פרק י"א, הלכות עדות, ספר שופטים
כ״ה באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר שני ונטע רבעי, ספר זרעים
כ״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות מעשר, ספר זרעים
כ׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ט באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ח באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ז באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט״ו באייר ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ד באייר ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ג באייר ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״ב באייר ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות מעשר, ספר זרעים
י״א באייר ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות מעשר, ספר זרעים
י׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות מעשר, ספר זרעים
ט׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות מעשר, ספר זרעים
ח׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות מעשר, ספר זרעים
ז׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט"ו, הלכות תרומות, ספר זרעים
ו׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ד, הלכות תרומות, ספר זרעים
ה׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ג, הלכות תרומות, ספר זרעים
ד׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"ב, הלכות תרומות, ספר זרעים
ג׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י"א, הלכות תרומות, ספר זרעים
ב׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות תרומות, ספר זרעים
א׳ באייר ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות תרומות, ספר זרעים
ל׳ בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ט בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ח בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ז בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות תרומות, ספר זרעים
כ״ו בניסן ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות תרומות, ספר זרעים

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ – הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת רָשָׁע, וּפָסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵיהֶם; שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּרַד עַד כָּךְ, הֲרֵי חֲזָקָה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל רֹב הָעֲבֵרוֹת שֶׁיָּבֹאוּ לְיָדוֹ.
א. וְלֹא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. שאין חברותו עם בני אדם בעדינות ובנימוס (פה"מ קידושין א,י).
ב. לְפִיכָךְ אֵין מוֹסְרִין עֵדוּת לְעַם הָאָרֶץ וְאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ עֵדוּת; אֶלָּא אִם כֵּן הֻחְזַק שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְנוֹהֵג בְּדַרְכֵי הַיְשָׁרִים, וְיֵשׁ בּוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ – מְקַבְּלִין עֵדוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עַם אָרֶץ וְאֵינוֹ לֹא בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה.
ב. אֵין מוֹסְרִין עֵדוּת. אין מזמינים אותו להיות נוכח באירוע כדי שיוכל להעיד עליו. וְאֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ עֵדוּת. אם הוא בא לבית דין להעיד.
ג. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּל תַּלְמִיד חֲכָמִים בְּחֶזְקַת כָּשֵׁר עַד שֶׁיִּפָּסֵל, וְכָל עַם הָאָרֶץ בְּחֶזְקַת פָּסוּל עַד שֶׁיֻּחְזַק שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַכְּשֵׁרִים.
ד. וְכָל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עֵדוּת עַם הָאָרֶץ קֹדֶם שֶׁתִּהְיֶה לוֹ חֲזָקָה זוֹ, אוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ שֶׁהוּא נוֹהֵג בַּמִּצְווֹת וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ – הֲרֵי זֶה הֶדְיוֹט, וְעָתִיד לִתֵּן אֶת הַדִּין, שֶׁהֲרֵי מְאַבֵּד מָמוֹן יִשְׂרָאֵל עַל פִּי רְשָׁעִים.
ד. וְכָל מִי שֶׁיְּקַבֵּל עֵדוּת וכו'. כל דיין שיקבל עדות מעם הארץ ויוציא ממון על פיה.
ה. וְכֵן הַבְּזוּיִים פְּסוּלִין לְעֵדוּת מִדִּבְרֵיהֶם, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִין וְאוֹכְלִין בַּשּׁוּק בִּפְנֵי כָּל הָעָם, וּכְגוֹן אֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִין עֲרֻמִּין בַּשּׁוּק בְּעֵת שֶׁהֵן עוֹסְקִין בִּמְלָאכָה מְנֻוֶּלֶת, וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ שֶׁאֵינָן מַקְפִּידִין עַל הַבֹּשֶׁת, שֶׁכָּל אֵלּוּ חֲשׁוּבִין כְּכֶלֶב, וְאֵינָן מַקְפִּידִין עַל עֵדוּת שֶׁקֶר.
