כֵּיצַד? דְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנִּשְׁבַּר, וַהֲרֵי הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאות בּוֹ – הֲרֵי הוּא כְּלִי כְּשֶׁהָיָה. הַקֻּמְקוּם – כְּדֵי לָחֹם בּוֹ חַמִּין. הַמֵּחַם – כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים. הַלְּפָס – כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. הַקִּיתוֹן – כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת. מִדּוֹת הַיַּיִן – כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַיַּיִן; וּמִדּוֹת הַשֶּׁמֶן – כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַשֶּׁמֶן.
מַסְנֶנֶת שֶׁל חַרְדָּל שֶׁנִּפְרְצוּ בָּהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּה זֶה לְתוֹךְ זֶה – טְהוֹרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ. מַגְרֵפָה שֶׁנִּטַּל כַּפָּהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקֻרְנָס – טְהוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ עוֹשָׂה מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ אֶלָּא מֵעֵין הַקֻּרְנָס, וְהִיא לֹא נַעֲשֵׂית לִתְקֹעַ בָּהּ כְּקֻרְנָס. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
דְּלִי שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁנִּשְׁבַּר וַהֲרֵי הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאות בּוֹ. מים בשיעור שתייה (תוספתא כלים ב"מ ד,א). הַקֻּמְקוּם כְּדֵי לָחֹם בּוֹ חַמִּין. שיכול לחמם בו מים לשתייה. הַמֵּחַם. כלי לחימום מים, גדול יותר מן הקומקום. כְּדֵי לְקַבֵּל סְלָעִים. להניח בו מטבעות של סלע שהם גדולים ולא יפלו דרך הנקב. וכנראה שהיו משתמשים במחם גם לצורך זה כאשר היה שלם ולכן נחשב כעושה מעין מלאכתו הראשונה (תפא"י כלים יד,א, חזו"א כלים יח,א). או שמפני שכלי מתכות היו יקרים, היו רגילים להשתמש בהם לצורך אחר כאשר ניקבו (חזו"א שם). הַלְּפָס. כלי מתכת גדול. כְּדֵי לְקַבֵּל קִיתוֹנוֹת שֶׁל מַתֶּכֶת. שיוכלו להניח בו ספלים. כְּדֵי לְקַבֵּל פְּרוּטוֹת. מטבעות של פרוטה שהם קטנים, וכנראה היו משתמשים בקיתונות לשם כך גם כשהם שלמים. מִדּוֹת הַיַּיִן כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַיַּיִן. שלא יצא דרך הנקב. ויש מפרשים שאם היין מטפטף בקצב אטי שאינו מפריע למדידה עדיין הכלי טמא (תפא"י כלים יד,א). וּמִדּוֹת הַשֶּׁמֶן כְּדֵי לָמֹד בָּהֶן הַשֶּׁמֶן. שהוא סמיך ויוצא דרך נקב גדול יותר.
מַסְנֶנֶת שֶׁל חַרְדָּל. היו שורים את החרדל במים ואחר כך מסננים אותו במסננת מתכת. שֶׁנִּפְרְצוּ בָּהּ שְׁלֹשָׁה נְקָבִים מִלְּמַטָּה זֶה לְתוֹךְ זֶה. שנקרעו שלושה נקבים סמוכים זה לזה ונוצר נקב גדול. טְהוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת מֵעֵין מְלַאכְתָּהּ. שהחרדל נופל דרך החור. מַגְרֵפָה שֶׁנִּטַּל כַּפָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּקֻרְנָס. שאפשר להשתמש בברזל שיש בראש הקת שלה כפטיש.
נִטְּלוּ הַשִּׁנַּיִם – טָמֵא מִפְּנֵי הַנְּקָבִים; נִסְתְּמוּ הַנְּקָבִים – טָמֵא מִפְּנֵי הַשִּׁנַּיִם. נִטְּלוּ הַשִּׁנַּיִם וְנִסְתְּמוּ הַנְּקָבִים, אוֹ שֶׁנִּפְרְצוּ הַנְּקָבִים זֶה לְתוֹךְ זֶה – טָהוֹר.
יח. מַפְתֵּחַ עָקֹם כְּמוֹ אַרְכֻּבָּה. שהידית שלו בעלת זווית כעין ברך (המנעול בימיהם היה מהצד הפנימי של הדלת, וכדי לפתוח את הדלת מבחוץ היו מכניסים את היד דרך חור בדלת ותוקעים את שיני המפתח בתוך הבריח. השיניים היו מזיזות את הקפיץ התופס את הבריח ואז היה אפשר למשוך את הבריח בעזרת המפתח. כיפוף המפתח היה נצרך כדי לאפשר את האחיזה והמשיכה בבריח לאדם העומד מחוץ לדלת – ראה תרבות חומרית ח"א עמ' 49). שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ אַרְכֻּבָּתוֹ טָהוֹר. אם נשבר מתחת לזווית טהור, שאי אפשר לפתוח בו מבחוץ. וְכֵן מַפְתֵּחַ הֶעָשׂוּי כְּמִין גַּ"ם. בצורת האות היוונית גמ"א שצורתה: Γ. שאין למפתח ארכובה אלא קו שבקצהו בליטה, בדומה למפתחות הפשוטים בימינו. שֶׁנִּשְׁבַּר מִתּוֹךְ גַּמּוֹ. בנקודה שבה המפתח מתעקם. הָיוּ בּוֹ שִׁנַּיִם וּנְקָבִים וכו'. שבקצה המפתח יש בליטות וחורים שנכנסים למנעול ופותחים אותו. טָמֵא שֶׁעֲדַיִן מַפְתֵּחַ הוּא. שגם כשנשבר יש לו צורת מפתח.
נִטְּלוּ הַשִּׁנַּיִם טָמֵא מִפְּנֵי הַנְּקָבִים וכו'. שעדיין יש לו צורת מפתח. אוֹ שֶׁנִּפְרְצוּ הַנְּקָבִים זֶה לְתוֹךְ זֶה. ונעשו נקב אחד.
וְכֵן עֵט שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁכּוֹתְבִין בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד וּמוֹחֲקִין בְּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי: נִטַּל הַכּוֹתֵב – טָמֵא מִפְּנֵי הַמּוֹחֵק; נִטַּל הַמּוֹחֵק – טָמֵא מִפְּנֵי הַכּוֹתֵב. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַנִּשְׁאָר יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ.
כֵּיצַד? עֵט שֶׁנִּטַּל הַמּוֹחֵק שֶׁלּוֹ וְנִשְׁאַר הַכּוֹתֵב, אִם נִשְׁאַר מֵאָרְכּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו – טָמֵא, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאחַז בּוֹ וְיִכְתֹּב. נִטַּל הַכּוֹתֵב וְנִשְׁאַר הַמּוֹחֵק: אִם נִשְׁאַר מֵאָרְכּוֹ מְלֹא פַּס יָדוֹ – טָמֵא, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְחֹק בּוֹ; נִשְׁאַר פָּחוֹת מִזֶּה – טָהוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
וְכֵן עֵט שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁכּוֹתְבִין בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד. על ידי חריטה בשעווה או על ידי הטבלה בדיו ורישום על קלף. וּמוֹחֲקִין בְּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי. שקצהו השני רחב יותר ובו מחליקים את השעווה שחרטו בה אותיות או שהוא חד ומגרדים בו את האותיות מהקלף.
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְקִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו. למקום שבו האצבעות מחוברות לכף היד. אִם נִשְׁאַר מֵאָרְכּוֹ מְלֹא פַּס יָדוֹ. באורך השווה לרוחב כף היד.
לְפִיכָךְ, דַּף שֶׁל נַחְתּוֹמִין שֶׁל מַתֶּכֶת שֶׁקְּבָעוֹ בַּכֹּתֶל – טָמֵא. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר כְּלֵי מַתָּכוֹת שֶׁנִּקְבְּעוּ, בֵּין פְּשׁוּטֵיהֶן בֵּין מְקַבְּלֵיהֶן – מְקַבְּלִין טֻמְאָה כְּשֶׁהָיוּ.
דַּף שֶׁל נַחְתּוֹמִין שֶׁל מַתֶּכֶת. לוח מתכת שהאופה מסדר עליו את הבצק. שֶׁקְּבָעוֹ בַּכֹּתֶל טָמֵא. שאפשר להמשיך ולהניח עליו את הבצק.