א. שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵי אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם אָסוּר לִקַּח מֵהֶם, וְלִמְכֹּר לָהֶן דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם, וְלִלְוֹת מֵהֶן וּלְהַלְוֹתָן, וּלְפָרְעָן וּלְהִפָּרַע מֵהֶן מִלְוָה שֶׁבִּשְׁטָר אוֹ שֶׁעַל הַמַּשְׁכּוֹן. אֲבָל מִלְוָה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם. וּמֻתָּר לִמְכֹּר לָהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְקַיֵּם, כְּגוֹן יְרָקוֹת וְתַבְשִׁיל, עַד יוֹם אֵידָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא יוֹם אֵידָם בִּלְבַד.
עָבַר וְנָשָׂא וְנָתַן עִמָּהֶם בְּאוֹתָן הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים – הֲרֵי זֶה מֻתָּר בַּהֲנָיָה. וְהַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהֶן בְּיוֹם אֵידָם – הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּהֲנָיָה. ב וְאָסוּר לִשְׁלֹחַ דּוֹרוֹן לְגוֹי בְּיוֹם אֵידוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע לוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ עוֹבְדָהּ. וְכֵן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֵידוֹ – לֹא יְקַבְּלֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם חָשַׁשׁ לְאֵיבָה – נוֹטֵל בְּפָנָיו, וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה בּוֹ, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ שֶׁזֶּה הַגּוֹי אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵינוֹ מוֹדֶה בָּהּ.

ג. הָיָה אֵידָן שֶׁל אוֹתָן הַגּוֹיִם יָמִים רַבִּים, שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אוֹ עֲשָׂרָה – כָּל אוֹתָן הַיָּמִים כְּיוֹם אֶחָד הֵן, וְכֻלָּן אֲסוּרִין עִם שְׁלֹשָׁה יָמִים לִפְנֵיהֶן.

ד. הַנָּצְרִים – עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן, וְיוֹם רִאשׁוֹן יוֹם אֵידָם הוּא. לְפִיכָךְ אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יוֹם חֲמִישִׁי וְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁבְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יוֹם רִאשׁוֹן עַצְמוֹ, שֶׁהוּא אָסוּר בְּכָל מָקוֹם. וְכֵן נוֹהֲגִין עִמָּהֶן בְּכָל אֵידֵיהֶן.

ה. יוֹם שֶׁמִּתְכַּנְּסִין בּוֹ הַגּוֹיִם לְהַעֲמִיד לָהֶן מֶלֶךְ וּמַקְרִיבִין וּמְקַלְּסִין לֶאֱלִילֵיהֶם – יוֹם אֵידָן הוּא, וַהֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר אֵידֵיהֶן. אֲבָל גּוֹי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֵיד לְעַצְמוֹ, וּמוֹדֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וּמְקַלְּסָהּ, בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ, בְּיוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ אוֹ בְּלוֹרִיתוֹ, בְּיוֹם שֶׁעָלָה בּוֹ מִן הַיָּם אוֹ שֶׁיָּצָא בּוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, בְּיוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ – אֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד.
וְכֵן יוֹם שֶׁיָּמוּת לָהֶן בּוֹ מֵת וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹ אֵיד – אוֹתָן הָעוֹשִׂין אֲסוּרִין אוֹתוֹ הַיּוֹם. וְכָל מִיתָה שֶׁשּׂוֹרְפִין בָּהּ כֵּלִים וּמַקְטִירִין קְטֹרֶת – בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה.
אֵין יוֹם הָאֵיד אָסוּר אֶלָּא לָעוֹבְדִין בּוֹ בִּלְבַד. אֲבָל הַגּוֹיִם שֶׁשְּׂמֵחִין בּוֹ וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִנְהָג אוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ, אֲבָל הֵן אֵין מוֹדִין בּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמָּהֶן.

ו. דְּבָרִים שֶׁהֵן מְיֻחָדִין לְמִין מִמִּינֵי עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִמְכֹּר אוֹתָן לְעוֹבְדֵי אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְעוֹלָם, וּדְבָרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין לָהּ – מוֹכְרִין אוֹתָם סְתָם. וְאִם פֵּרֵשׁ הַגּוֹי שֶׁהוּא קוֹנֶה אוֹתָן לַעֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן פְּסָלוֹ מִלְּהַקְרִיבוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְפִי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה.

ז. הָיוּ מְעֹרָבִין דְּבָרִים הַמְיֻחָדִין עִם דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מְיֻחָדִין, כְּגוֹן לְבוֹנָה זַכָּה בִּכְלַל לְבוֹנָה שְׁחוֹרָה – מוֹכֵר הַכֹּל סְתָם, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יְלַקֵּט הַזַּכָּה לְבַדָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ח. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרִין לְגוֹיִם דְּבָרִים שֶׁמְּחַזְּקִין בָּהֶן יְדֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה, כָּךְ אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֵזֶק לָרַבִּים, כְּגוֹן דֻּבִּים וַאֲרָיוֹת, וּכְלֵי זַיִן, וּכְבָלִים וְשַׁלְשְׁלָיוֹת, וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן. וְכָל שֶׁאָסוּר לְמָכְרוֹ לְגוֹי – אָסוּר לְמָכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד לִמְכֹּר לְגוֹי. וְכֵן אָסוּר לִמְכֹּר כְּלֵי נֵזֶק לְלִסְטֵיס יִשְׂרָאֵל.

