א. צָרַעַת בְּגָדִים – כַּגְּרִיס, כְּצָרַעַת אָדָם. אֲבָל פָּחוֹת מִכַּגְּרִיס – טָהוֹר. וּשְׁלֹשָׁה סִימָנֵי טֻמְאָה יֵשׁ בָּהּ: יְרַקְרַק, וַאֲדַמְדַּם, וְהַפִּשְׂיוֹן, וּשְׁלָשְׁתָּן מְפֹרָשִׁין בַּתּוֹרָה.
יְרַקְרַק – הוּא הַיָּרֹק שֶׁבַּיְרֻקִּין, שֶׁהוּא יָרֹק הַרְבֵּה, כִּכְנַף הַטַּוָּס וּכְהוּצֵי דֶּקֶל. וַאֲדַמְדַּם – הוּא הָאָדֹם שֶׁבָּאֲדֻמִּין, שֶׁהוּא אָדֹם הַרְבֵּה, כִּזְהוֹרִית יָפָה. וּשְׁנֵי מַרְאוֹת אֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
בְּמַרְאֶה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם מַסְגִּירִין אֶת הַבֶּגֶד. וְאִם עָמַד בְּמַרְאֶה זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – מַחֲלִיטִין וְשׂוֹרְפִין. וְכֵן אִם פָּשָׂה – מַחֲלִיטִין וְשׂוֹרְפִין.
כֵּיצַד? בֶּגֶד שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם – מַסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֶה: אִם פָּשָׂה – מַחֲלִיטוֹ, וְשׂוֹרֵף אֶת כָּל הַבֶּגֶד; וְאִם לֹא פָּשָׂה, וְעָמַד בְּמַרְאֵהוּ, אוֹ שֶׁפָּשָׂה וְכָהָה מִשְּׁנֵי הַמַּרְאוֹת שֶׁהֻסְגַּר בָּהֶן, אוֹ שֶׁהוֹסִיף הַמַּרְאֶה לְהַאֲדִים וּלְהוֹרִיק וְלֹא פָּשָׂה – יְכַבֵּס מְקוֹם הַנֶּגַע, וְיַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, רוֹאֵהוּ: אִם כָּהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי – הֲרֵי זֶה טָעוּן כִּבּוּס, וְטָהוֹר; וְאִם נִשְׁתַּנָּה הַנֶּגַע מִמַּה שֶּׁהָיָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה יְרַקְרַק וְנַעֲשָׂה אֲדַמְדַּם אוֹ אֲדַמְדַּם וְנַעֲשָׂה יְרַקְרַק – קוֹרֵעַ מְקוֹם הַנֶּגַע, וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע, וְתוֹפֵר מַטְלִית בַּמָּקוֹם שֶׁקָּרַע, וּפוֹטֵר שְׁאָר הַבֶּגֶד, וּמְכַבְּסוֹ כֻּלּוֹ כִּבּוּס שֵׁנִי, וּמַטְבִּילוֹ, וְטָהַר; וְאִם עָמַד בַּמַּרְאֶה שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ בַּתְּחִלָּה – יַחֲלִיטוֹ וְיִשְׂרֹף אֶת כֻּלּוֹ.
יְרַקְרַק – הוּא הַיָּרֹק שֶׁבַּיְרֻקִּין, שֶׁהוּא יָרֹק הַרְבֵּה, כִּכְנַף הַטַּוָּס וּכְהוּצֵי דֶּקֶל. וַאֲדַמְדַּם – הוּא הָאָדֹם שֶׁבָּאֲדֻמִּין, שֶׁהוּא אָדֹם הַרְבֵּה, כִּזְהוֹרִית יָפָה. וּשְׁנֵי מַרְאוֹת אֵלּוּ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
בְּמַרְאֶה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם מַסְגִּירִין אֶת הַבֶּגֶד. וְאִם עָמַד בְּמַרְאֶה זֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – מַחֲלִיטִין וְשׂוֹרְפִין. וְכֵן אִם פָּשָׂה – מַחֲלִיטִין וְשׂוֹרְפִין.
כֵּיצַד? בֶּגֶד שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם – מַסְגִּירוֹ שִׁבְעַת יָמִים, וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֶה: אִם פָּשָׂה – מַחֲלִיטוֹ, וְשׂוֹרֵף אֶת כָּל הַבֶּגֶד; וְאִם לֹא פָּשָׂה, וְעָמַד בְּמַרְאֵהוּ, אוֹ שֶׁפָּשָׂה וְכָהָה מִשְּׁנֵי הַמַּרְאוֹת שֶׁהֻסְגַּר בָּהֶן, אוֹ שֶׁהוֹסִיף הַמַּרְאֶה לְהַאֲדִים וּלְהוֹרִיק וְלֹא פָּשָׂה – יְכַבֵּס מְקוֹם הַנֶּגַע, וְיַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית.
וּבְסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, רוֹאֵהוּ: אִם כָּהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי – הֲרֵי זֶה טָעוּן כִּבּוּס, וְטָהוֹר; וְאִם נִשְׁתַּנָּה הַנֶּגַע מִמַּה שֶּׁהָיָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה יְרַקְרַק וְנַעֲשָׂה אֲדַמְדַּם אוֹ אֲדַמְדַּם וְנַעֲשָׂה יְרַקְרַק – קוֹרֵעַ מְקוֹם הַנֶּגַע, וְשׂוֹרֵף מַה שֶּׁקָּרַע, וְתוֹפֵר מַטְלִית בַּמָּקוֹם שֶׁקָּרַע, וּפוֹטֵר שְׁאָר הַבֶּגֶד, וּמְכַבְּסוֹ כֻּלּוֹ כִּבּוּס שֵׁנִי, וּמַטְבִּילוֹ, וְטָהַר; וְאִם עָמַד בַּמַּרְאֶה שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ בַּתְּחִלָּה – יַחֲלִיטוֹ וְיִשְׂרֹף אֶת כֻּלּוֹ.
ב. נֶגַע שֶׁהָיָה יְרַקְרַק וּפָשָׂה אֲדַמְדַּם, אוֹ שֶׁהָיָה אֲדַמְדַּם וּפָשָׂה יְרַקְרַק – הֲרֵי זֶה פִּשְׂיוֹן.
ג. נֶגַע שֶׁהָיָה בְּאֶמְצָעוֹ מָקוֹם נָקִי בְּלֹא נֶגַע, וּפָשָׂה לוֹ הַנֶּגַע – אֵינוֹ פִּשְׂיוֹן, עַד שֶׁיִּפְשֶׂה לַחוּץ, שֶׁאֵין פְּשִׂיַּת הַנֶּגַע לְתוֹכוֹ פִּשְׂיוֹן, בֵּין בָּאָדָם בֵּין בִּבְגָדִים וּבָתִּים.
ג. שֶׁאֵין פְּשִׂיַּת הַנֶּגַע לְתוֹכוֹ פִּשְׂיוֹן בֵּין בָּאָדָם וכו'. כדלעיל ד,א.
ד. הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ בַּבְּגָדִים – כָּל שֶׁהוּא; וְהָרָחוֹק אוֹ הַחוֹזֵר – כַּגְּרִיס. כֵּיצַד? בֶּגֶד שֶׁהֻסְגַּר, וְנוֹלַד בּוֹ נֶגַע אַחֵר כַּגְּרִיס רָחוֹק מִן הַנֶּגַע שֶׁהֻסְגַּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה פִּשְׂיוֹן, וְיִשָּׂרֵף. וְאִם הָיָה פָּחוֹת מִכַּגְּרִיס – אֵין מַשְׁגִּיחִין בּוֹ. וְכֵן בֶּגֶד שֶׁקָּרַע מִמֶּנּוּ הַנֶּגַע בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְחָזַר בּוֹ נֶגַע כַּגְּרִיס – יִשָּׂרֵף. וְכֵן בֶּגֶד שֶׁפָּשָׂה בּוֹ הַנֶּגַע אַחַר שֶׁנִּפְטַר – יִשָּׂרֵף.
ד. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א. וְכֵן בֶּגֶד שֶׁפָּשָׂה בּוֹ הַנֶּגַע. בסמוך אליו, אפילו כל שהוא.
ה. כְּשֶׁמְּכַבֵּס אֶת מְקוֹם הַנֶּגַע בְּשָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, צָרִיךְ לְכַבֵּס מְעַט מִן הַבֶּגֶד שֶׁחוּצָה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע" (ויקרא יג,נד). וְכָל נִגְעֵי בְּגָדִים – כְּשֶׁמְּכַבְּסִין אוֹתָן, מַעֲבִירִין עֲלֵיהֶן שִׁבְעָה סַמָּנִין שֶׁמַּעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּעֲבִירִין עַל הַכְּתָמִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן נִדָּה.
ה. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א. אֵת אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּגַע. משמע גם את הבגד שמסביב לנגע. מַעֲבִירִין עֲלֵיהֶן שִׁבְעָה סַמָּנִין שֶׁמַּעֲבִירִין עַל הַכֶּתֶם. מעבירים על הנגע שבעה חומרי ניקוי שונים שדרך להעבירם על הכתם על מנת שיתכבס יפה ולא יישאר ממנו שום רושם (ראה גם הלכות מעשה הקרבנות ח,י). כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּעֲבִירִין עַל הַכְּתָמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּעִנְיַן נִדָּה. באותו הסדר והאופן שמעבירים סממנים אלו על הכתמים האדומים שהאישה רואה על בגדיה כדי לברר אם מדובר בדם המטמא אותה או בצבע (הלכות איסורי ביאה ט,לו-לח).
ו. בֶּגֶד שֶׁקָּרַע מִמֶּנּוּ מְקוֹם הַנֶּגַע וְתָּפַר מַטְלִית, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְחָזַר נֶגַע כַּגְּרִיס עַל הַבֶּגֶד – מַתִּיר אֶת הַמַּטְלִית וּמַצִּילָהּ, וְשׂוֹרֵף שְׁאָר הַבֶּגֶד. חָזַר הַנֶּגַע עַל הַמַּטְלִית – שׂוֹרֵף אֶת הַכֹּל.
ו. וְתָּפַר מַטְלִית כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"א.
ז. הַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר, וְחָזַר נֶגַע עַל הַבֶּגֶד – שׂוֹרֵף אֶת הַמַּטְלִית. חָזַר עַל הַמַּטְלִית – הַבֶּגֶד הָרִאשׁוֹן הַמֻּסְגָּר יִשָּׂרֵף, וְהַמַּטְלִית תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד שֶׁהִיא תְּפוּרָה בּוֹ בְּסִימָנִין. אִם עָמַד בְּעֵינוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת אוֹ פָּשָׂה – שׂוֹרְפִין הַכֹּל.
ז. הַטּוֹלֶה מִן הַמֻּסְגָּר בַּטָּהוֹר. תלש מטלית מבגד שהוסגר ונטהר ותפרה בבגד טהור (ר"ח אלבק נגעים יא,ו, וראה ר"ש שם). וְחָזַר נֶגַע עַל הַבֶּגֶד. המוסגר, שממנו נלקחה המטלית. תְּשַׁמֵּשׁ אֶת הַבֶּגֶד שֶׁהִיא תְּפוּרָה בּוֹ בְּסִימָנִין. שהנגע שבמטלית התפורה נחשב כאילו הוא נראה בבגד השני עצמו ומסגירו לפי סימני הטומאה שבו. אִם עָמַד בְּעֵינוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת אוֹ פָּשָׂה שׂוֹרְפִין הַכֹּל. ואם כהה למראה שלישי הבגד טהור. אך המטלית עצמה נשרפת בכל מקרה הואיל וחזר בה הנגע (תוספתא נגעים ה,ח).
ח. בֶּגֶד שֶׁבָּא כֻּלּוֹ בַּתְּחִלָּה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם – מַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, אִם עָמַד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – יִשָּׂרֵף. אֲבָל בֶּגֶד שֶׁהִסְגִּירוֹ, וּפָשָׂה הַנֶּגַע בְּכֻלּוֹ וְנַעֲשָׂה יְרַקְרַק וַאֲדַמְדַּם, אוֹ שֶׁפְּטָרוֹ, וְאַחַר שֶׁפְּטָרוֹ בָּא כֻּלּוֹ יְרַקְרַק וַאֲדַמְדַּם – הֲרֵי זֶה טָהוֹר. כָּנַס וּפָשָׂה – הֲרֵי זֶה יִשָּׂרֵף.
ח. שֶׁבָּא כֻּלּוֹ בַּתְּחִלָּה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם. שכל הבגד ירקרק או אדמדם. אֲבָל בֶּגֶד שֶׁהִסְגִּירוֹ וּפָשָׂה הַנֶּגַע בְּכֻלּוֹ… אוֹ שֶׁפְּטָרוֹ… הֲרֵי זֶה טָהוֹר. כשם שבנגעי אדם הפורח מן הטמא טהור (לעיל ז,א), אלא שכאן אפילו הפורח לאחר הפטור טהור (ובדומה לעיל ח,יב לגבי נתקים). כָּנַס וּפָשָׂה. אם הנגע שפרח בכל הבגד כנס מעט בסוף שבוע ראשון ופשה בחזרה בסוף שבוע שני (ר"ש נגעים יא,ז, ריק"ו). הֲרֵי זֶה יִשָּׂרֵף. אף שפרח בכולו, ובניגוד לנגע הפורח באדם (ראה לעיל ז,ה).
