פרק י"א, הלכות מלכים, ספר שופטים
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עָתִיד לַעֲמֹד וּלְהַחֲזִיר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לְיָשְׁנָהּ, הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבוֹנֶה הַמִּקְדָּשׁ, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וְחוֹזְרִין כָּל הַמִּשְׁפָּטִים בְּיָמָיו כְּשֶׁהָיוּ מִקֹּדֶם: מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת, וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בּוֹ, אוֹ מִי שֶׁאֵינוֹ מְחַכֶּה לְבִיאָתוֹ – לֹא בִּשְׁאָר נְבִיאִים בִּלְבַד הוּא כּוֹפֵר, אֶלָּא בַּתּוֹרָה וּבְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֲרֵי תּוֹרָה הֵעִידָה עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים… אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יי אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ" וכו' (דברים ל,ג-ה). וְאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר, וְשָׁם נִבָּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים, בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא דָּוִד, שֶׁהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד צָרֵיהֶם, וּבַמָּשִׁיחַ הָאַחֲרוֹן שֶׁעוֹמֵד מִבָּנָיו, שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד בְּנֵי עֵשָׂו. וְשָׁם הוּא אוֹמֵר: "אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה" (במדבר כד,יז) – זֶה דָּוִד; "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב" (שם) – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ; "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (שם) – זֶה דָּוִד; "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל" (שם) – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ; "וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב" (שם) – זֶה דָּוִד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל" (שמואל ב ח,ב); "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת" (במדבר כד,יז) – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם" (זכריה ט,י); "וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה" (במדבר כד,יח) – לְדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּהִי אֱדוֹם לְדָוִד לַעֲבָדִים" וגו' (שמואל ב ח,יד, ושם: וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד); "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו" (במדבר כד,יח) – זֶה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן" (עובדיה א,כא).
א. לְיָשְׁנָהּ. למצבה הקדום והראשון. הַמֶּמְשָׁלָה הָרִאשׁוֹנָה. בזמן שהמלך מבית דוד מלך על כל ישראל, לפני שהמלכות נחצתה למלכות יהודה ומלכות ישראל (ראה מלכים א יא,כט-לט). וְעוֹשִׂין שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת כְּכָל מִצְוָתָן הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה. שמצוות שמיטה ויובל אינן נוהגות מן התורה אלא בזמן שכל ישראל מתגוררים בארץ ישראל ואינם מעורבבים שבט בשבט אלא כל שבט בנחלתו (ראה הלכות שמיטה ויובל י,ח-ט). ומצוות אלו יחזרו לנהוג מן התורה רק לאחר קיבוץ כל נדחי ישראל על ידי המלך המשיח, ולאחר שייחס כל אחד מישראל ויודיע לאיזה שבט הוא שייך (לקמן יב,ג). הֵם כּוֹלְלִים כָּל הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים. שבתורה נאמרו הדברים באופן כללי, ובספרי הנביאים יש הרחבה ופירוט רב בנושא הגאולה. אַף בְּפָרָשַׁת בִּלְעָם נֶאֱמַר. גם בברכותיו של בלעם נזכר עניין הגאולה. וְשָׁם נִבָּא בִּשְׁנֵי הַמְּשִׁיחִים. ולא רק בגאולה באופן כללי. בַּמָּשִׁיחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא דָּוִד. שהוא המלך הראשון שנמשח באמצעות קרן ונמשכה מלכותו (ראה בבלי מגילה יד,א). שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד בְּנֵי עֵשָׂו. גואל את ישראל מהגלות האחרונה של בני עשו שנקראת גלות אדום. אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה. לא עכשיו, אלא בזמן מאוחר יותר. אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. אראה אותו, אך רק בעתיד הרחוק. דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. יקום מלך מצאצאי יעקב, שהמלך מרומם משאר האנשים כמו כוכב. שֵׁבֶט. רודה ומושל. וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב. יכה וישבור את שליטי מואב (ראה ת"א). וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל. ובהמשך שם נאמר: "וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות…", ופירושו שדוד מדד את אנשי הצבא של מואב על ידי חבל, והרג שני שליש מהם. וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. ישלוט על כל בני האדם שנולדו משת בנו של אדם הראשון (ראה ת"א). וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם. והמשך הפסוק: "ומנהר עד אפסי ארץ", והכוונה שימשול על כל העולם. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה. אדום יהיה לירושה למי שיכבוש אותם. וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו. יירש וישלוט באויביו שהם מצאצאי עשו המכונה 'שעיר'. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן. והמשך הפסוק "לשפֹט את הר עשו".
ב. אַף בְּעָרֵי מִקְלָט הוּא אוֹמֵר: "וְאִם יַרְחִיב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ וכו' וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (דברים יט,ח-ט), וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה דָּבָר זֶה, וְלֹא צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתֹהוּ. אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה, שֶׁכָּל הַסְּפָרִים מְלֵאִים בְּדָבָר זֶה.
ב. אַף בְּעָרֵי מִקְלָט הוּא אוֹמֵר וכו'. זוהי הוכחה נוספת על הגאולה העתידה מתוך מצווה בתורה. וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה. נאמר לישראל שאם נחלתם תתרחב יוסיפו שלוש ערי מקלט מלבד ערי המקלט שהצטוו להבדיל בעת כניסתם לארץ ישראל. וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה דָּבָר זֶה. שהוסיפו ערי מקלט מלבד הערים שהפרישו בימי יהושע בן נון. וְלֹא צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתֹהוּ. לא ייתכן שהקדוש ברוך הוא ציווה על תוספת ערים אלו לחינם, אלא ודאי שהדבר יתקיים בעתיד. והערים הללו יהיו בערי הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לאברהם אבינו ועדיין לא נכבשו והם ייכבשו בימי המלך המשיח (ראה הלכות רוצח ח,ד). אֲבָל בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים אֵין הַדָּבָר צָרִיךְ רְאָיָה וכו'. את ההוכחות מן התורה לביאת המשיח ולגאולה העתידה היה צורך לפרט, אך לגבי דברי הנביאים אין צורך בכך מפני שהם מלאים בתיאורים של הגאולה.
ג. אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם אוֹ מְחַיֶּה מֵתִים, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהַטִּפְּשִׁים אוֹמְרִים. אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי רַבִּי עֲקִיבָה חָכָם גָּדוֹל מֵחַכְמֵי מִשְׁנָה הָיָה, וְהוּא הָיָה נוֹשֵׂא כֵּלָיו שֶׁל בֶּן כּוֹזֵבָה הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָיָה אוֹמֵר עָלָיו שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱרַג – נוֹדַע שֶׁאֵינוֹ, וְלֹא שָׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים לֹא אוֹת וְלֹא מוֹפֵת. וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן: שֶׁהַתּוֹרָה הַזֹּאת חֻקֶּיהָ וּמִשְׁפָּטֶיהָ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן וְלֹא גּוֹרְעִין מֵהֶן. וְכָל הַמּוֹסִיף אוֹ גָּרַע, אוֹ שֶׁגִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וְהוֹצִיא הַדְּבָרִים שֶׁל מִצְווֹת מִפְּשׁוּטָן – הֲרֵי זֶה בַּדַּאי וְרָשָׁע וְאֶפִּיקוֹרוֹס.
ג. וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהַטִּפְּשִׁים אוֹמְרִים. שחושבים שעניינו של המשיח לשנות את טבע העולם. בֶּן כּוֹזֵבָה הַמֶּלֶךְ. הידוע בכינויו 'בר כוכבא', שהיה מנהיג המרד ברומאים. וְדִמָּה הוּא וְכָל חַכְמֵי דּוֹרוֹ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ראה גם הלכות תעניות ה,ג. עַד שֶׁנֶּהֱרַג בַּעֲוֹנוֹת. שהדור לא היה זכאי לגאולה ובן כוזבה נהרג בעוונות הדור. וְעִקַּר הַדְּבָרִים כָּכָה הֵן וכו'. אחד מיסודי הדת הוא שלא יהיה שינוי בתורה ובמצוות (ראה הלכות יסודי התורה ט,א, הקדמה לפרק חלק היסוד התשיעי ועוד). ולכן אין ספק שמי שטוען שהוא משיח ומוסיף או גורע מן המצוות או שמפרש שאינן כפשוטן, כדרך שעשו משיחי הנצרות והאסלאם (ראה הלכות תשובה ג,ח ולקמן ה"ד), הריהו בוודאי כופר ואינו המשיח שהתכוונה אליו התורה.
ד. וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד, הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת כְּדָוִד אָבִיו, כְּפִי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ, וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ; אִם עָשָׂה וְהִצְלִיחַ, וְנִצַּח כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁסְּבִיבָיו, וּבָנָה מִקְדָּשׁ בִּמְקוֹמוֹ, וְקִבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. וְאִם לֹא הִצְלִיחַ עַד כֹּה אוֹ נֶהֱרַג – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ זֶה שֶׁהִבְטִיחָה עָלָיו תּוֹרָה, וַהֲרֵי הוּא כְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד הַשְּׁלֵמִים הַכְּשֵׁרִים שֶׁמֵּתוּ, וְלֹא הֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְנַסּוֹת בּוֹ רַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ לִצְרוֹף בָּהֶם וּלְבָרֵר וְלַלְבֵּן עַד עֵת קֵץ כִּי עוֹד לַמּוֹעֵד" (דניאל יא,לה). אַף יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי, שֶׁדִּמָּה שֶׁיִּהְיֶה מָשִׁיחַ, וְנֶהֱרַג בְּבֵית דִּין – כְּבָר נִתְנַבֵּא בּוֹ דָּנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן וְנִכְשָׁלוּ" (דניאל יא,יד). וְכִי יֵשׁ מִכְשׁוֹל גָּדוֹל מִזֶּה?! שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים דִּבְּרוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם וּמְקַבֵּץ נִדְחֵיהֶם וּמְחַזֵּק מִצְוָתָם, וְזֶה גָּרַם לְאַבֵּד יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּלְפַזֵּר שְׁאֵרִיתָן, וּלְהַשְׁפִּילָן, וּלְהַחֲלִיף הַתּוֹרָה, וּלְהַטְעוֹת רֹב הָעוֹלָם לַעֲבֹד אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יי! אֲבָל מַחְשְׁבוֹת בּוֹרֵא עוֹלָם אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיגָם, כִּי לֹא דְּרָכֵינוּ דְּרָכָיו וְלֹא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו, וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וְשֶׁל זֶה הַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁעָמַד אַחֲרָיו, אֵינָם אֶלָּא לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּלְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת יי בְּיַחַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יי, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג,ט). כֵּיצַד? כְּבָר נִתְמַלֵּא הָעוֹלָם מִדִּבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וּמִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִדִּבְרֵי הַמִּצְווֹת, וּפָשְׁטוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּאִיִּים רְחוֹקִים וּבְעַמִּים רַבִּים עַרְלֵי לֵב, וְהֵם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ וּבְמִצְווֹת הַתּוֹרָה, אֵלּוּ אוֹמְרִין: מִצְווֹת – אֱמֶת הָיוּ, וּכְבָר בָּטְלוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת. וְאֵלּוּ אוֹמְרִין: דְּבָרִים נִסְתָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן, וְאֵינָן כִּפְשׁוּטָן, וּכְבָר בָּא מָשִׁיחַ וְגִלָּה נִסְתְּרֵיהֶן. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּאֱמֶת, וְיַצְלִיחַ וְיָרוּם וְיִנָּשֵׂא – מִיָּד הֵם כֻּלָּם חוֹזְרִין וְיוֹדְעִין שֶׁשֶּׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵיהֶם, וְשֶׁנְּבִיאֵיהֶם וַאֲבוֹתֵיהֶם הִטְעוּם.
ד. וְאִם יַעֲמֹד מֶלֶךְ מִבֵּית דָּוִד. יקום מנהיג המיוחס לדוד המלך. הוֹגֶה בַּתּוֹרָה וְעוֹסֵק בַּמִּצְווֹת כְּדָוִד אָבִיו. שהוא ממלא מקום דוד בחכמה ויראה וראוי למלוך תחתיו (ראה לעיל א,ז). וְיָכֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בָּהּ וּלְחַזֵּק בִּדְקָהּ. יתעסק בכפיית כל ישראל ללכת בדרך התורה ובחיזוק הפרצות הקיימות בשמירת המצוות. וְיִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יי וכו'. ראה לעיל ד,י. הֲרֵי זֶה מָשִׁיחַ בְּוַדַּאי. שהשלים את הייעוד של מלך המשיח כמתואר לעיל ה"א. וְלֹא הֶעֱמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא לְנַסּוֹת בּוֹ רַבִּים וכו'. כחלק מתהליך של בירור וצירוף שמכשיר את העם לעת קץ שיתגלה המשיח שהבטיחה עליו תורה. וּמִן הַמַּשְׂכִּילִים יִכָּשְׁלוּ. בר כוזבה שהיה אדם גדול וראוי להיות משיח נכשל בניסיונו להביא את הגאולה. אַף יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וכו'. לא רק על מלכי ישראל הכשרים שהיו בחזקת משיח ונכשלו התנבא דניאל, אלא גם על משיחי שקר שיצאו מתוך עם ישראל. זֶה הַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁעָמַד אַחֲרָיו. מוחמד מייסד האסלאם. אֵינָם אֶלָּא לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וכו'. הם חלק מתהליך של הכשרת העולם לקראת בואו של המלך המשיח ולכך שכולם יאמינו בה' ויעבדו אותו. כְּבָר נִתְמַלֵּא הָעוֹלָם מִדִּבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וּמִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִדִּבְרֵי הַמִּצְווֹת וכו'. על ידי הנצרות והאסלאם הופצה התורה והתפרסמה בכל העולם כולו. אֵלּוּ אוֹמְרִין מִצְווֹת אֱמֶת הָיוּ וּכְבָר בָּטְלוּ בַּזְּמַן הַזֶּה וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת. יש מהגויים שאומרים שהתורה והמצוות אכן נהגו בעבר, אך בזמן הזה אינן נוהגות כבר. וְאֵלּוּ אוֹמְרִין דְּבָרִים נִסְתָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן וְאֵינָן כִּפְשׁוּטָן וּכְבָר בָּא מָשִׁיחַ וְגִלָּה נִסְתְּרֵיהֶן. אחרים אומרים שהמצוות שנאמרו אינן כפשוטן אלא מרמזות למשמעויות אחרות נסתרות שנתגלו על ידי מי שטוענים שהוא המשיח שלהם. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּאֱמֶת וכו'. אף שכיום הגויים שעוסקים בתורה מעוותים את משמעותה, מכל מקום כשיגיע המלך המשיח הם יחזרו בהם ויבינו שטעו. ונמצא שמשיחי השקר שעמדו לאומות העולם גרמו לכך שיעסקו בענייני התורה ויהיו מודעים למה שכתוב בה, ובכך סייעו למעשה למלאכת המשיח לעתיד לבוא.

תקציר הפרק 

אם הוא נפטר, הוא לא יכול להיות משיח! במהלך הדורות עמדו לעם ישראל אנשים רבים שטענו שהם הם המשיח שלו מייחל עם ישראל – החל במשומד שבתי צבי, עבור במשיח התימני שׁוּכְּר כֻּחַיל, וכלה ביעקב פרנק שחי ופעל באירופה רק לפני כ-230 שנים – וכולם התבדו כמשיחי שקר. בפרקנו מציע רמב"ם קריטריון אחד מובהק וחד שמבדיל בין משיח אמיתי למשיח שקר, קריטריון שאלמלא הטועים לא היה צריך לכתוב אותו: "ואם לא הצליח עד כה או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו התורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד הכשרים שמתו" (הלכה ג). במילים אחרות: משיח שאינו בין החיים אינו יכול לגאול את ישראל ולכן מתברר למפרע שהוא אינו משיח, גם אם שאר סימני המשיח היו בו, והדברים פשוטים

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות מלכים ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן