פרק ט', הלכות רוצח ושמירת הנפש, ספר נזיקין
כ״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ה בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
כ׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ט בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ח בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
י״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ז בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות שמיטה ויובל, ספר זרעים
ט״ו בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ד בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ג בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״ב בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י״א בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביכורים, ספר זרעים
י׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ט׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ח׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ו׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ה׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ד׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביכורים, ספר זרעים
ג׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
ב׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
א׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הָרוּג שֶׁנִּמְצָא נוֹפֵל בָּאָרֶץ, וְלֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ – מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְיוֹצְאִין חֲמִשָּׁה זְקֵנִים מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ" (דברים כא,ב), וּמוֹדְדִין מִמֶּנּוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הֶחָלָל. אֲפִלּוּ נִמְצָא בְּצַד עִיר זוֹ, שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ בְּוַדַּאי שֶׁהִיא הַקְּרוֹבָה – מִצְוָה לִמְדֹּד.
א. מַנִּיחִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. ולא קוברים אותו (ראה לקמן ה"ב). חֲמִשָּׁה זְקֵנִים מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם. דיינים מהסנהדרין הגדולה היושבת במקדש ומונה שבעים ואחד דיינים (ראה גם הלכות סנהדרין ה,א, ה,ה). וּמוֹדְדִין מִמֶּנּוּ אֶל הֶעָרִים שֶׁסְּבִיבוֹת הֶחָלָל. לקבוע איזו עיר היא הקרובה שעליה להביא את העגלה. אֲפִלּוּ נִמְצָא בְּצַד עִיר זוֹ שֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ בְּוַדַּאי שֶׁהִיא הַקְּרוֹבָה מִצְוָה לִמְדֹּד. ובטעם הדבר כתב הרמב"ם במורה נבוכים (ג,מ) שייתכן שעל ידי ההתעסקות במדידה והפרסום שיצא ממנה ימצאו את הרוצח.
ב. אַחַר שֶׁמּוֹדְדִין וְנוֹדְעָה הָעִיר הַקְּרוֹבָה, קוֹבְרִין אֶת הַנֶּהֱרָג בִּמְקוֹמוֹ, וְחוֹזְרִין זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם לִמְקוֹמָן, וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר מְבִיאִין עֶגְלַת בָּקָר מִשֶּׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר, וּמוֹרִידִין אוֹתָהּ אֶל נַחַל שֶׁהוּא שׁוֹטֵף בְּחָזְקָה, וְזֶהוּ "אֵיתָן" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (דברים כא,ד).
ב. קוֹבְרִין אֶת הַנֶּהֱרָג בִּמְקוֹמוֹ. במקום שבו מצאו אותו (ראה לקמן ה"ט). מִשֶּׁל אַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. מכספם. נַחַל שֶׁהוּא שׁוֹטֵף בְּחָזְקָה. בעל זרימה חזקה.
ג. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ שָׁם בְּקוֹפִיס מֵאֲחוֹרֶיהָ. וּבֵית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר, עִם כָּל זִקְנֵי הָעִיר, אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה, הַכֹּל רוֹחֲצִין אֶת יְדֵיהֶן שָׁם, בִּמְקוֹם עֲרִיפָתָהּ שֶׁל עֶגְלָה.
וְאוֹמְרִין שָׁם בְּתוֹךְ הַנַּחַל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כא,ז), כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא לְיָדֵינוּ הַנֶּהֱרָג הַזֶּה וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא רְאִינוּהוּ וְהִנַּחְנוּהוּ בְּלֹא לְוָיָה. וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: "כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ יי וְאַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" (שם כא,ח), וְהוֹלְכִין לָהֶן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַפֵּר עַל הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם" (שם).
ג. וְעוֹרְפִין אוֹתָהּ שָׁם בְּקוֹפִיס מֵאֲחוֹרֶיהָ. חותכים את ראשה מצדו האחורי (מהעורף) בגרזן המשמש לחיתוך בשר. זִקְנֵי הָעִיר. הדיינים.
וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת. שילחנו אותו ללא צידה לדרך. בְּלֹא לְוָיָה. ללא ליווי ביציאתו לדרך (ראה הלכות אבל יד,ג).
