א. מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַשְׁמִיט הַמִּלְוָה בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר: "שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ" (דברים טו,ב). וְהַתּוֹבֵעַ חוֹב שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית – עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו" (שם).
ב. אֵין שְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת מִן הַתּוֹרָה בַּשְּׁבִיעִית אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁמִטַּת קַרְקַע, שֶׁהֲרֵי יָשׁוּב הַקַּרְקַע לִבְעָלָיו בְּלֹא כֶּסֶף. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה הוּא, אָמְרוּ חֲכָמִים: בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מַשְׁמִיט קַרְקַע – אַתָּה מַשְׁמִיט כְּסָפִים בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וּבִזְמַן שֶׁאֵין שָׁם שְׁמִטַּת קַרְקַע – אֵין אַתָּה מַשְׁמִיט כְּסָפִים בַּשְּׁבִיעִית אֲפִלּוּ בָּאָרֶץ.
ג. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁתִּהְיֶה שְׁמִטַּת כְּסָפִים נוֹהֶגֶת בַּזְּמַן הַזֶּה בְּכָל מָקוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים מִיִּשְׂרָאֵל.
ד. אֵין שְׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת כְּסָפִים אֶלָּא בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה, וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט" וכו' (דברים טו,א-ב), וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת" (שם לא,י) – מַה שָּׁם אַחַר שֶׁבַע, אַף הַשְׁמָטַת כְּסָפִים אַחַר שֶׁבַע.
לְפִיכָךְ, הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית עַצְמָהּ – גּוֹבֶה חוֹבוֹ כָּל הַשָּׁנָה, וּכְשֶׁתִּשְׁקַע חַמָּה בְּלֵילֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, אָבַד הַחוֹב.
ה. שָׁחַט אֶת הַפָּרָה וְחִלְּקָהּ עַל דַּעַת שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, וְנִתְעַבֵּר אֱלוּל, וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַיּוֹם סוֹף שְׁבִיעִית – אָבְדוּ הַדָּמִים, שֶׁהֲרֵי עָבְרָה שְׁבִיעִית עַל הַחוֹב.
ו. שְׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת אֶת הַמִּלְוָה, וַאֲפִלּוּ מִלְוָה שֶׁבִּשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחֲרָיוּת נְכָסִים הֲרֵי זֶה מַשְׁמִיט. וְאִם סִיֵּם לוֹ שָׂדֶה בְּהַלְוָאָתוֹ – אֵינוֹ מַשְׁמִיט. וְהַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִגֹּשׂ" (דברים טו,ב) – מִכָּל מָקוֹם, לֹא לְשַׁלֵּם וְלֹא לְהִשָּׁבַע.
ז. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִדְּבָרִים שֶׁאִם יוֹדֶה בָּהֶן שְׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת. אֲבָל שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִין וְהַשֻּׁתָּפִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִשְּׁבוּעוֹת שֶׁאִם יוֹדֶה יְשַׁלֵּם – הֲרֵי זֶה יִשָּׁבַע אַחַר הַשְּׁמִטָּה.
ח. הִלְוָהוּ וּתְבָעוֹ וְכָפַר בּוֹ, וְהִגִּיעָה שְׁמִטָּה וְהוּא בִּכְפִירָתוֹ, וְהוֹדָה אַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁבִיעִית אוֹ שֶׁבָּאוּ עָלָיו עֵדִים אַחַר הַשְּׁבִיעִית – אֵין הַשְּׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת.
ט. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְקָבַע לוֹ זְמַן לְעֶשֶׂר שָׁנִים – אֵינוֹ מַשְׁמִיט. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּא לִידֵי "לֹא יִגֹּשׂ" (דברים טו,ב), הֲרֵי הוּא עַתָּה אֵינוֹ יָכוֹל לִנְגֹּשׂ. הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִתְבָּעֶנּוּ – שְׁבִיעִית מַשְׁמֶטֶת.
י. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְהִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁמְטֶנּוּ שְׁבִיעִית – הֲרֵי זֶה נִשְׁמָט, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל דִּין הַשְּׁבִיעִית. הִתְנָה עִמּוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט הוּא חוֹב זֶה וַאֲפִלּוּ בַּשְּׁבִיעִית – תְּנָאוֹ קַיָּם, שֶׁכָּל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם, וְנִמְצָא זֶה חִיֵּב עַצְמוֹ בְּמָמוֹן שֶׁלֹּא חִיְּבָה אוֹתוֹ תּוֹרָה בּוֹ, שֶׁהוּא חַיָּב.
יא. הַקָּפַת הַחֲנוּת אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת, וְאִם עָשָׂה אוֹתָהּ מִלְוָה – נִשְׁמֶטֶת. שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ נִשְׁמָט, וְאִם זְקָפוֹ עָלָיו מִלְוָה – הֲרֵי זֶה נִשְׁמָט.
יב. קְנָסוֹת שֶׁל הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע אֵינָן נִשְׁמָטִין, וְאִם זְקָפָן בְּמִלְוָה – נִשְׁמָטִין.
וּמֵאֵמָּתַי נִזְקָפִין בְּמִלְוָה? מִשְּׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין.
יג. הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ קֹדֶם הַשְּׁמִטָּה – אֵין כְּתֻבָּתָהּ נִשְׁמֶטֶת. וְאִם פָּגְמָה אוֹתָהּ אוֹ זְקָפַתָּהּ עָלָיו בְּמִלְוָה – נִשְׁמֶטֶת.
יד. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן – אֵינוֹ מַשְׁמִיט, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַחוֹב כְּנֶגֶד הַמַּשְׁכּוֹן. וְאִם הָיָה יָתֵר – מַשְׁמִיט הַיָּתֵר עַל הַמַּשְׁכּוֹן.
טו. הַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְאָמַר לָהֶם: 'אַתֶּם גְּבוּ לִי חוֹבִי' – אֵינוֹ נִשְׁמָט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ" (דברים טו,ג), וְזֶה – בֵּית דִּין תּוֹבְעִין אוֹתוֹ. וְכֵן בֵּית דִּין שֶׁחָתְכוּ אֶת הַדִּין וְכָתְבוּ: 'אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב לִתֵּן לָזֶה כָּךְ וְכָךְ' – אֵינוֹ נִשְׁמָט, שֶׁזֶּה כְּגָבוּי הוּא, וּכְאִלּוּ בָּא לְיָדוֹ, וְאֵינוֹ כְּמִלְוָה.
טז. כְּשֶׁרָאָה הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁנִּמְנְעוּ הָעָם מִלְּהַלְווֹת זֶה אֶת זֶה וְעוֹבְרִין עַל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר" וכו' (דברים טו,ט), הִתְקִין פְּרוֹזְבּוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמֵט הַחוֹב, עַד שֶׁיַּלְווּ זֶה אֶת זֶה. וְאֵין הַפְּרוֹזְבּוֹל מוֹעִיל אֶלָּא בִּשְׁמִטַּת כְּסָפִים בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲבָל שְׁמִטָּה שֶׁל תּוֹרָה – אֵין הַפְּרוֹזְבּוֹל מוֹעִיל בָּהּ.
יז. אֵין כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוֹל אֶלָּא בֵּית דִּין חֲכָמִים גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, כְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל רַבִּי אַמִי וְרַבִּי אַסִי, שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהַפְקִיעַ מָמוֹן בְּנֵי אָדָם. אֲבָל שְׁאָר בָּתֵּי דִּינִין אֵינָן כּוֹתְבִין.
יח. זֶה הוּא גּוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוֹל: 'מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי הַדַּיָּנִין שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי, שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה'. וְהַדַּיָּנִין חוֹתְמִין מִלְּמַטָּן, אוֹ הָעֵדִים.
יט. אֵין כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוֹל אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע. אִם אֵין קַרְקַע לַלֹּוֶה – מְזַכֶּה לוֹ הַמַּלְוֶה כָּל שֶׁהוּא בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲפִלּוּ קֶלַח שֶׁל כְּרוּב. הִשְׁאִילוֹ מָקוֹם לְתַנּוּר אוֹ לְכִירָה – כּוֹתְבִין עָלָיו פְּרוֹזְבּוֹל. הָיְתָה לוֹ שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת – כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוֹל.
