א. כֵּיצַד מְטַהֲרִין טְמֵא מֵת בְּמֵי נִדָּה? לוֹקֵחַ אָדָם טָהוֹר שְׁלֹשָׁה קְלָחִים שֶׁל אֵזוֹב וְאוֹגְדָן אֲגֻדָּה אַחַת, וּבְכָל בַּד וּבַד גִּבְעוֹל אֶחָד, וְטוֹבֵל רָאשֵׁי גִּבְעוֹלִין בְּמֵי נִדָּה שֶׁבַּכְּלִי, וּמִתְכַּוֵּן וּמַזֶּה עַל הָאָדָם אוֹ עַל הַכֵּלִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְאִם הִזָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – כָּשֵׁר. וְאַחַר שֶׁיַּזֶּה עָלָיו בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, טוֹבֵל בַּיּוֹם וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר לָעֶרֶב.
טָבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּלַּיְלָה וְהִזָּה בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁטָּבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּיּוֹם וְהִזָּה בַּלַּיְלָה – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה, וְהַמַּיִם מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מֵי חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, עַד שֶׁתִּהְיֶה טְבִילַת הָאֵזוֹב בַּמַּיִם וְהַזָּיָתוֹ מִמֶּנּוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה. וְאִם עָבַר וְעָשָׂה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר – כָּשֵׁר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ב. מִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים בְּלֹא הַזָּיָה – כְּשֶׁיָּבֹא לְהַזּוֹת, מוֹנֶה בְּפָנֵינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּמַזִּין עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי וּמַעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לְהַזּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר: 'הַיּוֹם שְׁלִישִׁי שֶׁלִּי' – אֵינוֹ נֶאֱמָן, שֶׁמָּא הַיּוֹם נִטְמָא, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לִמְנוֹת בְּפָנֵינוּ. אֲבָל חָבֵר שֶׁבָּא לְהַזּוֹת – מַזִּין עָלָיו אוֹ עַל כֵּלָיו מִיָּד.
מִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בַּשְּׁלִישִׁי וְלֹא הִזָּה בַּשְּׁבִיעִי, וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים – טוֹבֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה אַחַר הַשְּׁבִיעִי, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וּמַזִּין עָלָיו בַּיּוֹם בֵּין קֹדֶם טְבִילָה בֵּין אַחַר טְבִילָה, אֲפִלּוּ טָבַל בְּלֵיל תְּשִׁיעִי אוֹ לֵיל עֲשִׂירִי. וּמַזִּין עָלָיו לְמָחָר אַחַר הָנֵץ.

ג. כָּל הַטְּמֵאִים מְקַבְּלִין הַזָּיָה. כֵּיצַד? זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמֵת – מַזִּין עֲלֵיהֶן בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וַהֲרֵי הֵן טְהוֹרִין מִטֻּמְאַת מֵת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִים בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא" (במדבר יט,יט) – הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַזָּיָה מוֹעֶלֶת לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא.
וְכֵן הֶעָרֵל מְקַבֵּל הַזָּיָה. כֵּיצַד? עָרֵל שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת וְהֻזָּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת, וּכְשֶׁיִּמּוֹל – טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.

ד. מִצְוַת אֵזוֹב – שְׁלֹשָׁה קְלָחִים, וּבְכָל קֶלַח וָקֶלַח גִּבְעוֹל אֶחָד; נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה גִּבְעוֹלִין. וּשְׁיָרָיו – שְׁנַיִם. וְאִם לָקַח שְׁנַיִם בַּתְּחִלָּה וַאֲגָדָן – כָּשֵׁר. נִתְפָּרְדוּ הַגִּבְעוֹלִין וְנָשְׁרוּ הֶעָלִים, אֲפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר מִכָּל גִּבְעוֹל מֵהֶן אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא – כָּשֵׁר. וּשְׁיָרֵי הָאֵזוֹב כָּל שֶׁהוּא.
קֶלַח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה בַּדִּין – מַפְסִיקָן וְאַחַר כָּךְ אוֹגֵד שְׁלָשְׁתָּן, שֶׁמִּצְוָתוֹ לִהְיוֹת אֲגֻדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשׁוּ בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ אֲגֻדָּה. פְּסָקוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, אוֹ שֶׁאֲגָדוֹ וְלֹא פְּסָקוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא פְּסָקוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, וְהִזָּה בּוֹ – כָּשֵׁר.
הָאֵזוֹב הַקָּצָר – אוֹגְדוֹ בְּחוּט עַל הַכּוּשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְטוֹבֵל בַּמַּיִם וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם מִן הַחוּט הִזָּה אוֹ מִן הַכּוּשׁ אוֹ מִן הַגִּבְעוֹל – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה.

ה. אֵין מַזִּין לֹא בְּיוֹנְקוֹת הָאֵזוֹב וְלֹא בַּתְּמָרוֹת, אֶלָּא בַּגִּבְעוֹלִין. אֵלּוּ הֵן הַיּוֹנְקוֹת? גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָּמְלוּ. וּמִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בַּיּוֹנְקוֹת וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ – פָּטוּר. וּמֵאֵימָתַי מַזִּין בָּאֵזוֹב? מִשֶּׁיָּנִיץ. וְאֵזוֹב שֶׁהֻזָּה בּוֹ מֵי נִדָּה – כָּשֵׁר לְטַהֵר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע.
כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי – פָּסוּל. וְהָאֵזוֹב שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ אֵזוֹב בְּיִחוּד – הוּא הַכָּשֵׁר, וְהוּא הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים. אֲבָל זֶה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ אֵזֹבְיוֹן וְאֵזוֹב כֹּחֲלִית וְאֵזוֹב מִדְבָּרִי וְאֵזוֹב רוֹמִי – פָּסוּל.

ו. אֵזוֹב שֶׁל אֲשֵׁרָה וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה – פָּסוּל. וְשֶׁל תְּרוּמָה טְהוֹרָה – לֹא יַזֶּה, וְאִם הִזָּה – כָּשֵׁר.

ז. אֵזוֹב שֶׁלְּקָטוֹ לְעֵצִים וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין – מְנַגְּבוֹ וְהוּא כָּשֵׁר לְהַזָּיָה. לְקָטוֹ לָאֳכָלִין וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ – פָּסוּל, שֶׁהֲרֵי נִטְמָא לְהַזָּיָה, שֶׁכָּל הַמַּשְׁקִין וְכָל הָאֳכָלִים וְכָל הַכֵּלִים הֲרֵי הֵן כִּטְמֵאִים לְעִנְיַן חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לְקָטוֹ לְחַטָּאת – הֲרֵי זֶה כְּנִלְקָט לְעֵצִים, וְאִם נָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין – מְנַגְּבוֹ וּמַזֶּה בּוֹ.