א. הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת, אֲפִלּוּ הָיָה הַבּוֹר מָלֵא גִּזּוֹת שֶׁל צֶמֶר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – הֲרֵי בַּעַל הַבּוֹר חַיָּב לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" (שמות כא,לד). וְאֶחָד שׁוֹר וַחֲמוֹר אוֹ שְׁאָר מִינֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף; לֹא נֶאֱמַר "שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר" (שמות כא,לג) אֶלָּא בַּהֹוֶה.
ב. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּתוֹ וּפָתַח לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ פָּתַח לִרְשׁוּת חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁחָפַר וּפָתַח בִּרְשׁוּתוֹ וְהִפְקִיר רְשׁוּתוֹ וְלֹא הִפְקִיר בּוֹרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּנְזָקָיו. אֲבָל אִם הִפְקִיר רְשׁוּתוֹ וּבוֹרוֹ, אוֹ שֶׁהִפְקִיר בּוֹרוֹ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ אוֹ הִקְדִּישׁוֹ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" (שמות כא,לד) – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים, וְזֶה הֶפְקֵר, וּבַתְּחִלָּה בִּרְשׁוּת חָפַר, מִפְּנֵי שֶׁחָפַר בִּרְשׁוּתוֹ.
ג. אֶחָד הַחוֹפֵר אוֹ שֶׁנֶּחְפַּר הַבּוֹר מֵאֵילָיו אוֹ שֶׁחֲפָרַתּוּ בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה, הוֹאִיל וְהוּא חַיָּב לְמַלֹּאותוֹ אוֹ לְכַסּוֹתוֹ וְלֹא עָשָׂה – הֲרֵי זֶה חַיָּב בִּנְזָקָיו. וְאֶחָד הַחוֹפֵר אוֹ הַלּוֹקֵחַ אוֹ שֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" (שמות כא,לד) – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים מִכָּל מָקוֹם.
ד. אֶחָד הַחוֹפֵר אוֹ הַמְגַלֶּה מָקוֹם שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ" (שמות כא,לג, ושם: וְכִי יִפְתַּח). וְאִם כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, אַף עַל פִּי שֶׁהִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וּמֵת – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יְכַסֶּנּוּ" (שם), הָא אִם כִּסָּהוּ – פָּטוּר.
כִּסָּהוּ בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי שְׁוָרִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְּמַלִּים, וְהָלְכוּ עָלָיו גְּמַלִּים וְנִתְרוֹעַע, וְהָלְכוּ עָלָיו שְׁוָרִים וְנָפְלוּ בּוֹ: אִם אֵין הַגְּמַלִּים מְצוּיִין בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁזֶּה אֹנֶס; וְאִם יָבֹאוּ שָׁם גְּמַלִּים אֲפִלּוּ לִפְרָקִים – הֲרֵי זֶה חַיָּב.
ה. הִתְלִיעַ מִתּוֹכוֹ וְנָפְלוּ בּוֹ שְׁוָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהַגְּמַלִּים מְצוּיִין שָׁם תָּמִיד וַהֲרֵי הוּא פּוֹשֵׁעַ לַגְּמַלִּים, הוֹאִיל וּמֵחֲמַת שֶׁהִתְלִיעַ נָפְלוּ בּוֹ הַשְּׁוָרִים – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ו. הַמּוֹצֵא בּוֹר וְכִסָּהוּ, וְחָזַר וְגִלָּהוּ – בַּעַל הַבּוֹר חַיָּב, וְזֶה הָאַחֲרוֹן פָּטוּר. סְתָמוֹ בְּעָפָר, וְחָזַר וְהוֹצִיא אֶת כָּל הֶעָפָר – זֶה הָאַחֲרוֹן חַיָּב, שֶׁכֵּיוָן שֶׁטְּמָמוֹ בְּעָפָר נִסְתַּלְּקוּ מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן.
ז. בּוֹר שֶׁל שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, וְעָבַר עָלָיו הָרִאשׁוֹן וְלֹא כִּסָּהוּ, וְהַשֵּׁנִי וְלֹא כִּסָּהוּ – הָרִאשׁוֹן חַיָּב, עַד שֶׁיִּמְסֹר דָּלְיוֹ לַשֵּׁנִי; וּמִשֶּׁמָּסַר דָּלְיוֹ לַשֵּׁנִי לִדְלוֹת מִמֶּנּוּ – נִפְטַר הָרִאשׁוֹן, וְנִתְחַיֵּב הַשֵּׁנִי לְכַסּוֹתוֹ.
