א. מִפְּנֵי מָה טִהֲרוּ חֲכָמִים סְפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים? שֶׁהֲרֵי הַצִּבּוּר עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה בִּזְמַן שֶׁהַטְּמֵאִים מְרֻבִּין. אִם טֻמְאָה וַדָּאִית נִדְחֵית מִפְּנֵיהֶם – קַל וָחֹמֶר לִסְפֵק טֻמְאָה; שֶׁאִסּוּר כָּל הַסְּפֵקוֹת מִדִּבְרֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת.
וּמִפְּנֵי מָה הֶחֱמִירוּ בִּסְפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד? שֶׁהֲרֵי שׂוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק – הֲרֵי הִיא טְמֵאָה לְבַעְלָהּ עַד שֶׁתִּשְׁתֶּה.
ב. וּכְשֵׁם שֶׁהַסּוֹטָה וּבוֹעֲלָהּ שְׁנַיִם, כָּךְ סְפֵק טֻמְאָה בִּשְׁנַיִם. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁלֹשָׁה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – הֲרֵי סְפֵק טֻמְאָתָן שָׁם טָהוֹר כִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה זֶה שֶׁנִּטְמָא בְּסָפֵק יֵשׁ בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ מָה אֵרַע לוֹ, כְּשׂוֹטָה. אֲבָל אִם הָיָה חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל הָעִנְיָן כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ – הֲרֵי סְפֵקוֹ טָהוֹר.
כֵּיצַד? חֵרֵשׁ אוֹ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל שֶׁנִּמְצְאוּ בְּחָצֵר אוֹ מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, וְסָפֵק נָגְעוּ סָפֵק לֹא נָגְעוּ – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְכֵן כָּל שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד הַסָּפֵק בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָהוֹר.
ג. הַסּוּמָא וְהַיָּשֵׁן וְהַמְהַלֵּךְ בַּלַּיְלָה – סְפֵקוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁכָּל שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל סְפֵקוֹ טָהוֹר? בְּשֶׁהָיָה הַדָּבָר שָׁקוּל וְאֵין שָׁם חֲזָקָה. אֲבָל אִם הָיָה הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁנִּטְמָא – הֲרֵי זֶה טָמֵא. כֵּיצַד? תִּינוֹק טָמֵא שֶׁנִּמְצָא בְּצַד הָעִסָּה וְהַבָּצֵק בְּיָדוֹ – הֲרֵי הָעִסָּה טְמֵאָה, שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְטַפֵּחַ, וּבְכָךְ הִיא חֶזְקָתוֹ. וְאֵין שׂוֹרְפִין עַל חֲזָקָה זוֹ.
ד. הָיוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין וּבָצֵק טָהוֹר, וּבְהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹפוֹת בַּבַּיִת, וְנִמְצָא בַּבָּצֵק מְקוֹם נְשִׁיכָתָן – חֲזָקָה שֶׁשָּׁתוּ מַשְׁקִין וְנָשְׁכוּ בַּבָּצֵק וְטִמְּאוּהוּ: אִם הָיָה שָׁם פָּרָה, וּבֵין הַמַּשְׁקִין וְהַבָּצֵק כְּדֵי שֶׁתְּלַחֵךְ אֶת לְשׁוֹנָהּ – הֲרֵי הַבָּצֵק טָהוֹר; וּבִשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה – כְּדֵי שֶׁתְּנַגֵּב אֶת פִּיהָ, פָּחוֹת מִזֶּה – הַבָּצֵק טָמֵא; וְאִם הָיָה כֶּלֶב, אֲפִלּוּ הָיוּ הַמַּשְׁקִין בְּצַד הַבָּצֵק – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל כֶּלֶב לְהַנִּיחַ הַמָּזוֹן וְלֵילֵךְ לוֹ אֶל הַמַּיִם.
נִמְצָא בַּבָּצֵק נְקִירַת הַתַּרְנְגוֹלִין: אִם יֵשׁ בֵּין הַמַּשְׁקִין וְהַבָּצֵק כְּדֵי שֶׁיְּנַגְּבוּ אֶת פִּיהֶן בָּאָרֶץ – הַבָּצֵק טָהוֹר; וְאִם לָאו – טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁשָּׁתוּ וְנִקְּרוּ בַּבָּצֵק בַּמַּשְׁקִין שֶׁבְּפִיהֶן.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ הַמַּשְׁקִין צְלוּלִין, שֶׁבָּבוּאָה שֶׁל תִּינוֹק נִכֶּרֶת בָּהֶן. אֲבָל עֲכוּרִין – הַבָּצֵק טָהוֹר, שֶׁאִלּוּ נִקְּרוּ בַּמַּשְׁקִין הָיָה מְקוֹם הַמַּשְׁקִין נִכָּר בַּבָּצֵק. וְאִם הָיוּ צְלוּלִין, אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּצֵק בְּחֶזְקַת טֻמְאָה – אֵין שׂוֹרְפִין עַל חֲזָקָה זוֹ, אֶלָּא תּוֹלִין.
