ד. שְׁלֹשָׁה מִקַּרְקָעִיתוֹ שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִשְּׂפָתוֹ. לפי שקרקעית התנור רחבה משפתו.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכֹתֶל גִּנָּה, אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה. אֲבָל בְּעִיר יְשָׁנָה – כְּבָר נִתְחַזְּקָה, וּבוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בְּאֹרֶךְ כֹּתֶל שִׁמְעוֹן שֶׁבּוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – בּוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ וְאֵינוֹ מַרְחִיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹנֵעַ הָרֶגֶל מִלְּהַלֵּךְ שָׁם, שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ חִזּוּק הָאָרֶץ.
ט. כְּמִין גַּ"ם. זווית ישרה בדומה לאות היוונית גמ"א שצורתה Γ. שבנה כותל הניצב לכותל חברו. כְּנֶגֶד כֹּתֶל שִׁמְעוֹן. במקביל לכותלו. כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ בּוֹ רַבִּים וְתִתְחַזֵּק הָאָרֶץ. שדריסת בני אדם בין הכתלים מחזקת את הקרקע ומקשה אותה והדבר מועיל לכותל.
בְּכֹתֶל גִּנָּה. שאין מרבים להלך בה מפני הזרעים. אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה. שהקרקע שסמוכה לכותל לא נדרכה מספיק והתחזקה.
הָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – אֵינוֹ סוֹמֵךְ, עַד שֶׁיַּרְחִיק מִן הַמֶּצֶר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְיַחְפֹּר; וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר, יַרְחִיק גַּם הוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְיַחְפֹּר.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַחֹם מַפְסִידוֹ – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בַּחֲנוּתוֹ כָּל מְלֶאכֶת אֵשׁ; אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה רֶפֶת בָּקָר, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד רֵיחַ הַיַּיִן. וְאִם הֻחְזְקָה הַחֲנוּת בַּתְּחִלָּה לְרֶפֶת אוֹ לְנַחְתּוֹם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ רָצָה בַּעַל הָעֲלִיָּה לַעֲשׂוֹת עֲלִיָּתוֹ אוֹצָר – אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ.
אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שהיין של ארץ ישראל חזק יותר מיין של שאר ארצות והחום והעשן העולה מהבית שתחתיו משביחו (בבלי בבא בתרא כ,ב). אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. אינו יכול למחות ביד בעל הבית שלא יעשה בו רפת וכדומה, מפני שכבר החזיק בכך.
יג. כִּבֵּד בַּעַל הָעֲלִיָּה וְרִבֵּץ עֲלִיָּתוֹ אוֹ שֶׁרִבָּה בַּחַלּוֹנוֹת. ניקה, איוורר והכין את העלייה לצורך אוצר ובכך גילה דעתו שבכוונתו לעשות אוצר. שֻׁמְשְׁמִין אוֹ רִמּוֹנִים אוֹ תְּמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שלגבי פירות אלו יש ספק שמא אין האש והסירחון מזיקים להם (ר"י מיגאש בבא בתרא כ,ב). ויש שפירשו שאין האש והסירחון מזיקים לפירות אלו, אך בהכנסתם לעלייה גילה בעל האוצר שבדעתו לעשות שם אוצר אף לדברים הנפסדים מהחום והסירחון (רבנו גרשום שם). מְחִלָּה. בנה עלייה בתוך חנותו שתחצוץ בין חנותו לאוצר, ואפשר שלא יבוא ממנו נזק לעלייה. בְּכָל אֵלּוּ בַּעַל הָאוֹצָר מְעַכֵּב עָלָיו. אף שאנו מסופקים במקרים אלו זכותו של מי גוברת, אין רשות לבעל החנות להזיק לחברו מספק (מ"מ). אֵין בַּעַל הָאוֹצָר יָכוֹל לְהָסִיר הַתַּנּוּר בְּכָל אֵלּוּ. כדין כל ספק ממוני שאם קדם האחד וזכה, אין חברו יכול לעכב עליו עד שיביא ראיה.