וּמִכְּלַל אֵלּוּ, הָאוֹכְלִין צְדָקָה שֶׁל גּוֹיִם בְּפַרְהֶסְיָא, אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן בְּצִנְעָה, מְבַזִּין עַצְמָן לְכָךְ וְאֵין חוֹשְׁשִׁין – כָּל אֵלּוּ פְּסוּלִין מִדִּבְרֵיהֶן.
ה. וְאֵינָן מַקְפִּידִין עַל עֵדוּת שֶׁקֶר. שהרי אפילו אם יתברר ויתפרסם שהעידו שקר, לא אכפת להם בכך (רש"י קדושין מ,ב).
הָאוֹכְלִין צְדָקָה שֶׁל גּוֹיִם בְּפַרְהֶסְיָא וכו'. שכן אסור ליטול צדקה מגויים בפרהסיא כשניתן לקבלה בצנעה (ראה הלכות מתנות עניים ח,ט).
ו. מַה בֵּין פָּסוּל לְעֵדוּת מִן הַתּוֹרָה לְפָסוּל מִדִּבְרֵיהֶם? שֶׁפָּסוּל מִן הַתּוֹרָה שֶׁהֵעִיד – עֵדוּתוֹ בְּטֵלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכְרִיזוּ עָלָיו בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת; וְהַפָּסוּל מִדִּבְרֵיהֶם – צָרִיךְ הַכְרָזָה.
לְפִיכָךְ, כָּל עֵדוּת שֶׁהֵעִיד קֹדֶם הַכְרָזָה – מְקַבְּלִין אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְכוּת הָעָם, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדְעוּ בּוֹ שֶׁהוּא פָּסוּל, וְאֵין פְּסוּלוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵיהֶם.
ו. כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְכוּת הָעָם. שהסתמכו עליו לעד על עסקיהם, ואם עדותו תיבטל, ייגרם להם הפסד.
ז. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּסוּל לִשְׁאָר עֵדֻיּוֹת; שֶׁהֲרֵי רָשָׁע בַּעֲבֵרָה שֶׁשָּׁחַט – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, וְנֶאֱמָן לוֹמַר: 'כַּהֲלָכָה שָׁחַטְתִּי'. אֲבָל הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר – אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁלּוֹ, אֲבָל נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים.
ז. עֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּאִסּוּרִין וכו'. נאמן להעיד על כשרותו של דבר, כגון להעיד על מאכל שמותר לאכלו או על חפץ שהוא טהור, ואפילו אם הוא רשע הפסול לעדות. שֶׁהֲרֵי רָשָׁע בַּעֲבֵרָה שֶׁשָּׁחַט שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. שחזקה על כל אחד מישראל שאם יש לו אפשרות לעשות דבר בהיתר לא יבחר בדרך האיסור (ראה הלכות שחיטה ד,טו). אֲבָל נֶאֱמָן עַל שֶׁל אֲחֵרִים. שחזקה שאינו חוטא כשאין לו רווח מכך.
ח. לְפִיכָךְ, הֶחָשׁוּד עַל דָּבָר – יֵשׁ לוֹ לָדוּן בּוֹ וּלְהָעִיד בּוֹ לַאֲחֵרִים, חֲזָקָה אֵין אָדָם חוֹטֵא כְּדֵי שֶׁיֵּהָנוּ אֲחֵרִים.
כֵּיצַד? נֶאֱמָן עַם הָאָרֶץ לוֹמַר: 'פֵּרוֹת פְּלוֹנִי מְעֻשָּׂרִין הֵן', וְנֶאֱמָן הַנֶּחֱשָׁד לִמְכֹּר בְּשַׂר בְּכוֹר לוֹמַר: 'בָּשָׂר זֶה שֶׁמּוֹכֵר פְּלוֹנִי חֻלִּין הוּא', וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְּׁאָר הָאִסּוּרִין, לְפִי שֶׁאֵימַת הָאִסּוּרִין עַל הָרְשָׁעִים וְאֵין אֵימַת הַמָּמוֹן עֲלֵיהֶן.
ח. יֵשׁ לוֹ. מותר לו.
נֶאֱמָן עַם הָאָרֶץ לוֹמַר פֵּרוֹת פְּלוֹנִי מְעֻשָּׂרִין הֵן. אף על פי שעם הארץ אינו נאמן על עצמו לומר שפירותיו מעושרים (ראה הלכות מעשרות ט,א). לְפִי שֶׁאֵימַת הָאִסּוּרִין עַל הָרְשָׁעִים וכו'. ולכן כשאין להם נגיעה ממונית יש להם נאמנות.
ט. מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מְעִידִין וְאֵין מְעִידִין עֲלֵיהֶן, שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת אַלָּמִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ, וְאֵינָן נִכְנָעִין תַּחַת עֹל הַדַּיָּנִין. אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל – מְעִידִין עָלָיו, וּמֵעִיד הוּא לַמֶּלֶךְ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ט. מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא מְעִידִין וְאֵין מְעִידִין עֲלֵיהֶן. אבל מלכי בית דוד מעידים עליהם (הלכות מלכים ג,ז). שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת אַלָּמִים בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וכו'. ועלול להיות הפסד על הדת כשלא ירצה לקבל את פסק דינם (שם). וּמֵעִיד הוּא לַמֶּלֶךְ… כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל א,ג.
י. הַמּוֹסְרִין וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְהַמִּינִים וְהַמְשֻׁמָּדִים – לֹא הֻצְרְכוּ חֲכָמִים לִמְנוֹת אוֹתָן בִּכְלַל פְּסוּלֵי הָעֵדוּת, שֶׁלֹּא מָנוּ אֶלָּא רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אֵלּוּ הַמּוֹרְדִים הַכּוֹפְרִין פְּחוּתִין הֵן מִן הַגּוֹיִם, שֶׁהַגּוֹיִם לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין, וְיֵשׁ לַחֲסִידֵיהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, וְאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

י. הַמּוֹסְרִין. את ישראל או את ממונו ביד גוי או אדם אלים (הלכות תשובה ג,יב). וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין. הכופרים בקשר שיש בין הבורא לברואים, וכן הכופרים בתורה (ראה שם ה"ח, הלכות רוצח ד,י). וְהַמִּינִים. העובדים עבודה זרה וכן הכופרים ביסודות האמונה בבורא (ראה הלכות תשובה ג,ז, הלכות רוצח ד,י). וְהַמְשֻׁמָּדִים. העוברים בזדון ובמרד על מצוות ה', ואפילו עוברים על עברה אחת להכעיס (הלכות תשובה ג,ט, הלכות רוצח ד,י). שֶׁהַגּוֹיִם לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. אם נפלו לבור, אין מצילים אותם, אך אין להפילם לבור כדי לגרום למותם. וְיֵשׁ לַחֲסִידֵיהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. ראה הלכות מלכים ח,יא. וְאֵלּוּ מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין. מצווה אף לגרום למותם, מפני שהם מצֵרים לישראל ומסירים אותם מאחרי ה' (הלכות עבודה זרה י,א; וראה גם הלכות רוצח ד,י-יא).

תקציר הפרק 

🤔 אדם שלא למד תורה או משנה, האם הוא כשר לעדות?
אנחנו לא רגילים לחשוב על זה, אבל ההלכה בפרקנו מזכירה לנו עד כמה לימודי ליבה ביהדות הם קריטיים, לא רק כדי להיות יהודי טוב, אלא גם כדי להיות יהודי כשר – לעדות! "מי שאינו במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ", שהם נימוסים והליכות מכובדות, "הרי זה בחזקת רשע, ופסול לעדות מדבריהם". למה? – מסביר רמב"ם: "שכל מי שירד עד כך, הרי חזקה שהוא עובר על רוב העבירות שיבואו לידו". ובכל זאת, יש סייג לקביעה חריפה זו: אם אותו אדם "הוחזק שהוא עוסק במצוות וגמילות חסדים ונוהג בדרכי הישרים ויש בו דרך ארץ – מקבלין עדותו, אף על פי שהוא עם הארץ ואינו לא במקרא ולא במשנה" (הלכות א-ב). ניצלנו 🕺🏽

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות עדות ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.אכל שווארמה בשוק – נפסל לעדות?

2.רב הממונה על קרן צדקה של נוצרים – כשר לעדות?

3.אוכל טרף שאמר על מסעדה שאינה שלו שהיא כשרה-מותר להאמין לו?

 

 

תשובות
1.כן
2.לא
3.כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

דילוג לתוכן