ט. בֶּגֶד שֶׁהָיוּ מוֹכִין יוֹצְאִין עַל פָּנָיו מִן הָאָרִיג, כְּגוֹן סָגוֹס שֶׁל צֶמֶר, וְנִרְאָה בּוֹ נֶגַע – אֵינוֹ מִתְטַמֵּא, עַד שֶׁיֵּרָאֶה הַנֶּגַע בַּמּוֹכִין וּבָאָרִיג עַצְמוֹ. זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּגָדִים: "בְּקָרַחְתּוֹ אוֹ בְגַבַּחְתּוֹ" (ויקרא יג,נה): "קָרַחְתּוֹ" – אֵלּוּ הַשְּׁחָקִים, "גַּבַּחְתּוֹ" – אֵלּוּ הַחֲדָשִׁים.
ט. שֶׁהָיוּ מוֹכִין יוֹצְאִין עַל פָּנָיו מִן הָאָרִיג. שמן האריג נמשכים גושי שער קטנים כפי שמצוי בשמיכות צמר חדשות (פה"מ נגעים יא,יא). סָגוֹס. גלימה גסה. קָרַחְתּוֹ אֵלּוּ הַשְּׁחָקִים גַּבַּחְתּוֹ אֵלּוּ הַחֲדָשִׁים. קרחתו הוא כינוי לבגדים הישנים שכבר נשחקו ונקרחו משערותיהם, וגבחתו הוא כינוי לחדשים שיש להם שערות (שם).
י. הַבְּגָדִים הַצְּבוּעִים אֵינָן מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, בֵּין שֶׁהָיוּ צְבוּעִים בִּידֵי אָדָם בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם, עַד שֶׁיִּהְיוּ לְבָנִים. בֶּגֶד שֶׁשִּׁתְיוֹ צָבוּעַ וְעַרְבּוֹ לָבָן, עַרְבּוֹ צָבוּעַ וְשִׁתְיוֹ לָבָן – הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנִּרְאֶה.
פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִן הָאָרִיג – אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים.
פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת עַל שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת מִן הָאָרִיג – אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים.
י. שֶׁשִּׁתְיוֹ. חוטי השתי שנמשכים לאורך הבגד. וְעַרְבּוֹ. חוטי הערב שנמשכים לרוחבו.
יא. בֶּגֶד שֶׁאָרַג בּוֹ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ וְנִרְאָה בּוֹ נֶגַע, וְאַחַר כָּךְ הִשְׁלִימוֹ לְשָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – טָהוֹר.
יב. הַתּוֹפֵר מַטְלִיּוֹת שֶׁאֵין בְּכָל אַחַת מֵהֶן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, וְעָשָׂה מֵהֶן בֶּגֶד – הֲרֵי זֶה מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, שֶׁהַתָּפוּר כָּאָרוּג, וְכֻלּוֹ בֶּגֶד אֶחָד הוּא.
יג. בֶּגֶד שֶׁהוּא מַטְלִיּוֹת מַטְלִיּוֹת, מֵהֶן צְבוּעִים וּמֵהֶן לְבָנִים, וְנִרְאָה נֶגַע בַּלָּבָן שֶׁבּוֹ – מַסְגִּירִין אוֹתוֹ: אִם עָמַד שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – נִטְמָא כֻּלּוֹ, יִשָּׂרֵף כֻּלּוֹ. וְכֵן אִם פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּמַטְלִית לְבָנָה אַחֶרֶת – הֲרֵי זֶה פִּשְׂיוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן צָבוּעַ. הָיָה כֻּלּוֹ צָבוּעַ וּבוֹ פַּס אֶחָד לָבָן, אֲפִלּוּ כַּגְּרִיס, וְנִרְאָה בּוֹ נֶגַע – יַסְגִּיר, שֶׁאִם עָמַד בְּעֵינָיו וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא כָּהָה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת – יִשָּׂרֵף.
וּכְהוּצֵי דֶּקֶל. ענפי הדקל. כִּזְהוֹרִית יָפָה. צמר צבוע היטב בתולעת שני (לצבעה ראה הלכות פרה ג,ב).
שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. לחשבון ימי ההסגר, שהרי יום השביעי עולה למניין שני השבועות (ראה לעיל ט,ט). אִם כָּהָה לְמַרְאֶה שְׁלִישִׁי. שהוא מראה טהור שהוא לא ירקרק ולא אדמדם.