ד. כְּשֶׁמּוֹדְדִין מִן הֶחָלָל, מְדַקְדְּקִין בַּמִּדָּה, וְאֵין מְקַדְּדִין בָּהּ. וְאֵין מוֹדְדִין אֶלָּא לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְאֵין מוֹדְדִין לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים, וְנֶאֱמַר: "בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר יי אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ" (דברים כא,א).
ד. וְאֵין מְקַדְּדִין בָּהּ. אין מודדים את פני הקרקע לפי אומדן אלא במדויק (שלא כמדידת תחום שבת, ראה הלכות שבת כח,טו-טז). בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. המוסמך לדון דיני נפשות. שֶׁאֵין יְרוּשָׁלַיִם מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה לְפִי שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים. כשחילקו את ארץ ישראל לשבטים השונים לא חילקו את ירושלים, והיא נשארה שייכת לכל העם (ראה גם הלכות בית הבחירה ז,יד).
ה. נִמְצָא קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין – מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּמוֹדְדִין אֶל שְׁאָר הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר אוֹ לְעִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם – אֵין מוֹדְדִין כָּל עִקָּר, שֶׁהֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהֲרָגוּהוּ גּוֹיִם.
ה. מַנִּיחִין אוֹתָהּ וּמוֹדְדִין אֶל שְׁאָר הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לוֹ. אף שאי אפשר למדוד לעיר הקרובה ביותר לא מתבטל דין עגלה ערופה, אלא מודדים לערים האחרות ומביאים מהעיר השנייה בקרבתה. נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר. סמוך לגבול המדינה.
ו. אֵין הָעִיר הַקְּרוֹבָה מְבִיאָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמִּנְיַן הָעָם שֶׁבָּהּ כְּמוֹ מִנְיַן הָעִיר הָרְחוֹקָה מִמֶּנָּה. אֲבָל אִם הָיוּ אֵלּוּ שֶׁבָּרְחוֹקָה מְרֻבִּין עַל אַנְשֵׁי הַקְּרוֹבָה מִמֶּנָּה – הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב, וְהַמְרֻבִּין מְבִיאִין הָעֶגְלָה.
ו. הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב וְהַמְרֻבִּין מְבִיאִין הָעֶגְלָה. שמסתבר שההורג הגיע מאנשי העיר המרובים ואפילו שהיא רחוקה יותר.
ז. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב מִן הַתּוֹרָה וְהוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב – הָרֹב עוֹדֵף.
ז. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹלְכִין אַחַר הָרֹב מִן הַתּוֹרָה. בדינים רבים מכריעים ספקות על פי הרוב (ראה הלכות מאכלות אסורות ח,יא, הלכות שאר אבות הטומאות יז,ז-ח ועוד). וְהוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב. בדומה לדין עגלה ערופה במקרים נוספים מכריעים ספק על פי המרחק, כגון שקלי הקדש שנמצאו ולא ידוע מהיכן נפלו (הלכות שקלים ג,יד-טו), וגוזל שלא ידוע לאיזה שובך הוא שייך (הלכות גזלה טו,יח). הָרֹב עוֹדֵף. אף במקרים שבהם הולכים אחר הקרוב, אם יש רוב במקום רחוק יותר הולכים אחריו (ראה שם).
ח. נִמְצָא הַנֶּהֱרָג מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת, וְאַנְשֵׁי זוֹ כְּאַנְשֵׁי זוֹ בְּשָׁוֶה – יָבִיאוּ עֶגְלָה אַחַת בְּשֻׁתָּפוּת, וְיַתְנוּ וְיֹאמְרוּ: 'אִם זוֹ הִיא הַקְּרוֹבָה – הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶם וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה; וְאִם אֵלּוּ הֵם הַקְּרוֹבִים – הֲרֵי הִיא שֶׁלָּהֶם וְאֵלּוּ נָתְנוּ לָהֶם חֶלְקָם מַתָּנָה', לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, וַאֲפִלּוּ בִּידֵי אָדָם.
ח. מְכֻוָּן בֵּין שְׁתֵּי עֲיָרוֹת. מונח בדיוק באמצע המרחק בינן. לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. אי אפשר לדקדק במדידה לגמרי, ובוודאי ההרוג קרוב לאחת מהעיירות יותר מהשנייה. וַאֲפִלּוּ בִּידֵי אָדָם. אפילו במדידה שנעשית על ידי בני אדם אי אפשר לדייק לגמרי.
ט. מֵהֵיכָן מוֹדְדִין? מֵחָטְמוֹ. נִמְצָא גּוּפוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד וְרֹאשׁוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד – מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ, וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן כָּל מֵת מִצְוָה מוֹלִיכִין גּוּפוֹ אֵצֶל רֹאשׁוֹ, וְנִקְבָּר בִּמְקוֹמוֹ.
ט. מֵחָטְמוֹ. מהאף שלו. מוֹלִיכִין הַגּוּף אֵצֶל הָרֹאשׁ. דין זה אמור לגבי מקום הקבורה ללא קשר למקום המדידה (בבלי סוטה מה,ב). וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹמוֹ… וְכֵן כָּל מֵת מִצְוָה. הרוג זה, וכן כל אדם המוטל בדרך שאין לו קוברים ('מת מצוה', הלכות אבל ג,ח) זכאים להיקבר במקום שבו נמצאו, אלא אם כן נמצאו בתוך עיר או בדרך בין שדות במקום בו אי אפשר לקבור (הלכות נזקי ממון ה,ג).
י. נִמְצְאוּ מֵתִים רַבִּים זֶה בְּצַד זֶה – מוֹדְדִין מֵחָטְמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם, וְאִם הָיְתָה עִיר אַחַת קְרוֹבָה לְכֻלָּם – מְבִיאָה עֶגְלָה אַחַת עַל כֻּלָּם. נִמְצְאוּ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה – מוֹדְדִין מִן הָעֶלְיוֹן כְּמוֹת שֶׁהֵן מֻנָּחִין.
י. מוֹדְדִין מֵחָטְמוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם וכו'. מודדים מכל הרוג בנפרד, ואם הם קרובים לערים שונות, כל עיר צריכה להביא עגלה עבור המת שקרוב אליה. אך אם כל ההרוגים קרובים לאותה עיר, היא מביאה עגלה אחת עבור כולם. מוֹדְדִין מִן הָעֶלְיוֹן כְּמוֹת שֶׁהֵן מֻנָּחִין. אף אם חוטמו של התחתון אינו מתחת לחוטמו של העליון.
יא. נֶאֱמַר: "כִּי יִמָּצֵא חָלָל" (דברים כא,א) – לֹא חָנוּק וְלֹא מְפֻרְפָּר, שֶׁאֵין זֶה נִקְרָא חָלָל; "בָּאֲדָמָה" (שם) – לֹא טָמוּן בַּגַּל; "נֹפֵל" (שם) – לֹא תָּלוּי בָּאִילָן; "בַּשָּׂדֶה" (שם) – לֹא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם; "לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ" (שם) – הָא אִם נוֹדַע לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.
יא. חָלָל לֹא חָנוּק. דווקא אם נהרג על ידי דקירה בחרב וכדומה נקרא חלל (רש"י סוטה מה,ב, וראה מלבי"ם דברים כא,א). מְפֻרְפָּר. מפרכס לפני גמר מיתתו. בָּאֲדָמָה. במקום גלוי. טָמוּן בַּגַּל. מוסתר בערמת אבנים. נֹפֵל. מוטל על האדמה.
יב. אֲפִלּוּ רָאָה הַהוֹרֵג עֵד אֶחָד, אֲפִלּוּ עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה – לֹא הָיוּ עוֹרְפִין. לְפִיכָךְ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִין בְּגָלוּי, בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה.
יב. אֲפִלּוּ רָאָה הַהוֹרֵג עֵד אֶחָד אֲפִלּוּ עֶבֶד וכו'. אף שבדרך כלל רק שני עדים כשרים נאמנים לעדות, בעגלה ערופה עד אחד נאמן ואפילו אם הוא פסול (הלכות עדות ה,א-ג). עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה. פסולים לעדות (שם ט,א). פָּסוּל לְעֵדוּת בַּעֲבֵרָה. הנפסל להעיד מחמת עברות שעבר (שם פרק י). לְפִיכָךְ מִשֶּׁרַבּוּ הָרַצְחָנִין בְּגָלוּי בָּטְלָה עֶגְלָה עֲרוּפָה. שיש לחשוש שעד אחד ראה את ההורג (תפא"י סוטה ט,ט).
יג. עֵד אֶחָד אוֹמֵר: 'רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג', וְעֵד אֶחָד הִכְחִישׁוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: 'לֹא רָאִיתָה' – הָיוּ עוֹרְפִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁבָּאוּ שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת. אֲבָל אִם אָמַר אֶחָד: 'אֲנִי רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג' – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיָן זֶה, וְאִם בָּא אַחַר כָּךְ עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁוֹ וְאָמַר לוֹ: 'לֹא רָאִיתָה' – אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן, וְאֵין עוֹרְפִין.
יג. עֵד אֶחָד אוֹמֵר רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וְעֵד אֶחָד הִכְחִישׁוֹ… הָיוּ עוֹרְפִין. כיוון שהם מכחישים זה את זה, עדותם בטלה ואין עדות על ההריגה, ולכן עורפים. הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן כִּשְׁנַיִם לְעִנְיָן זֶה וכו'. לעניין עדות עגלה ערופה נאמן עד אחד ונחשב כשני עדים, ולאחר קבלת עדותו לא יכול עד אחד להכחישו (לדין דומה ראה הלכות סוטה א,טז).
יד. בָּאוּ שְׁנַיִם אַחַר שֶׁהֵעִיד הָאֶחָד וְהִכְחִישׁוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ: 'לֹא רָאִיתָה' – הֲרֵי הֵן כִּשְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ, וְעוֹרְפִין.
אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: 'רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג', וְאִשָּׁה אַחֶרֶת מַכְחֶשֶׁת אוֹתָהּ וְאוֹמֶרֶת לָהּ: 'לֹא רָאִית' – הָיוּ עוֹרְפִין, בֵּין שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בֵּין שֶׁבָּאוּ זוֹ אַחַר זוֹ.
שְׁנַיִם אוֹמְרִין: 'רָאִינוּ', וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶם: 'לֹא רְאִיתֶם' – אֵין עוֹרְפִין. אֶחָד אוֹמֵר: 'רָאִיתִי', וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין לוֹ: 'לֹא רָאִיתָ' – הָיוּ עוֹרְפִין.
יד. הֲרֵי הֵן כִּשְׁתֵּי עֵדֻיּוֹת הַמַּכְחִישׁוֹת זוֹ אֶת זוֹ וְעוֹרְפִין. העד האחד נאמן כשניים, וכיוון שהעדויות מבטלות זו את זו אין עדות על ההרוג ויש לערוף (לדין דומה ראה הלכות סוטה א,יז).
בֵּין שֶׁבָּאוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת בֵּין שֶׁבָּאוּ זוֹ אַחַר זוֹ. אף שמקבלים את עדות האישה, אין עדותה נחשבת כעדות גמורה של שני עדים. ולכן גם אם הוכחשה לאחר שהתקבלה בטלה עדותה (והוא הדין בעדות שאר פסולים, מגדל עוז).
שְׁנַיִם אוֹמְרִין רָאִינוּ וְאֶחָד אוֹמֵר לָהֶם לֹא רְאִיתֶם אֵין עוֹרְפִין. אף בעדות עגלה ערופה עדות עד אחד אינה מבטלת עדות של שניים, ואפילו כשבאו להעיד יחד.
טו. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּשֵׁרִים אוֹ פְּסוּלִים. אֲבָל אִם אָמַר עֵד אֶחָד: 'רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג', וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין לוֹ: 'לֹא רָאִיתָה' – אֵין עוֹרְפִין.
טו. אֲבָל אִם אָמַר עֵד אֶחָד רָאִיתִי אֶת הַהוֹרֵג וּשְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין לוֹ לֹא רָאִיתָה אֵין עוֹרְפִין. בעדות עגלה ערופה העד האחד הכשר נחשב כשני עדים, וכל הנשים או הפסולים נחשבים יחד כעד אחד (כמבואר בהלכה הבאה). ולכן כשעדים פסולים מכחישים עד אחד כשר עדותו קיימת ולא עורפים. ומדובר כשבאו הנשים או הפסולים לאחר קבלת עדות העד הכשר, אבל אם באו יחד מחשיבים את עדות הנשים או הפסולים כשווה לעדות העד, והעדויות מבטלות זו את זו ועורפים (מרכה"מ, לחם יהודה, אבן האזל וראה הלכות סוטה א,יח; והראב"ד הבין שלדעת הרמב"ם גם כשבאו יחד אין שתי נשים מכחישות עד אחד כשר, ולכן השיג).
טז. שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין: 'רָאִינוּ הַהוֹרֵג', וְעֵד אֶחָד מַכְחִישָׁן וְאוֹמֵר: 'לֹא רְאִיתֶם' – עוֹרְפִין, שֶׁאֲפִלּוּ מֵאָה נָשִׁים אוֹ מֵאָה פְּסוּלִין, וְעֵד אֶחָד מַכְחִישׁ כֻּלָּן, הֲרֵי אֵלּוּ כְּעֵד אֶחָד וְעֵד אֶחָד.
טז. שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִין אוֹמְרִין רָאִינוּ הַהוֹרֵג וְעֵד אֶחָד מַכְחִישָׁן וְאוֹמֵר לֹא רְאִיתֶם עוֹרְפִין. עדות של כמה פסולים נחשבת כעדות של עד אחד כשר, ולכן העדויות שלהם מבטלות אחת את השנייה, ועורפים.
יז. שָׁלֹשׁ נָשִׁים אוֹ שְׁלֹשָׁה פְּסוּלִין אוֹמְרִין: 'רָאִינוּ אֶת הַהוֹרֵג', וְאַרְבַּע נָשִׁים אוֹ אַרְבָּעָה פְּסוּלִין אוֹמְרִין: 'לֹא רְאִיתֶם' – עוֹרְפִין. זֶה הַכְּלָל: בִּפְסוּלִים הַלֵּךְ אַחַר רֹב הַמִּנְיָן בְּכָל מָקוֹם.
יז. זֶה הַכְּלָל בִּפְסוּלִים הַלֵּךְ אַחַר רֹב הַמִּנְיָן בְּכָל מָקוֹם. הולכים לפי רוב המעידים, ולכן במקרה הפוך כשארבעה אומרים ראינו ושלושה אומרים לא ראיתם, לא עורפים (לעיקרון זה ראה גם הלכות סוטה א,יט).

תקציר הפרק 

🤔 האם ראש העיר אחראי למוות שהתרחש בעירו?
בימינו, כשנמצאת גופת אדם בשטח ציבורי, מיד מוזעקים למקום חוקרי המשטרה שמבקשים לבחון מה גרם למותו ואם יש חשש לפלילים. אכן, התורה קובעת שראשי העיר ופרנסיה עלולים לשאת באחריות למותו של אותו אדם, גם אם לא הם אלו שלחצו על ההדק, ומשום כך הם צריכים לבחון אם "לא בא לידינו הנהרג הזה ופטרנוהו בלא מזונות, ולא ראינוהו והנחנוהו בלא לוויה" (הלכה ג). כן, לראשי העיר ופרנסיה יש אחריות לפשעים המתחוללים בקרבה ועליהם לפקח על הנעשה בעיר ולוודא שהעבריינות זוכה לטיפול מתאים 🍞

🤷‍ הפרטים הקטנים של החיים (והמתים)
"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים", גורס המשפט העממי, ובאמת לפעמים דווקא מתוך הדברים הקטנים מתגלים הדברים הגדולים יותר ודווקא מתוך הטכני מתגלה המהותי. בפרקנו נקבע שאם נמצא הרוג שלא נודע מי הרגו, מודדים ממנו אל הערים הקרובות כדי לקבוע איזו עיר אחראית למותו, וגם אם הוא נמצא סמוך לאחת הערים, עדיין "מצוה למדוד" (הלכה א). למה? כי ההתעסקות במדידות יובילו לפרסום הרצח ואולי על ידי כך יימצא הרוצח השפל (מו"נ ג, מ)! 🙏🏽

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות רוצח ושמירת הנפש ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.רוב וקרוב – הרוב עדיף?

2.גופה שנמצאה צפה במים – האם מביאים עליה עגלה?

3.בימינו שפשע הרציחות נעשה בגלוי – אין מקום לעגלה ערופה?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן