א. לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר וְלֹא שִׁיחַ וְלֹא מְעָרָה, וְלֹא יָבִיא אַמַּת הַמַּיִם, וְלֹא יַעֲשֶׂה בְּרֵכַת מַיִם לִשְׁרוֹת בָּהּ הַבְּגָדִים לְכִבּוּס בְּצַד כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְיָסוּד בְּסִיד לְכֹתֶל בּוֹר זֶה אוֹ מִקְוֵה מַיִם זֶה אוֹ כֹּתֶל הָאַמָּה מִצַּד חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּלְעוּ הַמַּיִם וְיַזִּיקוּ כֹּתֶל חֲבֵרוֹ.
ב. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אוֹ סָד בַּסִּיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה וְאֶת הַגֻּמָּא שֶׁמִּתְקַבֵּץ בָּהּ מֵי רַגְלַיִם מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
ג. מַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן רֵחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָנִיד אוֹתוֹ אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְבַהֲלֶנּוּ בְּקוֹל הָרֵחַיִם.
ד. וּמַרְחִיקִין אֶת הַתַּנּוּר מִן הַכֹּתֶל שְׁלֹשָׁה מִקַּרְקָעִיתוֹ, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִשְּׂפָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחַם הַכֹּתֶל.
ה. אֶבֶן שֶׁהַכּוֹבֵס מַכֶּה הַבְּגָדִים עָלֶיהָ עַד שֶׁיִּתְלַבְּנוּ – צָרִיךְ לְהַרְחִיק אוֹתָהּ אַרְבַּע אַמּוֹת מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁבְּעֵת שֶׁכּוֹבֵס עָלֶיהָ הַמַּיִם נִתָּזִין וּמַזִּיקִין הַכֹּתֶל.
ו. לֹא יַשְׁתִּין אָדָם מַיִם בְּצַד כָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכֹתֶל לְבֵנִים. אֲבָל בְּכֹתֶל אֲבָנִים – יַרְחִיק טֶפַח. וְאִם הָיוּ הָאֲבָנִים צְחִיחַ סֶלַע – מַשְׁתִּין בְּצִדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה.
ז. מַרְחִיקִין אֶת הַסֻּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפֹּץ הַנְּמִיָּה בְּעֵת שֶׁמַּנִּיחַ הַסֻּלָּם, וְתַעֲלֶה לַשּׁוֹבָךְ וְתֹאכַל הַגּוֹזָלוֹת.
ח. וּמַרְחִיק אֶת הַכֹּתֶל מִן הַמַּזְחֵלָה שֶׁל חֲבֵרוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לְבַעַל הַמַּזְחֵלָה לִזְקֹף סֻלָּם וּלְתַקֵּן מַזְחֵלָה שֶׁלּוֹ, הוֹאִיל וְהֶחֱזִיק בָּהּ.
ט. רְאוּבֵן שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל שִׁמְעוֹן כְּמִין גַּ"ם, וּבָא רְאוּבֵן לַעֲשׂוֹת כֹּתֶל שֵׁנִי כְּנֶגֶד כֹּתֶל שִׁמְעוֹן עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ הַשְּׁלֹשָׁה כְּתָלִים כְּמִין בֵּי"ת – הֲרֵי שִׁמְעוֹן מְעַכֵּב עָלָיו עַד שֶׁיַּרְחִיק מִכְּנֶגְדּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם שֶׁבֵּין שְׁנֵי הַכְּתָלִים רָחָב כְּדֵי שֶׁיָּדוּשׁוּ בּוֹ רַבִּים וְתִתְחַזֵּק הָאָרֶץ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכֹתֶל גִּנָּה, אוֹ בְּכֹתֶל חָצֵר בְּעִיר חֲדָשָׁה. אֲבָל בְּעִיר יְשָׁנָה – כְּבָר נִתְחַזְּקָה, וּבוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ בְּלֹא הַרְחָקָה. וְכֵן אִם לֹא הָיָה בְּאֹרֶךְ כֹּתֶל שִׁמְעוֹן שֶׁבּוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ אֶלָּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת – בּוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ וְאֵינוֹ מַרְחִיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹנֵעַ הָרֶגֶל מִלְּהַלֵּךְ שָׁם, שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁהוּא פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ חִזּוּק הָאָרֶץ.
י. מִי שֶׁבָּא לַחְפֹּר בּוֹר בְּסוֹף שָׂדֵהוּ סָמוּךְ לְמֶצֶר חֲבֵרוֹ: אִם שְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – סוֹמֵךְ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ. וְאִם יִמָּלֵךְ חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר בּוֹר בְּצִדּוֹ – צָרִיךְ לְהַרְחִיק מִכֹּתֶל הַבּוֹר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּין חֲלַל שְׁנֵי הַבּוֹרוֹת עֹבִי שִׁשָּׁה טְפָחִים.
הָיְתָה שְׂדֵה חֲבֵרוֹ עֲשׂוּיָה לְבוֹרוֹת – אֵינוֹ סוֹמֵךְ, עַד שֶׁיַּרְחִיק מִן הַמֶּצֶר שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְיַחְפֹּר; וּכְשֶׁיָּבֹא חֲבֵרוֹ לַחְפֹּר, יַרְחִיק גַּם הוּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְיַחְפֹּר.
יא. הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם – לֹא יַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת תַּנּוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן לֹא יַעֲמִיד בַּעַל עֲלִיָּה תַּנּוּר, עַד שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבַכִּירָה – טֶפַח. וְאִם תַּנּוּר שֶׁל נַחְתּוֹמִין הוּא – צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה תַּחְתָּיו אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּבְכִירָה שֶׁל נַחְתּוֹמִין – שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִרְחִיק כַּשִּׁעוּר, אִם יָצָאת הָאֵשׁ וְהִזִּיקָה – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
יב. מִי שֶׁהָיְתָה לוֹ חֲנוּת תַּחַת אוֹצַר חֲבֵרוֹ – לֹא יַעֲשֶׂה בָּהּ לֹא נַחְתּוֹם וְלֹא צַבָּע וְלֹא רֶפֶת בָּקָר, וְלֹא יִכְנֹס לָהּ אַסְפַּסְתָּא וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מִדְּבָרִים שֶׁעוֹלֶה מֵהֶן הֶבֶל חַם הַרְבֵּה, מִפְּנֵי שֶׁהַחֹם מַפְסִיד פֵּרוֹת שֶׁבָּאוֹצָר.
לְפִיכָךְ, אִם הָיָה אוֹצַר יַיִן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הַחֹם מַפְסִידוֹ – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בַּחֲנוּתוֹ כָּל מְלֶאכֶת אֵשׁ; אֲבָל לֹא יַעֲשֶׂה רֶפֶת בָּקָר, מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד רֵיחַ הַיַּיִן. וְאִם הֻחְזְקָה הַחֲנוּת בַּתְּחִלָּה לְרֶפֶת אוֹ לְנַחְתּוֹם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ רָצָה בַּעַל הָעֲלִיָּה לַעֲשׂוֹת עֲלִיָּתוֹ אוֹצָר – אֵינוֹ יָכוֹל לִמְחוֹת בְּיָדוֹ.
יג. כִּבֵּד בַּעַל הָעֲלִיָּה וְרִבֵּץ עֲלִיָּתוֹ אוֹ שֶׁרִבָּה בַּחַלּוֹנוֹת כְּדֵי לַעֲשׂוֹתָהּ אוֹצָר, וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה נַחְתּוֹם קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס פֵּרוֹת לָאוֹצָר, אוֹ שֶׁהִתְחִיל לֶאֱצֹר שֻׁמְשְׁמִין אוֹ רִמּוֹנִים אוֹ תְּמָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וְקָדַם זֶה וְעָשָׂה הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁיֶּאֱצֹר הַחִטִּים, אוֹ שֶׁעָשָׂה בַּעַל הַחֲנוּת מְחִלָּה עַל גַּבָּהּ לְהַבְדִּיל בֵּין הַחֲנוּת וּבֵין הָאוֹצָר – בְּכָל אֵלּוּ, בַּעַל הָאוֹצָר מְעַכֵּב עָלָיו. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה תַּנּוּר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ – אֵין בַּעַל הָאוֹצָר יָכוֹל לְהָסִיר הַתַּנּוּר בְּכָל אֵלּוּ.
