א. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַלֶּקֶת לִשְׁבָטִים אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת לִצְמִיתוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה,כג). וְאִם מָכַר לִצְמִיתוּת – שְׁנֵיהֶן עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין מַעֲשֵׂיהֶן מוֹעִילִין, אֶלָּא תַּחֲזֹר הַשָּׂדֶה לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל.
ב. וְהַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְשִׁשִּׁים שָׁנָה – אֵינָהּ יוֹצְאָה בַּיּוֹבֵל, שֶׁאֵין חוֹזֵר בַּיּוֹבֵל אֶלָּא דָּבָר הַנִּמְכָּר סְתָם אוֹ הַנִּמְכָּר לִצְמִיתוּת.
ג. לֹא יִמְכֹּר אָדָם בֵּיתוֹ אוֹ שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהֵן חוֹזְרִין אַחַר זְמַן, אֶלָּא אִם כֵּן הֶעֱנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כה,כה, ושם: כִּי). אֲבָל לִמְכֹּר וּלְהַנִּיחַ הַדָּמִים בְּכִיסוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בָּהֶן סְחוֹרָה אוֹ לִקַּח בָּהֶן כֵּלִים וַעֲבָדִים וּבְהֵמָה – אֵינוֹ רַשַּׁאי, אֶלָּא לִמְזוֹנוֹת בִּלְבַד. וְאִם עָבַר וּמָכַר מִכָּל מָקוֹם – הֲרֵי אֵלּוּ מְכוּרִים,
ד. וְדָנִין בַּבַּיִת דִּין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וּבַשָּׂדֶה דִּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה.
דִּין מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ לְחַשֵּׁב אֶת הַדָּמִים לְפִי הַשָּׁנִים הַנִּשְׁאָרוֹת לַיּוֹבֵל. וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה לִפְדּוֹת – מְחַשֵּׁב עִם הַלּוֹקֵחַ עַל הַשָּׁנִים שֶׁאָכַל, וְגוֹרֵעַ מִדְּמֵי הַמֶּכֶר, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת הַשְּׁאָר.
ה. כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּשְׁאַר לַיּוֹבֵל עֶשֶׂר שָׁנִים וּמָכַר לוֹ שָׂדֵהוּ בְּמֵאָה דִּינָר. אֲכָלָהּ הַלּוֹקֵחַ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְרָצָה מוֹכֵר לִגְאֹל – נוֹתֵן לוֹ שִׁבְעִים דִּינָר וּמַחֲזִיר שָׂדֵהוּ. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים – נוֹתֵן לוֹ אַרְבָּעִים דִּינָר וּמַחֲזִיר שָׂדֵהוּ. לֹא גְּאָלָהּ, אֶלָּא הָיְתָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל – תַּחֲזֹר לַבְּעָלִים בְּלֹא דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ" (ויקרא כה,טו, ושם: בְּמִסְפַּר).
ו. מְכָרָהּ לוֹ וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת, וּלְאַחַר שָׁנִים גְּאָלָהּ – אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: 'הַחֲזִירָהּ לִי מְלֵאָה פֵּרוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּכַרְתִּי לְךָ'. לְפִיכָךְ, אִם מְכָרָהּ לוֹ מְלֵאָה פֵּרוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְאָלָהּ אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים – הֲרֵי זֶה אוֹכֵל שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים, וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב עִמּוֹ אֶלָּא לְפִי שְׁתֵּי שָׁנִים בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל פִּי הַשָּׁנִים" (ויקרא כז,יח) – לֹא עַל פִּי הַתְּבוּאוֹת.
ז. הַקָּנִים וְהַזְּמוֹרוֹת וּפֵרוֹת שִׁקְמָה שֶׁבְּתוֹכָהּ – הֲרֵי הֵן שֶׁל לוֹקֵחַ, כִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת שֶׁלָּהּ. אֲבָל אִילָן שֶׁנִּכְסַח אוֹ שֶׁיָּבַשׁ – שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בּוֹ. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יִמָּכֵר וְיִלָּקַח בְּדָמָיו קַרְקַע, וְהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ עַד שֶׁתִּגָּאֵל הַשָּׂדֶה מִיָּדוֹ.
ח. הַלּוֹקֵחַ שְׂדֵה אֲחֻזָּה וּנְטָעָהּ אִילָנוֹת וְהִשְׁבִּיחָה – כְּשֶׁהִיא חוֹזֶרֶת בַּיּוֹבֵל, שָׁמִין שֶׁבַח הָאִילָנוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ, וְנוֹתֵן בַּעַל הַשָּׂדֶה דְּמֵי הַשֶּׁבַח לַלּוֹקֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצָא מִמְכַּר בַּיִת" (ויקרא כה,לג) – מִמְכָּר חוֹזֵר וְאֵין הַשֶּׁבַח חוֹזֵר.
ט. הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ – אֵינוֹ מֻתָּר לִגְאֹל לְפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ" (ויקרא כה,טו). וַאֲפִלּוּ רָצָה הַלּוֹקֵחַ – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה" (שם) – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים מֵעֵת לְעֵת מִיּוֹם הַמְּכִירָה.
י. וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאכַל הַלּוֹקֵחַ שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי הַשָּׁנִים וְאַחַר כָּךְ יִגְאַל, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁנֵי תְבוּאֹת" (שם). לְפִיכָךְ, אִם הָיְתָה אַחַת מִשְּׁתֵּי הַשָּׁנִים שְׁבִיעִית אוֹ שְׁנַת שִׁדָּפוֹן אוֹ יֵרָקוֹן – אֵינָהּ עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן.
יא. הִנִּיחָהּ הַלּוֹקֵחַ בּוּרָה שָׁנָה וַאֲכָלָהּ שָׁנָה, אוֹ אֲכָלָהּ שָׁנָה וְנָרָהּ שָׁנָה לְזָרְעָהּ וְלֹא זְרָעָהּ – הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִים לַמִּנְיָן.
מְכָרָהּ בִּשְׁנַת יוֹבֵל עַצְמָהּ – אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת, וְהַדָּמִים חוֹזְרִין לַבְּעָלִים.
יב. מְכָרָהּ שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל – הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנִיָּה אַחַר הַיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׁנֵי תְבוּאֹת" (ויקרא כה,טו).
יג. מָכַר נְקָעִים מְלֵאִים מַיִם אוֹ סְלָעִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִזְרִיעָה – הֲרֵי זֶה פּוֹדֶה בְּפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת" (ויקרא כה,טו, ושם: בְּמִסְפַּר) – שָׂדֶה הָרְאוּיָה לִתְבוּאָה הִיא שֶׁאֵינָהּ נִגְאֶלֶת אֶלָּא אַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים. וְאִם לֹא גְּאָלָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְרִיעָה – חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל.
יד. מָכַר אִילָנוֹת – אֵין נִגְאָלִין לְפָחוֹת מִשְּׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁהֲרֵי רְאוּיִין לִתְבוּאוֹת. וְאִם לֹא גְּאָלָן – אֵינָן חוֹזְרִין לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ" (ויקרא כה,כז; כה,כח) – וְלֹא לָאִילָנוֹת.
טו. מָכַר שָׂדֵהוּ לָרִאשׁוֹן, וּמְכָרָהּ רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי וְשֵׁנִי לַשְּׁלִישִׁי, אֲפִלּוּ מֵאָה – בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל תַּחֲזֹר לְאָדוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ" (ויקרא כז,כד).
טז. מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמֵאָה דִּינָר וּמְכָרָהּ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, וְרָצָה הָאָדוֹן לִגְאֹל – אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ" (שם כה,כז).
מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם וּמְכָרָהּ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמֵאָה – הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב עִם הָאַחֲרוֹן. וְכֵן אִם מְכָרָהּ בְּמֵאָה וְהִשְׁבִּיחָה בְּיַד הַלּוֹקֵחַ וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְהִמָּכֵר בְּמָאתַיִם – מְחַשֵּׁב לְפִי מַה שֶּׁמָּכַר. וְאִם מְכָרָהּ בְּמָאתַיִם וְהִכְסִיפָה וַהֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְהִמָּכֵר בְּמֵאָה – מְחַשֵּׁב לְפִי מַה שֶּׁהִיא. לְעוֹלָם מְיַפִּין כֹּחַ הַמּוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמְרֵעִין כֹּחַ הַלּוֹקֵחַ.
יז. הַמּוֹכֵר שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְהָיוּ לוֹ שָׂדוֹת אֲחֵרוֹת, וּמָכַר מֵאוֹתָן הַשָּׂדוֹת כְּדֵי לִגְאֹל שָׂדֶה שֶׁמָּכַר – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמָצָא כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ" (ויקרא כה,כו) – עַד שֶׁיִּמְצָא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמָּכַר. וְכֵן אִם לָוָה לִגְאֹל – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ" (שם) – לֹא שֶׁיִּלְוֶה.
יח. מָצָא מְעַט וְרָצָה לִגְאֹל חֲצִי שָׂדֶה שֶׁמָּכַר – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כְּדֵי גְאֻלָּתוֹ" (שם) – אוֹ גּוֹאֵל אֶת כֻּלָּהּ אוֹ אֵינוֹ גּוֹאֵל. וְאִם רָצוּ קְרוֹבָיו לִגְאֹל – גּוֹאֲלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ" וכו' (שם כה,מט).
יט. הַנּוֹתֵן שָׂדֵהוּ מַתָּנָה – הֲרֵי זוֹ חוֹזֶרֶת לוֹ בַּיּוֹבֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וכו' (ויקרא כה,יג) – לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה.
כ. הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ – כְּלָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחֲזִירִין זֶה לָזֶה חֶלְקוֹ בַּיּוֹבֵל וְלֹא תִּבְטַל חֲלֻקָּתָן מִכְּמוֹת שֶׁהָיְתָה. וְכֵן הַבְּכוֹר וְהַמְיַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו – מַחֲזִיר בַּיּוֹבֵל חֵלֶק שֶׁנָּטַל וְנוֹטֵל הַחֵלֶק שֶׁכְּנֶגְדוֹ.
כא. אֲבָל הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ – אַף עַל פִּי שֶׁיְּרֻשַּׁת הַבַּעַל מִדִּבְרֵיהֶם, עָשׂוּ חִזּוּק לְדִבְרֵיהֶם כְּשֶׁל תּוֹרָה וְאֵינוֹ מַחֲזִיר בַּיּוֹבֵל. וְאִם יָרַשׁ מִמֶּנָּה בֵּית הַקְּבָרוֹת – יַחֲזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה, מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה, וְיִתְּנוּ לוֹ דָּמֶיהָ. וּמְנַכִּין לוֹ מִן הַדָּמִים דְּמֵי קֶבֶר אִשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי חַיָּב בִּקְבוּרָתָהּ.
