א. הַמּוֹכֵר זֵרְעוֹנֵי גִּנָּה, שֶׁאֵין עַצְמָן שֶׁל זֵרְעוֹנִים נֶאֱכָל, לַחֲבֵרוֹ, וְלֹא צָמְחוּ – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, וּמַחֲזִיר לוֹ הַדָּמִים שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ, שֶׁחֶזְקָתָן לִזְרִיעָה. וְהוּא שֶׁלֹּא צָמְחוּ מֵחֲמַת עַצְמָן. אֲבָל אִם לָקָת הָאָרֶץ בַּבָּרָד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, שֶׁמָּא מֵחֲמַת הַבָּרָד לֹא צָמְחוּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב. מָכַר לוֹ זְרָעִים הַנֶּאֱכָלִין, כְּגוֹן חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, וּזְרָעָן וְלֹא צָמְחוּ – אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. אֲפִלּוּ הָיוּ זֶרַע פִּשְׁתָּן, שֶׁרֹב בְּנֵי אָדָם קוֹנִין אוֹתוֹ לִזְרִיעָה, הוֹאִיל וְאוֹכְלִין אוֹתוֹ – אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּת זְרִיעָתוֹ. וְאִם הוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא קוֹנֶה לְזֶרַע – חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וְהוּא הַדִּין לִדְבָרִים הַנִּמְכָּרִין לִרְפוּאָה וְלִצְבִיעָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ג. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַלּוֹקֵחַ מֶקַח מֵחֲבֵרוֹ, וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא מוֹלִיכוֹ לִמְדִינָה פְּלוֹנִית לְמָכְרוֹ שָׁם, וְאַחַר שֶׁהוֹלִיכוֹ לְשָׁם נִמְצָא בּוֹ מוּם – אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'הַחֲזִיר לִי מִקְחִי לְכָאן', אֶלָּא מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַדָּמִים, וְהַמּוֹכֵר מִטַּפֵּל לְהָבִיא מִמְכָּרוֹ אוֹ לְמָכְרוֹ שָׁם. וַאֲפִלּוּ אָבַד אוֹ נִגְנַב אַחַר שֶׁהוֹדִיעוֹ – הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת מוֹכֵר.
אֲבָל אִם לֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁיּוֹלִיכוֹ לִמְדִינָה אַחֶרֶת, וְהוֹלִיכוֹ וְנִמְצָא בּוֹ שָׁם מוּם – הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ, עַד שֶׁיַּחֲזִיר הַמֶּקַח בְּמוּמוֹ לַמּוֹכֵר.
ד. הַלּוֹקֵחַ מֶקַח וְנִמְצָא בּוֹ מוּם, וְאָבַד אַחַר כָּךְ אוֹ נִגְנַב – הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ עַד שֶׁיַּחֲזִירוֹ לַמּוֹכֵר. וְאִם הִתְלִיעַ וְנִפְסַד מֵחֲמַת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת מוֹכֵר. וְאִם הָיָה לוֹ לְהוֹדִיעַ הַמּוֹכֵר וְלֹא הוֹדִיעוֹ – הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
ה. הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵרוֹ וְנִמְצָא נַגָּח – יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לְךָ'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַלּוֹקֵחַ קוֹנֶה לִשְׁחִיטָה וְלַחֲרִישָׁה. אֲבָל אִם הָיָה יָדוּעַ שֶׁהוּא קוֹנֶה לַחֲרִישָׁה בִּלְבַד – הֲרֵי זֶה מֶקַח טָעוּת, וְחוֹזֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַטַּבָּח וּשְׁחָטָהּ, וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, אִם נוֹדַע בְּוַדַּאי שֶׁהָיְתָה טְרֵפָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ – הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַשְּׁחוּטָה וְיַחֲזִיר הַמּוֹכֵר אֶת הַדָּמִים. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהַמּוֹכֵר שֶׁהָיָה מוּם בְּמִמְכָּרוֹ וְעָשָׂה בּוֹ הַלּוֹקֵחַ מוּם אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּוָּדַע לוֹ הַמּוּם הָרִאשׁוֹן: אִם עָשָׂה דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּגוֹן זֶה שֶׁשָּׁחַט אֶת הַטְּרֵפָה – פָּטוּר; וְאִם שִׁנָּה וְעָשָׂה מוּם אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּוָּדַע לוֹ הַמּוּם – מַחֲזִיר הַמֶּקַח לִבְעָלָיו וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי הַמּוּם שֶׁעָשָׂה.
ז. קָנָה בֶּגֶד וּקְרָעוֹ לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ חָלוּק, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע הַמּוּם מֵחֲמַת הַקְּרִיעָה – מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַקְּרָעִים. תְּפָרוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע הַמּוּם – אִם הִשְׁבִּיחַ, נוֹטֵל שֶׁבַח הַתְּפִירָה מִן הַמּוֹכֵר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ח. הַמּוֹכֵר קַרְקַע לַחֲבֵרוֹ וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ, וּלְאַחַר זְמַן נִרְאָה לוֹ בָּהּ מוּם – אִם רָצָה לְהַחֲזִיר הַקַּרְקַע לַבְּעָלִים, מַחֲזִיר כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְאִם הָיְתָה חָצֵר וְדָר בָּהּ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר.
ט. הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, וְאָבַד הַמֶּקַח מֵחֲמַת אוֹתוֹ הַמּוּם – הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים.
י. כֵּיצַד? הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵרוֹ שֶׁאֵין לוֹ טוֹחֲנוֹת, וְהִנִּיחוֹ הַלּוֹקֵחַ עִם הַבָּקָר שֶׁלּוֹ, וְהָיָה מַנִּיחַ הַמַּאֲכָל לִפְנֵי כֻּלָּם וְאוֹכְלִין, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה אֵינוֹ אוֹכֵל עַד שֶׁמֵּת בָּרָעָב – הֲרֵי זֶה מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַנְּבֵלָה, וְיַחֲזִיר זֶה אֶת הַדָּמִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יא. הָיָה הַמּוֹכֵר סַפְסָר, שֶׁלּוֹקֵחַ מִזֶּה וּמוֹכֵר לָזֶה וְאֵינוֹ מַשְׁהֶה הַמֶּקַח עִמּוֹ, וְלֹא יָדַע בְּמוּם זֶה – הֲרֵי הַסַּפְסָר נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת שֶׁלֹּא יָדַע בְּמוּם זֶה, וְיִפָּטֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עַל הַלּוֹקֵחַ לִבְדֹּק הַשּׁוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְהַחֲזִירוֹ לוֹ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, וְהָיָה הַסַּפְסָר מַחֲזִירוֹ עַל הַמּוֹכֵר הָרִאשׁוֹן; וְהוֹאִיל וְלֹא עָשָׂה – הוּא הִפְסִיד עַל עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יב. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר וּמְכָרוֹ, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְמֻמְחֶה: מִי שֶׁאָכַל – אָכַל, וְיַחֲזִיר לוֹ אֶת הַדָּמִים, וְהַנִּשְׁאָר מִן הַבָּשָׂר בְּיַד הַלָּקוֹחוֹת – יִקָּבֵר, וְיַחֲזִיר לָהֶן אֶת הַדָּמִים. וְכֵן הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה וּמְכָרָהּ וְנוֹדַע שֶׁהִיא טְרֵפָה: מִי שֶׁאָכַל – אָכַל, וְיַחֲזִיר לוֹ אֶת הַדָּמִים, וּמִי שֶׁלֹּא אָכַל – יַחֲזִיר הַבָּשָׂר לַטַּבָּח וְיַחֲזִיר לוֹ אֶת הַדָּמִים.
יג. מָכַר הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר זֶה שֶׁל טְרֵפָה לַגּוֹיִם אוֹ שֶׁהֶאֱכִילוֹ לַכְּלָבִים – יְחַשֵּׁב עִם הַטַּבָּח עַל דְּמֵי הַטְּרֵפָה, וְיַחֲזִיר לוֹ הַטַּבָּח אֶת הַמּוֹתָר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יד. הַמּוֹכֵר בָּשָׂר לַחֲבֵרוֹ וְנִמְצָא בְּשַׂר בְּכוֹר, פֵּרוֹת וְנִמְצְאוּ טְבָלִים, יַיִן וְנִמְצָא יֵין נֶסֶךְ – מִי שֶׁאָכְלוּ אָכְלוּ, וְיַחֲזִיר לָהֶן אֶת הַדָּמִים. וְכֵן כָּל הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ מִן הַתּוֹרָה כָּךְ הוּא דִּינוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה אִסּוּרוֹ בְּכָרֵת בֵּין שֶׁהָיָה בְּלָאו בִּלְבַד.
אֲבָל הַמּוֹכֵר דָּבָר שֶׁאִסּוּר אֲכִילָתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: אִם הָיוּ הַפֵּרוֹת קַיָּמִים – מַחֲזִיר אֶת הַפֵּרוֹת וְנוֹטֵל אֶת דָּמָיו; וְאִם אֲכָלָן – אָכַל, וְאֵין הַמּוֹכֵר מַחֲזִיר לוֹ כְּלוּם. וְכָל אִסּוּרֵי הֲנָיָה, בֵּין מִן הַתּוֹרָה בֵּין מִדִּבְרֵיהֶם – מַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים וְאֵין בָּהֶן דִּין מְכִירָה כְּלָל.