[א] כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַצִּיץ? עוֹשֶׂה טַס שֶׁל זָהָב, רָחָב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּמַקִּיף מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וְכוֹתֵב עָלָיו שְׁנֵי שִׁיטִין: 'קֹדֶשׁ לַיי': 'קֹדֶשׁ' מִלְּמַטָּה, 'לַיי' מִלְּמַעְלָה. וְאִם כְּתָבוֹ בְּשִׁיטָה אַחַת – כָּשֵׁר. וּפְעָמִים כְּתָבוּהוּ שִׁיטָה אַחַת. [ב] וְהָאוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת בְּפָנָיו: חוֹפֵר אֶת הָאוֹתִיּוֹת מֵאַחֲרָיו וְהוּא מֻדְבָּק עַל הַשַּׁעֲוָה, עַד שֶׁבּוֹלֵט.
וְהוּא נָקוּב בִּשְׁתֵּי קְצוֹתָיו, וּפְתִיל תְּכֵלֶת לְמַטָּה מִמֶּנּוּ נִכְנָס מִנֶּקֶב לְנֶקֶב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִקְשָׁר בַּפְּתִיל כְּנֶגֶד הָעֹרֶף.

א. טַס. לוח דק. וּמַקִּיף. היקפו של הציץ, אורכו. וְכוֹתֵב עָלָיו שְׁנֵי שִׁיטִין. בשתי שורות.
ב. חוֹפֵר אֶת הָאוֹתִיּוֹת מֵאַחֲרָיו וְהוּא מֻדְבָּק וכו'. היו מדביקים את הצד החיצוני לשעווה (כדי שהמתכת לא תיקרע והכתב יבלוט), וחופרים בעדינות את צורת האותיות מן הצד הפנימי כדי שיבלטו החוצה.
וּפְתִיל תְּכֵלֶת לְמַטָּה מִמֶּנּוּ וכו'. פתיל התכלת שהיה מושחל בנקבי הציץ היה קשור בעורף מאחורי הציץ. פתיל זה היה עובר תחת הציץ בינו לבין המצח (פירוש ר' אברהם בן הרמב"ם לשמות כח,לז).

[ג] הַמְּעִיל – כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת, וְחוּטָיו כְּפוּלִין שְׁנֵים עָשָׂר, וּפִיו אָרוּג בִּתְחִלַּת אֲרִיגָתוֹ, וְאֵין לוֹ בֵּית יָד, אֶלָּא נֶחֱלָק לִשְׁתֵּי כְּנָפַיִם מִן סוֹף הַגָּרוֹן עַד לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּעִילִים, וְאֵינוֹ מְחֻבָּר אֶלָּא כְּנֶגֶד כָּל הַגָּרוֹן בִּלְבַד. וְהַקּוֹרֵעַ פִּי הַמְּעִיל – לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִקָּרֵעַ" (שמות כח,לב; לט,כג). וְהוּא הַדִּין לְכָל בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהַקּוֹרֵעַ אוֹתָם דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה – לוֹקֶה.

ג. וּפִיו אָרוּג בִּתְחִלַּת אֲרִיגָתוֹ. בית הצוואר של המעיל נארג יחד אתו (ואינו מחובר על ידי תפירה). וְאֵין לוֹ בֵּית יָד. שרוולים. אֶלָּא נֶחֱלָק לִשְׁתֵּי כְּנָפַיִם מִן סוֹף הַגָּרוֹן עַד לְמַטָּה וכו'. הצווארון של המעיל היה סגור והקיף את הגרון, ומתחתיו היה המעיל פתוח כעיין גלימה בעלת שתי כנפיים מלפנים.

[ד] וּמֵבִיא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, כָּל מִין מִשְּׁלָשְׁתָּן שָׁזוּר שְׁמוֹנָה, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּשׁוּלָיו: "מָשְׁזָר" (שמות לט,כד), נִמְצְאוּ חוּטֵי הַשּׁוּלַיִם אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים. וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִמּוֹנִים שֶׁלֹּא פָּתְחוּ פִּיהֶן, וְתוֹלֶה אוֹתָן בַּמְּעִיל. וּמֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זוּגִין וּבָהֶן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עִנְבּוֹלִים, הַכֹּל זָהָב, וְתוֹלֶה בּוֹ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּשׁוּלֵי כָּנָף זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּשׁוּלֵי כָּנָף זֶה. וְהַזּוּג עִם הָעִנְבּוֹל הַתָּלוּי בּוֹ, שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד נִקְרָא פַּעֲמוֹן, עַד שֶׁיִּהְיוּ שׁוּלָיו מִשְּׁנֵי צְדָדָיו "פַּעֲמֹן וְרִמֹּן פַּעֲמֹן וְרִמֹּן" (שמות לט,כו).

ד. תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. לעיל ח,יג. כָּל מִין מִשְּׁלָשְׁתָּן שָׁזוּר שְׁמוֹנָה וכו'. כל חוט מחוטי שלושת המינים הללו היה שזור משמונה חוטים, שכך הדין בדברים בהם נאמר בתורה 'משזר' (לעיל ח,יד). וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִמּוֹנִים שֶׁלֹּא פָּתְחוּ פִּיהֶן. ועושה מהם צורות של רימונים שלא פתחו עדיין את ה'כתר' שבראשם. זוּגִין. החלק החיצוני של הפעמון. עִנְבּוֹלִים. החלק הפנימי של הפעמון, המתכת המקישה בזוג.

[ה] הַזָּהָב שֶׁבַּאֲרִיגַת הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, כָּכָה הוּא מַעֲשֵׂהוּ: לוֹקֵחַ חוּט אֶחָד זָהָב טָהוֹר וְנוֹתְנוֹ עִם שִׁשָּׁה חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת, וְכוֹפֵל הַשִּׁבְעָה חוּטִין כְּאֶחָד, וְכֵן הוּא עוֹשֶׂה חוּט זָהָב עִם שִׁשָּׁה שֶׁל אַרְגָּמָן, וְחוּט אַחֵר עִם שִׁשָּׁה שֶׁל שָׁנִי, וְחוּט אַחֵר עִם שִׁשָּׁה שֶׁל פִּשְׁתָּן. נִמְצְאוּ אַרְבָּעָה חוּטֵי זָהָב, וְנִמְצְאוּ כָּל הַחוּטִים שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וכו' לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ" (שמות לט,ג) – מְלַמֵּד שֶׁחוּט הַזָּהָב כָּפוּל בְּתוֹכָן.

ה. הַזָּהָב שֶׁבַּאֲרִיגַת הָאֵפוֹד וְהַחֹשֶׁן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. "ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר" (שמות כח,ו; וכן ביחס לחושן, שם כח,טו). וְנוֹתְנוֹ עִם שִׁשָּׁה חוּטִין. כחוטי כל המינים שבהם נאמר 'שש משזר' (לעיל ח,יד). וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב. רידדו אותם שיהיו דקים. שֶׁחוּט הַזָּהָב כָּפוּל בְּתוֹכָן. חוט הזהב מסובב בתוך חוטי המינים השונים.

[ו] כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַחֹשֶׁן? אוֹרֵג בֶּגֶד מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב מִן הַזָּהָב וְהַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְהַשֵּׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה חוּטִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אָרְכּוֹ אַמָּה וְרָחְבּוֹ זֶרֶת, וְכוֹפְלוֹ לִשְׁנַיִם, נִמְצָא זֶרֶת עַל זֶרֶת מְרֻבָּע. וְקוֹבֵעַ בּוֹ אַרְבָּעָה טוּרִין שֶׁל אֶבֶן הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה, כָּל אֶבֶן מֵהֶן מְרֻבָּע וּמֻשְׁקָע בְּבַיִת שֶׁל זָהָב שֶׁמַּקִּיפוֹ מִלְּמַטָּה וּמֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו.

ו. מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב. אריגה שבה הצורה נראית משני צדי הבגד (לעיל ח,טו). כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ה. זֶרֶת. המרחק מקצה הזרת לקצה הבוהן, חצי אמה. וְקוֹבֵעַ בּוֹ אַרְבָּעָה טוּרִין שֶׁל אֶבֶן הַמְפֹרָשִׁים בַּתּוֹרָה. בכל אחד מהם שלושה אבנים: בטור הראשון – אֹדם, פטדה וברקת; בטור השני – נֹפך ספיר ויהלֹם; בטור השלישי – לשם, שבו ואחלמה; בטור הרביעי – תרשיש, שֹהם וישפה (שמות כח,יז-כ, לט,י–יג). כָּל אֶבֶן מֵהֶן מְרֻבָּע וּמֻשְׁקָע בְּבַיִת שֶׁל זָהָב. כל אבן הייתה בצורת ריבוע והונחה בתוך מסגרת של זהב.

[ז] וּמְפַתֵּחַ עַל הָאֲבָנִים שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים כְּתוֹלְדוֹתָם, וְנִמְצָא כּוֹתֵב עַל הָאֹדֶם 'רְאוּבֵן', וְעַל יָשְׁפֵה 'בִּנְיָמִין'. וְכוֹתֵב בַּתְּחִלָּה לְמַעְלָה מֵרְאוּבֵן 'אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב', וְכוֹתֵב לְמַטָּה מִבִּנְיָמִין 'שִׁבְטֵי יָהּ', כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת מְצוּיוֹת שָׁם.

ז. וּמְפַתֵּחַ. חורט. כְּתוֹלְדוֹתָם. לפי סדר לידתם (ראה לקמן ה"ט). כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת מְצוּיוֹת שָׁם. שבשמות השבטים חסרות האותיות צד"י, קו"ף, טי"ת.

[ח] וְעוֹשֶׂה עַל אַרְבַּע זָוִיּוֹת שֶׁל חֹשֶׁן אַרְבַּע טַבְּעוֹת זָהָב, וְנוֹתֵן בִּשְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהַחֹשֶׁן נִתְלֶה בָּהֶן שְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת הַזָּהָב, וְהֵן הַנִּקְרָאִין שַׁרְשׁוֹת, וְנוֹתֵן בִּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁלְּמַטָּה שֶׁהֵן כְּנֶגֶד הַדַּדִּין שְׁנֵי פְּתִילֵי תְּכֵלֶת.

ח. זָוִיּוֹת. פינות. עֲבוֹתוֹת. חבלים, קליעת חוטים. וְהֵן הַנִּקְרָאִין שַׁרְשׁוֹת. בתורה (שמות כח,כב). כְּנֶגֶד הַדַּדִּין. כנגד חזהו של הכהן. פְּתִילֵי תְּכֵלֶת. חוטי צמר צבועים בתכלת.

[ט] הָאֵפוֹד – רָחְבּוֹ כְּרֹחַב גַּבּוֹ שֶׁל אָדָם מִכָּתֵף לְכָתֵף, וְאָרְכּוֹ מִכְּנֶגֶד אַצִּילֵי הַיָּדַיִם מֵאֲחוֹרָיו עַד הָרַגְלַיִם. וְיֵשׁ לוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּאָרִיג לְכָאן וּלְכָאן שֶׁחוֹגְרִין אוֹתוֹ בָּהֶן, וְהֵן הַנִּקְרָאִין חֵשֶׁב הָאֵפוֹד. וְהַכֹּל אָרוּג זָהָב וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה חוּטִין, כְּמַעֲשֵׂה הַחֹשֶׁן.
וְתוֹפֵר עָלָיו שְׁתֵּי כְּתֵפוֹת כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עַל כִּתְפוֹת הַכֹּהֵן, וְקוֹבֵעַ עַל כָּל כָּתֵף וְכָתֵף אֶבֶן שֹׁהַם מְרֻבָּע מְשֻׁקָּע בְּבַיִת שֶׁל זָהָב, וּמְפַתֵּחַ עַל שְׁתֵּי הָאֲבָנִים שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, שִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ וְשִׁשָּׁה עַל אֶבֶן זוֹ כְּתוֹלְדוֹתָם, וְכוֹתְבִין שֵׁם יוֹסֵף 'יְהוֹסֵף', וְנִמְצְאוּ חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אוֹת בְּאֶבֶן זוֹ וְחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים אוֹת בְּאֶבֶן זוֹ. וְכָךְ הָיוּ כּוֹתְבִין:

וְהָאֶבֶן שֶׁכָּתוּב בָּהּ 'רְאוּבֵן' עַל כְּתֵפוֹ הַיְמָנִית, וְהָאֶבֶן שֶׁכָּתוּב בָּהּ 'שִׁמְעוֹן' עַל כְּתֵפוֹ הַשְּׂמָאלִית.
וְעוֹשֶׂה בְּכָל כָּתֵף שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, אַחַת מִלְּמַעְלָה בְּרֹאשׁ הַכָּתֵף, וְאַחַת מִלְּמַטָּה לַכָּתֵף לְמַעְלָה מִן הַחֵשֶׁב, וְנוֹתֵן שְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת זָהָב בִּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, וְהֵן הַנִּקְרָאִין שַׁרְשְׁרוֹת. וְזוֹ הִיא צוּרַת הָאֵפוֹד:

ט. מִכְּנֶגֶד אַצִּילֵי הַיָּדַיִם. בקו הגובה של בית השחי (ראה הלכות טומאת צרעת ט,יב). וְיֵשׁ לוֹ כְּמוֹ שְׁתֵּי יָדוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ בָּאָרִיג וכו'. מצדי האפוד (שהיה מולבש בגב) היו יוצאות שתי רצועות שבהן הכהן היה חוגר את האפוד. רצועות אלו נארגו יחד עם האפוד.
וְתוֹפֵר עָלָיו שְׁתֵּי כְּתֵפוֹת. על החשב היה תופר שתי רצועות שעלו לשני הכתפיים של הכהן. מְרֻבָּע מְשֻׁקָּע בְּבַיִת שֶׁל זָהָב. ראה לעיל ה"ו. כְּתוֹלְדוֹתָם. כסדר לידתם (ראה בפסקים ושיטות).
בְּכָל כָּתֵף. בכל כותפת של האפוד. מִלְּמַטָּה לַכָּתֵף לְמַעְלָה מִן הַחֵשֶׁב. במקום חיבור הכותפת לחשב. וְנוֹתֵן שְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת זָהָב בִּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה. שני חבלים עשויים מזהב (כחבלים שהיו בטבעות שבראש החושן). וְהֵן הַנִּקְרָאִין שַׁרְשְׁרוֹת. בתורה (שמות כח,יד).

[י] וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס קְצוֹת הָעֲבוֹתוֹת שֶׁל חֹשֶׁן בַּטַּבָּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה בְּכִתְפוֹת הָאֵפוֹד, וּמַכְנִיס שְׁנֵי פְּתִילֵי תְּכֵלֶת שֶׁבְּשׁוּלֵי הַחֹשֶׁן בִּשְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת שֶׁלְּמַעְלָה מֵחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וּמוֹרִידִין אֶת הַשַּׁרְשְׁרוֹת שֶׁבְּטַבְּעוֹת כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד עַד טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן הָעֶלְיוֹנוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּדָּבְקוּ זֶה בָּזֶה וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד. וְכָל הַמַּזִּיחַ חֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד וּמְפָרֵק חִבּוּרָן דֶּרֶךְ קַלְקָלָה – לוֹקֶה.

י. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס קְצוֹת הָעֲבוֹתוֹת שֶׁל חֹשֶׁן. הקבועים בטבעות החושן העליונות (לעיל ה"ח). וּמוֹרִידִין אֶת הַשַּׁרְשְׁרוֹת שֶׁבְּטַבְּעוֹת כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד וכו'. בנוסף לעבותות החושן שכבר חוברו לטבעות העליונות שבכתפות האפוד, היו מורידים את השרשרות שהיו קבועות בכתפות האפוד ומחברים אותן לטבעות שבראש החושן. וְלֹא יִזַּח. לא יתפרק.

[יא] נִמְצָא כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ הָאֵפוֹד עִם הַחֹשֶׁן יִהְיֶה הַחֹשֶׁן עַל לִבּוֹ בְּשָׁוֶה, וְהָאֵפוֹד מֵאַחֲרָיו, וְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד קָשׁוּר עַל לִבּוֹ תַּחַת הַחֹשֶׁן, וּשְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד עַל שְׁתֵּי כְּתֵפָיו, וּשְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת זָהָב יוֹרְדוֹת מֵעַל כְּתֵפוֹ מִכָּאן וּשְׁתֵּי עֲבוֹתוֹת זָהָב מִכָּאן, מִכִּתְפוֹת הָאֵפוֹד עַד טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן, וּשְׁנֵי חוּטֵי תְּכֵלֶת מְרֻכָּסִין מִתַּחַת אַצִּילֵי יָדָיו מִשְּׁתֵּי טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן הַתַּחְתּוֹנוֹת עַד שְׁתֵּי טַבְּעוֹת כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד הַתַּחְתּוֹנוֹת שֶׁהֵן לְמַעְלָה מִן הַחֵשֶׁב.

יא. בְּשָׁוֶה. בדיוק.