א. כָּל הַנִּפְסָל בַּעֲבֵרָה, אִם הֵעִידוּ עָלָיו שְׁנֵי עֵדִים שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה פְּלוֹנִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לוֹקֶה – הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁעָבַר עַל דְּבָרִים שֶׁפָּשַׁט בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עֲבֵרָה, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר אוֹ לַשָּׁוְא, אוֹ גָּזַל אוֹ גָּנַב, אוֹ אָכַל נְבֵלָה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ. אֲבָל אִם רָאוּהוּ עֵדִים עוֹבֵר עַל דָּבָר שֶׁקָּרוֹב הָעוֹשֶׂה לִהְיוֹת שׁוֹגֵג – צְרִיכִין לְהַזְהִירוֹ וְאַחַר כָּךְ יִפָּסֵל.
כֵּיצַד? רָאוּהוּ קוֹשֵׁר אוֹ מַתִּיר בְּשַׁבָּת – צְרִיכִין לְהוֹדִיעוֹ שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁרֹב הָעָם אֵינָן יוֹדְעִין זֶה. וְכֵן אִם רָאוּהוּ עוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב – צְרִיכִין לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב, שֶׁמָּא שׁוֹכֵחַ הוּא.
וְכֵן הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא תָּמִיד, אוֹ מִי שֶׁנַּעֲשָׂה מוֹכֵס, אוֹ גַּבַּאי שֶׁמּוֹסִיף לְעַצְמוֹ – צְרִיכִין הָעֵדִים לְהוֹדִיעוֹ שֶׁהָעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת, שֶׁרֹב הָעָם אֵינָן יוֹדְעִין דְּבָרִים אֵלּוּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל עֲבֵרָה שֶׁהַדְּבָרִים מַרְאִין לָעֵדִים שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁהוּא רָשָׁע וְעָבַר בְּזָדוֹן – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְרוּ בּוֹ, הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת, וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
ב. אֵין אָדָם נִפְסָל בַּעֲבֵרָה עַל פִּי עַצְמוֹ. הֲרֵי שֶׁבָּא לְבֵית דִּין וְאָמַר שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל אוֹ לָוָה בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – אֵינוֹ נִפְסָל. וְכֵן אִם אָמַר שֶׁאָכַל נְבֵלָה אוֹ בָּעַל אֲסוּרָה – אֵינוֹ נִפְסָל עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים, שֶׁאֵין אָדָם מֵשִׂים אֶת עַצְמוֹ רָשָׁע.
לְפִיכָךְ, רְאוּבֵן שֶׁהֵעִיד עָלָיו שִׁמְעוֹן שֶׁהִלְוָה בְּרִבִּית, וְהֵעִיד לֵוִי וְאָמַר: 'לִי הִלְוָה בְּרִבִּית' – הֲרֵי רְאוּבֵן נִפְסָל בְּעֵדוּת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי; אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הוֹדָה לֵוִי שֶׁלָּוָה בְּרִבִּית, אֵינוֹ מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, וְנֶאֱמָן עַל רְאוּבֵן וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ.
וְכֵן מִי שֶׁהֵעִיד שֶׁפְּלוֹנִי רְבָעוֹ, בֵּין בְּאָנְסוֹ שֶׁל נִרְבָּע בֵּין לִרְצוֹנוֹ – הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ. פְּלוֹנִי בָּא עַל אִשְׁתּוֹ – הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ, אֲבָל לֹא לְהָרְגָהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. 'פְּלוֹנִי רָבַע אֶת שׁוֹרִי' – הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהָרְגוֹ, שֶׁאֵין אָדָם קָרוֹב אֵצֶל מָמוֹנוֹ.
ג. שְׁנַיִם שֶׁהֵעִידוּ עַל אֶחָד שֶׁהוּא פָּסוּל בַּעֲבֵרָה מֵאֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְחָזַר בּוֹ אוֹ שֶׁלָּקָה – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֲבָל אִם בָּאוּ שְׁנַיִם וְהִכְחִישׁוּם, וְאָמְרוּ: 'לֹא עָשָׂה עֲבֵרָה זוֹ וְלֹא נִפְסַל' – הֲרֵי זֶה סָפֵק פָּסוּל; לְפִיכָךְ לֹא יָעִיד, וְאֵין מוֹצִיאִין מָמוֹן בְּעֵדוּתוֹ, וְלֹא יָדוּן, עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה.
ד. כָּל מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מַלְקוּת, כֵּיוָן שֶׁלָּקָה בְּבֵית דִּין – חָזַר לְכַשְׁרוּתוֹ. אֲבָל שְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, שֶׁהֵן פְּסוּלִין מִשּׁוּם הַמָּמוֹן שֶׁחָמְסוּ אוֹ גָּזְלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּמוּ – צְרִיכִין תְּשׁוּבָה, וַהֲרֵי הֵן פְּסוּלִין עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁחָזְרוּ בָּהֶן מִדַּרְכָּן הָרָעָה.
ה. מֵאֵימָתַי חֲזָרַת מַלְוֵי רִבִּית? מִשֶּׁיִּקְרְעוּ אֶת שְׁטָרוֹתֵיהֶן מֵעַצְמָן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יַלְווּ בְּרִבִּית אֲפִלּוּ לְגוֹי.
ו. מֵאֵימָתַי חֲזָרַת הַמְשַׂחֲקִין בְּקֻבְיָא? מִשֶּׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת פְּסִיסֵיהֶן מֵעַצְמָן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ וַאֲפִלּוּ בְּחִנָּם.
ז. וּמֵאֵימָתַי חֲזָרַת מַפְרִיחֵי יוֹנִים? מִשֶּׁיִּשְׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים שֶׁצָּדִין בָּהֶן, וְיַחְזְרוּ בָּהֶן חֲזָרָה גְּמוּרָה, שֶׁאֲפִלּוּ בַּמִּדְבָּר לֹא יִהְיוּ עוֹשִׂין.
ח. מֵאֵימָתַי חֲזָרַת סוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית? מִשֶּׁתַּגִּיעַ שְׁבִיעִית אַחֶרֶת וְיִבָּדְקוּ. וְלֹא חֲזָרַת דְּבָרִים בִּלְבַד, אֶלָּא כּוֹתֵב: 'אֲנִי פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי כָּנַסְתִּי מָאתַיִם זוּז מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית, וַהֲרֵי הֵן נְתוּנִים בְּמַתָּנָה לַעֲנִיִּים'.
ט. מֵאֵימָתַי חֲזָרַת הַמּוֹעֵל בִּשְׁבוּעוֹת? מִשֶּׁיָּבֹא לְבֵית דִּין שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיֹאמַר לָהֶן: 'חָשׁוּד אֲנִי', אוֹ יִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ בְּמָמוֹן חָשׁוּב, וִישַׁלֵּם וְלֹא יִרְצֶה לְהִשָּׁבַע.
וְכֵן טַבָּח שֶׁהָיָה בּוֹדֵק לְעַצְמוֹ וּמוֹכֵר, וְיָצָאת טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא בִּכְלַל אוֹכְלֵי טְרֵפָה שֶׁהֵן פְּסוּלִין לְעֵדוּת – הֲרֵי זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת עַד שֶׁיֵּרָאֶה מִמַּעֲשָׂיו שֶׁהוּא נִחָם עַל רָעָתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחֹרִין וְיִתְכַּסֶּה שְׁחֹרִין, וְיֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיַחֲזִיר אֲבֵדָה בְּדָבָר חָשׁוּב אוֹ יוֹצִיא טְרֵפָה מִתַּחַת יָדוֹ בְּדָבָר חָשׁוּב.
י. וְכֵן עֵד זוֹמֵם שֶׁהָלַךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְנָתְנוּ לוֹ מָמוֹן חָשׁוּב לְהָעִיד בְּשֶׁקֶר, וְלֹא רָצָה – הֲרֵי זֶה עָשָׂה תְּשׁוּבָה וְחָזַר לְכַשְׁרוּתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
עוֹבֵר עַל דָּבָר שֶׁקָּרוֹב הָעוֹשֶׂה לִהְיוֹת שׁוֹגֵג. שעשה איסור שמסתבר לומר שאיננו יודע שהוא אסור. צְרִיכִין לְהַזְהִירוֹ. שהדבר שהוא עומד לעשות אסור.
צְרִיכִין לְהוֹדִיעוֹ שֶׁזֶּה חִלּוּל שַׁבָּת. שקשירה והתרה הן מלאכות גמורות שאסור לעשותן בשבת. שֶׁמָּא שׁוֹכֵחַ הוּא. שאף על פי שרוב העם יודעים את איסור המלאכה בשבת ויום טוב, מכל מקום השכחה מצויה וייתכן ששכח שאותו יום הוא שבת או יום טוב.
הַמְשַׂחֵק בְּקֻבְיָא תָּמִיד. משחק משחקי הימורים כל ימיו ואינו עוסק ביישובו של עולם. אוֹ מִי שֶׁנַּעֲשָׂה מוֹכֵס. שקנה מהמלך את זכות גביית המס, וחזקתו שגובה יותר מהראוי לו. אוֹ גַּבַּאי שֶׁמּוֹסִיף לְעַצְמוֹ. שאחראי מטעם המלך לגבות את המס, ולקח יותר מהראוי לו. שֶׁהָעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה פָּסוּל לְעֵדוּת. שכל אלו פסולים לעדות מדברי חכמים, כמבואר לעיל י,ד.