פרק ט', הלכות גזילה ואבידה, ספר נזיקין
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ה בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ד בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ג בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ב בניסן ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ״א בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
כ׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים
י״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מתנות עניים, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַגּוֹזֵל קַרְקַע מֵחֲבֵרוֹ וְהִפְסִידָהּ, כְּגוֹן שֶׁחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, אוֹ שֶׁקָּצַץ אֶת הָאִילָנוֹת וְשִׁחֵת הַמַּעְיָנוֹת וְהָרַס הַבִּנְיָן — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה כְּשֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה, אוֹ יְשַׁלֵּם דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד.
אֲבָל אִם נִשְׁחֲתָה מֵאֵילֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁשְּׁטָפָהּ נָהָר אוֹ נִשְׂרְפָה בְּאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם — אוֹמֵר לוֹ: ‘הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ‘, שֶׁהַקַּרְקַע בְּחֶזְקַת בְּעָלֶיהָ קַיֶּמֶת, וְאֵין אַחֲרָיוּת הֶפְסֵדָהּ עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן הִפְסִיד בְּיָדוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַדִּין בְּמִטַּלְטְלִין אוֹ בַּעֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
א. בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. סוגים שונים של חפירות. וְשִׁחֵת הַמַּעְיָנוֹת. כגון שסתם אותם. הַבִּנְיָן. מבנים שונים שבנויים בקרקע כגון בית וגדר. חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת אוֹ שָׂדֶה כְּשֶׁהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. להחזירם למצבם הקודם. אוֹ יְשַׁלֵּם דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד. ואף שהזיק את הקרקע אין היא נקנית לגזלן כדין מיטלטלין שנגזלו ונשתנו שנקנים לגזלן (לעיל ב,א-ב), אלא הקרקע תמיד נשארת ברשות בעליה (לעיל ח,יד).
בְּאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם. להבדיל מאש שהוצתה, שלפעמים יש לה אחראי שניתן לתבעו. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ג,ד.
ב. גָּזַל שָׂדֶה, וְנִגְזְלָה מִמֶּנּוּ, וּנְטָלוּהָ מְצִיקִין בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, כְּגוֹן שֶׁלָּקַח הַמֶּלֶךְ שָׂדוֹת אוֹ בָּתִּים שֶׁל כָּל אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה — אוֹמֵר לוֹ: ‘הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ‘; וְאִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן נִלְקְחָה — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת.
ב. מְצִיקִין בְּכֹחַ הַמֶּלֶךְ. אנשים שמשתלטים בכוח על קרקעות ללא כל זכות. אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא… אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. כמו במקרה ששטפה נהר, שהמכה לא נגרמה בגלל הגזלן.
ג. אָנַס הַמֶּלֶךְ אֶת הַגַּזְלָן וְאָמַר לוֹ: ‘הַרְאֵה לָנוּ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ‘, וְהֶרְאָה שָׂדֶה זוֹ שֶׁגְּזָלָהּ בִּכְלַל שְׂדוֹתָיו, וּנְטָלָהּ הַמֶּלֶךְ — חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת כְּמוֹתָהּ, אוֹ נוֹתֵן דָּמֶיהָ.
ד. גָּזַל שָׂדֶה וְהִפְסִידָהּ בְּיָדוֹ — כְּשֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה גּוֹבֶה אֶת דְּמֵי מַה שֶּׁהִפְסִיד הַגַּזְלָן, גּוֹבֶה אוֹתָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִלְוָה עַל פֶּה. וְאִם עָמַד הַגַּזְלָן בַּדִּין וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְאַחַר כָּךְ מָכַר — גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים.
ד. בְּנֵי חֹרִים. בני חורין, נכסים משוחררים לפירעון, שלא נמכרו לאחרים לאחר הגזלה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִלְוָה עַל פֶּה. כל תשלום שחייב על פי דין אך עדיין לא חויב בו בבית דין, דינו כמלווה בעל פה שלא נכתב בשטר, ולכן גובה אותו רק מנכסים בני חורין (הלכות מלווה ולווה יא,ד). וְאִם עָמַד הַגַּזְלָן בַּדִּין… גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים. מאחר שחויב בדין נעשה החוב כמלווה בשטר, ואם מכר מנכסיו לאחר מכן, הנגזל לוקח אותם מהקונה.
ה. גָּזַל שָׂדֶה וְאָכַל פֵּרוֹתֶיהָ — מְשַׁלֵּם כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִים. גָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ — שָׁמִין לוֹ וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה בִּלְבַד מִן הַנִּגְזָל; וְאִם הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח — אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא שִׁעוּר הַשֶּׁבַח.
ה. מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִים. כדין שדה שהפסידה. וְהִשְׁבִּיחַ. השקיע בשדה והעלה את ערכו. שָׁמִין. אומדים את השבח וההוצאה (ראה לקמן י,י). וְיָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה וכו'. הוא בעמדת נחיתות, ולכן יכול לתבוע רק את הסכום הנמוך מבין השניים. הַהוֹצָאָה. עלות ההשקעה.
ו. גָּזַל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ וְהִשְׁבִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַהוֹצָאָה — נוֹטֵל הַהוֹצָאָה מִן בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן עִם שְׁאָר הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן: ז הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים, וּשְׁאָר הַשֶּׁבַח מִבְּנֵי חֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה כְּשֶׁלְּקָחָהּ — אֵינוֹ נוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד, וּמַפְסִיד שְׁאָר הַשֶּׁבַח הַיָּתֵר עַל הַהוֹצָאָה.
הָיְתָה הַהוֹצָאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח, בֵּין שֶׁהִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה בֵּין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ — אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא כְּשִׁעוּר הַשֶּׁבַח, נוֹטְלוֹ מִן בַּעַל הַשָּׂדֶה, וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים.
ו. וְנוֹטֵל הַקֶּרֶן עִם שְׁאָר הַשֶּׁבַח מִן הַגַּזְלָן. ויוצא שבסך הכול הוא מקבל את כל מה שנלקח ממנו, בניגוד לגזלן שאינו מקבל את ההפרש שבין ההוצאה לשבח.
ז. הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשֻׁעְבָּדִים. לאדם המוכר קרקע יש אחריות לפצות את הקונה על המכירה שבטלה, ונכסיו משועבדים לכך משעת המכירה. ולכן הקונה גובה את הקרן (הסכום ששילם על הקרקע) מנכסים שהיו שייכים למוכר (הגזלן) בשעת המכר, גם אם לאחר מכן נמכרו אותן הקרקעות לאחרים. וּשְׁאָר הַשֶּׁבַח מִבְּנֵי חֹרִין. שאמנם הגזלן חייב לפצות את הקונה אף על מה שהשביח, אך הקונה אינו גובה את השבח אלא מנכסים שיש ביד הגזלן ולא מנכסיו שנמכרו, מפני תיקון העולם, הואיל ואין הסכום קצוב ולא יוכלו אנשים להיזהר מקניית קרקע המשועבדת לכך (וראה הלכות מלווה ולווה כא,א). אֵינוֹ נוֹטֵל מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד וכו'. בנוסף להוצאה שנוטל
מהנגזל.
בֵּין שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ אֵין לוֹ מִן הַהוֹצָאָה אֶלָּא כְּשִׁעוּר הַשֶּׁבַח. אף על פי שקנאה בתום לב, משום שגם אם הייתה נשארת אצלו היה לו רק את השבח.
ח. הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּמְכָרָהּ, וְאָכַל הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹתֶיהָ — מְחַשְּׁבִין עָלָיו כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל וּמְשַׁלֵּם לְבַעַל הַשָּׂדֶה, וְחוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה — אֵין לוֹ פֵּרוֹת, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַגַּזְלָן אֶלָּא הַקֶּרֶן בִּלְבַד.
ח. מְחַשְּׁבִין עָלָיו כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל וּמְשַׁלֵּם לְבַעַל הַשָּׂדֶה. משום שהשדה בחזקת בעליה, ואכל פירות שאינם שלו. וְחוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָן מִן הַגַּזְלָן מִנְּכָסִים בְּנֵי חֹרִין. כמבואר בהלכה הקודמת לגבי שבח, שגובים אותו רק מנכסים הנמצאים ביד הגזלן ולא מנכסים שהיו לו ונמכרו לאחרים. וְאִם הִכִּיר בָּהּ שֶׁהִיא גְּזוּלָה אֵין לוֹ פֵּרוֹת. משום שהביא זאת על עצמו.
