א. בּוֹר… שִׁיחַ… מְעָרָה. צורות שונות של מאגרי מים.

ב. מַרְחִיקִין… שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ סָד בַּסִּיד. דברים אלו מחלישים את הכותל כשנוגעים בו (מחמת שמתחממים מעצמם או מסיבות אחרות), ולכן יש לחצוץ בינם לבין הכותל על ידי הרחקתם ממנו או באמצעות סיד. הַגֶּפֶת. פסולת הזיתים לאחר הוצאת השמן. הַזֶּבֶל. פסולת אורגנית שמועילה לדישון האדמה, כגון צואת בעלי חיים או קליפות של פירות. הַסְּלָעִים. שדרכם להתפורר ובכך לקלקל את האדמה ולרפותה (תוספות בבא בתרא יט,א בשם ר"ח). מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים. מפני שמחלישים את הקרקע ומעלים עפר רך ועל ידי זה מתרפה יסוד הכותל וניזק. וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה. חרישת הקרקע אף אם אינו זורע שם, משום שהחרישה מרפה את הארץ ומתקלקל יסוד הכותל.

ג. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם. מהכותל. שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָעֶלְיוֹנָה. הרחיים בנויים משתי אבנים, והאבן התחתונה רחבה מן האבן העליונה טפח (ראה איור בעמוד הבא). כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיד אוֹתוֹ. שתזוזת הרחיים יכולה לזעזע את הכותל. אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַהֲלֶנּוּ בְּקוֹל הָרֵחַיִם. שהרעש של הרחיים יכול להרעיד את הכותל ולפגוע בו.

ד. שְׁלֹשָׁה מִקַּרְקָעִיתוֹ שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִשְּׂפָתוֹ. לפי שקרקעית התנור רחבה משפתו.

ו. בְּכֹתֶל לְבֵנִים. שכאשר נשפכים עליהן מים הן נמסות. צְחִיחַ סֶלַע. סלע חשוף.

ז. מִן הַשּׁוֹבָךְ. שובך היונים של חברו.

ח. הַמַּזְחֵלָה. מרזב ארוך הצמוד לכותל ומזרים את מי הגשמים מהגג לחצר חברו, ופעמים מתקלקל או נסתם וצריך לנקותו מעפר ושאר דברים המעכבים את קילוח המים. הוֹאִיל וְהֶחֱזִיק בָּהּ. מכיוון שהחזיק בזכות שיישפכו מים מהמזחלה לחצר חברו (ראה לעיל ח,ה), החזיק גם בזכות לתיקון המזחלה מתוך חצר חברו (מ"מ).

ט. כְּמִין גַּ"ם. זווית ישרה בדומה לאות היוונית גמ"א שצורתה Γ. שבנה כותל הניצב לכותל חברו. כְּנֶגֶד כֹּתֶל שִׁמְעוֹן. במקביל לכותלו. כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ בּוֹ רַבִּים וְתִתְחַזֵּק הָאָרֶץ. שדריסת בני אדם בין הכתלים מחזקת את הקרקע ומקשה אותה והדבר מועיל לכותל.

בְּכֹתֶל גִּנָּה. שאין מרבים להלך בה מפני הזרעים. אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה. שהקרקע שסמוכה לכותל לא נדרכה מספיק והתחזקה.

י. סָמוּךְ לְמֶצֶר חֲבֵרוֹ. סמוך לגבול שדה חברו שאין בה כותל או בור. אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת. כגון שדה שמסתפקת ממי גשמים בלבד ואינה זקוקה להשקיה באמצעות בורות. וְאִם יִמָּלֵךְ חֲבֵרוֹ. יחליט לחפור בה בור אף שאינה מיועדת לכך. עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין חֲלַל שְׁנֵי הַבּוֹרוֹת עֹבִי שִׁשָּׁה טְפָחִים. שעובי הכותל של כל אחד מהבורות שלושה טפחים.

יא. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם. הבית לאחד והעלייה לאחר. לֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת תַּנּוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. לא יעמיד תנור אפייה מחרס שחומו רב כדי שלא תישרף התקרה שעל גביו. אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עַל גַּבָּיו. מסוף גובהו של התנור עד התקרה שמעליו. עַד שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כיסוי טיט על הרצפה, כדי שלא תישרף התקרה שמתחתיו. וּבַכִּירָה. שחומה פחות מחום התנור. תַּנּוּר שֶׁל נַחְתּוֹמִין. של אופים, שמחממים אותו כל היום, וחומו רב. כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. הלכות נזקי ממון יד,ב, שאם אדם הדליק ברשותו ויצאה האש והזיקה, חייב לשלם (ואף ששם התבאר שהמרחיק אש משדה חברו כשיעור הראוי פטור, חילקו הראשונים בין המקרים וכתבו שבהרחקה המדוברת כאן מכיוון שמדובר בדברים הנמצאים בשימוש תמידי של האדם לא יכלו חכמים להצריך הרחקה גדולה ולכן מוטלת חובה על האדם בכל עת לשמור את עצמו מלהזיק, ואם לא עשה כן חייב (רי"ף בבא קמא כה,ב, ש"ך חו"מ קנה ס"ק ב, נתה"מ שם ס"ק א).

יב. אוֹצַר. מחסן. אַסְפַּסְתָּא. אספסת, שחת של תבואה. נַחְתּוֹם. מאפייה. צַבָּע. מקום שצובעים בו בדים.
אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שהיין של ארץ ישראל חזק יותר מיין של שאר ארצות והחום והעשן העולה מהבית שתחתיו משביחו (בבלי בבא בתרא כ,ב). אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. אינו יכול למחות ביד בעל הבית שלא יעשה בו רפת וכדומה, מפני שכבר החזיק בכך.

יג. כִּבֵּד בַּעַל הָעֲלִיָּה וְרִבֵּץ עֲלִיָּתוֹ אוֹ שֶׁרִבָּה בַּחַלּוֹנוֹת. ניקה, איוורר והכין את העלייה לצורך אוצר ובכך גילה דעתו שבכוונתו לעשות אוצר. שֻׁמְשְׁמִין אוֹ רִמּוֹנִים אוֹ תְּמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. שלגבי פירות אלו יש ספק שמא אין האש והסירחון מזיקים להם (ר"י מיגאש בבא בתרא כ,ב). ויש שפירשו שאין האש והסירחון מזיקים לפירות אלו, אך בהכנסתם לעלייה גילה בעל האוצר שבדעתו לעשות שם אוצר אף לדברים הנפסדים מהחום והסירחון (רבנו גרשום שם). מְחִלָּה. בנה עלייה בתוך חנותו שתחצוץ בין חנותו לאוצר, ואפשר שלא יבוא ממנו נזק לעלייה. בְּכָל אֵלּוּ בַּעַל הָאוֹצָר מְעַכֵּב עָלָיו. אף שאנו מסופקים במקרים אלו זכותו של מי גוברת, אין רשות לבעל החנות להזיק לחברו מספק (מ"מ). אֵין בַּעַל הָאוֹצָר יָכוֹל לְהָסִיר הַתַּנּוּר בְּכָל אֵלּוּ. כדין כל ספק ממוני שאם קדם האחד וזכה, אין חברו יכול לעכב עליו עד שיביא ראיה.