א. הָאַחִים אוֹ הַשֻּׁתָּפִין שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק אֶת הַשָּׂדֶה וְלִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ: אִם הָיְתָה כֻּלָּהּ שָׁוָה וְאֵין שָׁם מָקוֹם טוֹב וּמָקוֹם רַע אֶלָּא חוֹלְקִין לְפִי הַמִּדָּה בִּלְבַד, וְאָמַר אֶחָד מֵהֶן: 'תְּנוּ לִי חֶלְקִי מִצַּד זֶה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סָמוּךְ לַשָּׂדֶה הָאַחֶרֶת שֶׁלִּי, וְיִהְיֶה הַכֹּל שָׂדֶה אַחַת' – שׁוֹמְעִין לוֹ, וְכוֹפֶה אוֹתָן עַל זֶה, שֶׁעִכּוּבָן בְּדָבָר זֶה מִדַּת סְדוֹם הִיא.
אֲבָל אִם הָיָה חֵלֶק אֶחָד מִמֶּנָּה טוֹב אוֹ קָרוֹב לַנָּהָר יָתֵר אוֹ קָרוֹב לַדֶּרֶךְ, וְשָׁמוּ אוֹתָהּ הַיָּפֶה כְּנֶגֶד הָרַע, וְאָמַר: 'תְּנוּ לִי בַּשּׁוּמָה שֶׁלִּי מִצַּד זֶה' – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא נוֹטֵל בְּגוֹרָל.
אָמַר: 'תְּנוּ לִי חֲצִי מִדָּתָהּ מִן הַצַּד הָרַע בְּלֹא שׁוּמָה, וּטְלוּ אַתֶּם אֶת הַחֵצִי הַטּוֹב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֶלְקִי סָמוּךְ לַשָּׂדֶה שֶׁלִּי' – הוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁשּׁוֹמְעִין לוֹ. וְלָזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה, וּבוֹ רָאוּי לָדוּן.
ב. הַבְּכוֹר שֶׁחָלַק – נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים שֶׁלּוֹ כְּאֶחָד. אֲבָל הַיָּבָם שֶׁחָלַק עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי הָאָב – נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק אָחִיו בְּגוֹרָל: אִם עָלוּ בְּמָקוֹם אֶחָד – עָלוּ לוֹ; וְאִם עָלוּ לוֹ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת – עָלוּ.
ג. אֶרֶץ מְרֻבַּעַת שֶׁהָיָה הַנָּהָר מַקִּיף לָהּ מִזְרָח וְצָפוֹן, וְהַדֶּרֶךְ דָּרוֹם וּמַעֲרָב – חוֹלְקִין אוֹתָהּ בַּאֲלַכְסוֹן, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לָזֶה נָהָר וְדֶרֶךְ וְלָזֶה נָהָר וְדֶרֶךְ. וְאִם אָמַר: 'תְּנוּ לִי הַחֵצִי שֶׁמִּצַּד זֶה, שֶׁהוּא בְּצַד שָׂדִי' – שׁוֹמְעִין לוֹ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא טוֹב לָזֶה וְאֵין עַל חֲבֵרוֹ בּוֹ הֶפְסֵד כְּלָל – כּוֹפִין אֶת חֲבֵרוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ.
ד. אֶחָד מִן הָאַחִים אוֹ מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁמָּכַר חֶלְקוֹ לְאֶחָד – מְסַלְּקִין אוֹתוֹ הַלּוֹקֵחַ, וְנוֹתְנִין לוֹ שְׁאָר הָאַחִים אוֹ הַשֻּׁתָּפִין דָּמִים שֶׁנָּתַן וְהוֹלֵךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס זָר בֵּינֵיהֶן.
ה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל הַמּוֹכֵר קַרְקַע שֶׁלּוֹ לְאַחֵר – יֵשׁ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּצַד הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ לִתֵּן הַדָּמִים לַלּוֹקֵחַ וּלְסַלֵּק אוֹתוֹ, וְזֶה הַלּוֹקֵחַ הָרָחוֹק כְּאִלּוּ הוּא שָׁלִיחַ שֶׁל בֶּן הַמֶּצֶר. בֵּין שֶׁמָּכַר הוּא בֵּין שֶׁמָּכַר שְׁלוּחוֹ בֵּין שֶׁמָּכְרוּ בֵּית דִּין – יֵשׁ בּוֹ דִּין בֶּן הַמֶּצֶר.
אֲפִלּוּ הָיָה הַלּוֹקֵחַ תַּלְמִיד חֲכָמִים וְשָׁכֵן וְקָרוֹב לַמּוֹכֵר, וּבֶן הַמֶּצֶר עַם הָאָרֶץ רָחוֹק – בֶּן הַמֶּצֶר קוֹדֵם, וּמְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ. וְדָבָר זֶה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָשִׂיתָ הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר" (דברים יב,כח, ושם: תַעֲשֶׂה), אָמְרוּ חֲכָמִים: הוֹאִיל וְהַמֶּכֶר אֶחָד הוּא, טוֹב וְיָשָׁר הוּא שֶׁיִּקְנֶה מָקוֹם זֶה בֶּן הַמֶּצֶר יָתֵר מִן הָרָחוֹק.
הָיוּ בְּנֵי הַמֶּצֶר רַבִּים – כֻּלָּן זוֹכִין בְּזוֹ הַשָּׂדֶה הַנִּמְכֶּרֶת, וְהִיא בֵּינֵיהֶם לְפִי מִנְיָנָם, וְנוֹתְנִין כֻּלָּן הַדָּמִים לַלּוֹקֵחַ; וְהוּא שֶׁבָּאוּ כֻּלָּן פַּעַם אַחַת. אֲבָל אִם קָדַם אֶחָד מֵהֶן וְסִלֵּק הַלּוֹקֵחַ – זָכָה בָּהּ לְבַדּוֹ, הוֹאִיל וְהוּא בֶּן הַמֶּצֶר.
וְכֵן אִם בָּאוּ מִקְצָתָן, וּמִקְצָתָן בִּמְדִינָה אַחֶרֶת – מְסַלְּקִין אוֹתוֹ אֵלּוּ הָעוֹמְדִים כָּאן בִּלְבַד, וְהִיא לָהֶם. וְכֵן הַמּוֹכֵר לְאֶחָד מִבְּנֵי הַמֶּצֶר, אוֹ לְאֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין שֶׁלּוֹ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שֻׁתָּפוֹ בַּקַּרְקַע – זָכָה בָּהּ, וְאֵין שְׁאָר הַשֻּׁתָּפִין אוֹ שְׁאָר בְּנֵי הַמֶּצֶר נוֹטְלִין עִמּוֹ.
ו. הַמּוֹכֵר כָּל נְכָסָיו לְאֶחָד – אֵין בַּעַל הַמֶּצֶר שֶׁל שָׂדֶה אַחַת מֵהֶן מְסַלֵּק אֶת הַלּוֹקֵחַ מֵאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי הִיא וַאֲחֵרוֹת קָנָה כְּאֶחָד. וְכֵן הַמּוֹכֵר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים, אוֹ הַלּוֹקֵחַ מִן הַגּוֹי – אֵין בּוֹ דִּין בֶּן הַמֶּצֶר.
ז. הַמּוֹכֵר לְגוֹי – מְשַׁמְּתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל כָּל אֹנֶס שֶׁיָּבֹא מִן הַגּוֹי, עַד שֶׁיִּנְהֹג הַגּוֹי עִם בֶּן הַמֶּצֶר הַזֶּה שֶׁלּוֹ כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל בַּכֹּל. וְאִם אֲנָסוֹ בְּדָבָר שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל – מְשַׁלֵּם הַמּוֹכֵר.
ח. הַשְּׂכִירוּת – אֵין בָּהּ מִשּׁוּם דִּין בֶּן הַמֶּצֶר.
ט. הַמְמַשְׁכֵּן מָקוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְכָרוֹ לָזֶה שֶׁהוּא מְמֻשְׁכָּן בְּיָדוֹ – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דִּין בֶּן הַמֶּצֶר.
וְכֵן הַמּוֹכֵר מָקוֹם רָחוֹק כְּדֵי לִגְאֹל מָקוֹם קָרוֹב, אוֹ שֶׁמָּכַר רַע כְּדֵי לִגְאֹל יָפֶה בְּדָמָיו, אוֹ שֶׁמָּכַר כְּדֵי לִתֵּן מְנַת הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁמָּכַר לִקְבוּרָה, אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לִמְזוֹן הָאִשָּׁה אוֹ הַבָּנוֹת – אֵין בְּאֶחָד מֵאֵלּוּ דִּין בֶּן הַמֶּצֶר, אֶלָּא זָכָה הַלּוֹקֵחַ.
י. וְלָמָּה אֵין בָּהֶן דִּין בֶּן הַמֶּצֶר? שֶׁכָּל אֵלּוּ טְרוּדִין הֵן לִמְכֹּר, וּמִפְּנֵי צֹרֶךְ גָּדוֹל מוֹכְרִין; וְאִם תֹּאמַר יֵשׁ בָּהֶן דִּין בֶּן הַמֶּצֶר – לֹא יִמְצְאוּ לוֹקֵחַ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר: לָמָּה אֶטְרַח וְאֶקַּח וְיָבֹא זֶה וִיסַלֵּק אוֹתִי? וְאֵין הַבְּעָלִים יְכוֹלִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּבִיא בַּעַל הַמֶּצֶר מָעוֹת וְיִקְנֶה.
יא. הֲרֵי שֶׁטָּעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר: 'מִפְּנֵי הַמַּס וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מָכַר לִי הַמּוֹכֵר', וּבַעַל הַמֶּצֶר אוֹמֵר: 'שֶׁקֶר אַתָּה טוֹעֵן לְבַטֵּל זְכוּתִי' – עַל בַּעַל הַמֶּצֶר לְהָבִיא רְאָיָה, וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיא מִיַּד הַלּוֹקֵחַ. וְאִם לֹא הֵבִיא – יִשָּׁבַע הַלּוֹקֵחַ הֶסֵּת.
יב. אֲפִלּוּ הָיָה שָׁם בַּדָּבָר סָפֵק – אֵין הַלּוֹקֵחַ מִסְתַּלֵּק אֶלָּא בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמֵּבִיא בַּעַל הַמֶּצֶר. לְפִיכָךְ, אִם טָעַן הַלּוֹקֵחַ וְאָמַר לוֹ: 'גַּזְלָן אַתָּה לְשָׂדֶה זוֹ' אוֹ 'עָרִיס אַתָּה' אוֹ 'שׂוֹכֵר' אוֹ 'מְמַשְׁכֵּן' – צָרִיךְ בַּעַל הַמֶּצֶר לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהוּא בַּעַל הַמֶּצֶר וְשֶׁקַּרְקַע זוֹ בְּחֶזְקָתוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יג. הַמּוֹכֵר לִיתוֹמִים קְטַנִּים – אֵין בּוֹ דִּין בַּעַל הַמֶּצֶר; הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר שֶׁעוֹשִׂין חֶסֶד עִם אֵלּוּ יָתֵר מִבַּעַל הַמֶּצֶר.
יד. וְכֵן הַמּוֹכֵר לְאִשָּׁה – אֵין בּוֹ דִּין בַּעַל הַמֶּצֶר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לִטְרֹחַ תָּמִיד וְלִקְנוֹת; הוֹאִיל וְלָקְחָה – חֶסֶד הוּא שֶׁתַּעֲמֹד הַקַּרְקַע בְּיָדָהּ.
טו. מָכַר לְטֻמְטוּם וְאַנְדְּרָגִינָס – אֵין בַּעַל הַמֶּצֶר יָכוֹל לְסַלְּקָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן סְפֵק אִשָּׁה.
טז. הָיְתָה הַקַּרְקַע שֶׁל אֶחָד, וְהַבִּנְיָן אוֹ הָאִילָנוֹת שֶׁל אֶחָד: אִם יֵשׁ לְבַעַל הַבִּנְיָן אוֹ לְבַעַל הָאִילָנוֹת זְכוּת בַּקַּרְקַע – כָּל אֶחָד מֵהֶן בֶּן מֶצֶר שֶׁל חֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ, אִם מָכַר אֶחָד מֵהֶן חֶלְקוֹ – חֲבֵרוֹ מְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ.
אֲבָל אִם אֵין לְבַעַל הָאִילָנוֹת אוֹ לְבַעַל הַבִּנְיָן כְּלוּם בַּקַּרְקַע, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה אוֹמֵר לוֹ: 'עֲקֹר אִילָנֶיךָ' אוֹ 'הֲרֹס בִּנְיָנְךָ', וּמָכַר בַּעַל הַשָּׂדֶה – זָכָה הַלּוֹקֵחַ, וְאֵין בַּעַל הָאִילָנוֹת אוֹ בַּעַל הַבִּנְיָן מְסַלֵּק אוֹתוֹ. וְאִם מָכַר בַּעַל הָאִילָן אוֹ בַּעַל הַבִּנְיָן – הֲרֵי בַּעַל הַקַּרְקַע מְסַלֵּק אוֹתוֹ.
יז. הָיָה מַפְסִיק בֵּינוֹ וּבֵין מֶצֶר חֲבֵרוֹ רֶכֶב שֶׁל דְּקָלִים אוֹ בִּנְיָן גָּבֹהַּ וְחָזָק אוֹ גֻּמָּא וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – רוֹאִים: אִם יָכוֹל לְהַכְנִיס אֲפִלּוּ תֶּלֶם אֶחָד בְּתוֹךְ הַדָּבָר הַמַּפְסִיק עַד שֶׁיִּתְעָרְבוּ שְׁתֵּי הַשָּׂדוֹת – הֲרֵי זֶה בֶּן הַמֶּצֶר שֶׁלּוֹ, וּמְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ; וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְסַלֵּק הַלּוֹקֵחַ.
וְשָׁמוּ אוֹתָהּ הַיָּפֶה כְּנֶגֶד הָרַע. העריכו את השווי של חלקיה השונים ביחס לאיכותם, ונמצא שיש חלק יפה באיכותו וקטן בשטחו לעומת חלקים גרועים באיכותם וגדולים בשטחם. תְּנוּ לִי בַּשּׁוּמָה שֶׁלִּי מִצַּד זֶה. ביקש לקבל את החלק שסמוך לשדה האחרת שלו. אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. שהרי יכול כל אחד מהם להעדיף שייפול בחלקו או החלק היפה הקטן או החלק הרע הגדול ואין כאן מידת סדום (ר"י מיגאש בבא בתרא יב,ב).
תְּנוּ לִי חֲצִי מִדָּתָהּ מִן הַצַּד הָרַע בְּלֹא שׁוּמָה. שמוכן ליטול מהחלק הגרוע של השדה שסמוך לשדהו ללא שיפחיתו הם מהשטח של החלק הטוב של השדה (שם). הוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים שֶׁשּׁוֹמְעִין לוֹ. שהרי שני הצדדים מרוויחים מכך, ואם יסרבו יש כאן ממידת סדום.