א. מִצְוַת עֲשֵׂה לִתֵּן שְׂכַר הַשָּׂכִיר בִּזְמַנּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (דברים כד,טו). וְאִם אֵחֲרוֹ לְאַחַר זְמַנּוֹ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (שם). וְאֵין לוֹקִין עַל לָאו זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְשַׁלֵּם.
אֶחָד שְׂכַר הָאָדָם וְאֶחָד שְׂכַר הַבְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר הַכֵּלִים – חַיָּב לִתֵּן בִּזְמַנּוֹ, וְאִם אֵחֵר לְאַחַר זְמַנּוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְגֵר תּוֹשָׁב יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ", וְאִם אֵחֵר אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
ב. כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר – כְּאִלּוּ נָטַל אֶת נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ" (דברים כד,טו), וְעוֹבֵר בְּאַרְבַּע אַזְהָרוֹת וַעֲשֵׂה: מִשּׁוּם 'בַּל תַּעֲשֹׁק' וּמִשּׁוּם 'בַּל תִּגְזֹל', וּמִשּׁוּם "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר" (ויקרא יט,יג), וּמִשּׁוּם "וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד,טו), וּמִשּׁוּם "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ" (שם).
אֵי זֶה הוּא זְמַנּוֹ? שְׂכִיר יוֹם – גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר" (ויקרא יט,ג); וּשְׂכִיר לַיְלָה – גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ" (דברים כד,טו). וּשְׂכִיר שָׁעוֹת שֶׁל יוֹם – גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם; וּשְׂכִיר שָׁעוֹת שֶׁל לַיְלָה – גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה. שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ: יָצָא בַּיּוֹם – גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם; יָצָא בַּלַּיְלָה – גּוֹבֶה כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה.
ג. נָתַן טַלִּיתוֹ לָאֻמָּן, גְּמָרָהּ וְהוֹדִיעוֹ, אֲפִלּוּ אֵחֲרוֹ עֲשָׂרָה יָמִים – כָּל זְמַן שֶׁהַכְּלִי בְּיַד הָאֻמָּן, אֵינוֹ עוֹבֵר. נְתָנָהּ לוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם – כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו חַמָּה, עוֹבֵר מִשּׁוּם 'בַּל תָּלִין', שֶׁהַקַּבְּלָנוּת כִּשְׂכִירוּת הִיא, וְחַיָּב לִתֵּן בִּזְמַנּוֹ.
ד. הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: 'צֵא וּשְׂכֹר לִי פּוֹעֲלִים': אִם אָמַר לָהֶן: 'שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת' – שְׁנֵיהֶם אֵינָן עוֹבְרִין מִשּׁוּם 'בַּל תָּלִין': זֶה לְפִי שֶׁלֹּא שְׂכָרָן, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵין פְּעֻלָּתָן אֶצְלוֹ; וְאִם לֹא אָמַר לָהֶן 'שְׂכַרְכֶם עַל בַּעַל הַבַּיִת' – הֲרֵי הַשָּׁלִיחַ עוֹבֵר.
אֵין הַשּׂוֹכֵר עוֹבֵר אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ הַשָּׂכִיר וְלֹא נָתַן לוֹ. אֲבָל אִם לֹא תְּבָעוֹ, אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ מַה יִּתֵּן לוֹ, אוֹ שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל אַחֵר וְקִבֵּל – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
ה. הַמַּשְׁהֶה שְׂכַר שָׂכִיר עַד אַחַר זְמַנּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר עָבַר בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה – הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן מִיָּד, וְכָל עֵת שֶׁיַּשְׁהֶה עוֹבֵר עַל לָאו שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב" (משלי ג,כח).
ו. כָּל שָׂכִיר שֶׁשְּׂכָרוֹ בְּעֵדִים, וּתְבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ, וְאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: 'נָתַתִּי לְךָ שְׂכָרְךָ', וְהַשָּׂכִיר אוֹמֵר: 'לֹא נָטַלְתִּי כְּלוּם' – תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׁבַע הַשָּׂכִיר וְיִטֹּל, בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, כְּדִין כָּל נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, מִפְּנֵי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו, וְזֶה הַשָּׂכִיר נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לָזֶה. אֲפִלּוּ הָיָה הַשּׂוֹכֵר קָטָן – הֲרֵי הַשָּׂכִיר נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל.
שְׂכָרוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים – מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: 'לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְלֹא שְׂכַרְתִּיךָ', נֶאֱמָן לוֹמַר: 'שְׂכַרְתִּיךָ וְנָתַתִּי לְךָ שְׂכָרְךָ', וְיִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת הֶסֵּת שֶׁנָּתַן, אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת, כִּשְׁאָר הַטְּעָנוֹת. הָיָה לוֹ עֵד אֶחָד שֶׁשְּׂכָרוֹ – אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם.
וְכֵן אִם תְּבָעוֹ אַחַר זְמַנּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂכָרוֹ בְּעֵדִים – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה – יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת הֶסֵּת. הֵבִיא רְאָיָה שֶׁתְּבָעוֹ כָּל זְמַנּוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל תְּבִיעָה.
כֵּיצַד? הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּיוֹם שֵׁנִי עַד הָעֶרֶב – זְמַנּוֹ כָּל לֵיל שְׁלִישִׁי, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. וְאִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁהָיָה תּוֹבֵעַ כָּל לֵיל שְׁלִישִׁי – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל כָּל יוֹם שְׁלִישִׁי; אֲבָל מִלֵּיל רְבִיעִי וָהָלְאָה – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְכֵן אִם הֵבִיא עֵדִים שֶׁהָיָה תּוֹבֵעַ וְהוֹלֵךְ עַד יוֹם חֲמִישִׁי – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל כָּל יוֹם חֲמִישִׁי.
ז. בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: 'שְׁתַּיִם קָצַצְתִּי לְךָ', וְהַשָּׂכִיר אוֹמֵר: 'לֹא קָצַצְתָּ לִי אֶלָּא שָׁלֹשׁ' – לֹא תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּשָּׁבַע הַשָּׂכִיר כָּאן, אֶלָּא הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ הַשְּׁתַּיִם אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: 'הֵא לְךָ' – הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. וְדָבָר זֶה תַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ הַשָּׂכִיר בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁשְּׂכָרוֹ בְּעֵדִים וְלֹא יָדְעוּ כַּמָּה פָּסַק לוֹ, וּתְבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ. אֲבָל אִם שְׂכָרוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים אוֹ שֶׁתְּבָעוֹ אַחַר זְמַנּוֹ – יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת הֶסֵּת שֶׁלֹּא קָצַץ לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁכְּבָר נָתַן לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לוֹ אֶצְלוֹ אֶלָּא זֶה שֶׁאָמַר לוֹ: 'הֵילָךְ', כְּדִין כָּל הַטְּעָנוֹת.
ח. הַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לָאֻמָּן, אֻמָּן אוֹמֵר: 'שְׁתַּיִם קָצַצְתָּ לִי', וְהוּא אוֹמֵר: 'אַחַת': כָּל זְמַן שֶׁהַטַּלִּית בְּיַד הָאֻמָּן, אִם יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁהִיא לְקוּחָה בְּיָדוֹ – הֲרֵי הָאֻמָּן נִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ וְנוֹטֵל, וְיָכוֹל לִטְעֹן בִּשְׂכָרוֹ עַד כְּדֵי דָּמֶיהָ; וְאִם יָצָאת טַלִּית מִתַּחַת יָדוֹ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ חֲזָקָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן שֶׁהִיא לְקוּחָה בְּיָדוֹ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְאִם לֹא הֵבִיא רְאָיָה – יִשָּׁבַע בַּעַל הַטַּלִּית הֶסֵּת, אוֹ שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה אִם הוֹדָה בְּמִקְצָת, כְּדִין כָּל הַטְּעָנוֹת, שֶׁאֵין זֶה כְּדִין הַשָּׂכִיר.
ט. שָׂכִיר שֶׁבָּא לְהִשָּׁבַע – אֵין מַחֲמִירִין עָלָיו וְאֵין מְגַלְגְּלִין עָלָיו כְּלָל, אֶלָּא נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא נָטַל, וְיִטֹּל. וּלְכָל הַנִּשְׁבָּעִין אֵין מְקִלִּין חוּץ מִן הַשָּׂכִיר, שֶׁמְּקִלִּין עָלָיו וּפוֹתְחִין לוֹ תְּחִלָּה, וְאוֹמְרִין לוֹ: 'אַל תְּצַעֵר עַצְמְךָ, הִשָּׁבַע וְטֹל'.
אֲפִלּוּ הָיָה שְׂכָרוֹ פְּרוּטָה אַחַת, וּבַעַל הַבַּיִת אוֹמֵר: 'נְתַתִּיהָ' – לֹא יִטֹּל אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. וְכֵן כָּל הַנִּשְׁבָּע וְנוֹטֵל, אֲפִלּוּ לֹא יִטְעֹן אֶלָּא פְּרוּטָה אַחַת – לֹא יִטֹּל אוֹתָהּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה.
וְאֶחָד שְׂכַר הַבְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר הַכֵּלִים. תשלום עבור שכירות בהמה או כלים. וְגֵר תּוֹשָׁב. גוי שיושב בארץ וקיבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח. וְאִם אֵחֵר אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה. שכן לגבי הלא תעשה נאמר: "לא תעשק את רעך… לא תלין פעלת שכיר" (ויקרא יט,יג) ודרשו חכמים שגוי שאינו נקרא "רעך" אינו עובר עליו בלאו זה (בבלי בבא מציעא קיא,ב).