פרק י"ג הלכות אישות

*חובת כסות ומגורים*

אתמול למדנו על החיוב של האיש לתת לאשתו ביגוד ומגורים (כסותה).
היום לומדים את גדרי החיוב.
יש לתת לאשה ולילדים הקטנים בגדים מינימליים לחורף ולקיץ, כלי בית וריהוט בסיסי, וכן תכשיטים. ועשיר ירבה לפי עשרו.

המדיר אשתו: אם זהו דבר בסיסי לאשה, כגון תכשיטים ומרחץ, יציאה מהבית וכו' ממתינים זמן מסוים, ואז מתיר נדרו או מוציא ונותן כתובה (כמפורט בפרק)

ארץ ישראל מחולקת ל-3 לעניין נישואין. *יהודה,עבר הירדן והגליל*
איש שהיה באחת מן הארצות הנ"ל ונשא אישה בארץ אחרת–כופין אותה ויוצאה עימו לארצו, או תצא בלא כתובה, שעל מנת כן נשאה, ואף על פי שלא פירש זאת. אבל הנושא אישה באחת מן הארצות, והוא מאנשי אותה הארץ–אינו יכול להוציאה לארץ אחרת; אבל מוציאה ממדינה למדינה, או מכפר לכפר באותה הארץ. ואינו יכול להוציאה לא ממדינה לכפר, ולא מכפר למדינה, שיש דברים שישיבת המדינה טובה להם, ויש דברים שישיבת הכפרים טובה להם.
אך כופים לעלות לישראל.

חיזוק ליישוב הארץ מהרמב"ם היום:

*מֵחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל–כּוֹפִין לַעֲלוֹת, אַפִלּוּ מִנָּוֶה יָפֶה לְנָוֶה רָע; וְאַפִלּוּ מִמְּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִמְקוֹם שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים–מַעֲלִין. וְאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַפִלּוּ מִנָּוֶה רָע שֶׁרֻבּוֹ גּוֹיִים לְנָוֶה הַיָּפֶה שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל. אָמַר הָאִישׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה–תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה; אָמְרָה הִיא לַעֲלוֹת, וְהוּא אֵינוּ רוֹצֶה–יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה; וְהוּא הַדִּין לְכָל מָקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עִם יְרוּשָׁלַיִם: שֶׁהַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם; וְהַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם*