א. אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עָשׂוּ חֲכָמִים לַקֹּדֶשׁ עַל הַתְּרוּמָה, וְאֵלּוּ הֵן: יֵשׁ לָאָדָם לְהַטְבִּיל כֵּלִים בְּתוֹךְ כֵּלִים לַתְּרוּמָה, אֲבָל לֹא לַקֹּדֶשׁ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִהְיֶה פִּי הַכְּלִי צַר וְלֹא יִהְיֶה בּוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, וְנִמְצְאוּ הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ כְּאִלּוּ טָבְלוּ בַּמַּיִם שֶׁבַּכְּלִי, לֹא בְּמִקְוֶה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הַכְּלִי הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ הַכֵּלִים הַטְּמֵאִים טָהוֹר. אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא – מִתּוֹךְ שֶׁעָלְתָה לוֹ טְבִילָה, עָלְתָה לַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּקֹּדֶשׁ.
ב. כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין – לֹא נִטְמָא תּוֹכוֹ, וְלֹא בֵּית אֶצְבַּע שֶׁבְּעֹבִי שְׂפָתוֹ, וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁבְּבֵית צְבִיעָתוֹ טְהוֹרִין. וְשׁוֹתֶה בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יִגְּעוּ מַשְׁקִין שֶׁבְּפִיו בַּאֲחוֹרֵי הַכְּלִי וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ תּוֹכוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּתְּרוּמָה. אֲבָל לַקֹּדֶשׁ, אִם נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו – נִטְמָא כֻּלּוֹ.
ג. הַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס – מֻתָּר לוֹ לִשָּׂא עִמּוֹ תְּרוּמָה כְּאֶחָד, וְהוֹאִיל וְאֵין הַנּוֹשֵׂא נוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה וְלֹא הַתְּרוּמָה נוֹגַעַת בַּמִּדְרָס – הֲרֵי הִיא טְהוֹרָה. אֲבָל לֹא הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע בּוֹ.
מַעֲשֶׂה הָיָה בְּאֶחָד שֶׁנָּשָׂא חָבִית שֶׁל קֹדֶשׁ, וְטִמְּאָהּ בַּמִּדְרָס שֶׁנָּשָׂא עִמָּהּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ שֶׁהַנּוֹשֵׂא אֶת הַמִּדְרָס לֹא יִשָּׂא אֶת הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא גָּזְרוּ אֶלָּא בְּמִדְרָס עִם הַקֹּדֶשׁ, כַּמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאִם עָבַר וְנָשָׂא, הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בַּקֹּדֶשׁ – הֲרֵי הַקֹּדֶשׁ טָהוֹר.
ד. בִּגְדֵי אוֹכְלֵי תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְהוֹרִים וְנִזְהָרִין מִן הַטֻּמְאוֹת – הֲרֵי בִּגְדֵיהֶן מִדְרָס לַקֹּדֶשׁ.
ה. כְּלִי שֶׁהוּא מְפֻצָּל, וְלוּחוֹתָיו וְקוֹרוֹתָיו מְקֻשָּׁרוֹת, כְּגוֹן מִטָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ, אִם נִטְמָא וְצָרִיךְ לְהַטְבִּילוֹ לִתְרוּמָה – יֵשׁ לוֹ לְהַטְבִּילוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת כְּשֶׁהוּא מְקֻשָּׁר, אֲבָל לַקֹּדֶשׁ מַתִּיר וּמְנַגֵּב, שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם דָּבָר הַחוֹצֵץ, וּמַטְבִּיל וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר.
ו. כֵּלִים הַנִּגְמָרִים בְּטָהֳרָה, אֲפִלּוּ הָיָה הָעוֹשֶׂה אוֹתָן תַּלְמִיד חֲכָמִים וְנִזְהָר בָּהֶן – הֲרֵי אֵלּוּ צְרִיכִין טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ. וְאֵינָן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אֲבָל לִתְרוּמָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּלֹא טְבִילָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשׂוּ בְּטָהֳרָה. וּמִפְּנֵי מָה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ? גְּזֵרָה מִשּׁוּם רֹק עַם הָאָרֶץ שֶׁיִּגַּע בָּהֶן בִּשְׁעַת מְלָאכָה, וַעֲדַיִן הוּא לַח
ז. אַחַר שֶׁנִּגְמְרוּ.
הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה. כֵּיצַד? כְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת פְּרוּדִין זֶה מִזֶּה, כְּגוֹן צִמּוּקִין וּגְרוֹגָרוֹת, וְנָגְעָה טֻמְאָה בְּאֶחָד מֵהֶן – נִטְמָא כָּל מַה שֶּׁבַּכְּלִי, בַּקֹּדֶשׁ אֲבָל לֹא בִּתְרוּמָה. וְכָל הַמַּעֲלוֹת – שֶׁל דִּבְרֵיהֶן הֵן, וְרֶמֶז יֵשׁ לְמַעֲלָה זוֹ בַּתּוֹרָה: "כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת" (במדבר ז,יד ובהמשך הפרק), אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל מַה שֶּׁבַּכַּף הֲרֵי הוּא כְּגוּף אֶחָד.
אֲפִלּוּ כְּלִי שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ – מְצָרֵף מַה שֶּׁעָלָיו לַקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ צְבוּרִין עַל גַּבֵּי הַלּוּחַ אוֹ עַל גַּבֵּי הָעוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַפֵּרוֹת נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה.
ח. הָיוּ שְׁנֵי הַצִּבּוּרִין בְּתוֹךְ הַכְּלִי, וְדָבָר אַחֵר בֵּינֵיהֶן, וְנִטְמָא אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן: אִם הָיָה הַדָּבָר שֶׁבֵּינֵיהֶן צָרִיךְ לַכְּלִי – הַכְּלִי מְצָרְפָן וְנִטְמָא הַכֹּל; וְאִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַכְּלִי – לֹא נִטְמָא אֶלָּא זֶה שֶׁנָּגְעָה בּוֹ הַטֻּמְאָה בִּלְבַד.
ט. הָיוּ שְׁנֵי צִבּוּרִין בַּכְּלִי, וְהַצִּבּוּר הָאֶחָד מְחֻבָּר לַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי, וְנָגַע בַּצִּבּוּר הַשֵּׁנִי – נִטְמְאוּ שְׁנֵיהֶן בְּצֵרוּף הַכְּלִי, וְנִטְמְאוּ הַמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי מֵחֲמַת זֶה הָאֹכֶל הַמְחֻבָּר לָהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן אֲחוֹרֵי הַכְּלִי. נָגַע הַטָּמֵא בַּמַּיִם שֶׁאֲחוֹרֵי הַכְּלִי – נִטְמָא הָאֹכֶל הַמְחֻבָּר לָהֶן. וְהַדָּבָר סָפֵק אִם נִטְמָא הָאֹכֶל הַשֵּׁנִי בְּצֵרוּף הַכְּלִי, אוֹ לֹא נִטְמָא מֵחֲמַת הַצֵּרוּף.
י. אֹכֶל קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא, וְהִנִּיחוֹ בִּכְלִי, וּבְתוֹךְ הַכְּלִי אֹכֶל קֹדֶשׁ אַחֵר טָהוֹר, וְאֵין נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה – הַטָּהוֹר בְּטָהֳרָתוֹ וְהַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ. בָּא טְבוּל יוֹם וְנָגַע בָּאֹכֶל הַטָּמֵא – יֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם נִפְסַל הַטָּהוֹר מֵחֲמַת מַגַּע טְבוּל יוֹם מִפְּנֵי צֵרוּף הַכְּלִי אוֹ לֹא נִפְסַל, שֶׁלֹּא נָגַע טְבוּל יוֹם אֶלָּא בָּאֹכֶל שֶׁשָּׂבַע מִן הַטֻּמְאָה וְלֹא הוֹסִיף לוֹ כְּלוּם.
יא. הָרְבִיעִי בַּקֹּדֶשׁ – פָּסוּל, אֲבָל לִתְרוּמָה – טָהוֹר. וְכֵן שְׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה, אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה קֹדֶשׁ – הֲרֵי זֶה נִטְמָא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁבַּתְּרוּמָה אוֹ שֶׁבַּקֹּדֶשׁ, אִם נָגַע בְּמַשְׁקֵה תְּרוּמָה – לֹא פְּסָלוֹ.
יב. מִי שֶׁנִּטְמֵאת יָדוֹ אַחַת, וְנָגַע בָּהּ בְּיָדוֹ שְׁנִיָּה אוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ – פָּסַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, וַהֲרֵי הִיא כִּשְׁלִישִׁי. וְאִם הָיְתָה יָדוֹ בְּלוּלָה בְּמַשְׁקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע – נִטְמֵאת חֲבֶרְתָּהּ, וְצָרִיךְ לְהַטְבִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן וְאַחַר כָּךְ יִגַּע בַּקֹּדֶשׁ. אֲבָל בַּתְּרוּמָה, אִם נִטְמֵאת יָדוֹ הָאַחַת – לֹא נִטְמֵאת חֲבֶרְתָּהּ, וַאֲפִלּוּ נָגַע בָּהּ כְּשֶׁהִיא נְגוּבָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטְבִּיל יָדוֹ שֶׁנִּטְמֵאת, אֶלָּא נוֹטְלָהּ וְנוֹגֵעַ בַּתְּרוּמָה.
יג. אֳכָלִים נְגוּבִין שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן בְּיָדַיִם מְסֹאָבוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְרוּמָה. אֲבָל בַּקֹּדֶשׁ – חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן, וְאָסוּר לְמִי שֶׁיִּהְיוּ יָדָיו טְמֵאוֹת לֶאֱכֹל קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בּוֹ אֶלָּא בְּכוּשׁ, אוֹ שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ פִּיו – הֲרֵי זֶה אָסוּר.
אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם נָגְעָה טֻמְאָה בָּאֳכָלִים שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁלֹּא הֻכְשְׁרוּ, שֶׁנִּטְמְאוּ, מִפְּנֵי שֶׁחִבַּת הַקֹּדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן.
יד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לִפְסֹל הָאֹכֶל עַצְמוֹ וּלְאָסְרוֹ בַּאֲכִילָה. אֲבָל לִמְנוֹת בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי – הֲרֵי זֶה סָפֵק. כֵּיצַד? נָגַע אֹכֶל זֶה שֶׁנִּטְמָא בְּלֹא הֶכְשֵׁר בְּאֹכֶל שֵׁנִי שֶׁהֻכְשַׁר – הֲרֵי זֶה הַשֵּׁנִי סָפֵק, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹן לֹא הֻכְשַׁר.
טו. הָאוֹנֵן אַחַר שֶׁתַּם זְמַן אֲנִינוּתוֹ, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים אַחַר שֶׁהֵבִיא כַּפָּרָתוֹ – צְרִיכִין טְבִילָה לַאֲכִילַת הַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לִתְרוּמָה, שֶׁהָאוֹנֵן וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים מֻתָּרִין לֶאֱכֹל אֶת הַתְּרוּמָה.
וּמִפְּנֵי מָה הִצְרִיכוּם טְבִילָה לַקֹּדֶשׁ? שֶׁהֲרֵי עַד עַתָּה הָיוּ אֲסוּרִין לֶאֱכֹל אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהִסִּיחוּ אֶת דַּעְתָּם, וְשֶׁמָּא נִטְמְאוּ וְהֵם לֹא יָדְעוּ. וְלֹא עָשׂוּ מַעֲלָה זוֹ אֶלָּא לַאֲכִילָה. אֲבָל לִנְגִיעָה – נוֹגְעִים בַּקֳּדָשִׁים קֹדֶם טְבִילָה. וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁנָּגַע בַּקֹּדֶשׁ – פְּסָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
טז. שֵׁשׁ מַעֲלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עָשׂוּ אוֹתָן בֵּין לַקֹּדֶשׁ בֵּין לְחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ. וְחָמֵשׁ אַחֲרוֹנוֹת, שֶׁהֵן מִן 'הַכְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ' וָהָלְאָה – עָשׂוּ אוֹתָן בַּקֹּדֶשׁ בִּלְבַד, אֲבָל לֹא בְּחֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, אֶלָּא הֲרֵי הֵן בְּחָמֵשׁ אֵלּוּ כַּחֻלִּין.
לְפִיכָךְ, חֻלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ – הָרִאשׁוֹן טָמֵא בָּהֶן, וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל, וְהַשְּׁלִישִׁי טָהוֹר כַּחֻלִּין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
אֲבָל אִם הָיָה טָמֵא מִתּוֹךְ שֶׁעָלְתָה לוֹ טְבִילָה עָלְתָה לַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ אֲפִלּוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בַּקֹּדֶשׁ. במקרה שהכלי הגדול טמא אף על פי שפיו צר ביותר ואין בו כשפופרת הנוד עלתה טבילה לכלים שבתוכו (ראה שם), ולפיכך במקרה זה לא עשו מעלה בקודש ומותר להטביל כלים בתוך כלים.