פרק י"ב, הלכות רוצח ושמירת הנפש, ספר נזיקין
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁנְּשָׁכָן נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אוֹ שֶׁאָכְלוּ סַם הַמֵּמִית לָאָדָם, קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה בְּגוּפָן – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.
לְפִיכָךְ בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה אוֹ עוֹף שֶׁנִּמְצְאוּ חֲתוּכֵי רַגְלַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻתָּרִין מִשּׁוּם טְרֵפָה – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם סַכָּנָה, שֶׁמָּא אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי עָפָר נְשָׁכָן, עַד שֶׁיִּבָּדְקוּ. כֵּיצַד בּוֹדְקָן? צוֹלֶה אוֹתָן בַּתַּנּוּר, אִם לֹא נִתְחַתֵּךְ הַבָּשָׂר וְלֹא נִשְׁתַּנָּה מִשְּׁאָר הַצָּלִי – הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.
א. שֶׁאָכְלוּ סַם הַמֵּמִית לָאָדָם. ואם אכלה סם הממית את הבהמה ולא את האדם, מותרת (הלכות שחיטה י,ח). קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה בְּגוּפָן. לפני שהתעכל.
עַד שֶׁיִּבָּדְקוּ. אם יש ארס בבשרם. אִם לֹא נִתְחַתֵּךְ הַבָּשָׂר. שאם יש בהם ארס, הבשר מתפרק לחתיכות.
ב. וְכֵן נִקּוּרֵי תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְהַקִּשּׁוּאִין וְהַדְּלוּעִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, אֲפִלּוּ הָיוּ גְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר, בֵּין תְּלוּשִׁין בֵּין מְחֻבָּרִין, אֲפִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ הַכְּלִי, כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לֵחָה וְנִמְצָא נָשׁוּךְ – אָסוּר, שֶׁמָּא נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נְשָׁכוֹ. וַאֲפִלּוּ רָאָה צִפּוֹר אוֹ עַכְבָּר יוֹשֵׁב וּמְנַקֵּר – הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין, שֶׁמָּא בְּמָקוֹם נָקוּב נָקַב.
ב. נִקּוּרֵי תְּאֵנִים וכו'. פירות או ירקות שניקבו על ידי נשיכת חיה. וַאֲפִלּוּ רָאָה צִפּוֹר אוֹ עַכְבָּר. שנשיכתם אינה מסוכנת. שֶׁמָּא בְּמָקוֹם נָקוּב נָקַב. ונחש נשך שם לפניו.
ג. תְּאֵנָה אוֹ עֵנָב שֶׁנִּטַּל הָעֹקֶץ שֶׁלָּהֶם – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי. לְפִיכָךְ אוֹכֵל אָדָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. תְּאֵנָה נְקוּרָה שֶׁיָּבְשָׁה וְנַעֲשָׂת גְּרוֹגֶרֶת וּתְמָרָה נְקוּרָה שֶׁיָּבְשָׁה – שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת.
ג. שֶׁנִּטַּל הָעֹקֶץ שֶׁלָּהֶם. נעשה פתח בפרי במקום תלישתו מהעץ, וכן אם התבקע מצד טבעו ולא מחמת ניקור. אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גִּלּוּי. אף שאפשר שהנחש ניקר בהם במקום הפתוח, אין חוששים עד כדי כך. לְפִיכָךְ אוֹכֵל אָדָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. כשם שאין חוששים מניקור בתאנה או ענב שניטל העוקץ שלהם, כך גם לא חוששים מניקור במקרים נוספים כאשר אין נראה ניקור. ולכן מותר לאכול בלילה אף על פי שאינו רואה אם יש ניקור. תְּאֵנָה נְקוּרָה שֶׁיָּבְשָׁה וְנַעֲשָׂת גְּרוֹגֶרֶת וּתְמָרָה נְקוּרָה שֶׁיָּבְשָׁה שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת. שאם היה בהן ארס לא היו מתייבשות (בבלי עבודה זרה לה,א).
ד. אָסוּר לָאָדָם לִתֵּן מָעוֹת אוֹ דִּינָרִים לְתוֹךְ פִּיו, שֶׁמָּא יֵשׁ עֲלֵיהֶן רֹק יָבֵשׁ שֶׁל מֻכֵּי שְׁחִין אוֹ מְצֹרָעִין, אוֹ זֵעָה, שֶׁכָּל זֵעַת הָאָדָם סַם הַמָּוֶת חוּץ מִזֵּעַת הַפָּנִים.
ה. וְכֵן לֹא יִתֵּן הָאָדָם פַּס יָדוֹ תַּחַת שֶׁחְיוֹ, שֶׁמָּא נָגַע בְּיָדוֹ בִּמְצֹרָע אוֹ בְּסַם רַע, שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת. וְלֹא יִתֵּן הַתַּבְשִׁיל תַּחַת הַמִּטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּסְּעוּדָה, שֶׁמָּא יִפֹּל בּוֹ דָּבָר הַמַּזִּיק וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֵהוּ.
ה. פַּס יָדוֹ תַּחַת שֶׁחְיוֹ. כף ידו בבית השחי. שֶׁמָּא נָגַע בְּיָדוֹ בִּמְצֹרָע אוֹ בְּסַם רַע. וכשייגע בבית השחי יזהם בידו את גופו. שֶׁהַיָּדַיִם עַסְקָנִיּוֹת. ושמא נגע ולא זוכר. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּסְּעוּדָה. ומתכוון לאכלו מיד.
ו. וְכֵן לֹא יִנְעֹץ הַסַּכִּין בְּתוֹךְ הָאֶתְרוֹג אוֹ בְּתוֹךְ הַצְּנוֹן, שֶׁמָּא יִפֹּל אָדָם עַל חֻדָּהּ וְיָמוּת. וְכֵן אָסוּר לָאָדָם לַעֲבֹר תַּחַת קִיר נָטוּי, אוֹ עַל גֶּשֶׁר רָעוּעַ, אוֹ לְהִכָּנֵס לְחֻרְבָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ מִשְּׁאָר הַסַּכָּנוֹת, אָסוּר לַעֲמֹד בִּמְקוֹמָן.
ו. וְכֵן לֹא יִנְעֹץ הַסַּכִּין בְּתוֹךְ הָאֶתְרוֹג אוֹ בְּתוֹךְ הַצְּנוֹן שֶׁמָּא יִפֹּל אָדָם עַל חֻדָּהּ וְיָמוּת. שכשנועץ את קצה הסכין בפרי, הדבר גורם לכך שהלהב יהיה מופנה כלפי מעלה ולא ישכב על הצד, ויפגע במי שנופל עליו. קִיר נָטוּי וכו'. שכל אלו עלולים ליפול.
ז. וְכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְיַחֵד עִם הַגּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלֹא יִתְלַוֶּה עִמָּהֶם בַּדֶּרֶךְ. פָּגַע בְּגוֹי בַּדֶּרֶךְ – מַחֲזִירוֹ לִימִינוֹ. הָיוּ עוֹלִין בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרְדִין בִּירִידָה – לֹא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְהַגּוֹי לְמַעְלָה, אֶלָּא יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְהַגּוֹי לְמַטָּה, שֶׁמָּא יִפֹּל עָלָיו לַהֲמִיתוֹ. וְאַל יָשֹׁחַ לְפָנָיו, שֶׁמָּא יָרֹץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ.
ז. פָּגַע בְּגוֹי בַּדֶּרֶךְ מַחֲזִירוֹ לִימִינוֹ. יעמוד באופן שהגוי יהיה בצד ימינו, שבאופן זה יכול בקלות להקדים להרוג את הגוי אם הגוי יקום להרגו (מאירי עבודה זרה כה,א). לֹא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה וְהַגּוֹי לְמַעְלָה. בעלייה יעלה הישראל לפני הגוי, ובירידה ירד הגוי לפני הישראל. יָשֹׁחַ. יתכופף. יָרֹץ. ירוצץ, ישבור.
ח. שְׁאָלוֹ: 'לְאַיִן אַתָּה הוֹלֵךְ?' – יַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִרְחִיב יַעֲקֹב לְעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה" (בראשית לג,יד).
ח. שְׁאָלוֹ. הגוי. יַרְחִיב לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ. יאמר לו שהולך למקום רחוק מהמקום שאליו באמת מתכוון ללכת. עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה. כך אמר יעקב לעשו כשעשו ביקש להתלוות אליו, ואף שלא התכוון ללכת לשעיר אלא רק עד סוכות (ראה בבלי עבודה זרה כה,ב).
ט. אָסוּר לִקַּח רְפוּאָה מִן הַגּוֹי, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּחְיֶה. וְאָסוּר לְהִתְרַפֹּאות מִן הַמִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ, שֶׁמָּא יִמָּשְׁכוּ אַחֲרָיו. וּמֻתָּר לִקַּח רְפוּאָה מִן הַגּוֹיִם לִבְהֵמָה, אוֹ לְמַכָּה שֶׁבַּגּוּף מִבַּחוּץ, כְּגוֹן מְלוּגְמָא וּרְטִיָּה. וְאִם הָיְתָה מַכָּה שֶׁל סַכָּנָה – אָסוּר לִקַּח מִמֶּנּוּ. וְכָל מַכָּה שֶׁמְּחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת – אֵין מִתְרַפִּין בָּהֶן מֵהֶן.
ט. אָסוּר לִקַּח רְפוּאָה מִן הַגּוֹי. לקנות ממנו תרופה או לקבל ממנו טיפול רפואי, מחשש שיהרוג את החולה. אֶלָּא אִם כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּחְיֶה. שמא בכל זאת יתרפא ממנו. ובשל הסיכוי שיינצל אין חוששים לכך שהגוי יקרב ויזרז את מיתתו (ראה בבלי עבודה זרה כז,ב). הַמִּין. כופר. מְלוּגְמָא. מאכל הנלעס וניתן על העור לצורך רפואה. וּרְטִיָּה. תחבושת המכילה משחה (פה"מ עירובין י,יג). וְאִם הָיְתָה מַכָּה שֶׁל סַכָּנָה. שעלולה להתפתח לסכנת נפשות. וְכָל מַכָּה שֶׁמְּחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. ראה הלכות שבת ב,ה.
י. וּמֻתָּר לִשְׁאֹל לְרוֹפֵא גּוֹי, וְיֹאמַר לוֹ: 'סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לְךָ', 'כָּךְ וְכָךְ תַּעֲשֶׂה', אֲבָל לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ.
י. וּמֻתָּר לִשְׁאֹל לְרוֹפֵא גּוֹי. מותר להתייעץ עמו על התרופה או הטיפול המתאימים לחולה.
יא. וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ. וְאִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב – מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא לְהָרְגוֹ. וְאִם דִּמָּה לַגּוֹי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב, כְּדֵי שֶׁיְּפַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר מִמֶּנּוּ.
יא. וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. במקום שאין רבים מצויים הוא אינו מפחד להרגו. דִּמָּה לַגּוֹי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב. התחזה בפניו כאדם חשוב.
יב. אָסוּר לִמְכֹּר לַגּוֹיִם כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן, וְאֵין מוֹכְרִין לָהֶן לֹא סַכִּין וְלֹא קוֹלָרִין וְלֹא כְּבָלִים, וְלֹא שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְלֹא עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הִינְדּוּאָה, וְלֹא דֻּבִּין וַאֲרָיוֹת, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֶזֶק לָרַבִּים. אֲבָל מוֹכְרִין לָהֶם תְּרִיסִין, שֶׁאֵינָן אֶלָּא לְהָגֵן.
יב. אָסוּר לִמְכֹּר לַגּוֹיִם כָּל כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וכו'. ראה גם הלכות עבודה זרה ט,ח-ט. וְאֵין מַשְׁחִיזִין לָהֶם אֶת הַזַּיִן. כגון חרבות ורומחים וכדומה. קוֹלָרִין. המשמשים לכפיתת אסירים בצוואר. כְּבָלִים… שַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל. המשמשים לעינוי ולאיזוק. עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הִינְדּוּאָה. גושים של ברזל גולמי מארץ הודו, שהברזל שם מובחר ומשתמשים בו לייצור כלי נשק. תְּרִיסִין. מגינים.
יג. וּכְשֵׁם שֶׁאָסְרוּ לִמְכֹּר לְגוֹי, כָּךְ אָסְרוּ לִמְכֹּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹכֵר לְגוֹי. וּמֻתָּר לִמְכֹּר הַזַּיִן לְחַיִל שֶׁל בְּנֵי הַמְּדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְגִנִּין עַל יִשְׂרָאֵל.
יג. לְחַיִל שֶׁל בְּנֵי הַמְּדִינָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְגִנִּין עַל יִשְׂרָאֵל. שצבא המדינה מגן על ישראל הגרים במדינה.
יד. כָּל שֶׁאָסוּר לִמְכֹּר לַגּוֹי, אָסוּר לִמְכֹּר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא לִסְטֵיס, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְצָא מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וּמַכְשִׁילָן. וְכֵן כָּל הַמַּכְשִׁיל עִוֵּר בְּדָבָר וְהִשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אוֹ שֶׁחִזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהוּא עִוֵּר וְאֵינוֹ רוֹאֶה דֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִפְּנֵי תַּאֲוַת לִבּוֹ – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט,יד).
הַבָּא לִטֹּל מִמְּךָ עֵצָה – תֵּן לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ.
יד. לִסְטֵיס. שודד חמוש. מְחַזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וּמַכְשִׁילָן. שבאמצעות מכירת כלי הנשק הוא מאפשר ללסטיס לבצע את מעשיו. וְכֵן כָּל הַמַּכְשִׁיל עִוֵּר בְּדָבָר וְהִשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ. המייעץ לאדם שאינו מבין בתחום ('עור') עצה לא טובה. שֶׁחִזֵּק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה שֶׁהוּא עִוֵּר וְאֵינוֹ רוֹאֶה דֶּרֶךְ הָאֱמֶת מִפְּנֵי תַּאֲוַת לִבּוֹ. עובר העברה השבוי בתאוותיו נחשב עיוור, ואסור לחזקו או לסייעו בעשיית העברה (לדוגמאות לאיסור זה ראה למשל הלכות גזלה ה,א, הלכות מלווה ולווה ב,ז).
טו. וְאָסוּר לְהַשִּׂיא עֵצָה טוֹבָה לְגוֹי אוֹ לְעֶבֶד רָשָׁע, וַאֲפִלּוּ לְהַשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה דְּבַר מִצְוָה וְהוּא עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ אָסוּר. וְלֹא נִתְנַסָּה דָּנִיֵּאל אֶלָּא עַל שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר לִתֵּן צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ" (דניאל ד,כד).
טו. וַאֲפִלּוּ לְהַשִּׂיאוֹ עֵצָה שֶׁיַּעֲשֶׂה דְּבַר מִצְוָה וְהוּא עוֹמֵד בְּרִשְׁעוֹ אָסוּר. שלא להרבות בזכויותיו. וְלֹא נִתְנַסָּה דָּנִיֵּאל. נענש בהשלכה לגוב האריות או בירידה מגדולתו (ראה בבלי בבא בתרא ד,א). לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ. המשך הפסוק: "וחטאך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך", ותרגומו: לכן המלך, עצתי תיטב עליך וחטאתיך בצדקה פדה ועוונותיך בחנינת עניים הלוא תהא אריכות לשלוותך. נבוכדנצר פחד מהתגשמות חלומו הרע ודניאל נתן לו עצה לתת צדקה.

