ט כלים פז,א המבאר באופן אחר).
יג. הַכִּירָה – מְקוֹם שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת; וְהַכֻּפָּח – מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת. לְפִיכָךְ, כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ – טְהוֹרָה; וּלְרָחְבָּהּ – עֲדַיִן מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. כֻּפָּח שֶׁנֶּחֱלַק, בֵּין לְאָרְכּוֹ בֵּין לְרָחְבּוֹ – טָהוֹר.
יג. כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאָרְכָּהּ טְהוֹרָה. שאי אפשר להניח עליה קדרות כלל. וּלְרָחְבָּהּ עֲדַיִן מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. שאפשר להניח עליה קדרה אחת.
יד. הַקְּלָתוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים שֶׁנִּפְחֲתָה קַרְקָעִיתָהּ: אִם הָיָה עֹמֶק הַפְּחָת פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים – הֲרֵי זוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁאִם יַסִּיק בַּפְּחָת מִלְּמַטָּה תִּתְבַּשֵּׁל הַקְּדֵרָה מִלְּמַעְלָה; הָיָה הַפְּחָת עָמֹק שְׁלֹשָׁה אוֹ יָתֵר – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁהֲרֵי הָאֵשׁ רְחוֹקָה מִן הַקְּדֵרָה וְאֵינָהּ בְּשֵׁלָה. נָתַן אֶבֶן אוֹ צְרוֹר עַל פִּי הַפְּחָת – עֲדַיִן הִיא בְּטָהֳרָתָהּ. מֵרְחוֹ בְּטִיט – נַעֲשֵׂית הָאֶבֶן קַרְקַע הַכִּירָה, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא.
יד. הַקְּלָתוֹת. מעין בסיס עגול שמניחים עליו את הכירה. העצים והגחלים מונחים על הקלת ומשם חומם עולה לכירה המונחת מעליהם. שֶׁנִּפְחֲתָה קַרְקָעִיתָהּ. נוצר שקע בקלת. וְאֵינָהּ בְּשֵׁלָה. אינה מבשלת היטב את התבשיל שעל גבי הכירה. נָתַן אֶבֶן אוֹ צְרוֹר עַל פִּי הַפְּחָת. כדי להגביה את האש.

תקציר הפרק 

פרק ט"​ז​ הלכות כלים

*טהרת תנור, כירה וכד'​*
אם התנור התפרק ונשאר ממנו רק חלק קטן – טהור.
ולכן במקרה שהתנור נטמא, יכול לחלקו לשלוש חלקים שווים ובכך לטהרו.​

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.תנור שחציו מלא עפר האם יתכן שיטמא כולו?

2.חוליות שחול ביניהם וטיח מבחוץ- נטמא ככל תנור?

3.טהרת תנור: חותך לשלשה חלקים ומגרד את כל הטיח?

תשובות

1-כן 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן