פרק ט', הלכות שחיטה, ספר קדושה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. פְּסוּקָה כֵּיצַד? חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁנִּפְסַק הָעוֹר הַחוֹפֶה אֶת הַמֹּחַ – טְרֵפָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּפָּסֵק רֹב הֶקֵּפוֹ. אֲבָל אִם נִסְדַּק הָעוֹר לְאָרְכּוֹ אוֹ נִקַּב – מֻתֶּרֶת. וְכֵן אִם נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה וְלֹא נִפְסַק הַחוּט שֶׁלָּהּ, אוֹ נִתְמַעֵךְ הַמֹּחַ שֶׁבְּתוֹךְ הַחוּט וְנִתְנַדְנֵד, הוֹאִיל וְעוֹרוֹ קַיָּם – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.
א. חוּט הַשִּׁדְרָה. החוט שיוצא מהמוח ועובר בתוך עמוד השדרה. שֶׁנִּפְסַק. נחתך. הַמֹּחַ. בשר החוט. נִשְׁבְּרָה הַשִּׁדְרָה. עמוד השדרה. וְנִתְנַדְנֵד. זז בתוך הקרום.
ב. הֻמְרַךְ הַמֹּחַ וְנִשְׁפַּךְ כַּמַּיִם אוֹ כַּדּוֹנַג שֶׁנָּמַס, עַד שֶׁיִּמָּצֵא הַחוּט כְּשֶׁמַּעֲמִידוֹ אֵינוֹ עוֹמֵד – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ – הֲרֵי זוֹ סְפֵק אֲסוּרָה.
ב. הֻמְרַךְ. התרכך (והשווה לעיל ו,ד). אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי כָּבְדּוֹ. מחמת משקלו, ולא משום שהתרכך המוח.
ג. עַד הֵיכָן הוּא חוּט הַשִּׁדְרָה? תְּחִלָּתוֹ מִחוּץ לַפּוֹלִין שֶׁבִּתְחִלַּת הָעֹרֶף עַד סוֹף פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אַחֲרֶיהָ אֶלָּא פָּרָשָׁה שְׁלִישִׁית הַסְּמוּכָה לִתְחִלַּת הָאַלְיָה.
ג. לַפּוֹלִין. ראה לעיל ו,ג.

ד. וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ, הֵן שְׁלֹשָׁה עֲצָמוֹת דְּבוּקִין זֶה בָּזֶה לְמַטָּה מֵחֻלְיוֹת שֶׁל שִׁדְרָה. וְחוּט הַשִּׁדְרָה בָּעוֹף – עַד בֵּין הָאֲגַפַּיִם. אֲבָל לְמַטָּה מִמְּקוֹמוֹת אֵלּוּ – אֵין מַשְׁגִּיחִין עַל הַחוּט הַנִּמְשָׁךְ לְשָׁם, בֵּין שֶׁנִּפְסַק עוֹרוֹ בֵּין שֶׁנִּמְרַךְ הַמֹּחַ.

ד. שְׁלֹשָׁה עֲצָמוֹת דְּבוּקִין. עצם העצה הנמצאת בסוף עמוד השדרה ומורכבת משלוש חוליות. הָאֲגַפַּיִם. כנפיים. לְמַטָּה. לכיוון הזנב.
ה. קְרוּעָה כֵּיצַד? בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הַכָּרֵס, וְהוּא הַמָּקוֹם מִן הַבֶּטֶן שֶׁאִם יִקָּרַע יֵצֵא הַכָּרֵס, אִם נִקְרַע בָּשָׂר זֶה – טְרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַקֶּרַע לַכָּרֵס עַד שֶׁנִּרְאֵית; אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּקְרַע רֹב עֹבִי הַבָּשָׂר הַזֶּה אוֹ נִטַּל – טְרֵפָה. וְכַמָּה שִׁעוּר הַקֶּרַע בְּאָרְכּוֹ? אֹרֶךְ טֶפַח. וְאִם הָיְתָה בְּהֵמָה קְטַנָּה וְנִקְרַע רֹב אֹרֶךְ הַבָּשָׂר הַזֶּה הַחוֹפֶה אֶת הַכָּרֵס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּאֹרֶךְ הַקֶּרַע טֶפַח – טְרֵפָה, הוֹאִיל וְנִקְרַע רֻבָּהּ.
ה. בָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת רֹב הַכָּרֵס. הבשר בתחתית הבטן שמחוץ לתחום הצלעות. שֶׁלֹּא הִגִּיעַ הַקֶּרַע לַכָּרֵס עַד שֶׁנִּרְאֵית. שהקרע אינו מפולש ולא נחשף הכרס. בְּהֵמָה קְטַנָּה. שמקום זה קטן אצלה משני טפחים.
ו. נִקְדַּר הַבָּשָׂר הַזֶּה בְּעִגּוּל אוֹ בְּאֹרֶךְ: אִם הָיָה יָתֵר מִכַּסֶּלַע, וְהוּא כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בּוֹ שָׁלֹשׁ גַּרְעִינֵי תְּמָרָה זוֹ בְּצַד זוֹ בְּדֹחַק – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, שֶׁאִם יִמְתַּח קֶרַע זֶה, יַעֲמֹד עַל טֶפַח.
ו. נִקְדַּר. נחתך סביב. יָתֵר מִכַּסֶּלַע. יותר משטח של מטבע סלע.

ז. בְּהֵמָה שֶׁנִּפְשַׁט הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ כֻּלּוֹ, בֵּין שֶׁנִּקְרַע בַּיָּד אוֹ בְּחֹלִי, וְנִמְצֵאת בָּשָׂר בְּלֹא עוֹר – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, וְהִיא הַנִּקְרֵאת גְּלוּדָה. וְאִם נִשְׁאַר מִן הָעוֹר רֹחַב סֶלַע עַל פְּנֵי כָּל הַשִּׁדְרָה, וְרֹחַב סֶלַע עַל הַטַּבּוּר, וְרֹחַב סֶלַע עַל רָאשֵׁי אֵבָרֶיהָ – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. וְאִם נִטַּל כְּרֹחַב סֶלַע מֵעַל כָּל פְּנֵי הַשִּׁדְרָה, אוֹ מֵעַל הַטַּבּוּר, אוֹ מֵעַל רָאשֵׁי אֵבָרֶיהָ, וּשְׁאָר כָּל הָעוֹר קַיָּם – הֲרֵי זוֹ סָפֵק; וְיֵרָאֶה לִי שֶׁמַּתִּירִין אוֹתָהּ.

ז. עַל פְּנֵי כָּל הַשִּׁדְרָה. שנותרה רצועה ברוחב סלע לאורך כל עמוד השדרה.

ח. נְפוּלָה כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנָּפְלָה הַבְּהֵמָה מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ שֶׁגָּבְהוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ יָתֵר, וְנִתְרַסֵּק אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵיצַד הוּא הָרִסּוּק? שֶׁיִּתְרוֹצֵץ הָאֵבֶר וְיֵהָלֵם מֵחֲמַת הַנְּפִילָה עַד שֶׁתִּפָּסֵד צוּרָתוֹ וְתָאֳרוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִקַּב וְלֹא נִסְדַּק וְלֹא נִשְׁבַּר – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וְכֵן אִם הִכָּה אוֹתָהּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּמַטֶּה וְרִצֵּץ אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ – טְרֵפָה. בְּאֵי זוֹ אֵבָרִים אָמְרוּ? בָּאֵבָרִים שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף.

ח. שֶׁתִּפָּסֵד. תאבד. שֶׁבַּחֲלַל הַגּוּף. איברים פנימיים.
ט. בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה מִן הַגַּג: אִם הָלְכָה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ; וְאִם עָמְדָה וְלֹא הָלְכָה – חוֹשְׁשִׁין לָהּ. קָפְצָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. הִנִּיחָהּ לְמַעְלָה וּמְצָאָהּ לְמַטָּה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נָפְלָה.
ט. חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וצריכה בדיקה (לקמן הי"ז).

י. זְכָרִים הַמְנַגְּחִין זֶה אֶת זֶה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם. נָפְלוּ לָאָרֶץ – חוֹשְׁשִׁין לָהֶן. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְגָרֶרֶת רַגְלֶיהָ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא נִתְרַסְּקוּ אֵבָרֶיהָ אוֹ שֶׁמָּא נִפְסַק הַחוּט שֶׁל שִׁדְרָה.

י. מְגָרֶרֶת. גוררת.

יא. גַּנָּבִים שֶׁגּוֹנְבִין את הַטְּלָאִים וּמַשְׁלִיכִין אוֹתָן לַאֲחוֹרֵי הַדִּיר – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם מִשּׁוּם רִסּוּק אֵבָרִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַשְׁלִיכִין אוֹתָן אֶלָּא בְּכַוָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ. וְאִם הִשְׁלִיכוּם לַדִּיר: מֵחֲמַת יִרְאָה – חוֹשְׁשִׁין לָהֶם; מֵחֲמַת תְּשׁוּבָה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לְהַחֲזִירָם שְׁלֵמִים וְיִזָּהֲרוּ בְּהַשְׁלָכָתָן.