תקציר הפרק 

🤔 האם מדינת ישראל רשאית לייצא טילי נ"ט למדינות זרות?
לכאורה ההלכה פשוטה: "אסור למכור לגויים כלי מלחמה" (הלכה יב). אכן, לאיסור זה יש סייג: מותר למכור נשק "לחיל של בני המדינה, מפני שהן מגינין על ישראל" (הלכה יג) – כלומר למכור לצבא של מדינה שבה גרים יהודים שהרי נשק זה ישמש להגנתם. אפשר וניתן להרחיב את ההיתר גם למקרים שבהם מכירת הנשק – למשל טילי נ"ט ישראליים מתקדמים – למדינה כלשהי, במקרה שהייצוא מסייע לכונן איתה ברית הגנה ויחסי חוץ. אכן, הדבר נתון במחלוקת הפוסקים, כך שאם אתם יצואני נשק, כדאי שתתייעצו תחילה עם הרב שלכם 🕵🏽‍♂

🤷‍ שיא גינס בהונאות פונזי הולך ל…
מיידוף, ברוקר יהודי-אמריקאי, קבע שיא גינס בתחום ההונאות כשהונה אלפי משקיעים בהיקף של כ-50 מיליארד דולר. בין קורבנותיו גם רבים מבני משפחתו המורחבת, קרנות גידור, ארגוני סעד, קרנות למתן מלגות ללימודים אקדמיים ועוד. כמה נזק היה נמנע לו הוא רק היה קורא את ההלכה האחרונה של פרקנו הקובעת בפשטות ש"הבא לטול ממך עצה – תן לו עצה ההוגנת לו" (הלכה יד)… 💸

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות רוצח ושמירת הנפש ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.האם מותר למכור טנק מרכבה לסינים?

2.האם מותר למכור ממערכת הגנת כיפת ברזל לניו זילנד?

3.האם מותר למכור רובה תבור לסוחר נשק יהודי מבלגיה?

 

תשובות
1.לא
2.כן
3.לא

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד ההיסטורי!

*הארגון רשאי לשנות את המחיר בכל עת

* שווי סט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן