א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן כָּל זוֹבֵחַ בְּהֵמָה טְהוֹרָה לַכֹּהֵן הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים" וכו' (דברים יח,ג), וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין מַתָּנוֹת בְּכָל מָקוֹם. וּמִצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת תָּמִיד, בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וּבְכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבַחֻלִּין, אֲבָל לֹא בַּמֻּקְדָּשִׁין.
ב. כָּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁן וְנִפְדּוּ – חַיָּבִין בַּמַּתָּנוֹת. וְאִם קָדַם מוּם עוֹבֵר לְהֶקְדֵּשָׁן אוֹ שֶׁהִקְדִּישָׁן תְּמִימִין וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בָּהֶן מוּם, וְנִפְדּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַמַּתָּנוֹת.
ג. סְפֵק בְּכוֹר – חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת מִכָּל צַד: אִם בְּכוֹר הוּא – כֻּלּוֹ לַכֹּהֵן; וְאִם אֵינוֹ בְּכוֹר – מַתְּנוֹתָיו לַכֹּהֵן. וְאִם נִסְתַּפֵּק בִּשְׁנַיִם, וְלָקַח הַכֹּהֵן הָאֶחָד מִסָּפֵק – הֲרֵי הַשֵּׁנִי פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת, עָשׂוּ אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁזָּכָה בּוֹ הַכֹּהֵן וּנְתָנוֹ בְּמוּמוֹ לִבְעָלָיו. אֲבָל סְפֵק הַמַּעֲשֵׂר – פָּטוּר מִכָּל מָקוֹם, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
ד. בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנִּפְסְלָה בְּמוּמָהּ וְאֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּמַּתָּנוֹת שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּבְהֵמוֹת אֲחֵרוֹת, אֲפִלּוּ אַחַת בְּמֵאָה: בִּזְמַן שֶׁכָּל בְּהֵמָה מֵהֶן לְאֶחָד – כֻּלָּן פְּטוּרִין, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד סָפֵק, וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה; הָיָה אֶחָד הוּא הַשּׁוֹחֵט אֶת כֻּלָּן – פּוֹטֵר מַתְּנוֹת אַחַת מֵהֶן בִּלְבַד.
ה. אֵין חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת אֶלָּא בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִם שׁוֹר אִם שֶׂה" (דברים יח,ג). כִּלְאַיִם הַבָּא מִכֶּבֶשׂ וְעֵז – חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. וְהַכּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סָפֵק – מַפְרִישִׁין מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּתָּנוֹת. צְבִי הַבָּא עַל הָעֵז וְיָלְדָה – הַוָּלָד חַיָּב בַּחֲצִי מַתָּנוֹת: "אִם שֶׂה" – אֲפִלּוּ מִקְצָת שֶׂה. אֲבָל תַּיִשׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּה – הַוָּלָד פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת.
ו. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט לַאֲכִילַת אָדָם אוֹ הַשּׁוֹחֵט לַאֲכִילַת גּוֹיִם אוֹ לַאֲכִילַת כְּלָבִים אוֹ לִרְפוּאָה – חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת.
ז. בֶּהֱמַת הַשֻּׁתָּפִין חַיֶּבֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבְחֵי הַזֶּבַח" (דברים יח,ג).
ח. הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית – חַיֶּבֶת בַּמַּתָּנוֹת.
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם פְּטוּרִין מִן הַמַּתָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "מֵאֵת הָעָם" (דברים יח,ג), וְסָפֵק הֵן הַלְוִיִּם אִם הֵן בִּכְלַל הָעָם אוֹ אֵינָן, לְפִיכָךְ אֵין נוֹטְלִין מֵהֶן. וְאִם נָטַל הַכֹּהֵן – לֹא יַחֲזִיר.
ט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּשּׁוֹחֵט לְעַצְמוֹ. אֲבָל כֹּהֵן טַבָּח שֶׁשּׁוֹחֵט וּמוֹכֵר בַּשּׁוּק – מַמְתִּינִין לוֹ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַמַּתָּנוֹת וְנוֹתְנִין אוֹתָן לְכֹהֲנִים אֲחֵרִים. וְאִם קָבַע בֵּית מִטְבָּחַיִם לִמְכֹּר – אֵין מַמְתִּינִין לוֹ, אֶלָּא מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ מִיָּד. וְאִם נִמְנַע מִלִּתֵּן – מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן.
י. הַשּׁוֹחֵט לַנָּכְרִי וְלַכֹּהֵן – פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת. וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִם הַכֹּהֵן – צָרִיךְ שֶׁיִּרְשֹׁם חֶלְקוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ הַמַּתָּנוֹת בְּחֵלֶק הַכֹּהֵן, שֶׁאִם לֹא עִיֵּן חֶלְקוֹ – חַיָּב בַּמַּתָּנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהַכֹּהֵן שֻׁתָּף לוֹ. לְפִיכָךְ, אִם הָיָה הַכֹּהֵן עוֹמֵד עִמּוֹ בַּמִּטְבָּחַיִם וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמּוֹ – אֵינוֹ צָרִיךְ לִרְשֹׁם. וְהַמִּשְׁתַּתֵּף עִם הַנָּכְרִי – אֵינוֹ צָרִיךְ לִרְשֹׁם, שֶׁסְּתָם גּוֹי מַרְבֶּה דְּבָרִים וּמוֹדִיעַ לַכֹּל שֶׁהוּא שֻׁתָּף, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עִמּוֹ בִּשְׁעַת מְכִירָה.
יא. הִתְנָה עִמּוֹ הַכֹּהֵן שֶׁהוּא שֻׁתָּף חוּץ מִן הַמַּתָּנוֹת – הֲרֵי הַמַּתָּנוֹת לַכֹּהֵן; כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ 'חוּץ' – הֲרֵי שִׁיֵּר לוֹ הַכֹּהֵן חֵלֶק בַּמַּתָּנוֹת, וּלְפִיכָךְ הֵן שֶׁלּוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: 'עַל מְנַת שֶׁהַמַּתָּנוֹת שֶׁלִּי' – הֲרֵי הַמַּתָּנוֹת שֶׁל זֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי, וְנוֹתְנָן לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה. אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ, לֹא נִפְטַר מִן הַמַּתָּנוֹת, שֶׁהָאוֹמֵר 'עַל מְנַת' – לֹא שִׁיֵּר לוֹ בְּעַצְמָן שֶׁל מַתָּנוֹת כְּלוּם, וְהוֹאִיל וְלֹא שִׁיֵּר לוֹ בָּהֶן שֻׁתָּפוּת – לֹא קָנָה אוֹתָן בִּתְנַאי זֶה.
יב. הָיָה הַכֹּהֵן שֻׁתָּף בָּרֹאשׁ – פָּטוּר מִן הַלֶּחִי. שֻׁתָּף בַּיָּד – פָּטוּר מִן הַזְּרוֹעַ. שֻׁתָּף בִּבְנֵי מֵעַיִם – פָּטוּר מִן הַקֵּבָה. אָמַר לוֹ הַכֹּהֵן: 'הֲרֵי הַבְּהֵמָה כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְהָרֹאשׁ שֶׁלְּךָ' – חַיָּב בַּלֶּחִי, שֶׁדָּבָר הַחַיָּב הֲרֵי הוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
יג. גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה שְׁחוּטָה: אִם נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר – פָּטוּר; וְאִם נִשְׁחֲטָה אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – חַיָּב; וְאִם סָפֵק – פָּטוּר, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
יד. בְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ מַתְּנוֹתֶיהָ – מֻתָּר לֶאֱכֹל מִמֶּנָּה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְטֶבֶל, שֶׁהֲרֵי מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה מֻבְדָּלִין. וְהַמַּתָּנוֹת עַצְמָן – אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְאָכְלָן אֶלָּא בִּרְשׁוּת כֹּהֵן. עָבַר וַאֲכָלָן אוֹ הִזִּיקָן אוֹ מְכָרָן – אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבֵעַ יָדוּעַ. וְהַקּוֹנֶה אוֹתָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלָן, מִפְּנֵי שֶׁמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה נִגְזָלוֹת.
טו. אָמַר לַטַּבָּח: 'מְכֹר לִי בְּנֵי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה', וְהָיוּ בָּהּ מַתָּנוֹת – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לְקָחָן מִמֶּנּוּ בְּמִשְׁקָל – נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, וּמְנַכֶּה לַטַּבָּח מִן הַדָּמִים.
טז. הַמְשַׁלֵּחַ בָּשָׂר לַחֲבֵרוֹ וְהָיוּ בּוֹ מַתָּנוֹת – אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא עָבַר זֶה וּגְזָלָן.
מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ כֹּהֵן – מַעֲלֶה הַמַּתָּנוֹת בְּדָמִים וְאוֹכְלָן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן, וְיִתֵּן הַדָּמִים לְכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה.