יא. בְּכַוָּנָה שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ. נזהרים לשמור על שלמותם. מֵחֲמַת יִרְאָה. פחד שלא ייתפסו.

יב. שׁוֹר שֶׁהִרְבִּיצוּהוּ לִשְׁחִיטָה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל נְפִילָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל בְּעֵת שֶׁמַּפִּילִין אוֹתוֹ – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵץ צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע וּמִתְחַזֵּק עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָרֶץ.

יב. שֶׁהִרְבִּיצוּהוּ. הפילוהו לארץ. שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹל. שנשמע קול החבטה. וּמִתְחַזֵּק. מחזיק ובולם את הנפילה.

יג. הִכָּה הַבְּהֵמָה עַל רֹאשָׁהּ וְהָלְכָה לָהּ הַמַּכָּה כְּלַפֵּי זְנָבָהּ, אוֹ עַל זְנָבָהּ וְהָלְכָה לָהּ כְּלַפֵּי רֹאשָׁהּ, וַאֲפִלּוּ הִכָּה אוֹתָהּ בְּמַטֶּה עַל כָּל הַשִּׁדְרָה – אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם יֵשׁ בַּמַּטֶּה חֻלְיוֹת חֻלְיוֹת – חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְאִם הִגִּיעַ רֹאשׁ הַמַּטֶּה לְמִקְצָת הַשִּׁדְרָה – חוֹשְׁשִׁין לָהּ. וְכֵן אִם הִכָּה לְרֹחַב הַשִּׁדְרָה – חוֹשְׁשִׁין לָהּ.

יג. וְהָלְכָה לָהּ הַמַּכָּה. היכה במקל והגיע קצהו לזנבה. כְּלַפֵּי זְנָבָהּ. לכיוון הזנב. אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. כיוון שהתחלק כוח המכה בשווה על כל השדרה. חֻלְיוֹת. בליטות. לְמִקְצָת הַשִּׁדְרָה. באמצעה, וחוששים שהתרכז כוח המכה בקצה המקל.
יד. עוֹף שֶׁנֶּחְבַּט עַל גַּבֵּי דָּבָר קָשֶׁה, כְּגוֹן כְּרִי שֶׁל חִטִּים אוֹ קֻפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – חוֹשְׁשִׁין לְרִסּוּק אֵבָרִים. וְאִם נֶחְבַּט עַל גַּבֵּי דָּבָר רַךְ, כְּגוֹן כְּסוּת כְּפוּלָה וְהַתֶּבֶן וְהָאֵפֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ.
יד. כְּרִי. ערימה. קֻפָּה שֶׁל שְׁקֵדִים. כלי גדול מלא שקדים. כְּסוּת כְּפוּלָה. בגד מקופל.

טו. נִדְבְּקוּ כְּנָפָיו בְּדֶבֶק בִּשְׁעַת צִידָה וְנִתְחַבֵּט: אִם בְּכָנָף אַחַת נֶאֱחַז – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ; וְאִם נֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי כְּנָפָיו וְנִתְחַבֵּט בְּגוּפוֹ – חוֹשְׁשִׁין לוֹ.

טו. נִדְבְּקוּ כְּנָפָיו. במלכודת שעשויה מלוח מרוח בדבק שמונח על העץ וכאשר נלכד נפל עם הלוח לארץ. בְּכָנָף אַחַת נֶאֱחַז. יכול להמעיט את עוצמת החבטה על ידי הכנף השנייה.

טז. נֶחְבַּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם: אִם שָׁט מְלֹא קוֹמָתוֹ מִמַּטָּה לְמַעְלָה לְעֻמַּת הַמַּיִם – אֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ; אֲבָל אִם שָׁט מִמַּעְלָה לְמַטָּה עִם הִלּוּךְ הַמַּיִם – חוֹשְׁשִׁין לוֹ, שֶׁמָּא הַמַּיִם הֵם הַמּוֹלִיכִין אוֹתוֹ. וְאִם קָדַם לְתֶבֶן אוֹ לְקַשׁ שֶׁמְּהַלְּכִין עַל גַּבֵּי הַמַּיִם – הֲרֵי זוֹ שָׁט מֵחֲמַת עַצְמוֹ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לוֹ.

טז. נֶחְבַּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם. עוף מים שנפל למים בעל כרחו. מְלֹא קוֹמָתוֹ. בגוף זקוף. לְעֻמַּת הַמַּיִם. נגד כיוון זרימת המים. קָדַם לְתֶבֶן אוֹ לְקַשׁ. שט מהר יותר מן העצמים הזורמים עם המים.

יז. כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ' – מֻתָּר לִשְׁחֹט מִיָּד, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק שֶׁמָּא נִתְרַסֵּק אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ 'חוֹשְׁשִׁין לָהּ' – אִם שְׁחָטָהּ, צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּנֶגֶד כָּל הֶחָלָל כֻּלּוֹ מִקָּדְקֹד הָרֹאשׁ עַד הַיָּרֵךְ: אִם מָצָא בָּהּ טְרֵפָה מִן הַטְּרֵפוֹת שֶׁמָּנִינוּ, אוֹ שֶׁנִּתְרַסֵּק אֵבֶר מִן הָאֵבָרִים וְנִפְסְדָה צוּרָתוֹ – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה.

אֲפִלּוּ נִתְרַסֵּק אֵבֶר מִן הָאֵבָרִים שֶׁאִם נִטְּלוּ כְּשֵׁרָה, כְּגוֹן טְחוֹל וּכְלָיוֹת – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה, חוּץ מִבֵּית הָרֶחֶם, שֶׁאִם נִתְרַסֵּק – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת.

יז. טְחוֹל. לעיל ו,כ. וּכְלָיוֹת… מִבֵּית הָרֶחֶם. לעיל ח,כה.

יח. וְהַסִּימָנִין אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה בְּכָאן, שֶׁאֵין הַנְּפִילָה מְמַעֶכֶת אוֹתָן.

יח. וְהַסִּימָנִין. הקנה והוושט.
יט. נָפְלָה מִן הַגַּג וְלֹא עָמְדָה – אָסוּר לִשְׁחֹט אוֹתָהּ עַד שֶׁתִּשְׁהֶה מֵעֵת לְעֵת. וְאִם שְׁחָטָהּ בְּתוֹךְ זְמַן זֶה – הֲרֵי זוֹ טְרֵפָה. וּכְשֶׁשּׁוֹחֵט אוֹתָהּ אַחַר מֵעֵת לְעֵת – צְרִיכָה בְּדִיקָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יט. וְלֹא עָמְדָה. על רגליה. מֵעֵת לְעֵת. למשך יממה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הי"ז.
כ. וְכֵן מִי שֶׁדָּרַס בְּרַגְלוֹ עַל הָעוֹף אוֹ שֶׁדְּרָסַתּוּ בְּהֵמָה אוֹ שֶׁטְּרָפוֹ לַכֹּתֶל וַהֲרֵי הוּא מְפַרְכֵּס – מַשְׁהִין אוֹתוֹ מֵעֵת לְעֵת, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כ. שֶׁדָּרַס. דרך. שֶׁטְּרָפוֹ לַכֹּתֶל. הטיחו בקיר. מְפַרְכֵּס. מניע את איבריו. כְּדֶרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל הי"ז.
כא. סִימָנִין שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ בְּרֻבָּן – טְרֵפָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת נְפִילָה. וְכֵן אִם נִתְקַפְּלוּ, שֶׁהֲרֵי אֵינָן רְאוּיִין לִשְׁחִיטָה. אֲבָל אִם נִפְרַק רֹב תַּרְבֵּץ הַוֶּשֶׁט מִן הַלֶּחִי – הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין הַתַּרְבֵּץ רָאוּי לִשְׁחִיטָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כא. שֶׁנִּדַּלְדְּלוּ. נפרדו אחד מהשני (כס"מ). אִם נִתְקַפְּלוּ. התנתקו מחיבורם ללוע (כס"מ, ובדומה לדין עיקור סימנים לעיל ג,יד). שֶׁאֵין הַתַּרְבֵּץ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. וגם אם נפרק אינו מעכב את השחיטה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ו.

תקציר הפרק 

פרק ט הלכות שחיטה 🔪

פסוקה,קרועה ונפולה

ממשיכים בסימני הטריפה.

🔹פסוקה: נפסק רוב העור של חוט השדרה או שהמח עצם נהיה דליל עד שהשדרה אינה עומדת.
🔹קרועה: נקרע רוב הבשר החופה את הכרס, או שהופשטה מעורה.
🔹נפולה: נפלה ממקום גבוהה והתרסק אבר פנימי עד שנימוק. אין חוששים לכך אלא אם ראו נפילה חזקה, כגון שנחבטה בדבר קשה או שהתקשתה ללכת ולשחות אח"כ. במקרים אלו, יש לבדקה מבפנים אחר השחיטה.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות שחיטה ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.בהמה שנפלה מהמשאית ונשבר איברה – האם נטרפת?

2.בהמה שחוששין לה – האם חייב לבדוק כולה?

3.בהמה שנפלה מהגג – האם חייבים להמתין ולא לשוחטה?

תשובות
1-לא 2-כן 3-לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן