א. אָסוּר לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי לְעַם הָאָרֶץ אוֹ לְשַׁלֵּחַ לוֹ דְּמַאי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ לָזֶה לֶאֱכֹל דָּבָר הָאָסוּר. אֲבָל מוֹכְרִין וּמְשַׁלְּחִין אוֹתוֹ לְתַלְמִיד חֲכָמִים, שֶׁאֵין תַּלְמִיד חֲכָמִים אוֹכֵל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר אוֹ עַד שֶׁיּוֹדִיעוֹ אָדָם נֶאֱמָן שֶׁזֶּה מְעֻשָּׂר.
ב. כָּל הַמַּשְׁפִּיעִין בְּמִדָּה גַּסָּה, כְּגוֹן הַסִּיטוֹנוֹת וּמוֹכְרֵי תְּבוּאָה – מֻתָּרִין לִמְכֹּר אֶת הַדְּמַאי וּלְשַׁלְּחוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹסִיפִין עַל הַמִּדָּה, הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה הַלּוֹקֵחַ אוֹ זֶה שֶׁנִּשְׁתַּלְּחוּ לוֹ הוּא הַמַּפְרִישׁ מַעְשַׂר דְּמַאי. אֲבָל הַמּוֹדְדִין בְּמִדָּה דַּקָּה, הוֹאִיל וְהַמּוֹכֵר מִשְׂתַּכֵּר – הוּא מַפְרִישׁ, וְלֹא יִמְכֹּר וְלֹא יְשַׁלֵּחַ אֶלָּא מְתֻקָּן.
ג. וְכַמָּה הִיא מִדָּה גַּסָּה? בַּיָּבֵשׁ – חֲצִי סְאָה; וּבַלַּח – מִדָּה שֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת שָׁוֶה דִּינָר מֵאוֹתוֹ דָּבָר הַלַּח.
ד. סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים וְקֻפּוֹת שֶׁל יָרָק, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוֹכְרָן אַכְסְרָה – אָסוּר לְמָכְרָן דְּמַאי.
ה. אָמַר אֶחָד מֵהֶן: 'בֹּא וּנְתַקֵּן הַפֵּרוֹת הָאֵלּוּ', בֵּין שֶׁהָיָה מוֹכֵר בְּדַקָּה אוֹ בְּגַסָּה – הַמּוֹכֵר מַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְהַלּוֹקֵחַ מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְדָבָר זֶה תְּנַאי בֵּית דִּין הוּא.
ו. חָבֵר וְעַם הָאָרֶץ שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן עַם הָאָרֶץ – יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: 'טֹל אַתָּה חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי חִטִּים שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי', 'אַתָּה יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וַאֲנִי יַיִן שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי'. אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: 'טֹל אַתָּה חִטִּים וַאֲנִי שְׂעוֹרִים', 'טֹל אַתָּה אֶת הַלַּח וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת הַיָּבֵשׁ', מִפְּנֵי שֶׁזֶּה מוֹכֵר דְּמַאי.
ז. מִי שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא יָרָק, וְכָבֵד עָלָיו מַשָּׂאוֹ, וְרָצָה לְהַשְׁלִיךְ מִמֶּנּוּ לַדֶּרֶךְ כְּדֵי לְהָקֵל מִמַּשָּׂאוֹ – לֹא יַשְׁלִיךְ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקָּלָה לְעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בִּדְמָאיוֹ.
ח. הַלּוֹקֵחַ יָרָק מִן הַשּׁוּק, וּמָשַׁךְ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁקַל וְלֹא מָדַד וְלֹא נָתַן דָּמִים, וְנִמְלַךְ לְהַחֲזִיר לְבַעַל הַחֲנוּת – לֹא יַחֲזִיר עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר.
ט. הַמּוֹצֵא פֵּרוֹת בַּדֶּרֶךְ: אִם רֹב מַכְנִיסִין לְבָתֵּיהֶן – פָּטוּר מִלְּעַשֵּׂר, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִקְבְּעוּ לַמַּעֲשֵׂר; וְאִם רֹב מַכְנִיסִין לִמְכֹּר בַּשּׁוּק – הֲרֵי אֵלּוּ דְּמַאי; וּמֶחֱצָה לְמֶחֱצָה – דְּמַאי.
י. נְטָלָן לְאָכְלָן וְנִמְלַךְ לְהַצְנִיעָן – לֹא יְשַׁהֶה אוֹתָם אֶצְלוֹ עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים. וְאִם מִתְּחִלָּה נְטָלָן שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְשַׁהוֹתָן אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּרְצֶה לְאָכְלָן אוֹ לְשַׁלְּחָן אוֹ לְמָכְרָן, יְעַשֵּׂר אוֹתָן דְּמַאי.
יא. קְנֹבֶת יָרָק הַנִּמְצֵאת בַּגִּנָּה – הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַדְּמַאי; וְשֶׁל בַּעַל הַבַּיִת הַנִּמְצֵאת בַּבַּיִת – חַיֶּבֶת; שֶׁעַל גַּבֵּי הָאַשְׁפָּה – בְּכָל מָקוֹם מֻתֶּרֶת.
יב. הַנּוֹתֵן לַפֻּנְדָּקִית לְבַשֵּׁל לוֹ וְלֶאֱפוֹת לוֹ – מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה תַּקָּלָה לַאֲחֵרִים, וּמְעַשֵּׂר אֶת שֶׁהוּא נוֹטֵל מִמֶּנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף שֶׁל זֶה בָּזֶה. אֲבָל הַנּוֹתֵן לַחֲמוֹתוֹ, בֵּין שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ בֵּין שֶׁאֵרְסָהּ, אוֹ לִשְׁכֶנְתּוֹ, פַּת לֶאֱפוֹת וְתַבְשִׁיל לְבַשֵּׁל – אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂר וְלֹא מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּדָה לְהַחֲלִיף.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לָהּ שְׂאוֹר לָעִסָּה וּתְבָלִין לַקְּדֵרָה. אֲבָל אִם לֹא נָתַן – חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַעַשְׂרוֹת, וּלְפִיכָךְ מְעַשֵּׂר מַה שֶּׁיִּטֹּל מִמֶּנָּה, וְחוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם שְׁבִיעִית, וּלְפִיכָךְ אִם הָיְתָה שְׁנַת שְׁמִטָּה – הַפַּת אֲסוּרָה, שֶׁמָּא הַשְּׂאוֹר מִסְּפִיחֵי שְׁבִיעִית הוּא.
יג. הַמּוֹלִיךְ חִטָּיו לְטָחוֹן עַם הָאָרֶץ – הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהַחֲלִיף. הוֹלִיכָן לְטָחוֹן נָכְרִי – הֲרֵי הֵן דְּמַאי, שֶׁמָּא הֶחֱלִיפָן בְּחִטָּיו שֶׁל עַם הָאָרֶץ. וְכֵן הַמַּפְקִיד אֵצֶל עַם הָאָרֶץ – הֲרֵי הֵן בְּחֶזְקָתָן, שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּד לְהַחֲלִיף הַפִּקָּדוֹן.
יד. עַם הָאָרֶץ שֶׁהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל חָבֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחָבֵר יוֹצֵא וְנִכְנָס – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הֶחֱלִיף.
טו. הַמַּפְקִיד פֵּרוֹתָיו אֵצֶל הַנָּכְרִי – הֲרֵי הֵן כְּפֵרוֹתָיו שֶׁל נָכְרִי, שֶׁחֶזְקָתוֹ לְהַחֲלִיף הַפִּקָּדוֹן. וְהֵיאַךְ דִּינָם? אִם הָיוּ פֵּרוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן, וְנִגְמְרוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁלָּקַח הַפִּקָּדוֹן – מַפְרִישׁ מַעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם הָיוּ פֵּרוֹת שֶׁהִפְקִיד טְבָלִים וְנִגְמְרָה מְלַאכְתָּן – חַיָּב לְהַפְרִישׁ, שֶׁמָּא לֹא הֶחֱלִיף הַגּוֹי. וּלְפִיכָךְ יֵרָאֶה לִי שֶׁהַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁיַּפְרִישׁ – סָפֵק. אֲבָל אִם הִפְקִיד חֻלִּין מְתֻקָּנִין – אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ כְּלוּם, שֶׁאֲפִלּוּ הֶחֱלִיף הַגּוֹי – פְּטוּרִין הֵן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת תְּרוּמָה: "דְּגָנְךָ" (דברים יח,ד), וְלֹא דְּגַן גּוֹי.
