א. כָּל הַקְּרָעִים שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל שְׁאָר קְרוֹבִים – שׁוֹלֵל הַקֶּרַע לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ – שׁוֹלֵל לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְהָאִשָּׁה קוֹרַעַת וְשׁוֹלֶלֶת מִיָּד, אֲפִלּוּ עַל אָבִיהָ וְעַל אִמָּהּ, מִפְּנֵי הַצְּנִיעוּת.
א. שׁוֹלֵל. תופר את הקרע תפירה גסה ולא יציבה. וּמְאַחֶה. תופר בתפירה מדויקת.
ב. כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵעַ אָדָם עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, כָּךְ הוּא חַיָּב לִקְרֹעַ עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה, וְעַל הַנָּשִׂיא, וְעַל אַב בֵּית דִּין, וְעַל רֹב צִבּוּר שֶׁנֶּהֱרַג, וְעַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם, וְעַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, וְעַל עָרֵי יְהוּדָה, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם, וְעַל הַמִּקְדָּשׁ.
ב. עַל רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה. רבו המובהק שלמד ממנו רוב חכמתו (הלכות תלמוד תורה ה,ט). הַנָּשִׂיא. ראש הסנהדרין. אַב בֵּית דִּין. משנה לראש הסנהדרין שהוא הגדול שבשבעים החכמים (הלכות סנהדרין א,ג). בִּרְכַּת הַשֵּׁם. גידוף שם ה'. וְעַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ. כשהם בחורבנם (לקמן ה"י).
ג. כָּל אֵלּוּ הַקְּרָעִים – קוֹרֵעַ עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מִתְאַחִין – מֻתָּר לְשָׁלְלָן, לְמָלְלָן, לְלַקְּטָן, לַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת; לֹא אָסְרוּ אֶלָּא כְּאִחוּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי בִּלְבַד. וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשְּׁלָל אוֹ הַמְּלָל אוֹ הַלֶּקֶט – לֹא עָשָׂה כְּלוּם, אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְּסַנְדְּרִי. וַאֲפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂת שְׂפָתוֹ לְמַטָּה – לֹא יְאַחֶה.
ג. וְאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם. אינו רשאי לתפור את הקרע תפר ישר ולהשיב את הבגד לקדמותו. לְשָׁלְלָן לְמָלְלָן לְלַקְּטָן לַעֲשׂוֹתָן כְּמִין סֻלָּמוֹת. סוגי תפירות לא ישרות שאינן מחברות את הבגד כמות שהיה, והקרע ניכר. כְּאִחוּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי. שמתיר את חוטי האריג הפרומים ומחבר את הקרע באריגה מחודשת (ונקרא אלכסנדרי משום שכך נהגו לתפור קרעי בגדים באלכסנדריה). וְכָל הַקּוֹרֵעַ מִתּוֹךְ הַשְּׁלָל אוֹ הַמְּלָל אוֹ הַלֶּקֶט לֹא עָשָׂה כְּלוּם. שבתפירות אלו אין הבגד נחשב שלם אלא כקרוע ועומד. אֲבָל קוֹרֵעַ הוּא מִתּוֹךְ הָאִחוּי הָאֲלֶכְּסַנְדְּרִי. שתפירה זו היא תפירה מעולה והבגד נחשב שלם. וַאֲפִלּוּ הָפַךְ הַכְּלִי וְנַעֲשָׂת שְׂפָתוֹ לְמַטָּה. וכעת הקרע נמצא בצדו התחתון של הבגד.
ד. וּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר אָסוּר לְאַחוֹתוֹ, כָּךְ הַלּוֹקֵחַ, לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ שֶׁקֶּרַע זֶה אֵינוֹ מִתְאַחֶה.
ד. הַלּוֹקֵחַ. הקונה.
#איור evel_9_3
כותרת: כמין סולמות#
ה. וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרֵעַ עַל רַבּוֹ כְּדֶרֶךְ קֶרַע אָבִיו? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהוּא מְצַעֵק אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו וְלֹא רָאָהוּ עוֹד וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים" (מלכים ב ב,יב) – מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה.
ה. שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּא מְצַעֵק וכו'. כתוב זה מדבר על הנהגתו של אלישע בשעת עליית רבו אליהו הנביא השמיימה. מִכָּאן שֶׁחַיָּב לְהַבְדִּיל הַשָּׂפָה. לקרוע משפת הבגד ולהבדיל את השפה לשני קרעים נפרדים (כדלעיל ח,ב).
ו. וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל הַנָּשִׂיא וְעַל אַב בֵּית דִּין וְעַל שְׁמוּעָה שֶׁבָּאָה שֶׁנֶּהֱרַג רֹב צִבּוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּחֲזֵק דָּוִד בִּבְגָדָו וַיִּקְרָעֵם וְגַם כָּל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיִּסְפְּדוּ וַיִּבְכּוּ וַיָּצֻמוּ עַד הָעָרֶב עַל שָׁאוּל" – זֶה נָשִׂיא, "וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ" – זֶה אַב בֵּית דִּין, "וְעַל עַם יי וְעַל בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי נָפְלוּ בֶּחָרֶב" (שמואל ב א,יא-יב) – זוֹ שְׁמוּעָה הָרָעָה.
ו. שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּחֲזֵק דָּוִד וכו'. לאחר ששמע דוד על תבוסת ישראל במלחמה נגד פלשתים.
ז. וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר אֶל חִזְקִיָּהוּ קְרוּעֵי בְגָדִים" (ישעיהו לו,כב). אֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ חַיָּבִין לִקְרֹעַ.
ז. שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹא אֶלְיָקִים וכו'. לאחר ששמעו את רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגדף את ה'. וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ. כשם שקרע חזקיהו בשעה שאליקים ושבנא ויואח סיפרו לו על גידופו של רבשקה, שנאמר "ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו" (ישעיהו לז,א; וראה גם הלכות עבודה זרה ב,י).
ח. וְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין, שֶׁכְּבָר קָרְעוּ בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמְעוּ.
ח. וְהָעֵדִים אֵין חַיָּבִין לִקְרֹעַ כְּשֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין. אבל הדיינים ששומעים את העדות קורעים (הלכות עבודה זרה ב,ח).
ט. וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וכו' עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח, וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו" (ירמיהו לו,כג-כד) – מִכְּלָל שֶׁחַיָּבִין לִקְרֹעַ. וְאֵין חַיָּבִין קְרִיעָה אֶלָּא עַל סֵפֶר שֶׁנִּשְׂרַף בִּזְרוֹעַ, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְחַיָּב לִקְרֹעַ שְׁתֵּי קְרִיעוֹת, אַחַת עַל הַגְּוִיל וְאַחַת עַל הַכְּתָב, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים" (שם לו,כז).
ט. שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי וכו'. כתוב זה נאמר על המגילה שכתב ירמיהו הנביא על המפלה העתידה של ירושלים, וכשהגיעה המגילה אל יהויקים מלך יהודה וקראוה בפניו, קרעה והשליכה לאש עד שנשרפה. בִּזְרוֹעַ וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. באונס ובכוח, מתוך כוונה להכעיס ולחלל שם שמים, כמעשהו של יהויקים. הַגְּוִיל. הקלף. אֶת הַמְּגִלָּה וְאֶת הַדְּבָרִים. משמע שעל כל אחד מהם יש לקרוע קריעה בפני עצמה.
י. וּמִנַּיִן שֶׁקּוֹרְעִין עַל עָרֵי יְהוּדָה וְעַל יְרוּשָׁלַיִם וְעַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁחָרְבוּ? שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם וּמִשִּׁילֹה וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים" (ירמיהו מא,ה, ושם: מִשִּׁלוֹ).
י. שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים… וּקְרֻעֵי בְגָדִים. שלאחר ששמעו על החורבן קרעו בגדיהם (ראה רש"י ורד"ק שם; ולגבי קריעות אלו ראה גם הלכות תעניות ה,טז-יח).
יא. כָּל מִי שֶׁעָמַד עִם הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נִשְׁמָתוֹ – חַיָּב לִקְרֹעַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ.
וְכֵן אָדָם כָּשֵׁר שֶׁמֵּת – הַכֹּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם, וְקוֹרְעִין טֶפַח כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים.
אֲבָל חָכָם שֶׁמֵּת – הַכֹּל קְרוֹבָיו, וְהַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבֵּיהֶן, וְחוֹלְצִין מִיָּמִין, וּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ חָכָם בָּטֵל כָּל שִׁבְעָה. וּכְבָר נָהֲגוּ כָּל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם לִקְרֹעַ זֶה עַל זֶה טֶפַח, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שָׁוִין וְאֵין אֶחָד מֵהֶן מְלַמֵּד אֶת חֲבֵרוֹ.
יא. חַיָּב לִקְרֹעַ. שדומה הדבר לספר תורה שנשרף (בבלי מועד קטן כה,א, וראה ראשונים שם).
הַכֹּל חַיָּבִין לִקְרֹעַ עָלָיו. אף אם אינם נמצאים לידו בשעת יציאת נשמה. וְקוֹרְעִין טֶפַח כִּשְׁאָר הָאֲבֵלִים. כקריעה של אבל על שאר קרוביו (כדלעיל ח,ב).
עַד שֶׁמְּגַלִּין אֶת לִבֵּיהֶן. כקריעה על אב ואם (לעיל ח,ג). וְחוֹלְצִין מִיָּמִין. מוציאים את הזרוע הימנית מהקרע עד שיהיו הכתף והזרוע מגולות (כדלעיל שם).
יב. כָּל הַקּוֹרְעִין עַל הֶחָכָם שֶׁמֵּת, כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה – שׁוֹלְלִין. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַקּוֹרֵעַ עַל הֶחָכָם מְאַחֶה לְמָחָר, שֶׁאֲפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד – אוֹ יוֹם מִיתָה אוֹ יוֹם שְׁמוּעָה. וְכֵן יֵרָאֶה לִי שֶׁאֲפִלּוּ הַקּוֹרֵעַ עַל הַנָּשִׂיא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שׁוֹלֵל לְמָחָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְאַחֶה לְעוֹלָם.
יב. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה. שהפסיקו ללוות את המיטה שהמת מונח בה והחלו לחזור. שֶׁאֲפִלּוּ רַבּוֹ שֶׁמֵּת אֵין מִתְאַבֵּל עָלָיו אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד. וכל שכן שבקריעה על חכם שאינו רבו רשאי לאחות את הקרע למחרת.
יג. חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ שֶׁמֵּת – אֵין קוֹרְעִין עָלָיו אֶלָּא בִּשְׁעַת הֶסְפֵּדוֹ, וְזֶה הוּא כְּבוֹדוֹ. וְשׁוֹלֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וּמְאַחֶה לְמָחָר.
יד. אַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת – הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּעִירוֹ בְּטֵלִין, וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְשַׁנִּין אֶת מְקוֹמָן – הַיּוֹשְׁבִין בַּדָּרוֹם יֵשְׁבוּ בַּצָּפוֹן, וְהַיּוֹשְׁבִין בַּצָּפוֹן יֵשְׁבוּ בַּדָּרוֹם.
יד. וְחוֹלְצִין מִשְּׂמֹאל. מוציאים את הזרוע השמאלית מהקרע עד שיהיו הכתף והזרוע מגולות.
טו. נָשִׂיא שֶׁמֵּת – הַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו, וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִין, וּבְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת נִכְנָסִין בְּשַׁבָּת לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה וְיוֹצְאִין, וְלֹא יְטַיְּלוּ בַּשּׁוּק, אֶלָּא יוֹשְׁבִין מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת דְּווּיִין כָּל הַיּוֹם.
טו. וְחוֹלְצִין שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מִכָּאן וּמִכָּאן. מוציאים הן את זרוע ימין והן את זרוע שמאל מהקרע ונמצא ששתי הכתפיים ושתי הזרועות מגולות. וְכָל בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת בְּטֵלִין. ואין מבטלים ישיבתו יותר משלשים יום (כדלקמן יד,כה). וְקוֹרְאִין שִׁבְעָה. קוראים בתורה ומעלים שבעה קרואים. דְּווּיִין. כואבים, מצטערים.