ט. הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹכְנִין בֵּינֵי הַגּוֹיִם, וְכָרְתוּ לָהֶן בְּרִית – מֻתָּר לָהֶן לִמְכֹּר כְּלֵי זַיִן לְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ גְּיָסוֹתָיו, מִפְּנֵי שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן מִלְחָמָה עִם צָרֵי הַמְּדִינָה לְהַצִּילָהּ, וְנִמְצְאוּ מְגִנִּין עָלֵינוּ, שֶׁהֲרֵי אָנוּ שְׁרוּיִין בְּתוֹכָם.
עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה – מֻתָּר לְהַלֵּךְ חוּצָה לָהּ, וְאָסוּר לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ. הָיָה חוּצָה לָהּ עֲבוֹדָה זָרָה – מֻתָּר לְהַלֵּךְ בְּתוֹכָהּ. י הַמְהַלֵּךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם – אָסוּר לוֹ לַעֲבֹר בְּעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהַדֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, וְנִקְרָה וְהָלַךְ בָּזוֹ – מֻתָּר. יא וְאָסוּר לִבְנוֹת עִם הַגּוֹיִם כִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם עָבַר וּבָנָה – שְׂכָרוֹ מֻתָּר. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא לְכַתְּחִלָּה הַטְּרַקְלִין אוֹ הֶחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אוֹתָהּ הַכִּפָּה.

יב. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה וְהָיוּ בָּהּ חֲנֻיּוֹת מְעֻטָּרוֹת וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת: הַמְעֻטָּרוֹת אָסוּר לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָן, מִפְּנֵי שֶׁחֶזְקָתָן שֶׁבִּגְלַל עֲבוֹדָה זָרָה נִתְעַטְּרוּ, וְשֶׁאֵינָן מְעֻטָּרוֹת מֻתָּרוֹת בַּהֲנָיָה.
חֲנֻיּוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִשְׂכֹּר אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁמְּהַנֶּה עֲבוֹדָה זָרָה. יג הַמּוֹכֵר בֵּיתוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה – דָּמָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, וְיוֹלִיךְ אוֹתָם לְיָם הַמֶּלַח. אֲבָל גּוֹיִם שֶׁאָנְסוּ יִשְׂרָאֵל וְגָזְלוּ בֵּיתוֹ, וְהֶעֱמִידוּ בּוֹ עֲבוֹדָה זָרָה – דָּמָיו מֻתָּרִין, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּיוֹת שֶׁלָּהֶם. יד וַחֲלִילִין שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה – אָסוּר לִסְפֹּד בָּהֶן.
הוֹלְכִין לְיָרִיד שֶׁל גּוֹיִם, וְלוֹקְחִין מֵהֶן בְּהֵמָה וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בְּגַיּוּתָן וּבָתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בְּעַרְכָּיוֹת שֶׁלָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן מֶכֶס. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ שָׁם מִן הַתַּגָּר – אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן מֶכֶס, וְהַמֶּכֶס לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְנִמְצָא זֶה מְהַנֶּה עֲבוֹדָה זָרָה. עָבַר וְלָקַח מִן הַתַּגָּר: אִם בְּהֵמָה לָקַח – נוֹשֵׁר פַּרְסוֹתֶיהָ מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה; וְאִם כְּסוּת וְכֵלִים לָקַח – יֵרָקְבוּ; לָקַח מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת – יוֹלִיכֵם לְיָם הַמֶּלַח; לָקַח עֶבֶד – לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין.

טו. גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ – אָסוּר לֵהָנוֹת מִסְּעוּדָתוֹ, וַאֲפִלּוּ לֶאֱכֹל הַיִּשְׂרְאֵלִי וְלִשְׁתּוֹת מִשֶּׁלּוֹ שָׁם אָסוּר, הוֹאִיל וּבִמְסִבַּת הַגּוֹיִם אֲכָלוֹ. וּמֵאֵימָּתַי אָסוּר לֶאֱכוֹל אֶצְלוֹ? מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה, וְכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וּלְאַחַר הַמִּשְׁתֶּה שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְאִם עָשָׂה סְעוּדָה אַחֶרֶת מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין – אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר, עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
וְכָל הַהֶרְחֵק הַזֶּה מִפְּנֵי עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ, וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן" (שמות לד,טו-טז).

טז. בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל נָכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְלֹא תְּיַלֵּד אֶת הַנָּכְרִית, אֲבָל מְיַלֶּדֶת הִיא בְּשָׂכָר, מִשּׁוּם אֵיבָה. וְהַנָּכְרִית מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמְנִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ.