פרק ט"ז, הלכות קידוש החודש, ספר זמנים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הָעֲגֻלָּה שֶׁסּוֹבֵב בָּהּ הַיָּרֵחַ תָּמִיד, הִיא נוֹטָה מֵעַל הָעֲגֻלָּה שֶׁסּוֹבֶבֶת בָּהּ הַשֶּׁמֶשׁ תָּמִיד, חֶצְיָהּ נוֹטֶה לַצָּפוֹן וְחֶצְיָהּ נוֹטֶה לַדָּרוֹם. וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יֵשׁ בָּהּ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, שֶׁבָּהֶן פּוֹגְעוֹת שְׁתֵּי הָעֲגֻלּוֹת זוֹ בָּזוֹ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁיִּהְיֶה הַיָּרֵחַ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן – נִמְצָא סוֹבֵב בָּעֲגֻלָּה שֶׁל שֶׁמֶשׁ כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ בְּשָׁוֶה. וְאִם יֵצֵא הַיָּרֵחַ מֵאַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת, נִמְצָא מְהַלֵּךְ לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לִדְרוֹמָהּ.
הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יַתְחִיל הַיָּרֵחַ לִנְטוֹת לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנִּקְרֵאת רֹאשׁ, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁמִּמֶּנָּה יַתְחִיל הַיָּרֵחַ לִנְטוֹת לִדְרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הִיא הַנִּקְרֵאת זָנָב. וּמַהֲלָךְ שָׁוֶה יֵשׁ לְזֶה הָרֹאשׁ שֶׁאֵין בּוֹ לֹא תּוֹסֶפֶת וְלֹא גֵּרָעוֹן, וְהוּא הוֹלֵךְ בַּמַּזָּלוֹת אֲחוֹרַנִּית, מִטָּלֶה לְדָגִים לִדְלִי, וְכֵן הוּא סוֹבֵב תָּמִיד.
ב. מַהֲלַךְ הָרֹאשׁ הָאֶמְצָעִי בְּיוֹם אֶחָד – שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וְאַחַת עֶשְׂרֵה שְׁנִיּוֹת. נִמְצָא מַהֲלָכוֹ בַּעֲשָׂרָה יָמִים – אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְשֶׁבַע וְאַרְבָּעִים שְׁנִיּוֹת.
וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּמֵאָה יוֹם – חָמֵשׁ מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה עָשָׂר חֲלָקִים וְשָׁלֹשׁ וְאַרְבָּעִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם הי"ז מ"ג.
וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ בְּאֶלֶף יוֹם – שְׁתַּיִם וַחֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וְעֶשֶׂר שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם נ"ב נז"י.
וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם – מֵאָה וְתֵשַׁע וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת וְאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְאַרְבָּעִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם קס"ט לא"מ.
וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ לְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם – מַעֲלָה אַחַת וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְתֵשַׁע שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם אלב"ט.
וְנִמְצָא מַהֲלָכוֹ לְשָׁנָה סְדוּרָה – שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים וּשְׁתַּיִם וְאַרְבָּעִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם י"ח מ"ד מ"ב.
וְאֶמְצַע הָרֹאשׁ בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי שֶׁהוּא הָעִקָּר, הָיָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם ק"פ נ"ז כ"ח.
ב. מַהֲלַךְ הָרֹאשׁ הָאֶמְצָעִי. קצב תנועתו הקבועה. וְנִמְצָא שְׁאֵרִית מַהֲלָכוֹ בַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים יוֹם. לאחר הפחתת הכפולות השלמות של 360.
וְאֶמְצַע הָרֹאשׁ. מיקומו של הראש הנקבע לפי מרחקו מנקודת הראשית ('ראש טלה'). אך כיוון שמדידת המעלות נעשית ממערב למזרח עם סדר המזלות (לעיל יא,ז-ט), ותנועת הראש היא הפוכה – ממזרח למערב – יש צורך להתאים מיקום זה למדידת המעלות הרגילה, כמבואר בהלכה הבאה. בִּתְחִלַּת לֵיל חֲמִישִׁי שֶׁהוּא הָעִקָּר. כמבואר לעיל יא,טז. הָיָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּשְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת. ובמדידה הרגילה מקומו 179 מעלות 2 חלקים ו-32 שניות (ראה הלכה הבאה).
ב. 180-150=30
ג. אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה, תּוֹצִיא אֶמְצָעוֹ לְאוֹתוֹ הָעֵת כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶמְצַע הַיָּרֵחַ, וְתִגְרַע הָאֶמְצַע מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, וְהַנִּשְׁאָר הוּא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּאוֹתוֹ הָעֵת. וּכְנֶגְדּוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה מְקוֹם הַזָּנָב.
ג. תּוֹצִיא אֶמְצָעוֹ לְאוֹתוֹ הָעֵת. על ידי חישוב מהלכו של הראש מיום העיקר, והוספתו על 'אמצע הראש' ביום העיקר. כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶמְצַע הַיָּרֵחַ. ראה לעיל יב,ב ולעיל יד,ו. וְתִגְרַע הָאֶמְצַע מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת. כדי להתאים את אמצע הראש – שנמדד לפי כיוון התקדמות הראש – למדידה הרגילה, יש להפחית את ערכו של אמצע הראש מ-360. וּכְנֶגְדּוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה מְקוֹם הַזָּנָב. במרחק של 180 מעלות מהראש על גבי מישור המלקה (לקמן ה"ו).
ג. 210-180=30
ד. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ לִתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁיּוֹמוֹ שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ שֶׁהִיא שְׁנַת הָעִקָּר, וּמִנְיַן הַיָּמִים הַגְּמוּרִים מִתְּחִלַּת לֵיל הָעִקָּר עַד תְּחִלַּת לֵיל זוֹ שֶׁאָנוּ רוֹצִים לֵידַע מְקוֹם הָרֹאשׁ בּוֹ – תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם.
ד. וּמִנְיַן הַיָּמִים הַגְּמוּרִים. הימים השלמים, כיוון שאין צורך לחשב את מיקום הראש לפי שעות.
ד. 360-330=30#
ה. תּוֹצִיא אֶמְצַע הָרֹאשׁ לָעֵת הַזֹּאת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁיָּדַעְתָּ, וְהִיא שֶׁתּוֹסִיף מַהֲלָכוֹ לְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם עַל הָעִקָּר, יֵצֵא לְךָ אֶמְצַע הָרֹאשׁ מֵאָה וּשְׁתַּיִם וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים וְשֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם קפ"ב כ"ט ל"ז. תִּגְרַע אֶמְצַע זֶה מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, יִשָּׁאֵר לְךָ מֵאָה שֶׁבַע וְשִׁבְעִים מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים וְשָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת, סִימָנָם קע"ז לכ"ג, וְזֶה הוּא מְקוֹם הָרֹאשׁ; וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת. נִמְצָא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּמַזַּל בְּתוּלָה בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים, וּמְקוֹם הַזָּנָב כְּנֶגְדּוֹ בְּמַזַּל דָּגִים בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
ה. נִמְצָא מְקוֹם הָרֹאשׁ בְּמַזַּל בְּתוּלָה בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים. כיוון שכל מזל הוא 30 מעלות, ומזל בתולה (החמישי בגלגל המזלות) מתחיל ב-150 מעלות, והשארית היא במזל בתולה עצמו (לעיל יא,ח). בְּמַזַּל דָּגִים. שהוא המזל השישי לאחר מזל בתולה, ומרחקו ממנו 180 מעלות.
ו. לְעוֹלָם יִהְיֶה בֵּין הָרֹאשׁ וּבֵין הַזָּנָב חֲצִי הַגַּלְגַּל בְּשָׁוֶה. לְפִיכָךְ, כָּל מַזָּל שֶׁתִּמְצָא בּוֹ מְקוֹם הָרֹאשׁ – יִהְיֶה הַזָּנָב בְּמַזָּל שְׁבִיעִי מִמֶּנּוּ בִּכְמוֹ מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת וְהַחֲלָקִים בְּשָׁוֶה: אִם יִהְיֶה הָרֹאשׁ בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת בְּמַזַּל פְּלוֹנִי – יִהְיֶה הַזָּנָב בְּעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזָּל שְׁבִיעִי מִמֶּנּוּ.
ו. חֲצִי הַגַּלְגַּל בְּשָׁוֶה. 180 מעלות. בְּמַזַּל שְׁבִיעִי מִמֶּנּוּ. היינו שישה מזלות לאחריו (שכל מזל הוא שלושים מעלות ושישה מזלות הם 180 מעלות). בִּכְמוֹ מִנְיַן הַמַּעֲלוֹת וְהַחֲלָקִים בְּשָׁוֶה. באותו מיקום במזל עצמו.
ז. וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַזָּנָב וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי, הִתְבּוֹנֵן בִּשְׁלָשְׁתָּן: אִם מָצָאתָ הַיָּרֵחַ עִם הָרֹאשׁ אוֹ עִם הַזָּנָב בְּמַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד – תֵּדַע שֶׁאֵין הַיָּרֵחַ נוֹטֶה לֹא לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא לִדְרוֹמָהּ; וְאִם רָאִיתָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ לִפְנֵי מְקוֹם הָרֹאשׁ וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הַזָּנָב – תֵּדַע שֶׁהַיָּרֵחַ נָטָה לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ; וְאִם הָיָה הַיָּרֵחַ לִפְנֵי מְקוֹם הַזָּנָב, וַהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ – תֵּדַע שֶׁהַיָּרֵחַ נָטָה לִדְרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ.
ז. וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי. כמבואר בפרק הקודם. הַיָּרֵחַ עִם הָרֹאשׁ אוֹ עִם הַזָּנָב בְּמַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד. שהירח נמצא במקום ה'ראש' או ה'זנב', או סמוך אליהם בפחות מחלק אחד. לֹא לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא לִדְרוֹמָהּ. ומיקומו בזמן זה הוא בדיוק על מישור המלקה. וְאִם רָאִיתָ מְקוֹם הַיָּרֵחַ לִפְנֵי מְקוֹם הָרֹאשׁ. שהירח התקדם ועבר את נקודת הראש. וְהוּא הוֹלֵךְ כְּנֶגֶד הַזָּנָב. שהירח מתקדם לכיוון הזנב. לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ. צפונית למישור המלקה. לִדְרוֹם הַשֶּׁמֶשׁ. דרומית למישור המלקה.
ח. הַנְּטִיָּה שֶׁנּוֹטֶה הַיָּרֵחַ לִצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לִדְרוֹמָהּ, הִיא הַנִּקְרֵאת רֹחַב הַיָּרֵחַ. וְאִם הָיָה נוֹטֶה לַצָּפוֹן נִקְרָא רֹחַב צְפוֹנִי, וְאִם הָיָה נוֹטֶה לַדָּרוֹם נִקְרָא רֹחַב דְּרוֹמִי. וְאִם הָיָה הַיָּרֵחַ בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת – לֹא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ח. רֹחַב הַיָּרֵחַ. וזהו מרחקו ממישור המלקה. בְּאַחַת מִשְּׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת. הראש או הזנב. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. בהלכה הקודמת, שמיקומו של הירח בראש ובזנב הוא על מישור המלקה.
ט. לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ יָתֵר עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת, בֵּין בַּצָּפוֹן בֵּין בַּדָּרוֹם, אֶלָּא כָּךְ הִיא דַּרְכּוֹ: יַתְחִיל מִן הָרֹאשׁ וְיִתְרַחֵק מְעַט מְעַט, וְהַמֶּרְחָק הוֹלֵךְ וְנוֹסָף עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, וְיַחֲזֹר וְיִתְקָרֵב מְעַט מְעַט עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב כְּשֶׁיַּגִּיעַ לַזָּנָב, וְיַחֲזֹר וְיִתְרַחֵק מְעַט מְעַט, וְהַמֶּרְחָק נוֹסָף עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְחָמֵשׁ מַעֲלוֹת, וְיַחֲזֹר וְיִתְקָרֵב עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ רֹחַב.
ט. לֹא יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ יָתֵר עַל חָמֵשׁ מַעֲלוֹת. מכיוון שהזווית שבה חותך מישור הירח את מישור המלקה היא של 5 מעלות.
י. אִם תִּרְצֶה לֵידַע רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה, וְאִם צְפוֹנִי הוּא אוֹ דְּרוֹמִי – תּוֹצִיא מְקוֹם הָרֹאשׁ וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי לְאוֹתָהּ הָעֵת, וְתִגְרַע מְקוֹם הָרֹאשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי, וְהַנִּשְׁאָר הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הָרֹחַב. אִם יִהְיֶה מַסְלוּל הָרֹחַב מִמַּעֲלָה אַחַת עַד מֵאָה וּשְׁמוֹנִים – תֵּדַע שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי; וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים – תֵּדַע שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי; וְאִם הָיָה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים בְּשָׁוֶה אוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בְּשָׁוֶה – אֵין לַיָּרֵחַ רֹחַב כְּלָל. וְתַחֲזֹר וְתִרְאֶה מְנַת מַסְלוּל הָרֹחַב כַּמָּה הִיא, וְהִיא שִׁעוּר נְטִיָּתוֹ לַצָּפוֹן אוֹ לַדָּרוֹם, וְהוּא הַנִּקְרָא רֹחַב הַיָּרֵחַ הַדְּרוֹמִי אוֹ הַצְּפוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
י. מַסְלוּל הָרֹחַב. המרחק של הירח מהראש. תֵּדַע שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי. כיוון שמהראש ועד הזנב, הירח נמצא מצפון למישור המלקה (לעיל ה"ז). אֵין לַיָּרֵחַ רֹחַב כְּלָל. שהירח נמצא אז בראש או בזנב, דהיינו על מישור המלקה. מְנַת מַסְלוּל הָרֹחַב. מידת אורך שנקבעת לפי מרחק הירח מהראש ('מסלול הרוחב'), ולמעשה היא מרחק הירח ממישור המלקה ('רוחב הירח'), ותפורט בהלכה הבאה.
יא. וְכַמָּה הִיא מְנַת מַסְלוּל הָרֹחַב? אִם יִהְיֶה מַסְלוּל הָרֹחַב עֶשֶׂר מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל הַזֶּה עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל שְׁלֹשִׁים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל אַרְבָּעִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת – תִּהְיֶה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל שִׁשִּׁים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל שִׁבְעִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וּשְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל שְׁמוֹנִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וַחֲמִשָּׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים.
וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל תִּשְׁעִים – תִּהְיֶה מְנָתוֹ חָמֵשׁ מַעֲלוֹת.
יא. וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל תִּשְׁעִים. ואין צורך להביא ערכים ליותר מ-90 מעלות, מכיוון שבאמצעות הנתונים הללו ניתן לחשב את הרוחב בכל אחד מרבעי המעגל, כמפורט לקמן הל' יג-טו.
יב. אִם יִהְיוּ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת – תִּקַּח הָרָאוּי לָהֶם לְפִי הַיָּתֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בְּמַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ וּבְמַסְלוּל הַיָּרֵחַ. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה מַסְלוּל הָרֹחַב שָׁלֹשׁ וַחֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁאִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל חֲמִשִּׁים הָיְתָה מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים, וְאִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל שִׁשִּׁים הָיְתָה מְנָתוֹ אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים, נִמְצָא הַיָּתֵר בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת שְׁלֹשִׁים חֲלָקִים, שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים לְכָל מַעֲלָה, וְנִמְצָא לְפִי חֶשְׁבּוֹן מַסְלוּל זֶה, שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ וַחֲמִשִּׁים, מְנָתוֹ שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן.
יב. אִם יִהְיוּ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת. שמספר מעלות המסלול אינו עגול. תִּקַּח הָרָאוּי לָהֶם לְפִי הַיָּתֵר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת. יש לחשב את ההפרש בין העשרות ולחלקו לעשר, ולהוסיף את התוצאה על כל מעלה שיתרה על העשרות. כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ בְּמַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ וּבְמַסְלוּל הַיָּרֵחַ. לעיל יג,ז, טז,ז.
יג. מֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מָנוֹת שֶׁל מַסְלוּל הָרֹחַב עַד תִּשְׁעִים כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ, תֵּדַע מָנוֹת שֶׁל כָּל מִנְיְנוֹת הַמַּסְלוּל: שֶׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל תִּשְׁעִים עַד מֵאָה וּשְׁמוֹנִים – תִּגְרַע הַמַּסְלוּל מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים, וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה.
יג. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ. לעיל הי"א. תִּגְרַע הַמַּסְלוּל מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים. והתוצאה היא המרחק שנותר עד לזנב. וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה. כיוון שמ-90 מעלות ועד לזנב הרוחב הצפוני הולך ומצטמצם, כך שהמנות של המרחק מהראש נכונות גם למרחק שנותר עד לזנב.
יד. וְכֵן אִם הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים עַד מָאתַיִם וְשִׁבְעִים – תִּגְרַע מִמֶּנּוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה.
יד. תִּגְרַע מִמֶּנּוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים. והתוצאה היא המרחק שעבר מהזנב. וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה. כיוון שמהזנב עד 270 מעלות הולך הרוחב הדרומי וגדל באותה המידה שגדל הרוחב הצפוני, כך שהמנות של המרחק מהראש נכונות גם למרחק שעבר מהזנב.
טו. וְאִם הָיָה הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מָאתַיִם וְשִׁבְעִים עַד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה.
טו. תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים. והתוצאה היא המרחק שנותר עד לראש. וְהַנִּשְׁאָר תֵּדַע בּוֹ הַמָּנָה. כיוון שמ-270 מעלות ועד לראש הרוחב הדרומי הולך ומצטמצם, כך שהמנות של המרחק מהראש נכונות גם למרחק שנותר עד לראש.
כיתוב:
א.30
טז. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל מֵאָה וַחֲמִשִּׁים – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים, נִשְׁאַר שְׁלֹשִׁים. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שְׁלֹשִׁים – שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים, וְכָךְ תִּהְיֶה מְנַת מֵאָה וַחֲמִשִּׁים – שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים.
יז. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל מָאתַיִם – תִּגְרַע מִמֶּנּוּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, נִשְׁאַר עֶשְׂרִים. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת עֶשְׂרִים הִיא מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים. וְכָךְ תִּהְיֶה מְנַת מָאתַיִם – תִּהְיֶה מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.
יח. הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת – תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, נִשְׁאַר שִׁשִּׁים. וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שִׁשִּׁים – אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים, וְכָךְ הִיא מְנַת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת – אַרְבַּע מַעֲלוֹת וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ בְּכָל הַמִּנְיָנוֹת.
יט. הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא וּבְאֵיזוֹ רוּחַ הוּא, אִם צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי, בִּתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת, שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ, וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי הָיָה בְּלֵיל זֶה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר, סִימָנוֹ מח"מ, וּמְקוֹם הָרֹאשׁ הָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת בְּשֶׁבַע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים מִמַּזַּל בְּתוּלָה, סִימָנוֹ קעז"ל.
תִּגְרַע מְקוֹם הָרֹאשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ, יֵצֵא לְךָ מַסְלוּל הָרֹחַב מָאתַיִם אַחַת וּשְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת וַעֲשָׂרָה חֲלָקִים, סִימָנוֹ רלא"י, לְפִי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחֲלָקִים בְּכָל מַסְלוּל. וְנִמְצֵאת הַמָּנָה שֶׁל מַסְלוּל זֶה בַּדְּרָכִים שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק זֶה – שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת וּשְׁלֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים, וְזֶה הוּא רֹחַב הַיָּרֵחַ בִּתְחִלַּת לֵיל זֶה, וְהוּא דְּרוֹמִי, שֶׁהֲרֵי הַמַּסְלוּל יָתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים.
יט. בִּתְחִלַּת לֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ. זהו התאריך שעליו התחיל הרמב"ם לערוך את החישובים לעיל טו,ח. וּכְבָר יָדַעְתָּ. על פי החישוב לעיל טו,ט (ושם נאמר שמקום הירח הוא ב-18 מעלות ו-36 חלקים, אך כיוון שניתן להזניח את החלקים לצורך החישוב, כמבואר לקמן, הובא כאן מספר מעוגל לנוחות החישוב). וּמְקוֹם הָרֹאשׁ הָיָה בְּאוֹתָהּ הָעֵת וכו'. כמבואר לעיל ה"ה.
לְפִי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחֲלָקִים בְּכָל מַסְלוּל. לצורך חישוב הראייה אין צורך ברמת דיוק של חלקים בתוך המסלול, וניתן לעגל את החלקים.

תקציר הפרק 

פרק טז הלכות קידוש החודש

*נטיית הגלגל*

הגלגל הגדול נוטה באלכסון מגלגל השמש, לדרום או לצפון. נטיה זו זזה בעצמה לכיוון ההפוך ממסלול הירח. לכן, לאחר חישוב מיקומו המדויק של הירח בגלגל הגדול (בפרק הקודם), יש לחשב את מצב הנטיה, ולהוסיף או לגרוע, ובכך לדעת את מיקום הירח בגלגל השמש.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על ספר זמנים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.ראש היא הנקודה בה הירח חוצה את מסלול השמש לצפונה?

2.רוחב הירח הוא היקף הכדור שלו?

3.האם רוחב הירח יכול להיות = 0 ?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

אתם ביקשתם – אנחנו ממשיכים!

עד תום המבצע או גמר המלאי.

* בתום המבצע המחיר יעמוד על 499 ש"ח

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן