פרק ט', הלכות כלים, ספר טהרה
י׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלאים, ספר זרעים
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלאים, ספר זרעים
ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלאים, ספר זרעים
ז׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלאים, ספר זרעים
ו׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלאים, ספר זרעים
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלאים, ספר זרעים
ד׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלאים, ספר זרעים
ג׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלאים, ספר זרעים
ב׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
א׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ה באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ערכין וחרמין, ספר הפלאה
כ״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות נזירות, ספר הפלאה
כ׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ז באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות נזירות, ספר הפלאה
ט״ו באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ד באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות נזירות, ספר הפלאה
י״ג באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״ב באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י״א באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות נדרים, ספר הפלאה
י׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות נדרים, ספר הפלאה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן – מְקַבְּלִין טֻמְאָה, חוּץ מִן הַדֶּלֶת, וְהַנֶּגֶר, וְהַמַּנְעוּל, וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר, וְהַצִּיר, וְהַקּוֹרָה, וְהַצִּנּוֹר; מִפְּנֵי שֶׁאֵלּוּ עֲשׂוּיִין לְקַרְקַע אוֹ לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָעֵץ – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וַאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיִּקָּבְעוּ.
וְכָל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמִקְצָת כְּלִי. כֵּיצַד? עַקְרָב שֶׁל פְּרֻמְבְּיָא – טָמֵא; וּלְחָיַיִם שֶׁלָּהּ שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה מִכָּאן וּמִכָּאן – טְהוֹרִים, וְאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן – הַכֹּל מְקַבֵּל טֻמְאָה.
א. כָּל כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. שאף שהם חלק מכלי אחר יש להם שם נפרד המיוחד להם. וְהַנֶּגֶר. בריח. וְהַפּוֹתָה שֶׁתַּחַת הַצִּיר. כלי בצורת כוס שמשקעים אותו בקרקע ובתוכו תוקעים את ציר הדלת. וְהַקּוֹרָה. קורת הבית העשויה מתכת המשמשת לדלת. וְהַצִּנּוֹר. מרזב. מִפְּנֵי שֶׁאֵלּוּ עֲשׂוּיִין לְקַרְקַע. להיות מחוברים לקרקע כגון הפותה והצינור. אוֹ לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָעֵץ. כגון הנגר שאינו מחובר לקרקע אך משמש את הדלת העשויה עץ. אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה וַאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיִּקָּבְעוּ. שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וטהור, ומתכת המשמשת את העץ טהורה (לעיל ד,ה).
וְכָל כְּלִי מַתָּכוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי. שלא נקרא בשם עצמאי אלא רק כחלק מכלי אחר. אֵינוֹ מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. כשאינו מחובר לשאר חלקי הכלי. עַקְרָב שֶׁל פְּרֻמְבְּיָא טָמֵא. הפרומביא היא הרתמה של בהמה, ועקרב הוא חלק המתכת המתחבר לרתמה שנכנס לפי הבהמה. והוא טמא משום שנקרא 'עקרב' סתם ללא שם לוואי. וּלְחָיַיִם שֶׁלָּהּ שֶׁעַל לְחָיֵי הַבְּהֵמָה מִכָּאן וּמִכָּאן טְהוֹרִים. הברזלים הנתונים על לחיי הבהמה טהורים משום שיש להם שם לוואי שהם נקראים 'לחיים של פרומביא' ולא 'לחיים' סתם. וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן הַכֹּל מְקַבֵּל טֻמְאָה. כאשר הלחיים מחוברות לשאר חלקי הרסן, כל החלקים מקבלים טומאה אם נגעה הטומאה באחד מהם.
ב. טַסִּים שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁמַּנִּיחִין עַל לְחָיֵי הָאָדָם בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה – אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. וְאִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם – מִתְטַמְּאִין כְּכָל כְּלִי קִבּוּל.
ב. טַסִּים שֶׁל בַּרְזֶל… אֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן. שהם חלק מכובע הפלדה ואינם נקראים 'טסים' סתם. וְאִם יֵשׁ בָּהֶן בֵּית קִבּוּל מַיִם מִתְטַמְּאִין כְּכָל כְּלִי קִבּוּל. שכלי קיבול מקבל טומאה גם אם אין לו שם בפני עצמו (ערוה"ש קצט,ו).
ג. נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּה וְכַעֲדָשָׁה מִלְּמַעְלָן, וְנִפְרַק – הַקְּדֵרָה שֶׁלּוֹ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בָּהּ בֵּית קִבּוּל, וְהָעֲדָשָׁה מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְהַצְּנִירָה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא נִכְנֶסֶת בָּאֹזֶן אוֹ בָּאַף – אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
הָיָה הַנֶּזֶם הֶעָשׂוּי כְּמִין אֶשְׁכּוֹל, וְנִפְרַק – טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ בֵּית קִבּוּל, וְאֵין לְכָל גַּרְגֵּר מִמֶּנּוּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וַהֲרֵי אֵינוֹ רָאוּי לְתַכְשִׁיט מִשֶּׁנִּפְרַק.
ג. נֶזֶם שֶׁהוּא עָשׂוּי כִּקְדֵרָה מִלְּמַטָּה וְכַעֲדָשָׁה מִלְּמַעְלָן. שחלקו התחתון עשוי ככלי קיבול וחלקו העליון עשוי כמין עדשה ממתכת. וְהַצְּנִירָה שֶׁלּוֹ. החלק הדק של העגיל שנכנס באוזן או באף.
ד. טַבַּעַת אַחַת שֶׁמַּנִּיחִין הַבָּנוֹת בְּרֶגֶל אַחַת – הִיא הַנִּקְרֵאת בִּירִית, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין עָלֶיהָ צוּרַת כְּלֵי תַּכְשִׁיט, אֶלָּא כְּמוֹ טַבַּעַת הַכֵּלִים אוֹ טַבַּעַת שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ בֵּין כְּתֵפָיו. אֲבָל שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁמְּשִׂימוֹת הַבָּנוֹת בְּרַגְלֵיהֶן וְשַׁלְשֶׁלֶת מֻטֶּלֶת בֵּינֵיהֶן מִזּוֹ לָזוֹ – מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתַּכְשִׁיטֵי הַבָּנוֹת, וְהֵן הַנִּקְרָאִין כְּבָלִים.
ד. טַבַּעַת אַחַת שֶׁמַּנִּיחִין הַבָּנוֹת בְּרֶגֶל אַחַת. בכל רגל בנפרד. שֶׁאֵין עָלֶיהָ צוּרַת כְּלֵי תַּכְשִׁיט אֶלָּא כְּמוֹ טַבַּעַת הַכֵּלִים אוֹ טַבַּעַת שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ בֵּין כְּתֵפָיו. שתפקידה של הבירית הוא להחזיק את הגרביים שלא יפלו ולכן אינה נחשבת כתכשיט לאדם אלא כטבעת הכלים שטהורה (ראה לעיל ח,ז, ח,ט). אֲבָל שְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁמְּשִׂימוֹת הַבָּנוֹת בְּרַגְלֵיהֶן וְשַׁלְשֶׁלֶת מֻטֶּלֶת בֵּינֵיהֶן מִזּוֹ לָזוֹ. כדי שלא יפסעו פסיעה גסה (פה"מ שבת ו,ד). מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִתַּכְשִׁיטֵי הַבָּנוֹת. שכאשר הביריות מחוברות הן מיועדות לשימוש ישיר של האדם.
ה. קַטְלָה שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהֵן בְּחוּט שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן, וְנִפְסַק הַחוּט – הַחֻלְיוֹת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה, שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הָיָה הַחוּט שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַחֻלְיוֹת שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת וְשֶׁל מַרְגָּלִיּוֹת אוֹ שֶׁל זְכוּכִית, וְנִשְׁבְּרוּ הַחֻלְיוֹת וְהַחוּט קַיָּם – הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שְׁיָרֵי קַטְלָה – כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה.
ה. קַטְלָה שֶׁחֻלְיוֹת שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת וְהֵן בְּחוּט שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתָּן. שרשרת שעשויה מגרגרי זהב או כסף נקובים המושחלים על חוט. הָיָה הַחוּט שֶׁלָּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת… וְנִשְׁבְּרוּ הַחֻלְיוֹת וְהַחוּט קַיָּם הֲרֵי זֶה מִתְטַמֵּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שחוט המתכת טמא משום תכשיט כאשר הוא שלם. והאבנים או הזכוכית אינן מקבלות טומאה, שטומאת תכשיט היא רק בכלי מתכות. שְׁיָרֵי קַטְלָה כִּמְלֹא צַוַּאר קְטַנָּה. אם נחתכה השרשרת העשויה מחוליות של אבנים טובות וחוט מתכת, ונשאר בה שיעור שאפשר להקיף בו צוואר של ילדה קטנה, מקבלת טומאה.
ו. כָּל הַכִּסּוּיִין שֶׁל מַתֶּכֶת – טְהוֹרִים, וְאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָן, חוּץ מִכִּסּוּי הַמֵּחַם וּמִכִּסּוּי טְנִי שֶׁל רוֹפְאִים; מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הָאִסְפְּלָנִית נַעֲשֶׂה כְּלִי קִבּוּל.
ו. כָּל הַכִּסּוּיִין שֶׁל מַתֶּכֶת. מכסים העשויים ממתכת. חוּץ מִכִּסּוּי הַמֵּחַם. שהיו רגילים להפכו ולהשתמש בו ככלי קיבול. וּמִכִּסּוּי טְנִי שֶׁל רוֹפְאִים. כלי בצורת סל. מִפְּנֵי שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ אֶת הָאִסְפְּלָנִית. שהרופא מניח בו את התחבושות.
ז. כִּסּוּי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁשָּׁפוֹ וּלְטָשׁוֹ וְעָשָׂהוּ מַרְאָה – הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה.
ז. כִּסּוּי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁשָּׁפוֹ וּלְטָשׁוֹ וְעָשָׂהוּ מַרְאָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל טֻמְאָה. שהליטוש עושה את המכסה לכלי בפני עצמו.
ח. כָּל הַמִּשְׁקָלוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה, וְהֵן הַנִּקְרָאוֹת אֻנְקָיוֹת. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ אֻנְקָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל תְּלוּיוֹת בּוֹ – מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי הָאֻנְקָיוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי פִּשְׁתָּן וּמוֹכְרֵי צֶמֶר. אֲבָל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ הָאֻנְקָיוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ.
ח. כָּל הַמִּשְׁקָלוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. שהן כלי המשמש את האדם. קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם שֶׁל עֵץ שֶׁהָיוּ אֻנְקָיוֹת שֶׁל בַּרְזֶל תְּלוּיוֹת בּוֹ. שבקצה הקנה תלויה משקולת ובקצה השני תולים את הסחורה הנשקלת. מְקַבֵּל טֻמְאָה מִפְּנֵי הָאֻנְקָיוֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ. שדינו כעץ המשמש את המתכת (לעיל ד,ה). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמֹאזְנַיִם שֶׁל מוֹכְרֵי פִּשְׁתָּן וּמוֹכְרֵי צֶמֶר. שהמשקולת תלויה תמיד על הקנה. ולכן גם אם אינה קבועה בו הם נחשבים ככלי אחד והקנה מקבל טומאה (ערוה"ש ר,ו). אֲבָל שֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה. שאצל בעלי בתים המשקולת אינה תלויה על הקנה באופן קבוע, ולכן הקנה אינו נחשב לכלי אחד עם המשקולת וטהור כדין פשוטי כלי עץ. עַד שֶׁיִּהְיוּ הָאֻנְקָיוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ. שחיבר אותם בחיבור קבוע ואז דינם ככלי אחד שהעץ שבו משמש את המתכת (שם).
ט. מִשְׁקָלוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִירָן וְשׁוֹקֵל בָּהֶן – אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. יִחֵד מֵהֶן חֲצָיֵי לִיטְרִין, שְׁלִישֵׁי לִיטְרִין, רְבִיעֵי רְטָלִין – הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה.
ט. מִשְׁקָלוֹת שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִירָן וְשׁוֹקֵל בָּהֶן. שמניח את שברי המשקולת יחד בכף המאזנים וכך מקבל את אותו משקל של המשקולת השלמה. אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה. שכל שבר בפני עצמו אינו ראוי לשקילה ולכן איננו כלי (ח"ד כלים ב"מ ב,טז). יִחֵד מֵהֶן חֲצָיֵי לִיטְרִין שְׁלִישֵׁי לִיטְרִין רְבִיעֵי רְטָלִין הֲרֵי אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה. אם השבר משמש בפני עצמו למשקל קטן יותר, דינו כמשקולת רגילה ומקבל טומאה.
י. סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה וְהִתְקִינָהּ לִהְיוֹת שׁוֹקֵל בָּהּ – מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
י. סֶלַע שֶׁנִּפְסְלָה. מטבע שאינו משמש ככסף מפני שהשלטון אסר להשתמש בו או מפני שנשחק ואיבד ממשקלו.
יא. אֻנְקְלִי שֶׁל כַּתָּפִין – טְהוֹרָה; וְשֶׁל רוֹכְלִין – מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה – טְהוֹרָה; וְשֶׁל דַּרְגָּשׁ – מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל כַּוֶּרֶת הַצַּיָּדִין שֶׁצָּדִין בָּהּ הַדָּגִים – טְהוֹרָה; וְשֶׁל שִׁדָּה – מִתְטַמְּאָה. אֻנְקְלִי שֶׁל מְנוֹרַת הָעֵץ – טְהוֹרָה; וְשֶׁל שֻׁלְחָן – מִתְטַמְּאָה.
זֶה הַכְּלָל: כָּל כְּלִי שֶׁמְּקַבֵּל טֻמְאָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִן הַתּוֹרָה – הֲרֵי הָאֻנְקְלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁלּוֹ וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלּוֹ מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה; וּכְלִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, כְּגוֹן פְּשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ וּכְלֵי עֵץ הַבָּאִים בְּמִדָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֻנְקְלִי שֶׁל מַתֶּכֶת וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלּוֹ אֵינָן מְקַבְּלוֹת טֻמְאָה, וְכָל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ טְהוֹרָה, שֶׁאֵין הָאֻנְקְלִי אוֹ הַשַּׁלְשֶׁלֶת כְּלִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא הֲרֵי הֵן כְּמִקְצָת כְּלִי. וַאֲפִלּוּ אֻנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים שֶׁתּוֹלִין בָּהּ הַכֵּלִים וְהַבְּגָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – טְהוֹרָה.
יא. אֻנְקְלִי שֶׁל כַּתָּפִין טְהוֹרָה. מקל עץ שאליו מחובר וו גדול של ברזל, והסבל תוקע את הוו מאחורי המשא שעל כתפו ומחזיק בידו את קצה המקל וכך נעזר בו כדי להחזיק את המשא (פה"מ כלים יב,ב). וְשֶׁל רוֹכְלִין מִתְטַמְּאָה. שהרוכלים נושאים באמצעות הווים קערות של בשמים וכדומה והם מקבלים טומאה אגב הקערות (תפא"י שם). אֻנְקְלִי שֶׁל נַקְלִיטֵי הַמִּטָּה טְהוֹרָה. ווים התלויים בנקליטים שהם מוטות הניצבים בראש המיטה ולמרגלותיה ותולים עליהם כילה. וטהורים משום שהנקליטין הם פשוטי כלי עץ. וְשֶׁל דַּרְגָּשׁ מִתְטַמְּאָה. הדרגש הוא מעין שרפרף שמשמש כמדרגה לעלייה למיטה הגדולה. והווים שלו משמשים לאחיזה בעת שעולים למיטה (פה"מ כלים יב,ב). אֻנְקְלִי שֶׁל כַּוֶּרֶת הַצַּיָּדִין שֶׁצָּדִין בָּהּ הַדָּגִים טְהוֹרָה. קרסים שתולים על רשת של דייגים שהיא כלי שאינו מקבל טומאה (לעיל ה,י). וְשֶׁל שִׁדָּה מִתְטַמְּאָה. כדין השידה עצמה שמקבלת טומאה כאשר אין בה ארבעים סאה (ראה לעיל ג,ב). אֻנְקְלִי שֶׁל מְנוֹרַת הָעֵץ טְהוֹרָה. כדין המנורה (לעיל ד,א). וְשֶׁל שֻׁלְחָן מִתְטַמְּאָה. כדין השולחן (שם).
הֲרֵי הָאֻנְקְלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁלּוֹ. הוו התלוי בו. וְהַשַּׁלְשֶׁלֶת שֶׁלּוֹ. שרשרת המחוברת לכלי. וְכָל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. האונקלי או השלשלת שאינם מחוברים לכלי אחר. וַאֲפִלּוּ אֻנְקְלִי שֶׁבַּכְּתָלִים. שאינו חלק מכלי אחר.
יב. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה – מִתְטַמְּאָה; וְהָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה – טְהוֹרָה.
יב. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית נְעִילָה. שיש בה מנעול. מִתְטַמְּאָה. שחשובה כלי. וְהָעֲשׂוּיָה לִכְפִיתָה. לקשור בה אדם, בעלי חיים או חפצים. טְהוֹרָה. מפני שאין בה בית נעילה אינה מיוחדת למלאכה מסוימת אלא רגילים לעשות בה מלאכות שונות בכל פעם, ומשום כך דינה כחבל ואינה חשובה כלי בפני עצמה (חזו"א כלים טו,א).
יג. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת – מִתְטַמְּאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹעֲלִין בָּהּ הַחֲנֻיּוֹת; וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָּתִּים – טְהוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְנוֹי.
יג. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל סִיטוֹנוֹת. סוחרים המוכרים תבואה בכמות גדולה.
יד. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מוֹשְׁחֵי קַרְקַע וְהַיְתֵדוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁתּוֹקְעִין בַּקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹשְׁחִין – מְקַבְּלִין טֻמְאָה; וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מְקוֹשְׁשֵׁי עֵצִים – טְהוֹרָה, לְפִי שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אֶת הָעֵץ.
יד. שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מוֹשְׁחֵי קַרְקַע. המודדים את שטח הקרקע. וְהַיְתֵדוֹת שֶׁלָּהֶן שֶׁתּוֹקְעִין בַּקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁמּוֹשְׁחִין. כדי לסמן את הנקודה שאליה הגיעה השלשלת. מְקַבְּלִין טֻמְאָה. שהם משמשים את האדם. וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל מְקוֹשְׁשֵׁי עֵצִים. שקושרים בה את חבילות העצים.
טו. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָּדוֹל – אַרְבָּעָה טְפָחִים מִמֶּנָּה סָמוּךְ לַדְּלִי מִתְטַמֵּא עִם הַדְּלִי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַדְּלִי, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְשַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי קָטָן – עֲשָׂרָה טְפָחִים.
טו. שַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי גָּדוֹל. המחוברת לדלי גדול. אַרְבָּעָה טְפָחִים מִמֶּנָּה סָמוּךְ לַדְּלִי מִתְטַמֵּא עִם הַדְּלִי מִפְּנֵי שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַדְּלִי. שמפני כבדו של הדלי אוחזים רק בארבעת הטפחים הסמוכים לדלי והם נחשבים לידית הכלי. וְהַשְּׁאָר טָהוֹר לְפִי שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שחלק זה אינו כידית לכלי וגם אין לו שם בפני עצמו ולכן אינו נחשב לכלי. וְשַׁלְשֶׁלֶת דְּלִי קָטָן עֲשָׂרָה טְפָחִים. שהדלי הקטן קל יותר ולכן אפשר למשוך אותו ממרחק גדול יותר.
טז. הַכַּדּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַסַּדָּן, וְהַקַּנְטֵר שֶׁל בַּנַּאי, וְהַדֶּקֶר שֶׁל חָרָשׁ, וַחֲמוֹר שֶׁל נַפָּח, וְהַמְטֻלְטֶלֶת וְהַמִּשְׁקֹלֶת שֶׁל בִּנְיָן, וְהַכִּידַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁחוֹבְטִין בָּהֶן הַזֵּיתִים, וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהָאוֹלָר שֶׁכּוֹרְתִין בּוֹ הַסּוֹפְרִים רֹאשׁ הַקֻּלְמוֹס שֶׁל קָנֶה, וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַכַּן וְהַכַּנָּה שֶׁמְּשַׂרְטְטִין בָּהֶן הַסּוֹפְרִים – כָּל אֵלּוּ מְקַבְּלִין טֻמְאָה, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.
טז. הַכַּדּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת. שהוא מכלי המלחמה או מכלי המשחק (ח"ד כלים ב"מ ב,טו). וְהַקַּנְטֵר שֶׁל בַּנַּאי. מוט מתכת המשמש לעקירת אבנים ולגלגול משאות (פה"מ כלים יד,ג ע"פ הר"י קאפח שם). וְהַדֶּקֶר שֶׁל חָרָשׁ. מוט ברזל בעל ידית מעץ המשמש את הנגר לחקיקה בעץ. וַחֲמוֹר שֶׁל נַפָּח. קורת ברזל שהנפח יושב בצדה האחד ומכה על הכלי שבצדה השני. וְהַמְטֻלְטֶלֶת וְהַמִּשְׁקֹלֶת שֶׁל בִּנְיָן. משקולת התלויה בחוט ומשתמשים בה כדי לוודא שהקיר נבנה בצורה ישרה (המטוטלת והמשקולת הם דגמים שונים של אותו כלי, פה"מ כלים יב,ח). וְהַכִּידַיִם שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁחוֹבְטִין בָּהֶן הַזֵּיתִים. מוטות ברזל המשמשים כדי לערום את הזיתים על הרחיים שבבית הבד (שם). וְהָאֲפַרְכֵּס שֶׁל מַתֶּכֶת. משפך שבו נותנים את גרגרי החיטה וממנו הם נשפכים לתוך הרחיים לטחינה. וְהָאוֹלָר שֶׁכּוֹרְתִין בּוֹ הַסּוֹפְרִים רֹאשׁ הַקֻּלְמוֹס שֶׁל קָנֶה. כדי שהקנה יהיה חד ונוח לכתיבה. וְהַקֻּלְמוֹס שֶׁל מַתֶּכֶת. קנה כתיבה. וְהַכַּן וְהַכַּנָּה שֶׁמְּשַׂרְטְטִין בָּהֶן הַסּוֹפְרִים. הכן הוא הקנה שמשרטטים בו שורות על הקלף והכנה היא הסרגל המשמש לצורך זה.

תקציר הפרק 

פרק ​ט הלכות​ *​כלים​*

*כלי מתכת שאינם נחשבים ככלים בפני עצמם*

עניין מיוחד נוסף בהלכות אלו הוא *ש​ם הכלי​*​. השם הוא למעשה הצהרה אנושית המגדירה את תשמישו של הכלי.
אמנם רק בתנאי שיש לכלי שם ושימוש בפני עצמו, הוא יורד לטומאה. אמנם אם אין שם לכלי בפני עצמו הרי שהוא חלק מכלי אחר ועד שלא יחובר בו, אינו יורד לטומאה.
​ההגדרה נמצאית בפרק בהלכות א ויא (באמצע ההלכה) השאר דוגמאות

​מעניין 🗯
מה זה *סדן* ?
בהלכה טז מופיע הכלי הזה המזכיר לנו את הפגם הידוע *בין הפטיש לסדן*​​

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות כלים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם מכסה סיר- מקבל טומאה?

2.מתכת שעיבדה לראי- מקבלת טומאה?

3.שרשרת שנקרע לה החוט – כל חוליה מקבלת טומאה?

תשובות

1-לא 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

מתגייסים לעזרת כוחות הביטחון עם הרמב"ם היומי

סט משנה תורה מהודר בכריכה מפוארת בפירוש של הרב שטיינזלץ

רק 299 ₪

במקום 835 ₪

הלימוד לעילוי נשמת הנופלים והנרצחים הי"ד

דילוג לתוכן