יז. הָרוֹצֶה לִתֵּן הַמַּתָּנוֹת לְכֹהֵן אֶחָד – נוֹתֵן. וְאִם רָצָה לְחַלֵּק אוֹתָן – לֹא יִתֵּן חֲצִי קֵבָה לְאֶחָד אוֹ חֲצִי זְרוֹעַ, אֶלָּא זְרוֹעַ לְאֶחָד וְקֵבָה לְאֶחָד וּלְחָיַיִם לִשְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "תִּתֶּן לוֹ" (דברים יח,ד) – שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה. וְאִם הָיוּ שֶׁל שׁוֹר – חוֹלֵק אוֹתָן חֲתִיכוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל חֲתִיכָה כְּדֵי מַתָּנָה.
יח. אֵי זֶה הוּא הַזְּרוֹעַ? זֶה זְרוֹעַ שֶׁל יָמִין, מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד, שֶׁהֵן שְׁנֵי אֵבָרִים זֶה מְעֹרֶה בָּזֶה. וְהַלְּחָיַיִם – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל לֶחִי וְעַד פִּיקָה שֶׁל גַּרְגֶּרֶת, שֶׁהִיא טַבַּעַת גְּדוֹלָה, עִם הַלָּשׁוֹן שֶׁבֵּינֵיהֶן, הַכֹּל לַכֹּהֵן.
יט. אֵין מוֹלְגִין אוֹתָן וְאֵין מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, אֶלָּא יִנָּתְנוּ לוֹ בְּעוֹרָן וְצַמְרָן, וְהַקֵּבָה בַּחֵלֶב שֶׁעָלֶיהָ. וּכְבָר נָהֲגוּ הַכֹּהֲנִים לְהַנִּיחַ חֵלֶב הַקֵּבָה לַבְּעָלִים.
כ. הַכֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת הַמַּתָּנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נְשׂוּאָה לְיִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא הַבַּעַל אוֹכֵל מַתָּנוֹת בִּגְלַל אִשְׁתּוֹ. אֲבָל חֲלָלָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, שֶׁאֵין חֲלָלִים בִּכְלַל כֹּהֲנִים. וְאִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְכֹּר הַמַּתָּנוֹת אוֹ לִתְּנָם בְּמַתָּנָה, אֲפִלּוּ לְגוֹי, אוֹ לְהַאֲכִילָם לַכְּלָבִים – מַאֲכִיל, שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה כְּלָל.
כא. כֹּהֵן שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבֵרִים שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ הַמַּתָּנוֹת, אִם רָצָה לְזַכּוֹת בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה מְזַכֶּה לוֹ בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּאוּ לְיָדוֹ, וְיִהְיוּ אוֹתָן הַחֲבֵרִים זוֹבְחִין וְנוֹתְנִין הַמַּתָּנוֹת לְזֶה הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁזָּכָה בָּהֶן. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה יִשְׂרְאֵלִי זֶה בְּדֹחַק וְאֵין לוֹ לִקְנוֹת בָּשָׂר, וְיִהְיֶה הַכֹּהֵן שֶׁזָּכָה לוֹ חֲבֵרוֹ. אֲבָל אִם הָיָה הַכֹּהֵן שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל זֶה אוֹ שְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ – אֵינוֹ מְזַכֶּה לוֹ עַד שֶׁיָּבֹאוּ לְיָדוֹ, שֶׁמָּא יְזַכֶּה בְּעַל כָּרְחוֹ.
כב. לֹא יַחֲטֹף הַכֹּהֵן הַמַּתָּנוֹת וְלֹא יִשְׁאַל בְּפִיו, אֶלָּא אִם נִתְּנוּ לוֹ בְּכָבוֹד – נוֹטֵל. וּבִזְמַן שֶׁהֵם רַבִּים בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם, הַצְּנוּעִין מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶן, וְהַגַּרְגְּרָנִין נוֹטְלִין. וְאִם הָיָה כֹּהֵן צָנוּעַ וְאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא כֹּהֵן – הֲרֵי זֶה נוֹטֵל, כְּדֵי שֶׁיִּוָּדַע לַכֹּל שֶׁהוּא כֹּהֵן. וְאֵין הַכֹּהֲנִים אוֹכְלִין הַמַּתָּנוֹת אֶלָּא צָלִי בְּחַרְדָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמָשְׁחָה בָהֶם" (במדבר יח,ח, ושם ללא 'בהם') – כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין.