פרק ט', הלכות מטמאי משכב ומושב, ספר טהרה
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. דָּבָר שֶׁהָיָה מְחֻבָּר בָּאָרֶץ אוֹ מְסֻמָּר בְּמַסְמְרִים: אִם הָיָה כֹּחוֹ יָפֶה וְחָזָק, וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב, וּבְעֵת שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כְּלִי אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין מִכֹּחַ הַכָּאָתוֹ אוֹ שֶׁהִפִּילָן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים.
וְאִם לֹא הָיָה כֹּחוֹ יָפֶה וְחָזָק, אֶלָּא הָיָה מִתְנַדְנֵד, וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב וְהִפִּיל אוֹ הֵנִיד בְּכֹחַ הַכָּאָתוֹ כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים, וּכְאִלּוּ הֱסִיטָן, שֶׁהֲרֵי מִכֹּחוֹ נָפְלוּ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁנָּפַל מִכֹּחַ הֶסֵּטוֹ – טָמֵא; מִכֹּחַ הַרְעָדָה – טָהוֹר.
כֵּיצַד? הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ סוֹכָה שֶׁכֹּחָן רַע, אוֹ עַל סֻלָּם מִצְרִי שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, אוֹ עַל קוֹרָה וְדֶלֶת וְכֶבֶשׁ שֶׁאֵינָן מְחֻבָּרִין בְּטִיט, אוֹ שֶׁהִקִּישׁ עַל הַנֶּגֶר וְעַל הַמַּנְעוּל וְעַל הַמָּשׁוֹט, וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הִפִּיל אֳכָלִים וּמַשְׁקִין אוֹ כֵּלִים, אֲפִלּוּ הֱנִידָן וְלֹא נָפְלוּ – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים.
אֲבָל אִם הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ סוֹכָה שֶׁכֹּחָן יָפֶה, אוֹ עַל סֻלָּם מְסֻמָּר, אוֹ עַל כֶּבֶשׁ אוֹ קוֹרָה אוֹ דֶּלֶת הַמְחֻבָּרִין בְּטִיט, אוֹ עַל הַמָּרִישׁ, אוֹ עַל הַתַּנּוּר, וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין, אֲפִלּוּ הִפִּילָן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ.

א. הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. שכיוון שהדבר שעליו נמצאים הכלים או האוכלים מחובר היטב, נמצא שהכלים שעליו לא הוסטו כתוצאה ישירה של המכה אלא הושפעו ממנה בעקיפין.

אִילָן אוֹ סוֹכָה שֶׁכֹּחָן רַע אוֹ עַל סֻלָּם מִצְרִי. ראה לעיל ח,ז. הַנֶּגֶר. הבריח שבדלת. הַמָּשׁוֹט. שבספינה. הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים. שהדברים הללו מתנדנדים כשמקישים עליהם.
הַמָּרִישׁ. קורה גדולה. הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים. שהדברים הללו יציבים.

ב. תַּנּוּר שֶׁהָיְתָה הַפַּת דְּבוּקָה בּוֹ, וְהִקִּישׁ עַל הַתַּנּוּר וְנָפַל כִּכָּר, אֲפִלּוּ הָיָה תְּרוּמָה – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְאִם הָיָה חֶרֶשׂ מִן הַתַּנּוּר מֻדְבָּק בַּכִּכָּר שֶׁנָּפַל, אֲפִלּוּ הָיָה חֻלִּין – הֲרֵי זֶה טָמֵא.
ב. אֲפִלּוּ הָיָה תְּרוּמָה. שמחמירים בה יותר מחולין במקרה של ספק היסט הזב (ראה משנה זבים ג,ב ובר"ש ורא"ש שם). הֲרֵי זֶה טָהוֹר. שהתנור הוא מן הדברים היציבים. וְאִם הָיָה חֶרֶשׂ מִן הַתַּנּוּר מֻדְבָּק בַּכִּכָּר שֶׁנָּפַל… הֲרֵי זֶה טָמֵא. כיוון שהכיכר היה דבוק לתנור בחוזקה עד שנתלשה חתיכה מן התנור עם הכיכר, בוודאי נפל מעוצמת המכה.
ג. אֵין הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין אֶלָּא בְּמַגָּע בִּלְבַד. אֲבָל אִם הָיוּ כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לְמַעְלָה מִן הַמִּדְרָס, אוֹ שֶׁהָיָה הַמִּדְרָס לְמַעְלָה מֵהֶן, אֲפִלּוּ לֹא הִפְסִיק בֵּינֵיהֶן אֶלָּא נְיָר, הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. וְכֵן אִם הֵסִיט הַמִּשְׁכָּב אֶת הַכֵּלִים אוֹ אֶת הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין – הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.
ג. אֵין הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין אֶלָּא בְּמַגָּע בִּלְבַד. בניגוד לאדם שהמשכב מטמא אותו בשבעה דרכים (לעיל ז,ב). אֲבָל אִם הָיוּ כֵּלִים אוֹ אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לְמַעְלָה מִן הַמִּדְרָס… הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. מה שאין כן בזב עצמו, שכאשר הם למעלה ממנו הוא מטמא אותם טומאת מדף אפילו אינו נוגע בהם (לעיל ו,ג).
ד. הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִּסְפִינָה קְטַנָּה הַיְכוֹלָה לְהָמִיט בְּאָדָם אֶחָד, אוֹ בְּאַסְדָּה, אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶן נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה – הֲרֵי בִּגְדֵי הַטָּהוֹר טְמֵאִים מִדְרָס, וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק, שֶׁמָּא דָּרַס הַזָּב עֲלֵיהֶן.
וְכֵן נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בַּמִּטָּה – בְּגָדֶיהָ טְמֵאִים מִדְרָס, חוּץ מִכֻּפָּח שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְכֵן הַבְּגָדִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה – טְהוֹרִין.
ד. הַיְכוֹלָה לְהָמִיט בְּאָדָם אֶחָד. שנוטה כאשר עולה בה אדם אחד בלבד. בְּאַסְדָּה. רפסודה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶן נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה… שֶׁמָּא דָּרַס הַזָּב עֲלֵיהֶן. שייתכן שהזב נתלה בבגדים אלו או נשען עליהם אף על פי שלא נגע בהם באופן ישיר, ובמקרים אלו הם נעשים אב הטומאה (לעיל ז,א).
חוּץ מִכֻּפָּח שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. המטפחת שעל ראשה. וְכֵן הַבְּגָדִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה. בגדים התלויים בראש התורן של הספינה שהזב יושב בה. טְהוֹרִין. שאין חשש שהטמא דרס עליהם.
ה. הַנִּדְחָק בְּרֵחַיִם שֶׁהַגּוֹי בְּתוֹכָן אוֹ זָב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – הֲרֵי בְּגָדָיו טְמֵאִים מִדְרָס. בְּאֵי זֶה רֵחַיִם אָמְרוּ? בְּרֵחַיִם שֶׁמְּנַדְנְדִין אֶת הַקַּרְקַע עַד שֶׁעוֹקְרִין אֶת הָעוֹמֵד כָּאן וְדוֹחֲפִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ. וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁטֻּמְאָה זוֹ בְּסָפֵק, שֶׁמָּא נֶעֱקַר הַטָּמֵא וְדָרַס עַל בִּגְדֵי הַטָּהוֹר.
ה. הַנִּדְחָק בְּרֵחַיִם וכו'. טהור העומד במקום דחוק ליד הרחיים בשעה שהטמא טוחן בהם (חזו"א טהרות ז,יב). שֶׁהַגּוֹי בְּתוֹכָן. שהגויים מטמאים כזבים מדברי סופרים (לעיל ב,י).

תקציר הפרק 

פרק ט הלכות מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב

פרק קצר מאד

אם הזב נדנד דבר והפילו – נטמא; ואם הדבר היה יציב, ורק הרעיד אותו והפילו – טהור. ופעמים שמטמאים מספק.
דין זה לא חל במשכב ובמושב

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מטמאי משכב ומושב ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.סדין זב שנפרש ככילה מטמא?

2.זב וטהור רכבו יחד על בהמה-האדם הטהור נטמא?

3.זב שחטב עץ והפיל מאכל שעליו – המאכל נטמא?

תשובות

1-לא 2-לא 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן