א. הַמּוֹכֵר לַהֶקְדֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר: 'בְּכַמָּה אַתָּה מוֹכֵר חֵפֶץ זֶה?', וְאָמַר: 'בַּעֲשָׂרָה', אֲפִלּוּ הָיָה שָׁוֶה מֵאָה, כֵּיוָן שֶׁאָמַר 'בַּעֲשָׂרָה' – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, שֶׁהָאֲמִירָה לַגָּבֹהַּ כִּמְסִירָה לְהֶדְיוֹט.
ב. הַגִּזְבָּר שֶׁקָּנָה לַהֶקְדֵּשׁ אוֹ שֶׁמָּכַר הַהֶקְדֵּשׁ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. כֵּיצַד? נָתַן דָּמִים שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָשַׁךְ הַפֵּרוֹת: אִם הוּקְרוּ – קָנָה כְּדִין תּוֹרָה; וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת – חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי לֹא מָשַׁךְ, וְלֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ.
וְכֵן אִם מָכַר חֵפֶץ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וּמְשָׁכוֹ הַלּוֹקֵחַ וְלֹא נָתַן דָּמִים, וְהוּזַל הַחֵפֶץ – קָנָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִכֹּחַ הֶקְדֵּשׁ. וְאִם הוּקַר הַחֵפֶץ – חוֹזֵר בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא לָקַח הַגִּזְבָּר דָּמִים, וְהַהֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ נִקְנֶה אֶלָּא בְּכֶסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ" (על פי ויקרא כז,יט). וְאֵין הַגִּזְבָּר חַיָּב לְקַבֵּל 'מִי שֶׁפָּרַע'.
ג. נִכְסֵי יְתוֹמִים קְטַנִּים – הֲרֵי הֵן כַּהֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? יְתוֹמִים שֶׁמָּכְרוּ פֵּרוֹת, וְנִמְשְׁכוּ מֵהֶן הַפֵּרוֹת וַעֲדַיִן לֹא לָקְחוּ הַדָּמִים, וְהוּקְרוּ הַפֵּרוֹת – חוֹזְרִין בָּהֶן, שֶׁאֵין נִכְסֵי יְתוֹמִים נִקְנִין אֶלָּא בְּכֶסֶף, כַּהֶקְדֵּשׁ. הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת – לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט יָתֵר מִכֹּחָן.
ד. וְכֵן אִם לָקְחוּ הַדָּמִים וַעֲדַיִן לֹא נִמְשְׁכוּ פֵּרוֹתֵיהֶן, וְהוּקְרוּ – חוֹזְרִין, כִּשְׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת.
אֲבָל אִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת וְרָצוּ הַלָּקוֹחוֹת לַחֲזֹר – חוֹזְרִין, וּמְקַבְּלִין 'מִי שֶׁפָּרַע' כְּדִינָם עִם שְׁאָר הָעָם, שֶׁאִם נְחַיֵּב אוֹתָם לִקַּח הַפֵּרוֹת בְּדִין תּוֹרָה – הֲרֵי זוֹ רָעָה לַיְתוֹמִים, שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם כָּךְ, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִמְכֹּר לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם דָּמִים.
ה. וְכֵן יְתוֹמִים שֶׁלָּקְחוּ פֵּרוֹת, וּמָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת וְלֹא נָתְנוּ הַדָּמִים, וְהוֹקִירוּ – לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִכֹּחָן; וְאִם הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת – אֵינָן חוֹזְרִין, שֶׁזּוֹ רָעָה לָהֶן, שֶׁכְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ לִקְנוֹת פֵּרוֹת לֹא יִמְצְאוּ מִי שֶׁיִּמְכֹּר לָהֶם.
ו. נָתְנוּ הַדָּמִים וְלֹא מָשְׁכוּ הַפֵּרוֹת, וְהוּזְלוּ הַפֵּרוֹת – חוֹזְרִין, לֹא יִהְיֶה כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶן. הוּקְרוּ – אִם רָצוּ הַמּוֹכְרִין לַחֲזֹר בָּהֶן, חוֹזְרִין, וּמְקַבְּלִין 'מִי שֶׁפָּרַע', שֶׁאִם יִהְיֶה דִּינָם שֶׁיִּקְנוּ בִּנְתִינַת הַמָּעוֹת, יֹאמַר לָהֶם הַמּוֹכֵר: 'נִשְׂרְפוּ הַפֵּרוֹת שֶׁלְּקַחְתֶּם' אוֹ 'אָבְדוּ בְּאֹנֶס', 'וּכְבָר נַעֲשׂוּ בִּרְשׁוּתְכֶם מִשְּׁעַת נְתִינַת הַמָּעוֹת'.
ז. בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה הֶעֱמִידוּ דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה בַּבָּשָׂר, מִפְּנֵי שֶׁהָעָם כֻּלָּן צְרִיכִין לְבָשָׂר, וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב הָעֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
כֵּיצַד? הָיָה לַטַּבָּח שׁוֹר, אֲפִלּוּ שָׁוֶה מֵאָה דִּינָר, וְלָקַח דִּינָר אֶחָד מִן הַלּוֹקֵחַ כְּדֵי לִתֵּן בּוֹ בָּשָׂר כְּשֶׁיִּשְׁחֹט, וְלֹא נִתְקַבְּצוּ לוֹ כָּל דְּמֵי הַשּׁוֹר – אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, אֶלָּא מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט וְלִתֵּן הַבָּשָׂר לַלּוֹקֵחַ. לְפִיכָךְ, אִם מֵת הַשּׁוֹר – מֵת בִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ.