ט. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ — אֵין מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר, וְלֹא קָנָה לוֹקֵחַ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. חָזַר הַגַּזְלָן אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ וּלְקָחָהּ מִבְּעָלֶיהָ — נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִן הַגַּזְלָן. וַאֲפִלּוּ נְתָנָהּ לוֹ הַגַּזְלָן מַתָּנָה כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה בְּיָדוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָזַר וּלְקָחָהּ — נִתְקַיְּמָה בְּיַד זֶה שֶׁקִּבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁמִּפְּנֵי זֶה טָרַח הַגַּזְלָן עַד שֶׁקְּנָיָהּ, כְּדֵי לַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ.
ט. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. כגון גזלן. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ח,יד. וּלְקָחָהּ. קנה כדין. נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ מִן הַגַּזְלָן. קנייתו מקבלת תוקף מכיוון שהגזלן קנה אותו מהנגזל.
י. לְפִיכָךְ אִם תָּבַע הַלּוֹקֵחַ אֶת הַגַּזְלָן מִפְּנֵי שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, וְנִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם, וְהִתְחִילוּ בֵּית דִּין לְהַכְרִיז עַל נִכְסֵי הַגַּזְלָן כְּדֵי לְהַגְבּוֹת מֵהֶן לַלּוֹקֵחַ, וְאַחַר שֶׁהִתְחִילוּ הַהַכְרָזוֹת לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים — לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהִכְרִיזוּ עַל נְכָסָיו נִתְגַּלָּה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן, וְלֹא לְקָחָהּ מִן הַבְּעָלִים כְּדֵי לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד
הַלּוֹקֵחַ.
י. לְפִיכָךְ אִם תָּבַע הַלּוֹקֵחַ אֶת הַגַּזְלָן. שייתן לו את מה ששילם עבור השדה. לְהַכְרִיז עַל נִכְסֵי הַגַּזְלָן. להעמידם למכירה למרבה במחיר (הלכות מלווה ולווה כב,ו). לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. והקונה צריך להחזיר את השדה לגזלן שהרי הוא שייך לו כעת, וחוזר וגובה ממנו את הסכום ששילם עבור השדה.
יא. לְקָחָהּ הַגַּזְלָן מִן הַבְּעָלִים אַחַר שֶׁמְּכָרָהּ כְּשֶׁהִיא גְּזוּלָה, וְחָזַר וּמְכָרָהּ לְאַחֵר אוֹ נְתָנָהּ בְּמַתָּנָה אוֹ הוֹרִישָׁהּ — הֲרֵי גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד זֶה שֶׁלְּקָחָהּ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהָיְתָה גְּזוּלָה. וְכֵן אִם נָפְלָה לַגַּזְלָן בִּירֻשָּׁה — לֹא נִתְקַיְּמָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ.
יא. הוֹרִישָׁהּ. כתבה בצוואה לאדם אחר. וְכֵן אִם נָפְלָה לַגַּזְלָן בִּירֻשָּׁה. שבאה לו ממילא, ואין הוכחה שרצונו להעמידה ביד הקונה.
יב. גָּבָה אוֹתָהּ הַגַּזְלָן בְּחוֹבוֹ: אִם יֵשׁ לַנִּגְזָל קַרְקַע אַחֶרֶת, וְאָמַר לוֹ הַגַּזְלָן: ‘זוֹ אֲנִי גּוֹבֶה בְּחוֹבִי‘ — הֲרֵי זֶה נִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ; וְאִם אֵין לַנִּגְזָל קַרְקַע אֶלָּא זוֹ — לִגְבּוֹת חוֹבוֹ הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן.
יב. גָּבָה אוֹתָהּ הַגַּזְלָן בְּחוֹבוֹ. אם לאחר הגזלה גבה את השדה בגלל חוב שהנגזל היה חייב לו. הֲרֵי זֶה נִתְכַּוֵּן לְהַעֲמִידָהּ בְּיַד הַלּוֹקֵחַ. משום שבחר לגבות דווקא את השדה שמכר לו. לִגְבּוֹת חוֹבוֹ הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן. ואין זה מלמד שלקחה כדי שתושלם המכירה לקונה.
יג. נְתָנוּהָ הַבְּעָלִים לַגַּזְלָן מַתָּנָה — קָנָה אוֹתָהּ הַלּוֹקֵחַ; שֶׁאִלּוּ לֹא טָרַח לַבְּעָלִים לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה, וּמִפְּנֵי מָה טָרַח זֶה? כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ בַּדִּין וְיַעֲמֹד בְּנֶאֱמָנוּתוֹ וְתִתְקַיֵּם בְּיַד הַלּוֹקֵחַ.
יג. שֶׁאִלּוּ לֹא טָרַח לַבְּעָלִים לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה. ומכיוון שהמתנה ניתנה כתמורה עבור הטורח, דינה כמכר (לעיקרון זה ראה הלכות מכירה כט,יד ועוד).
יד. הַגּוֹזֵל שָׂדֶה, וְאַחַר שֶׁגְּזָלָהּ וְהֻחְזָק גַּזְלָן עָלֶיהָ חָזַר וּלְקָחָהּ מִבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, וְטָעַן הַנִּגְזָל וְאָמַר: ‘אָנוּס הָיִיתִי בְּשָׁעָה שֶׁמָּכַרְתִּי לוֹ, וְשֶׁלֹּא לְדַעְתִּי מָכַרְתִּי מֵחֲמַת גַּזְלָנוּתוֹ‘ — לֹא זָכָה הַגַּזְלָן אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁלְּקָחָהּ בִּפְנֵיהֶם, וְתַחֲזֹר הַשָּׂדֶה לִבְעָלֶיהָ, וּמַחֲזִירִין לַגַּזְלָן הַדָּמִים שֶׁנָּתַן.
יד. וְשֶׁלֹּא לְדַעְתִּי. שלא מרצוני.
טו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהֵעִידוּ הָעֵדִים שֶׁמָּנָה בִּפְנֵיהֶם אֶת הַמָּעוֹת. אֲבָל אִם הֵעִידוּ שֶׁבַּעַל הַקַּרְקַע מָכַר לַגַּזְלָן וְהוֹדָה לוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁנָּתַן לוֹ דָּמִים כָּךְ וְכָךְ, וְהַנִּגְזָל טוֹעֵן שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ כְּלוּם, וּמֵחֲמַת יִרְאָה הוֹדָה לוֹ — אֵין לַגַּזְלָן כְּלוּם, אֶלָּא מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ הַשָּׂדֶה בְּלֹא דָּמִים, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוֹדָה לוֹ אֶלָּא מִן הַפַּחַד כְּשֶׁטָּעַן, הוֹאִיל וְהֻחְזָק גַּזְלָן עָלֶיהָ.
טו. אֵין לַגַּזְלָן כְּלוּם. אפילו לא דמים. כְּשֶׁטָּעַן. כפי שטען.
טז. אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מוֹדָעָא עַל מֶכֶר זֶה; הוֹאִיל וְהֻחְזָק זֶה גַּזְלָן עַל שָׂדֶה זוֹ, וְאֵין רְאָיָתוֹ בָּהּ רְאָיָה — אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְסֹר מוֹדָעָא. וְאֵין דִּין גַּזְלָן כְּדִין הָאוֹנֵס חֲבֵרוֹ וְתָלָה אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ, שֶׁזֶּה הָאוֹנֵס אֵינוֹ רוֹצֶה לִגְזֹל, וְלֹא גְּזָלוֹ עֲדַיִן כְּלוּם. לְפִיכָךְ אִם לֹא מָסַר הַמּוֹכֵר הָאָנוּס מוֹדָעָא — מִמְכָּרוֹ קַיָּם.
טז. מוֹדָעָא. הצהרה מוקדמת שהמכר שיעשה אינו מדעתו והרי הוא בטל. וְאֵין דִּין גַּזְלָן כְּדִין הָאוֹנֵס חֲבֵרוֹ. ראה גם הלכות מכירה י,ה. לְפִיכָךְ אִם לֹא מָסַר הַמּוֹכֵר הָאָנוּס מוֹדָעָא מִמְכָּרוֹ קַיָּם. ראה שם ה"א.

תקציר הפרק 

הלכות גזלה ואבדה
פרק ט *גזילת קרקע*

א)אם גזל קרקע ונהרסה/הרס אותה בעצמו – מחזיר קרקע אחרת או ערך ההפסד;
ב) נהרסה ממילא – הבעלים הפסיד, אלא אם כן הדבר קרה בשל הגזלן;
ג) השביחה – הגזלן מקבל מינימום מההוצאות;
ד) מכרה – בכל מקרה אין לו סמכות למוכרה, כיון שנשארת שייכת לבעלים.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות גזילה ואבידה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.הנגזל שמכר שדהו לגזלן- יכול לומר שמכר באונס ולקבלה חזרה?

2.שדה שהגזלן הרויח ממנה הרבה – האם זוכה ברווחים?

3.גזלן שמכר שדה ואז קנה אותה מבעליה – נשארת אצל הקונה?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן