פרק ט"ז, הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַמְחַשֵּׁב בְּאַחַת מֵאַרְבַּע הָעֲבוֹדוֹת מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – הַקָּרְבָּן פָּסוּל וְאֵינוֹ פִּגּוּל, וְאִם חִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הַקָּרְבָּן פִּגּוּל. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא עֵרֵב עִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. אֲבָל אִם עֵרֵב מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם אוֹ מַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם בַּפֶּסַח וּבַחַטָּאת עִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הַקָּרְבָּן פָּסוּל וְאֵינוֹ פִּגּוּל. כֵּיצַד? שָׁחַט וְקִבֵּל וְהוֹלִיךְ וְזָרַק, וּמַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת אֵלּוּ מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּאַחַת מֵאַרְבַּעְתָּן מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וּבִשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת הָיְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ נְכוֹנָה, אוֹ לֹא הָיְתָה שָׁם מַחֲשָׁבָה כְּלָל בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל. אֲבָל אִם שָׁחַט בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וְקִבֵּל אוֹ הוֹלִיךְ אוֹ זָרַק בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, אוֹ שֶׁשָּׁחַט בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם וְקִבֵּל אוֹ הוֹלִיךְ אוֹ זָרַק בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – אֵין זֶה פִּגּוּל, אֶלָּא פָּסוּל בִּלְבַד. וְכֵן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן בְּמַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְקִבֵּל אוֹ הוֹלִיךְ אוֹ זָרַק בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן, אוֹ שֶׁשָּׁחַט בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וְקִבֵּל אוֹ הָלַךְ אוֹ זָרַק בְּמַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם – אֵין זֶה פִּגּוּל, אֶלָּא פָּסוּל. וְהוּא הַדִּין בָּעוֹפוֹת וּבַמִּנְחָה. אֵין שָׁם פִּגּוּל אֶלָּא קָרְבָּן שֶׁנִּפְסַל בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וְלֹא עֵרֵב עִמָּהּ מַחֲשֶׁבֶת מָקוֹם לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְלֹא עֵרֵב עִמָּהּ מַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁנִּפְסָלִין בְּמַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם.
א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ וכו'. לעיל יג,א. בְּשֶׁלֹּא עֵרֵב עִם מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. הפוסלת את הקרבן. מַחֲשֶׁבֶת שִׁנּוּי הַשֵּׁם בַּפֶּסַח וּבַחַטָּאת. לעיל טו,א.
ב. הַמְחַשֵּׁב בְּאַחַת מֵאַרְבַּע הָעֲבוֹדוֹת אוֹ בְּכֻלָּן לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מִדָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר, אוֹ כַּזַּיִת לְמָחָר וְכַזַּיִת בַּחוּץ, אוֹ כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר, אוֹ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר וְכַחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – הֲרֵי הַקָּרְבָּן פָּסוּל, וְאֵינוֹ פִּגּוּל. וְכֵן אִם עֵרֵב הַמַּחֲשָׁבוֹת בַּהַקְטָרָה – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵינוֹ פִּגּוּל.
ב. לֶאֱכֹל כַּזַּיִת מִדָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה בַּחוּץ וְכַזַּיִת לְמָחָר. חשב בעבודה אחת מחשבת מקום ומחשבת זמן יחד, בגלל שמצורף למחשבת הזמן מחשבה אחרת הפוסלת את הקרבן, הקרבן אינו פיגול. כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ וְכַחֲצִי זַיִת לְמָחָר. מחשבה על חצי זית אינה פוסלת (לעיל יד,י). וכיוון שאין כזית שלם שחשב עליו מחשבת זמן, הקרבן אינו מתפגל. אמנם מחשבת חצי זית חוץ לזמן ומחשבת חצי זית חוץ למקום מצטרפות, ולכן הקרבן פסול. וְכֵן אִם עֵרֵב הַמַּחֲשָׁבוֹת בַּהַקְטָרָה הֲרֵי זֶה פָּסוּל וְאֵינוֹ פִּגּוּל. כגון שחשב להקטיר כזית בחוץ וכזית למחר.
ג. חִשֵּׁב לֶאֱכֹל אוֹ לְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם וְלֶאֱכֹל אוֹ לְהַקְטִיר כַּזַּיִת בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל, בֵּין שֶׁהִקְדִּים מַחֲשֶׁבֶת כַּזַּיִת בֵּין שֶׁאִחֵר אוֹתָהּ, שֶׁאֵין חֲצִי זַיִת חָשׁוּב אֵצֶל כַּזַּיִת.
ג. שֶׁאֵין חֲצִי זַיִת חָשׁוּב אֵצֶל כַּזַּיִת. אף שמחשבת חצי זית חוץ למקומו מצטרפת לחצי זית חוץ לזמנו לפסול (כמבואר בהלכה הקודמת), היא אינה נחשבת כשיש מחשבת כזית שלמה חוץ לזמנו.
ד. חִשֵּׁב עַל חֲצִי זַיִת בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וְעַל חֲצִי זַיִת בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם, וְחָזַר וְחִשֵּׁב עַל חֲצִי זַיִת אַחֵר בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל. וְכֵן אִם חִשֵּׁב עַל חֲצִי זַיִת בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן, וְחָזַר וְחִשֵּׁב עַל כַּזַּיִת, חֶצְיוֹ בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן וְחֶצְיוֹ בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל.
ד. חִשֵּׁב עַל חֲצִי זַיִת וכו'. במקרים אלו מצטרפים שני חציי הזיתים של מחשבת חוץ לזמנו, והחצי זית של מחשבת חוץ למקומו אינו נחשב.
ה. חִשֵּׁב עַל הַדָּמִים הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לִתֵּן אוֹתָם לְמַעְלָה אוֹ עַל הַנִּתָּנִין לְמַעְלָה לִתֵּן אוֹתָם לְמַטָּה, וְכַיּוֹצֵא בְּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן פּוֹסְלִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְעֵרֵב עִמָּהֶן מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל. וְאִם חִשֵּׁב עִמָּהֶן מַחֲשֶׁבֶת הַמָּקוֹם לְבַדָּהּ – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵינוֹ פִּגּוּל.
ה. וְכַיּוֹצֵא בְּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵינָן פּוֹסְלִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יג,ח. וְעֵרֵב עִמָּהֶן מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן. בנוסף למחשבה לתת את הדם שלא במקומו, חשב לאכול או להקטיר למחר. הֲרֵי זֶה פִּגּוּל. מכיוון שאין עם מחשבת הזמן מחשבה אחרת הפוסלת את הקרבן.
ו. חִשֵּׁב עַל הַדָּם הַנִּתָּן לְמַעְלָה לִתֵּן אוֹתוֹ לְמָחָר לְמַטָּה, אוֹ עַל הַדָּם הַנִּתָּן לְמַטָּה לִתֵּן אוֹתוֹ לְמָחָר לְמַעְלָה, אוֹ שֶׁחִשֵּׁב עַל הַדָּם הַנִּתָּן בִּפְנִים בַּהֵיכָל לִתֵּן אוֹתוֹ לְמָחָר בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אוֹ שֶׁחִשֵּׁב עַל הַדָּם הַנִּתָּן בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן לִתֵּן אוֹתוֹ לְמָחָר בִּפְנִים – אֵינוֹ פִּגּוּל; אַף עַל פִּי שֶׁחִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן, הוֹאִיל וְשִׁנָּה מְקוֹם נְתִינַת הַדָּם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵינוֹ פִּגּוּל. וּמֵאַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ שֶׁהַדָּם שֶׁנִּתַּן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כְּאִלּוּ נִתַּן בִּמְקוֹמוֹ, לָמָּה לֹא יִהְיֶה זֶה פִּגּוּל בְּמַחֲשָׁבָה זוֹ שֶׁחִשֵּׁב לִתֵּן הַדָּם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לְמָחָר? מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם שֶׁנִּתַּן שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַזֶּבַח כָּשֵׁר – אֵינוֹ מַתִּיר הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְכָל זְרִיקָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּרֶת הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה, אִם חִשֵּׁב לִתֵּן אוֹתָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ – לֹא פִּגֵּל. לְפִיכָךְ אִם חָזַר וְחִשֵּׁב בְּזֶבַח זֶה מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה פָּסוּל, וְאֵינוֹ פִּגּוּל.
ו. וּמֵאַחַר שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּהֲלָכוֹת אֵלּוּ שֶׁהַדָּם שֶׁנִּתַּן וכו'. לעיל ב,י. אֵינוֹ מַתִּיר הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שכשהדם ניתן לא במקומו, הבעלים יצאו ידי חובה אך בשר הזבח פסול (שם). וְכָל זְרִיקָה שֶׁאֵינָהּ מַתֶּרֶת הַבָּשָׂר בַּאֲכִילָה אִם חִשֵּׁב לִתֵּן אוֹתָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ לֹא פִּגֵּל. רק במקרה שכל עבודות הקרבן נעשו כראוי נעשה הקרבן פיגול על ידי מחשבת חוץ לזמנו, אך כאשר הזריקה אינה כשרה ואינה מתירה את הבשר באכילה (גם אם כיפרה), לא נעשה הקרבן פיגול (ראה לקמן יח,טז). לְפִיכָךְ אִם חָזַר וְחִשֵּׁב בְּזֶבַח זֶה מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן הֲרֵי זֶה פָּסוּל וְאֵינוֹ פִּגּוּל. כיוון שמחשבת נתינת הדם שלא במקום הראוי חוץ לזמנו פסלה את הקרבן, מחשבת חוץ לזמנו נוספת שיחשבו בקרבן זה (גם באופן הראוי לפגל בקרבן כשר, כגון מחשבה לתת את הדם במקומו או להקטיר את האימורים למחר), אינה מפגלת אותו (ככל מחשבת חוץ לזמנו המעורבת במחשבה אחרת, לעיל ה"א).
ז. חִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת זְמַן בִּשְׁעַת קְמִיצָה אֲבָל לֹא בִּשְׁעַת לִקּוּט הַלְּבֹנָה, אוֹ שֶׁחִשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן בִּשְׁעַת לִקּוּט הַלְּבֹנָה אֲבָל לֹא בִּשְׁעַת קְמִיצָה – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵינָהּ פִּגּוּל, עַד שֶׁיְּחַשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן בְּכָל הַמַּתִּיר, שֶׁהוּא הַקֹּמֶץ עִם הַלְּבֹנָה, בִּשְׁעַת קְמִיצַת הַקֹּמֶץ וְלִקּוּט הַלְּבֹנָה, אוֹ בִּשְׁעַת נְתִינַת שְׁנֵיהֶן בַּכְּלִי, אוֹ בִּשְׁעַת הוֹלָכָתָן, אוֹ בִּשְׁעַת זְרִיקָתָן.
ז. לִקּוּט הַלְּבֹנָה. איסוף הלבונה שעל המנחה כדי לתתה בכלי ולהקטירה יחד עם הקומץ. וְאֵינָהּ פִּגּוּל עַד שֶׁיְּחַשֵּׁב מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן בְּכָל הַמַּתִּיר. אין מחשבת חוץ לזמנו מפגלת אלא אם כן חשב אותה גם בשעה שעשה עבודה בקומץ וגם בשעה שעשה עבודה בלבונה, ששניהם יחד מתירים את המנחה באכילה (ראה לעיל יג,ג). זְרִיקָתָן. הקטרתם על המזבח.
ח. חִשֵּׁב בִּשְׁעַת הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ שֶׁיַּקְטִיר הַלְּבֹנָה לְמָחָר – אֵינָהּ פִּגּוּל, שֶׁאֵין הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה. וְכֵן אִם הִקְטִיר הַלְּבֹנָה לְבַדָּהּ אוֹ הַקֹּמֶץ לְבַדּוֹ, וְהוּא מְחַשֵּׁב לֶאֱכֹל שְׁיָרִים לְמָחָר – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵינָהּ פִּגּוּל, שֶׁאֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר. אֲבָל אִם הִקְטִיר אֶת הַקֹּמֶץ לְבַדּוֹ וְחִשֵּׁב שֶׁיַּקְטִיר לְבֹנָה לְמָחָר, וְאַחַר כָּךְ הִקְטִיר הַלְּבֹנָה וְחִשֵּׁב שֶׁיֹּאכַל הַשְּׁיָרִים לְמָחָר – הֲרֵי זֶה פִּגּוּל, שֶׁהֲרֵי מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן פָּשְׁטָה בְּכָל הַמִּנְחָה.
ח. שֶׁאֵין הַקְטָרָה מְפַגֶּלֶת הַקְטָרָה. מחשבת פיגול בשעת הקטרת חלק אחד של המתיר להקטיר את חלקו השני חוץ לזמנו אינה מספיקה כדי לפגל, שהרי בשעת הקטרת החלק השני לא חשבו מחשבת פיגול (ראה חזו"א). שֶׁאֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר. לעיל ה"ז. אֲבָל אִם הִקְטִיר אֶת הַקֹּמֶץ לְבַדּוֹ וְחִשֵּׁב וכו'. אף שמחשבה בזמן הקטרת הקומץ להקטיר את הלבונה למחר אינה מפגלת בפני עצמה (כמבואר בתחילת ההלכה), ומחשבה בזמן הקטרת הלבונה גם כן אינה מפגלת בפני עצמה – הצירוף של שתי המחשבות מפגל.
ט. הִקְטִיר כְּדֵי שֻׁמְשׁוּם מִן הַקֹּמֶץ עִם הַלְּבֹנָה, וְהוּא מְחַשֵּׁב שֶׁיֹּאכַל כְּדֵי שֻׁמְשׁוּם מִן הַשְּׁיָרִים לְמָחָר, עַד שֶׁהִשְׁלִים כָּל הַקֹּמֶץ עִם הַלְּבֹנָה בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵינָהּ פִּגּוּל; אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָה בְּכָךְ מְעַט מְעַט, אֵין דֶּרֶךְ הַקְטָרָה בְּכָךְ, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ כְּמִנְחָה שֶׁלֹּא הִקְטִיר קֻמְצָהּ.
ט. הִקְטִיר כְּדֵי שֻׁמְשׁוּם מִן הַקֹּמֶץ עִם הַלְּבֹנָה… עַד שֶׁהִשְׁלִים כָּל הַקֹּמֶץ עִם הַלְּבֹנָה. הקטיר את הקומץ והלבונה מעט מעט וחשב מחשבת חוץ לזמנו בהקטרה. אֶלָּא הֲרֵי זוֹ כְּמִנְחָה שֶׁלֹּא הִקְטִיר קֻמְצָהּ. ולכן המנחה פסולה.
י. מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ מִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁהָיָה עָלֶיהָ לְבֹנָה, וְחִשֵּׁב בָּהּ מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן קֹדֶם שֶׁיְּלַקֵּט הַלְּבֹנָה – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה, וְאֵינָהּ פִּגּוּל. וְאִם אַחַר שֶׁלִּקֵּט הַלְּבֹנָה חִשֵּׁב עָלֶיהָ מַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זוֹ פִּגּוּל.
י. מִנְחַת חוֹטֵא אוֹ מִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁהָיָה עָלֶיהָ לְבֹנָה. ובזמן זה אינן ראויות להקרבה, ומחשבת פיגול אינה מפגלת אותם (ראה גם לעיל יד,ג).
יא. שְׁיָרִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, וְהִקְטִיר הַקֹּמֶץ בְּמַחֲשֶׁבֶת הַזְּמַן – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם נִקְבְּעוּ לְפִגּוּל וַהֲרֵי הֵן פִּגּוּל, אוֹ לֹא נִקְבְּעוּ וְאֵינָהּ פִּגּוּל.
יא. שְׁיָרִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה. ודינם שיקטיר את הקומץ אך השיירים אסורים באכילה (לעיל יא,כ). סָפֵק אִם נִקְבְּעוּ לְפִגּוּל. מכיוון שההקטרה לא התירה את השיירים באכילה יש ספק אם היא מועילה לפגל אותם או לא.

תקציר הפרק 

פרק ט"ז הלכות פסולי המקודשין מחשבת הזמן הכלל: מחשבת הזמן מפגלת את הקרבן בתנאי שלא היו עוד מחשבות הפוסלות, וכן שחשב על הקמיצה עם הלבונה. מה שאין כן אם חשב גם שינוי השם או הזמן – אינו פיגול אלא פסול. המחשב באחת מארבע העבודות, או בכולם, לאכול כזית מדבר הראוי לאכילה בחוץ וכזית למחר, או כזית למחר וכזית בחוץ, או כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, או כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ-הרי הקרבן פסול, ואינו פיגול. וכן אם עירב המחשבות בהקטרה -הרי זה פסול, ואינו פיגול. חישב לאכול או להקטיר כחצי זית במחשבת המקום, ולאכול או להקטיר כזית במחשבת הזמן -הרי זה פיגול, בין שהקדים מחשבת כזית בין שאיחר אותה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות פסולי המוקדשין ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן