א. מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵדָה וּפָגַע בַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ: אִם יָכוֹל לְהַחֲזִיר שְׁנֵיהֶם — חַיָּב לְהַחֲזִיר; וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִיר אֶלָּא אַחַת מֵהֶן — אֲבֵדָתוֹ קוֹדֶמֶת, וַאֲפִלּוּ לַאֲבֵדַת אָבִיו אוֹ רַבּוֹ, שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם.

ב. פָּגַע בַּאֲבֵדַת רַבּוֹ עִם אֲבֵדַת אָבִיו: אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּנֶגֶד רַבּוֹ — שֶׁל אָבִיו קוֹדֶמֶת; וְאִם לָאו — שֶׁל רַבּוֹ קוֹדֶמֶת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רַבּוֹ מֻבְהָק, שֶׁרֹב חָכְמָתוֹ שֶׁל תּוֹרָה מִמֶּנּוּ.

ג. הִנִּיחַ אֲבֵדָתוֹ וְהֶחֱזִיר אֲבֵדַת חֲבֵרוֹ — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. כֵּיצַד? שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵרוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵרוֹ מָאתַיִם, הִנִּיחַ אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. אִם אָמַר לוֹ: ‘אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי‘, אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין — חַיָּב לִתֵּן לוֹ דְּמֵי שֶׁלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָלָה חֲמוֹר שֶׁלּוֹ מֵאֵילָיו; הוֹאִיל וְלֹא נִתְעַסֵּק בּוֹ, זָכָה בְּמַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ. ד יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ.
וְכֵן אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה, וּבָטַל מִמְּלַאכְתּוֹ שֶׁשָּׁוָה דִּינָר וְהֶחֱזִיר אֲבֵדָה שֶׁשָּׁוָה מֵאָה דִּינָרִין — לֹא יֹאמַר לוֹ: ‘תֵּן לִי דִּינָר שֶׁהִפְסַדְתִּי‘, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁיִּבָּטֵל מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ. וְאִם הִתְנָה עִם הַבְּעָלִים אוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁיִּטֹּל מַה שֶּׁיַּפְסִיד, וְהִרְשׁוּהוּ — הֲרֵי זֶה נוֹטֵל. וְאִם אֵין שָׁם בֵּית דִּין וְלֹא בְּעָלִים — שֶׁלּוֹ קוֹדֵם.

ה. וְכֵן שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בָּאִין בַּדֶּרֶךְ, זֶה בְּחָבִית שֶׁל יַיִן וְזֶה בְּכַד שֶׁל דְּבַשׁ, וְנִסְדְּקָה הַכַּד שֶׁל דְּבַשׁ, וְקֹדֶם שֶׁיִּשָּׁפֵךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ שָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹךְ הֶחָבִית — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: ‘אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי‘, אוֹ שֶׁהִתְנָה בִּפְנֵי בֵּית דִּין — הֲרֵי זֶה חַיָּב לִתֵּן לוֹ. וְאִם נִשְׁפַּךְ הַדְּבַשׁ לָאָרֶץ — הֲרֵי זֶה הֶפְקֵר, וְכָל הַמַּצִּיל לְעַצְמוֹ מַצִּיל.

ו. הָיָה זֶה בָּא בְּכַד שֶׁל דְּבַשׁ וְזֶה בָּא בְּקַנְקַנִּים רֵיקָנִים, וְנִסְדְּקָה כַּד הַדְּבַשׁ, וְאָמַר לוֹ בַּעַל הַקַּנְקַנִּים: ‘אֵינִי מַצִּיל לְךָ דְּבַשׁ זֶה בְּקַנְקַנִּי עַד שֶׁתִּתֵּן לִי חֶצְיוֹ‘ אוֹ ‘שְׁלִישׁוֹ‘ אוֹ ‘כָּךְ וְכָךְ דִּינָרִין‘, וְקִבֵּל עָלָיו בַּעַל הַדְּבַשׁ וְאָמַר לוֹ: ‘הִין‘ — הֲרֵי זֶה צִחֵק בּוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא הִפְסִידוֹ כְּלוּם.

ז. וְכֵן מִי שֶׁבָּרַח מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהָיְתָה מַעְבֹּרֶת לְפָנָיו, וְאָמַר לוֹ: ‘הַעֲבִירֵנִי וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ דִּינָר‘, וְהֶעֱבִירוֹ — אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ הָרָאוּי לוֹ. וְאִם הָיָה צַיָּד, וְאָמַר לוֹ: ‘בַּטֵּל מְצוּדָתְךָ וְהַעֲבִירֵנִי‘ — נוֹתֵן לוֹ מַה שֶּׁהִתְנָה עִמּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.

ח. שַׁיָּרָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס וּטְרָפָהּ: אִם אֵינָן יְכוֹלִין לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל — הִצִּיל לְעַצְמוֹ; וְאִם יְכוֹלִין הֵם לְהַצִּיל מִיָּדָם, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם וְהִצִּיל, אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר: ‘לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל‘ — מַצִּיל לָאֶמְצַע.

ט. הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדֹּחַק — כָּל הַמַּצִּיל מַצִּיל לָאֶמְצַע, אֶלָּא אִם כֵּן אָמַר: ‘לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל‘ — הֲרֵי זֶה מַצִּיל לְעַצְמוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁמָעוּהוּ אוֹמֵר ‘לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל‘, הָיָה לָהֶן לִדְחֹק עַצְמָן וּלְהַצִּיל, וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבוּ וְלֹא הִצִּילוּ, הֲרֵי נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִן הַכֹּל.

י. הָיוּ שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וְהִצִּיל אֶחָד מֵהֶם — הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר: ‘לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל‘ — הֲרֵי זֶה חָלַק מֵחֲבֵרוֹ וְהִצִּיל לְעַצְמוֹ. וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לְהַצִּיל — כָּל שֶׁיַּצִּיל הֲרֵי הוּא לַמַּשְׂכִּיר. וְאִם אָמַר: ‘לְעַצְמִי אֲנִי מַצִּיל‘ — הֲרֵי זֶה חָזַר בּוֹ מִן הַשְּׂכִירוּת, וְכָל שֶׁיַּצִּיל אַחַר שֶׁאָמַר כֵּן הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ.

יא. שַׁיָּרָה שֶׁחָנָת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִס לְטָרְפָהּ, וּפָסְקוּ עִם הַגַּיִס מָמוֹן וְנָתְנוּ לוֹ — מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹנָם וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּר לִפְנֵיהֶם לְהוֹדִיעָם הַדֶּרֶךְ — מְחַשְּׁבִין שְׂכָרוֹ לְפִי מָמוֹן וּלְפִי נְפָשׁוֹת. וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג
הַחַמָּרִין.

יב. רַשָּׁאִין הַחַמָּרִין לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶן: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד מִמֶּנּוּ חֲמוֹר מִבְּנֵי הַשַּׁיָּרָה — מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת. וְאִם פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה — אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.

יג. אָבְדָה חֲמוֹרוֹ, וְאָמַר: ‘תְּנוּ לִי דָּמֶיהָ וְאֵינִי רוֹצֶה לִקַּח חֲמוֹר, וַהֲרֵינִי שׁוֹמֵר עִמָּכֶם‘ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא מַעֲמִידִין לוֹ חֲמוֹר אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיְּזָרֵז עַצְמוֹ וְיִשְׁמֹר בְּהֶמְתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת בַּשַּׁיָּרָה — אֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵר אַחַת לְשׁוֹמֵר שְׁתַּיִם.

יד. סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם, וְעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטַבְּעָהּ, וְהֵקֵלּוּ מִמַּשָּׂאָהּ — מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂוֹי וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן. וְאַל יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִין.

טו. רַשָּׁאִין הַסַּפָּנִין לְהַתְנוֹת בֵּינֵיהֶם: כָּל מִי שֶׁתֹּאבַד לוֹ סְפִינָה — מַעֲמִידִין לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. פָּשַׁע בָּהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת בּוֹ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן — אֵין חַיָּבִין לְהַעֲמִיד לוֹ.