א. מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת אָדָם מַעֲקֶה לְגַגּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" (דברים כב,ח), וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה בֵּית דִּירָה. אֲבָל בֵּית הָאוֹצָרוֹת וּבֵית הַבָּקָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. וְכָל בַּיִת שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת – פָּטוּר מִן הַמַּעֲקֶה.
ב. וּבַיִת שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין חַיָּב בְּמַעֲקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (שם), לֹא תָּלָה אֶלָּא בַּנּוֹפֵל. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "גַגֶּךָ"? לְמַעֵט בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִים לְדִירָה. הָיְתָה רְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה מִגַּגּוֹ – אֵינוֹ זָקוּק לְמַעֲקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ" (שם), לֹא בְּתוֹכוֹ.
ג. גֹּבַהּ הַמַּעֲקֶה אֵין פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַנּוֹפֵל מִמֶּנּוּ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת הַמְּחִצָּה חֲזָקָה כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁעֵן הָאָדָם עָלֶיהָ וְלֹא תִּפֹּל. וְכָל הַמַּנִּיחַ גַּגּוֹ בְּלֹא מַעֲקֶה – בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב,ח). וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
ד. אֶחָד הַגַּג וְאֶחָד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְרָאוּי שֶׁיִּכָּשֵׁל בּוֹ אָדָם וְיָמוּת, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ בְּאֵר אוֹ בּוֹר בַּחֲצֵרוֹ, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַיִם בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן מַיִם – חַיָּב לַעֲשׂוֹת לָהֶן חֻלְיָה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ לַעֲשׂוֹת לָהֶן כִּסּוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל בָּהּ אָדָם וְיָמוּת.
וְכֵן כָּל מִכְשׁוֹל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת – מִצְוַת עֲשֵׂה לְהָסִירוֹ וּלְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ וּלְהִזָּהֵר בַּדָּבָר יָפֶה יָפֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ" (דברים ד,ט). וְאִם לֹא הֵסִיר, וְהִנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹלוֹת הַמְּבִיאִין לִידֵי סַכָּנָה – בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר בְּ"לֹא תָשִׂים דָּמִים" (שם כב,ח).
ה. הַרְבֵּה דְּבָרִים אָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, וְכָל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן וְאָמַר: 'הֲרֵי אֲנִי מְסַכֵּן בְּעַצְמִי וּמַה לַּאֲחֵרִים עָלַי בְּכָךְ, אֵין אֲנִי מַקְפִּיד עַל כָּךְ' – מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ו. וְאֵלּוּ הֵן: לֹא יַנִּיחַ אָדָם פִּיו עַל הַסִּילוֹן הַמְקַלֵּחַ מַיִם וְיִשְׁתֶּה, וְלֹא יִשְׁתֶּה בַּלַּיְלָה מִן הַנְּהָרוֹת וּמִן הָאֲגַמִּים, שֶׁמָּא יִבְלַע עֲלוּקָה וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה. וְלֹא יִשְׁתֶּה מַיִם מְגֻלִּין, שֶׁמָּא שָׁתָה מֵהֶן נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, וְיִשְׁתֶּה וְיָמוּת.
ז. וְאֵלּוּ הֵן הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי: הַמַּיִם, וְהַיַּיִן, אֲפִלּוּ מָזוּג, אֲפִלּוּ הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת טַעְמוֹ לְחֹמֶץ, וְהֶחָלָב, וְהַדְּבַשׁ, וְהַצִּיר. אֲבָל שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין – אֵין מַקְפִּידִין עַל גִּלּוּיָן, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי אֶרֶס שׁוֹתִין מֵהֶן.
ח. הַשּׁוּם שֶׁנִּתְרַסֵּק, וַאֲבַטִּיחַ שֶׁנֶּחְתַּךְ וְנִתְגַּלָּה – אָסוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יַיִן מְבֻשָּׁל – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְכֵן יַיִן תּוֹסֵס, וְהוּא הַיַּיִן מִשְּׁעַת דְּרִיכָתוֹ עַד שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיַיִן אוֹ מַיִם אוֹ חָלָב שֶׁהָיוּ חַמִּים כָּל זְמַן שֶׁהַהֶבֶל עוֹלֶה מֵהֶן, וְכֵן מַשְׁקִין שֶׁהָיָה הַמַּשְׁקֶה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְתוֹכָן טִפָּה אַחַר טִפָּה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה טוֹרֵד וְיוֹרֵד – כָּל אֵלּוּ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי, שֶׁזּוֹחֲלֵי עָפָר מִתְיָרְאִין מִבִּעְבּוּעַ הַמַּשְׁקֶה וּמִן הַהֶבֶל, וְאֵין שׁוֹתִין מִמֶּנּוּ.
ט. מֵי כְּבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת וּמֵי תֻּרְמוֹסִין – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי. מַיִם שֶׁשָּׁרָה בָּהֶם כְּבָשִׁים וּשְׁלָקוֹת וְתֻרְמוֹסִין: אִם נִשְׁתַּנָּה טַעְמָן – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּלּוּי; וְאִם אֵין בָּהֶם נוֹתֵן טַעַם – אֲסוּרִין. וְכֵן מַיִם שֶׁהֵדִיחַ בָּהֶן פְּרִישִׁין וְדַרְמֻסְקִין לְחוֹלֶה – אֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי.
י. וְיַיִן שֶׁעֵרֵב בּוֹ דְּבָרִים חַדִּין, כְּפִלְפְּלִין, אוֹ דְּבָרִים מָרִים, כְּאַפְּסִתְנִין, עַד שֶׁנִּשְׁתַּנָּה טַעְמוֹ – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי. וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין.
יא. כָּל הַמַּשְׁקִין הָאֲסוּרִין מִשּׁוּם גִּלּוּי, שֶׁנִּתְגַּלּוּ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה – אֲסוּרִין, וַאֲפִלּוּ הָיָה בְּצִדָּן אָדָם יָשֵׁן, אֵין אֵימַת יָשֵׁן עַל הַזּוֹחֲלִים. וְכַמָּה יִשְׁהוּ וְיִהְיוּ אֲסוּרִין? כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא הָרַחַשׁ מִתַּחַת אֹזֶן כְּלִי, וְיִשְׁתֶּה וְיַחֲזֹר לִמְקוֹמוֹ.
יב. שִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיֵּאָסְרוּ אִם נִתְגַּלּוּ – כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַסַּם נִכָּר בָּהֶם וּמַזִּיק. אֲבָל אִם הָיוּ הַמַּיִם מְרֻבִּין כְּדֵי שֶׁתֹּאבַד בָּהֶן הַמָּרָה – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, בֵּין בְּקַרְקָעוֹת בֵּין בְּכֵלִים. וְכֵן הַדִּין בִּשְׁאָר הַמַּשְׁקִין.
יג. מַעְיָן הַמּוֹשֵׁךְ כָּל שֶׁהוּא – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גִּלּוּי.
לָגִין מְגֻלֶּה שֶׁהִנִּיחוֹ בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל, אוֹ בַּתִּיק שֶׁלּוֹ, אוֹ בְּבוֹר, אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה, אוֹ בְּמִגְדָּל גָּבֹהַּ מֵאָה אַמָּה, אוֹ בִּטְרַקְלִין מְיֻפֶּה וּמְסֻיָּד – הֲרֵי זֶה אָסוּר. בָּדַק אֶת הַתֵּבָה אוֹ אֶת הַמִּגְדָּל, וְאַחַר כָּךְ הִנִּיחוֹ בּוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם הָיָה בָּהֶן נֶקֶב – אָסוּר. כַּמָּה יִהְיֶה בַּנֶּקֶב? כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס בּוֹ אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל קָטָן.
יד. חָבִית שֶׁנִּתְגַּלְּתָה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתוּ מִמֶּנָּה תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ – לֹא יִשְׁתֶּה עֲשִׂירִי. מַעֲשֶׂה הָיָה וְאָמְרוּ שֶׁשָּׁתָה עֲשִׂירִי וּמֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ שׁוֹקֵעַ לְמַטָּה, וְיֵשׁ שָׁם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר שֶׁעוֹלָה וְצוֹפָה לְמַעְלָה, וְיֵשׁ סַם שֶׁהִיא נִתְלֵית בְּאֶמְצַע הַמַּשְׁקֶה, וּלְפִיכָךְ הַכֹּל אָסוּר, וַאֲפִלּוּ סִנְּנָן בְּמַסְנֶנֶת. וְכֵן אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּתְגַּלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנָּה תִּשְׁעָה וְלֹא מֵתוּ – לֹא יֹאכַל עֲשִׂירִי.
טו. מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – לֹא יִשְׁפְּכֵם לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא יְרַבֵּץ בָּהֶן אֶת הַבַּיִת, וְלֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט, וְלֹא יִרְחַץ בָּהֶן פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו, וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶן בְּהֵמָה, בֵּין בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ בֵּין בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל מַשְׁקֶה אוֹתָן לֶחָתוּל.
טז. עִסָּה שֶׁנִּלּוֹשָׁה בְּמַיִם מְגֻלִּין, אֲפִלּוּ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה – תִּשָּׂרֵף. וַאֲפִלּוּ נֶאֱפָת – הֲרֵי הַפַּת אֲסוּרָה.
