ו. בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. שיעידו שני עדים שעשה את מעשה האיסור. הָאִסּוּר עַצְמוֹ בְּעֵד אֶחָד יֻחְזַק. מספיק שעד אחד יעיד שהדבר אסור, ויהיה אפשר להלקות על פי עדותו אם יעבור אדם על האיסור בפני שני עדים. חֵלֶב כְּלָיוֹת. אחד מהחלבים האסורים (הלכות מאכלות אסורות ז,ז). כִּלְאֵי הַכֶּרֶם הֵם פֵּרוֹת אֵלּוּ. תבואה, ירקות או ענבים שגדלו בכרם שנזרע כלאיים, והאוכל מהם לוקה (שם י,ו-ז). גְּרוּשָׁה אוֹ זוֹנָה הִיא אִשָּׁה זוֹ. ואסורה לכהן, ואם נשאה לוקה על בעילתה (הלכות איסורי ביאה יז,ב). אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הָאִסּוּר בְּעֵד אֶחָד. אף שידוע רק על פי עד אחד שהדבר אסור (ראה גם שם א,כב, הלכות שגגות ג,ב).

ח. כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו לָעַמּוּד הֵלָךְ וְהֵלָךְ. היו משעינים את המוכה על עמוד נמוך וקושרים את שתי ידיו בשני צדי העמוד. וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת. שמש הקהל, השוטר המשמש שליח הדיינים להכות. אוֹחֵז בִּבְגָדָיו… עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ. באופן שהכתפיים והחזה יהיו מגולים.

וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאֲחוֹרָיו. מאחורי המוכה עמדה אבן שעליה היה עומד המכה שהיה מכה מאחור ומן הגובה. וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל. מעור של עגל. כְּפוּלָה לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה. מקפלים את הרצועה לשניים ואחר כך כופלים אותה פעם נוספת, או פירושו שהיו חותכים את הרצועה המקופלת לשניים (ראה הסברים שונים במפרשי המשנה מכות ג,יב ובמפרשי הגמרא שם כב,ב). וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת שֶׁל חֲמוֹר עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ. בתוך כפלי רצועות העגל או בצדדים שלהם היו תלויות שתי רצועות מעור של חמור, והרצועות הללו היו עולות ויורדות יחד עם רצועות העגל בזמן ההכאה (ראה הסברים נוספים בפרשנים שם). וְאָרְכָּהּ כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מַגַּעַת עַד פִּי כְּרֵסוֹ. הרצועה הייתה צריכה להגיע עד לטבורו של המוכה, וכדי להתאים את אורך הרצועה לאדם המוכה היו תוחבים את הרצועות לנקב שהיה בידית אחיזת הרצועה ומקצרים או מאריכים אותה לפי הצורך (פה"מ מכות ג,יג).