כִּסָּהוּ הָרִאשׁוֹן, וּבָא הַשֵּׁנִי וּמְצָאוֹ מְגֻלֶּה וְלֹא כִּסָּהוּ – הַשֵּׁנִי חַיָּב. וְעַד אֵימָתַי יִהְיֶה הַשֵּׁנִי לְבַדּוֹ חַיָּב? עַד שֶׁיֵּדַע הָרִאשׁוֹן שֶׁהַבּוֹר מְגֻלֶּה, וּכְדֵי שֶׁיִּשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְיִכְרֹת אֲרָזִים וִיכַסֶּנּוּ, וְכָל שֶׁיָּמוּת בּוֹ בְּתוֹךְ זְמַן זֶה – הַשֵּׁנִי לְבַדּוֹ חַיָּב בּוֹ, וְכָל שֶׁיָּמוּת בּוֹ אַחַר זְמַן זֶה – שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין לְשַׁלֵּם, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵיהֶן פָּשְׁעוּ בּוֹ.
ח. הַמּוֹסֵר בּוֹרוֹ לְשׁוֹמֵר – הַשּׁוֹמֵר חַיָּב בִּנְזָקָיו. וְאִם מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה – הֲרֵי הַבְּעָלִים חַיָּבִין, שֶׁהַבּוֹר עָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת, וְאֵלּוּ אֵין בָּהֶן דַּעַת.
ט. הַמְכַסֶּה בּוֹרוֹ בְּדָלְיוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבָא בַּעַל הַדְּלִי וְנָטַל דָּלְיוֹ – בַּעַל הַבּוֹר חַיָּב.
י. אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר אוֹ שִׁיחַ אוֹ מְעָרָה אוֹ חָרִיץ. וְלָמָּה נֶאֱמַר "בּוֹר" (שמות כא,לג)? עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. וְכַמָּה כְּדֵי לְהָמִית? עֹמֶק עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל אִם הָיָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וּמֵת – פָּטוּר; וְאִם הֻזְּקוּ – חַיָּב בַּעַל הַתַּקָּלָה נֶזֶק שָׁלֵם.
יא. הָיָה עֹמֶק הַבּוֹר תִּשְׁעָה, וּמֵהֶן טֶפַח אֶחָד מַיִם – חַיָּב, שֶׁהַטֶּפַח שֶׁל מַיִם חָשׁוּב כְּעֹמֶק שְׁנֵי טְפָחִים בַּיַּבָּשָׁה. הָיָה עָמְקוֹ שְׁמוֹנָה וּמֵהֶן שְׁנֵי טְפָחִים מַיִם, אוֹ שֶׁהָיָה עָמְקוֹ שִׁבְעָה וּמֵהֶם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וּמֵת – אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם, וְאִם תָּפַס הַנִּזָּק אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, שֶׁהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ סָפֵק יֵשׁ בָּהֶם.
יב. הַחוֹפֵר בּוֹר עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימוֹ לְעֶשְׂרִים, וּבָא שְׁלִישִׁי וְהִשְׁלִימוֹ לִשְׁלֹשִׁים – כֻּלָּן חַיָּבִין. חָפַר הָרִאשׁוֹן פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה אֲפִלּוּ טֶפַח, וּבָא הָאַחֲרוֹן וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, בֵּין שֶׁחָפַר בּוֹ טֶפַח בֵּין שֶׁהִגְבִּיהַּ בִּנְיָן עַל שְׂפָתוֹ טֶפַח – זֶה הָאַחֲרוֹן חַיָּב. סָתַם טֶפַח שֶׁהוֹסִיף אוֹ שֶׁסָּתַר טֶפַח שֶׁבָּנָה – הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם כְּבָר נִסְתַּלְּקוּ מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן אוֹ עֲדַיִן לֹא נִסְתַּלְּקוּ.
יג. חָפַר הָרִאשׁוֹן בּוֹר עָמֹק, וּבָא הָאַחֲרוֹן וְהִרְחִיבוֹ, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וּמֵת: אִם מֵחֲמַת הֶבְלוֹ מֵת – הָאַחֲרוֹן פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי מִעֵט הֶבְלוֹ; וְאִם מֵחֲמַת חֲבָטוֹ מֵת – הָאַחֲרוֹן חַיָּב, שֶׁהֲרֵי הוּא הִקְרִיב הֶזֵּק בּוֹר זֶה.
וְכֵן אִם נָפַל הַשּׁוֹר מֵאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁהִרְחִיב הָאַחֲרוֹן – הָאַחֲרוֹן חַיָּב, שֶׁהֲרֵי הִקְרִיב הֶזֵּק בּוֹר זֶה אַף עַל פִּי שֶׁמֵּת מִן הַהֶבֶל; וְאִם מִן הַצַּד שֶׁחָפַר הָרִאשׁוֹן נָפַל – הָרִאשׁוֹן חַיָּב, שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן מִעֵט הֶבְלוֹ.
יד. בּוֹר שֶׁחִיְּבָה עָלָיו הַתּוֹרָה – אֲפִלּוּ לֹא מֵתָה הַבְּהֵמָה אֶלָּא מֵהֶבְלוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם מֵתָה מֵחֲבָטוֹ. לְפִיכָךְ אִם הָיָה עֹמֶק הַבּוֹר כְּרָחְבּוֹ – אֵין לוֹ הֶבֶל, וְאִם לֹא נֶחְבְּטָה בּוֹ הַבְּהֵמָה וּמֵתָה – פָּטוּר. הָיָה עָמְקוֹ יָתֵר עַל רָחְבּוֹ, יֵשׁ לוֹ הֶבֶל, וְאִם מֵתָה בּוֹ הַבְּהֵמָה – חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶחְבְּטָה בְּקַרְקָעוֹ.
טו. עָשָׂה תֵּל גָּבֹהַּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִתְחַבְּטָה בּוֹ הַבְּהֵמָה וּמֵתָה: אִם הָיָה גָּבֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים – חַיָּב לְשַׁלֵּם; וְאִם הָיָה פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים – פָּטוּר עַל מִיתַת הַבְּהֵמָה; אֲבָל אִם הֻזְּקָה בִּלְבַד – חַיָּב לְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וַאֲפִלּוּ בְּתֵל גָּבֹהַּ כָּל שֶׁהוּא אוֹ בַּחֲפִירָה כָּל שֶׁהוּא, שֶׁהַנֶּזֶק בְּכָל שֶׁהוּא דָּבָר מָצוּי וְיָדוּעַ, וְאֵין הַמִּיתָה בְּכָל שֶׁהוּא מְצוּיָה, וַהֲרֵי הוּא כְּמוֹ אֹנֶס.
טז. וְכֵן אֵינוֹ חַיָּב עַל מִיתַת הַבְּהֵמָה בַּבּוֹר אוֹ עַל חֲבִיטָתָהּ בַּתֵּל אֶלָּא אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה קְטַנָּה אוֹ חֵרֶשֶׁת אוֹ שׁוֹטָה אוֹ סוּמָה, אוֹ שֶׁנָּפְלָה בַּלַּיְלָה. אֲבָל אִם הָיְתָה פִּקַּחַת וְנָפְלָה בַּיּוֹם וּמֵתָה – פָּטוּר, שֶׁזֶּה כְּמוֹ אֹנֶס, מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הַבְּהֵמָה לִרְאוֹת וְלָסוּר מִן הַמִּכְשׁוֹלוֹת.
וְכֵן אִם נָפַל לְתוֹכוֹ אָדָם וּמֵת, אֲפִלּוּ הָיָה סוּמָה, אוֹ שֶׁנָּפַל בַּלַּיְלָה, בֵּין שֶׁהָיָה עֶבֶד בֵּין שֶׁהָיָה בֶּן חֹרִין – הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאִם הֻזַּק בּוֹ הָאָדָם אוֹ הַבְּהֵמָה הַפִּקַּחַת – חַיָּב נֶזֶק שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יז. נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וּמֵת – הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" (שמות כא,לד) – מִי שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא זֶה שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה וְדִינוֹ שֶׁיִּקָּבֵר.
יח. הָיָה חוֹפֵר בַּבּוֹר, וְנָפְלָה הַבְּהֵמָה מִקּוֹל הַחֲפִירָה בְּתוֹךְ הַבּוֹר וּמֵתָה: אִם נָפְלָה מִלְּפָנֶיהָ – חַיָּב; נָפְלָה מֵאֲחוֹרֶיהָ, כְּגוֹן שֶׁנִּבְעֲתָה וְחָזְרָה עַל עֲקֵבָהּ לְאָחוֹר וְנָפְלָה וּמֵתָה – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָפַל" (שם כא,לג) – עַד שֶׁיִּפֹּל דֶּרֶךְ נְפִילָה.
נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַחֲפִירָה חוּץ לַבּוֹר וּמֵת אוֹ נִזַּק – אֵין בֵּית דִּין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, וְאִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק – אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ; וְאִם נָפַל לַאֲחוֹרָיו חוּץ לַבּוֹר וּמֵת אוֹ הֻזַּק – בַּעַל הַבּוֹר פָּטוּר.
יט. שׁוֹר שֶׁדָּחַף בְּהֵמָה לְתוֹךְ הַבּוֹר וּמֵתָה: אִם מוּעָד הוּא – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה וּבַעַל הַשּׁוֹר מֶחֱצָה; וְאִם תָּם הוּא – בַּעַל הַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם רְבִיעַ מִגּוּפוֹ, וּבַעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים מִן הַיָּפֶה שֶׁבִּנְכָסָיו, שֶׁבַּעַל הַנְּבֵלָה אוֹמֵר לְבַעַל הַבּוֹר: 'פְּחַת נְבֵלָה זוֹ יֵשׁ לִי אֶצְלְךָ; אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּפִקַּחַת, כֵּיוָן שֶׁנִּדְחֲפָה הֲרֵי זוֹ כְּמִי שֶׁנָּפְלָה בַּלַּיְלָה; כָּל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִבַּעַל הַשּׁוֹר אֲנִי מוֹצִיא, וְהַשְּׁאָר אַתָּה חַיָּב לְשַׁלְּמוֹ'.
כ. וְכֵן הַמַּנִּיחַ אֶבֶן עַל פִּי הַבּוֹר, וּבָא הַשּׁוֹר וְנִתְקַל בָּהּ וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת – הַמַּנִּיחַ אֶת הָאֶבֶן מְשַׁלֵּם מֶחֱצָה, וּבַעַל הַבּוֹר מֶחֱצָה.
כא. וְכֵן שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט וְשׁוֹר פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁנָּגְחוּ כְּאֶחָד: אִם תָּם הוּא זֶה שֶׁל הֶדְיוֹט – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; וְאִם מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, שֶׁהַנִּזָּק אוֹמֵר לוֹ: 'כָּל שֶׁאֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא מִזֶּה אֲנִי מוֹצִיא, וְהַשְּׁאָר מִמְּךָ; וְזֶה, הוֹאִיל וְהֶקְדֵּשׁ הוּא וּפָטוּר – אַתָּה תְּשַׁלֵּם לִי הַכֹּל'.
כב. מִי שֶׁהָיָה חוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל עָלָיו שׁוֹר וַהֲרָגוֹ – בַּעַל הַשּׁוֹר פָּטוּר. וְאִם מֵת הַשּׁוֹר – נוֹטֵל בַּעַל הַשּׁוֹר דְּמֵי שׁוֹרוֹ מִיּוֹרְשֵׁי הַבְּעָלִים בַּעַל הַבּוֹר.
א. מָלֵא גִּזּוֹת שֶׁל צֶמֶר. מרופד בפיסות צמר עבות. וחייב אף על פי שגורם המוות איננו המכה שבנפילה, לפי שהחיוב בבור הוא לא רק כאשר מתה הבהמה מהחבטה (ראה לקמן הי"ד). וְאֶחָד שׁוֹר וַחֲמוֹר וכו'. אבל אין חייבים משום בור על אדם שמת בו (לקמן הט"ז), וגם לא על כלים שניזוקו (לקמן יג,א). אֶלָּא בַּהֹוֶה. במציאות הרווחת.