ה. אֵי זוֹ הִיא חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד? עִסָּה בַּבַּיִת, וּשְׁרָצִים וּצְפַרְדְּעִים מְנֻפָּלִין שָׁם, וְנִמְצְאוּ חֲתִיכוֹת מִבְּשָׂרָן בָּעִסָּה: אִם רֹב הַמְנֻפָּלִין שְׁרָצִים – הָעִסָּה טְמֵאָה, וְתִשָּׂרֵף; וְאִם הָרֹב צְפַרְדְּעִים – טְהוֹרָה.
ו. הָיוּ טֻמְאוֹת וּטְהָרוֹת בְּצִדּוֹ אוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ, וְסָפֵק נָגְעוּ סָפֵק לֹא נָגְעוּ בְּעֵת שֶׁנִּתְעַטֵּף: אִם הָיוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא, שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם נִשְׁאָלִין עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ בִּכְלִי הַמֻּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל; וְאִם הָיוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר; וְאִם אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִגַּע – סְפֵקוֹ טָמֵא.
ז. כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי הַדַּף, וּמִדְרָס נָתוּן תַּחְתָּיו, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּשֶׁיִּפֹּל שֶׁלֹּא יִגַּע בַּמִּדְרָס, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּמְקוֹם מִדְרוֹן וּבָא וּמָצָא הַכִּכָּר בְּמָקוֹם אַחֵר – הֲרֵי הוּא בְּטָהֳרָתוֹ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָדָם בָּא וּנְטָלוֹ וּנְתָנוֹ בְּמָקוֹם זֶה. וְאִם אָמַר: 'בָּרִיא לִי שֶׁלֹּא בָּא אָדָם לְכָאן' – טָמֵא, שֶׁוַּדַּאי נָפַל וְנָגַע בַּמִּדְרָס כְּשֶׁנָּפַל.
ח. תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהַשּׁוֹשַׁנִּים בְּיָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שׁוֹשַׁנִּים אֶלָּא בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה – סְפֵקוֹ טָהוֹר, שֶׁמָּא אַחֵר לִקְּטָן וּנְתָנָן לוֹ. וְכֵן חֲמוֹר הָעוֹמֵד בֵּין הַקְּבָרוֹת – כֵּלָיו טְהוֹרִים, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא נִתְמַעֵךְ בָּהֶן וְנָגְעוּ בַּקֶּבֶר; מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל, וּכְשֶׁנִּמְצְאוּ לֹא נִמְצְאוּ נוֹגְעִים, וְכָל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן.
ט. תִּינוֹק שֶׁהָיָה תּוֹפֵשׂ בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו, אוֹ שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו – סְפֵקוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁאָבִיו נִשְׁאָל עָלָיו.
י. וְאַרְבַּע סְפֵקוֹת אָמְרוּ חֲכָמִים בְּתִינוֹק: תִּינוֹק שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלֵּךְ, שֶׁהִנִּיחַתּוּ אִמּוֹ, וּבָאָה וּמָצְאָה אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא בִּמְקוֹמוֹ – טָהוֹר, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא טְמֵאָה בָּאָה וּנְשָׁקַתּוּ וְגִפְּפַתּוּ.
הִתְחִיל הַתִּינוֹק לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס – בְּגָדָיו טְהוֹרִין, וְאֵינָן מִדְרָס כִּשְׁאָר בִּגְדֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְהוֹרִין, אֵין עוֹשִׂין עַל גַּבֵּיהֶן טְהָרוֹת. הִגְדִּיל עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ דַּעַת לְהִשָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. הִגְדִּיל עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר אֶת גּוּפוֹ – אוֹכְלִין עַל גַּב גּוּפוֹ טְהָרוֹת; יוֹדֵעַ לְשַׁמֵּר אֶת יָדָיו – אוֹכְלִין עַל גַּב יָדָיו טְהָרוֹת.
כֵּיצַד בּוֹדְקִין אוֹתוֹ? מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ חֻלִּין לְשֵׁם תְּרוּמָה: אִם הָיָה יוֹדֵעַ לְשַׁמֵּר אֶת גּוּפוֹ – אוֹכְלִין עַל גַּב גּוּפוֹ טְהָרוֹת; וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ לְשַׁמֵּר אֶת יָדָיו – אוֹכְלִין עַל גַּב יָדָיו טְהָרוֹת.
שֶׁהֲרֵי שׂוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה וכו'. הסוטה היא אישה שבעלה הזהירה בפני עדים שלא תיסתר עם מישהו מסוים ונסתרה עמו, ומחמת הספק שמא נבעלה לו היא אסורה לבעלה עד שתיבדק על ידי שתיית מי המרים המאררים (הלכות סוטה א,א-ב). וספק זה הוא ברשות היחיד שהרי האפשרות להסתתר היא רק ברשות היחיד.