א. הַחוֹב בְּאַחֲרָיוּת הַלֹּוֶה, עַד שֶׁיִּפְרָעֶנּוּ לְיַד הַמַּלְוֶה אוֹ לְיַד שְׁלוּחוֹ. אָמַר לוֹ הַמַּלְוֶה: 'זְרֹק לִי חוֹבִי וְהִפָּטֵר', וּזְרָקוֹ לוֹ וְאָבַד אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמַּלְוֶה – פָּטוּר.
אָמַר לוֹ: 'זְרֹק לִי חוֹבִי בְּתוֹרַת גִּטִּין': הָיוּ הַמָּעוֹת קְרוֹבִין לַלֹּוֶה – הֲרֵי הֵן עֲדַיִן בְּאַחֲרָיוּתוֹ; הָיוּ קָרוֹב לַמַּלְוֶה – נִפְטַר הַלֹּוֶה; מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – אִם אָבְדוּ מִשָּׁם אוֹ נִגְנְבוּ, מְשַׁלֵּם הַלֹּוֶה מֶחֱצָה.
ב. הָיָה רְאוּבֵן חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה, וְאָמַר לְלֵוִי: 'הוֹלֵךְ לְשִׁמְעוֹן מָנֶה זֶה שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ', אִם בָּא לַחֲזֹר – אֵינוֹ חוֹזֵר, וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַמָּנֶה לְשִׁמְעוֹן. הֶחֱזִיר לֵוִי אֶת הַמָּנֶה לִרְאוּבֵן – שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתוֹ, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד שִׁמְעוֹן כָּל חוֹבוֹ.
ג. רְאוּבֵן שֶׁהָיָה חַיָּב לְשִׁמְעוֹן מָנֶה, וְאָמַר שִׁמְעוֹן לִרְאוּבֵן: 'מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ, תְּנֵהוּ לְלֵוִי', וְהָיוּ שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדִין, וְקִבֵּל לֵוִי, וְנִמְצָא רְאוּבֵן עָנִי וְאֵין לוֹ מַה שֶּׁיִּגְבֶּה מִמֶּנּוּ – הֲרֵי לֵוִי חוֹזֵר בְּחוֹבוֹ עַל שִׁמְעוֹן, שֶׁזֶּה הִטְעָהוּ. וְאִם יָדַע לֵוִי שֶׁהוּא עָנִי, אוֹ שֶׁהָיָה עָשִׁיר בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְהֶעֱנִי – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי קִבֵּל.
טָעַן לֵוִי שֶׁהָיָה רְאוּבֵן עָנִי וְהִטְעָהוּ, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'עָשִׁיר הָיָה וְהֶעֱנִי' – יֵרָאֶה לִי שֶׁעַל שִׁמְעוֹן לְהָבִיא רְאָיָה וְאַחַר כָּךְ יִפָּטֵר מֵחוֹב לֵוִי; לֹא יְהֵא אֶלָּא שׁוֹבֵר בְּיָדוֹ, אוֹמְרִין לוֹ: 'קַיֵּם שׁוֹבֶרְךָ וְהִפָּטֵר'.
ד. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מֶקַח וּמִמְכָּר שֶׁרְאוּבֵן שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֵצֶל שִׁמְעוֹן כְּלוּם, וְהָיָה רְאוּבֵן חַיָּב לְלֵוִי מָנֶה וְהִמְחָהוּ אֵצֶל שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהִמְחָהוּ בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן – לֹא קָנָה, וְאִם רָצָה שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יִתֵּן – לֹא יִתֵּן; וְאִם נָתַן – חוֹזֵר וְגוֹבֶה מֵרְאוּבֵן, שֶׁהֲרֵי עַל פִּיו נָתַן.
וְכֵן אִם רָצָה לֵוִי לַחֲזֹר בּוֹ וְלוֹמַר: 'אֵינִי רוֹצֶה לִגְבּוֹת מִשִּׁמְעוֹן' – חוֹזֵר וְגוֹבֶה חוֹבוֹ מֵרְאוּבֵן. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּרַע מִקְצָתוֹ מִשִּׁמְעוֹן – חוֹזֵר וְגוֹבֶה הַשְּׁאָר מֵרְאוּבֵן.
ה. חֶנְוָנִי שֶׁהָיָה נוֹתֵן לְבַעַל הַבַּיִת מִן הַחֲנוּת כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה בְּתוֹרַת הַלְוָאָה, וּמַקִּיפוֹ עַד שֶׁיִּתְקַבֵּץ הַכֹּל וּפוֹרֵעַ לוֹ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת: 'תֵּן לְפוֹעֲלִי סֶלַע' אוֹ 'לְבַעַל חוֹבִי מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלִי', 'וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ', וַהֲרֵי הַחֶנְוָנִי אוֹמֵר: 'נָתַתִּי', וְהַפּוֹעֵל אוֹ בַּעַל חוֹב אוֹמֵר: 'לֹא לָקַחְתִּי' – הֲרֵי הַפּוֹעֵל אוֹ בַּעַל חוֹב נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת חוֹבוֹ.
וְכֵן הַחֶנְוָנִי נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מִבַּעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁטָּעַן שֶׁנָּתַן, שֶׁהֲרֵי הוּא אָמַר לוֹ לִתֵּן. וְהַפּוֹעֵל נִשְׁבָּע בְּמַעֲמַד הַחֶנְוָנִי, וְכֵן הַחֶנְוָנִי בְּמַעֲמַד הַפּוֹעֵל אוֹ בַּעַל חוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּכָּלְמוּ זֶה מִזֶּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וּשְׁבוּעָה זוֹ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, מִפְּנֵי שֶׁבָּאִים שְׁנֵיהֶן לִטֹּל.
לְפִיכָךְ, אִם מֵת הַחֶנְוָנִי – נוֹטֵל בַּעַל חוֹב שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן אִם מֵת הַפּוֹעֵל אוֹ בַּעַל חוֹב – נוֹטֵל הַחֶנְוָנִי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַפְסִיד כְּלוּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא תַּשְׁלוּם אֶחָד.
ו. הַחֶנְוָנִי אוֹמֵר: 'אַתָּה אָמַרְתָּ לִי: תֵּן לָזֶה' אוֹ 'צִוִּיתָה לִי וְאָמַרְתָּ: אִם יָבֹא פְּלוֹנִי תֵּן לוֹ', וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: 'לֹא אָמַרְתִּי לְךָ' – הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר, וְהַחֶנְוָנִי עוֹשֶׂה דִּין עִם זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ.
וְכֵן אִם אָמַר הַחֶנְוָנִי לְבַעַל הַבַּיִת הַמַּקִּיפוֹ: 'כָּתוּב בְּפִנְקָסִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֶצְלְךָ מָנֶה', וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: 'אֵינִי יוֹדֵעַ' – נִשְׁבָּע בַּעַל הַבַּיִת הֶסֵּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְנִפְטָר, כְּדִין כָּל טוֹעֵן עַל חֲבֵרוֹ לְכָל דָּבָר, וְאֵין בָּזֶה תַּקָּנַת חֲכָמִים.
ז. רְאוּבֵן שֶׁהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב שֶׁיֵּשׁ לְלֵוִי עַל שִׁמְעוֹן, וְטָעַן שֶׁלֵּוִי נְתָנוֹ לוֹ בִּכְתִיבָה וּמְסִירָה וְאָבַד הַשְּׁטָר שֶׁהִקְנָהוּ בּוֹ, אוֹ שֶׁטָּעַן שֶׁהִקְנָהוּ לוֹ עַל גַּב קַרְקַע – הֲרֵי זֶה גּוֹבֶה אוֹתוֹ מִשִּׁמְעוֹן, הוֹאִיל וְיָצָא מִתַּחַת יָדוֹ. טָעַן שִׁמְעוֹן שֶׁפָּרַע לְלֵוִי וְאָמַר: 'יִשָּׁבַע לִי' – יִשָּׁבַע לֵוִי, וְאַחַר כָּךְ יִגְבֶּה רְאוּבֵן. הוֹדָה לוֹ שֶׁפָּרַע – יְשַׁלֵּם לֵוִי לִרְאוּבֵן. טָעַן לֵוִי שֶׁלֹּא מָכַר וְלֹא נָתַן שְׁטָר זֶה – נִשְׁבָּע הֶסֵּת וְנִפְטָר.
ח. שְׁטָר שֶׁהָיָה בְּיַד שָׁלִישׁ, וְהוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדוֹ בְּבֵית דִּין וְאָמַר: 'פָּרוּעַ הוּא' – נֶאֱמָן, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁטָר מְקֻיָּם, שֶׁאִלּוּ רָצָה הָיָה שׂוֹרְפוֹ אוֹ קוֹרְעוֹ. וְכֵן אִם מֵת הַשָּׁלִישׁ, וְנִמְצָא כְּתָב יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַשָּׁלִישׁ שֶׁשְּׁטָר זֶה הַמֻּנָּח אֶצְלוֹ פָּרוּעַ – הֲרֵי זֶה פָּרוּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵדִים עַל הַכְּתָב.
אֲבָל כְּתָב שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה שֶׁשְּׁטָר פְּלוֹנִי פָּרוּעַ, אֲפִלּוּ הָיָה בִּכְתַב יְדֵי הַמַּלְוֶה – אֵינוֹ אֶלָּא כִּמְשַׂחֵק.
ט. הָיוּ עֵדִים עַל הַכְּתָב: אִם הָיוּ מְקֻיָּמִין – הֲרֵי הַשְּׁטָר פָּרוּעַ; וְאִם אֵין עָלָיו קִיּוּם – יִשָּׁאֲלוּ הָעֵדִים הַחוֹתְמִין עַל זֶה הַשּׁוֹבֵר. אִם לֹא יָדְעוּ אוֹ שֶׁאֵין הָעֵדִים מְצוּיִין, הוֹאִיל וּמִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה אוֹ מִתַּחַת יְדֵי יוֹרְשָׁיו יָצָא – אֵין הַשּׁוֹבֵר כְּלוּם.
י. נִמְצָא הַשְּׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹת פְּרוּעִין – הֲרֵי זֶה פָּרוּעַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֵדִים עַל הַכְּתָב הַנִּמְצָא. וְכֵן אִם נִמְצָא כָּתוּב בְּגוּפוֹ שֶׁל שְׁטָר, בֵּין מִפָּנָיו בֵּין מֵאַחֲרָיו וַאֲפִלּוּ בִּקְצָתוֹ: 'שְׁטָר זֶה פָּרוּעַ' אוֹ 'נִפְרַע מִמֶּנּוּ כָּךְ וְכָךְ' – עוֹשִׂין עַל פִּי הַכְּתָב, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עַל הַכְּתָב עֵדִים, וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא מִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה, שֶׁאִלּוּ לֹא נִפְרַע לֹא הָיָה כּוֹתֵב עַל הַשְּׁטָר.
יא. הַמּוֹצֵא שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתָיו וְאֵין יָדוּעַ מַה טִּיבוֹ – יִהְיֶה מֻנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ.
יב. הָאוֹמֵר לְבָנָיו: 'שְׁטָר בֵּין שְׁטָרוֹתַי פָּרוּעַ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא' – שְׁטָרוֹתָיו כֻּלָּן פְּרוּעִין. נִמְצָא לְאֶחָד שָׁם שְׁנַיִם – הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָּרוּעַ. אָמַר לַחֲבֵרוֹ: 'שְׁטָר לְךָ בְּיָדִי פָּרוּעַ' – הַגָּדוֹל פָּרוּעַ וְהַקָּטָן אֵינוֹ פָּרוּעַ. 'חוֹב לְךָ בְּיָדִי פָּרוּעַ' – שְׁטָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו כֻּלָּן פְּרוּעִין.
אָמַר לוֹ זְרֹק לִי חוֹבִי בְּתוֹרַת גִּטִּין. על פי כללי מסירת גט (ראה הלכות גירושין ה,יג-טו). קְרוֹבִין לַלֹּוֶה הֲרֵי הֵן עֲדַיִן בְּאַחֲרָיוּתוֹ. שבגיטין אם זרק גט ונפל במקום שקרוב אליו יותר ממנה, אינה מגורשת. הָיוּ קָרוֹב לַמַּלְוֶה נִפְטַר הַלֹּוֶה. שבגיטין כשנפל הגט קרוב לה מגורשת. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה. באמצע המרחק ביניהם. אִם אָבְדוּ מִשָּׁם אוֹ נִגְנְבוּ מְשַׁלֵּם הַלֹּוֶה מֶחֱצָה. ובגיטין במקרה זה ספק מגורשת.