כ. וְכוֹתְבִין לָאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ וְלַיְתוֹמִים עַל נִכְסֵי אַפִּטְרוֹפִּין.
אֵין לוֹ קַרְקַע, וְלֶעָרֵב יֵשׁ לוֹ קַרְקַע – כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוֹל. הָיָה לוֹ חוֹב עַל חֲבֵרוֹ וְיֵשׁ לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע, הוֹאִיל וְהוּא תַּחַת שִׁעְבּוּדוֹ – כּוֹתֵב עָלָיו פְּרוֹזְבּוֹל.
כא. אֶחָד שֶׁלָּוָה מֵחֲמִשָּׁה – צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוֹל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. וַחֲמִשָּׁה שֶׁלָּווּ מֵאֶחָד – דַּיּוֹ פְּרוֹזְבּוֹל אֶחָד לְכֻלָּם.
כב. כָּתַב הַפְּרוֹזְבּוֹל תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הִלְוָה – אֵינוֹ מוֹעִיל, אֶלָּא מַשְׁמִיט, עַד שֶׁיִּכְתֹּב הַפְּרוֹזְבּוֹל אַחַר שֶׁהִלְוָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁכָּל מִלְוָה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרוֹזְבּוֹל – אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת בִּפְרוֹזְבּוֹל זֶה, וְאִם הַפְּרוֹזְבּוֹל קָדַם אֶת הַמִּלְוָה – הֲרֵי זוֹ נִשְׁמֶטֶת.
כג. לְפִיכָךְ פְּרוֹזְבּוֹל הַמֻּקְדָּם כָּשֵׁר, וְהַמְאֻחָר פָּסוּל.
כֵּיצַד? כָּתַב הַפְּרוֹזְבּוֹל בְּנִיסָן וְהִקְדִּים זְמַנּוֹ מֵאֲדָר – כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי הוּרַע כּוֹחוֹ, שֶׁאֵינוֹ מַשְׁמִיט אֶלָּא עַד אֲדָר. אֲבָל אִם אֵחַר זְמַנּוֹ וּכְתָבוֹ מֵאִיָּר – פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי מְיַפֶּה כּוֹחוֹ, שֶׁהוּא אֵינוֹ מַשְׁמִיט עַד אִיָּר שֶׁלֹּא כַּדִּין, שֶׁאֵין דִּינוֹ שֶׁלֹּא יַשְׁמִיט אֶלָּא עַד נִיסָן בִּשְׁעַת מְסִירַת הַדְּבָרִים לְבֵית דִּין.
כד. הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב אַחַר שְׁבִיעִית וְאֵין עִמּוֹ פְּרוֹזְבּוֹל – אָבַד חוֹבוֹ. וְאִם אָמַר: 'הָיָה לִי פְּרוֹזְבּוֹל וְאָבַד' – נֶאֱמָן, שֶׁמִּזְּמַן הַסַּכָּנָה וָאֵילָךְ בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בִּפְרוֹזְבּוֹל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כְּשֶׁיָּבִיא בַּעַל חוֹב אֶת שְׁטָרוֹ אוֹ כְּשֶׁיָּבֹא לִתְבֹּעַ בְּמִלְוָה עַל פֶּה – אוֹמְרִין לַנִּתְבָּע: 'שַׁלֵּם לוֹ', וְאִם טָעַן הַנִּתְבָּע וְאָמַר: 'אַיֵּה פְּרוֹזְבּוֹל שֶׁלּוֹ?', אוֹמְרִין לַתּוֹבֵעַ: 'הָיָה לְךָ פְּרוֹזְבּוֹל וְאָבַד?': אִם אָמַר: 'כֵּן הָיָה' – נֶאֱמָן; וְאִם הוֹדָה שֶׁלֹּא כָּתַב פְּרוֹזְבּוֹל – אָבַד חוֹבוֹ. וְהַיְתוֹמִים אֵינָן צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוֹל.
כה. הוֹצִיא פְּרוֹזְבּוֹל, וְטָעַן הַנִּתְבָּע וְאָמַר: 'מִלְוָה זוֹ שֶׁהוּא תּוֹבֵעַ, אַחַר פְּרוֹזְבּוֹל זֶה הָיְתָה', וְהַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר: 'קֹדֶם פְּרוֹזְבּוֹל זֶה' – הַתּוֹבֵעַ נֶאֱמָן, שֶׁאִלּוּ אָמַר: 'הָיָה לִי וְאָבַד' – נֶאֱמָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין זְמַן הַפְּרוֹזְבּוֹל שֶׁאָבַד.
כו. טָעַן הַנִּתְבָּע וְאָמַר: 'מִלְוָה יֵשׁ לוֹ אֶצְלִי', וְהַתּוֹבֵעַ אוֹמֵר: 'לֹא כִי, אֶלָּא הַקָּפַת הַחֲנוּת הִיא, שֶׁאֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת, שֶׁהֲרֵי לֹא זְקַפְתִּיהָ מִלְוָה' – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, שֶׁאִם יִרְצֶה יֹאמַר: 'מִלְוָה הָיְתָה, וּפְרוֹזְבּוֹל הָיָה לִי וְאָבַד', שֶׁכֵּיוָן שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים פְּרוֹזְבּוֹל, חֲזָקָה הִיא שֶׁאֵין אָדָם מַנִּיחַ דָּבָר מֻתָּר וְאוֹכֵל דָּבָר אָסוּר.
כז. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהִלְווּ זֶה אֶת זֶה, וּמָסַר דְּבָרָיו לַתַּלְמִידִים וְאָמַר: 'מוֹסֵר אֲנִי לָכֶם שֶׁכָּל חוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֶגְבֶּנּוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶרְצֶה' – אֵינוֹ צָרִיךְ לִכְתֹּב פְּרוֹזְבּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּזְּמַן הַזֶּה מִדִּבְרֵיהֶם, וּבִדְבָרִים בִּלְבַד הִיא נִדְחֵית.
כח. כָּל הַמַּחֲזִיר חוֹב שֶׁעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית – רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְצָרִיךְ הַמַּלְוֶה לוֹמַר לַמַּחֲזִיר: 'מַשְׁמִיט אֲנִי, וּכְבָר נִפְטַרְתָּ מִמֶּנִּי'. אָמַר לוֹ: 'אַף עַל פִּי כֵן רְצוֹנִי שֶׁתְּקַבֵּל' – יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא יִגֹּשׂ" (דברים טו,ב), וַהֲרֵי לֹא נָגַשׂ. וְלֹא יֹאמַר לוֹ: 'בְּחוֹבִי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ', אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: 'שֶׁלִּי הֵן, וּבְמַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ'.
כט. הֶחֱזִיר לוֹ חוֹבוֹ וְלֹא אָמַר לוֹ כֵּן – מְסַבֵּב עִמּוֹ בִּדְבָרִים עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: 'שֶׁלִּי הֵן, וּבְמַתָּנָה נְתַתִּים לְךָ'. וְאִם לֹא אָמַר כֵּן – לֹא יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא יִטֹּל מְעוֹתָיו וְיֵלֵךְ לוֹ.
ל. מִי שֶׁנִּמְנַע מִלְּהַלְווֹת אֶת חֲבֵרוֹ קֹדֶם שְׁמִטָּה שֶׁמָּא יִתְאַחֵר הַחוֹב אֶצְלוֹ וְיִשָּׁמֵט – עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ" וכו' (דברים טו,ט). וְחֵטְא גָּדוֹל הוּא, שֶׁהֲרֵי הִזְהִירָה תּוֹרָה עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה" (שם), וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר" אוֹ "אַל" אוֹ "פֶּן" – הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. וְהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל מַחֲשָׁבָה רָעָה זוֹ וְקָרְאָה אוֹתוֹ "בְלִיַּעַל" (שם), וַהֲרֵי הוֹסִיף הַכָּתוּב לְהַזְהִיר וּלְצַוּוֹת שֶׁלֹּא יִמָּנַע אֶלָּא יִתֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ" (שם טו,י), וְהִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׂכַר מִצְוָה זוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יי אֱלֹהֶיךָ" (שם).
