א. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעְלָהּ: 'גֵּרַשְׁתַּנִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי', וּבָאוּ אוֹתָן הָעֵדִים וְהִכְחִישׁוּהָ, וְאַחַר כָּךְ הָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ, וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה: 'מֵת בַּעְלִי' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; שֶׁזּוֹ הֻחְזְקָה שַׁקְרָנִית וְרוֹצָה לְהִשָּׁמֵט מִתַּחַת בַּעְלָהּ. בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד לָהּ שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ – לֹא תִּנָּשֵׂא, שֶׁמָּא הִיא שָׂכְרָה אוֹתוֹ; וְאִם נִשֵּׂאת – לֹא תֵּצֵא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ עֵד.

ב. וְכֵן אִם הָיְתָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה: 'מֵת בַּעְלִי בַּמִּלְחָמָה' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינָהּ לְבֵינוֹ; שֶׁמָּא תִּסְמֹךְ דַּעְתָּהּ עַל דְּבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה, וְתֹאמַר: 'מֵת', כְּגוֹן שֶׁנֶּהֶרְגוּ הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים שֶׁהָיָה בְּאֶמְצָעָן, שֶׁהֲרֵי הִיא אוֹמֶרֶת: מֵאַחַר שֶׁנֶּהֶרְגוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, נֶהֱרַג בִּכְלָלָן – לְפִיכָךְ אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וַאֲפִלּוּ אָמְרָה: 'מֵת בַּמִּלְחָמָה וּקְבַרְתִּיו'. אֲבָל אִם אָמְרָה: 'מֵת עַל מִטָּתוֹ' – נֶאֱמֶנֶת.

ג. לֹא הֻחְזְקָה מִלְחָמָה בָּעוֹלָם, בָּאָה וְאָמְרָה: 'מִלְחָמָה הָיְתָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּמֵת בַּמִּלְחָמָה' – לֹא תִּנָּשֵׂא לְכַתְּחִלָּה; וְאִם נִשֵּׂאת – לֹא תֵּצֵא.

ד. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: 'מֵת בַּעְלִי תַּחַת הַמַּפֹּלֶת' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְכֵן אִם הָיָה שִׁלּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, וְאָמְרָה: 'נְשָׁכוֹ נָחָשׁ' אוֹ 'עַקְרָב' 'וּמֵת' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, שֶׁמָּא תִּסְמֹךְ דַּעְתָּהּ עַל רֹב אֲנָשִׁים שֶׁמֵּתוּ כָּךְ בִּנְשִׁיכָה.

ה. אָמְרָה: 'עִשְּׁנוּ עָלֵינוּ בַּיִת אוֹ מְעָרָה, הוּא מֵת וַאֲנִי נִצַּלְתִּי' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; כְּשֵׁם שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ נֵס כָּךְ נַעֲשָׂה לוֹ. הָיְתָה שְׁנַת רְעָבוֹן, וְאָמְרָה: 'מֵת בַּעְלִי' – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת; 'מֵת וּקְבַרְתִּיו' – נֶאֱמֶנֶת.

ו. אָמְרָה: 'נָפְלוּ עָלֵינוּ גּוֹיִם' אוֹ 'לִיסְטִים', 'הוּא נֶהֱרַג וַאֲנִי נִצַּלְתִּי' – נֶאֱמֶנֶת, שֶׁאֵין דַּרְכָּן לַהֲרֹג נָשִׁים כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר: כְּשֵׁם שֶׁנִּצְּלָה הִיא כָּךְ נִצַּל הוּא.

ז. הָיָה דֶּבֶר בָּעוֹלָם, וּבָאָה וְאָמְרָה: 'מֵת בַּעְלִי' – נֶאֱמֶנֶת, שֶׁדָּבָר פָּשׁוּט בְּפִי כָּל אָדָם שֶׁבִּשְׁנַת הַדֶּבֶר זֶה חָיֶה וְזֶה מֵת, וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּתוּ בַּדֶּבֶר נְעָרִים חֲזָקִים וְיִנָּצְלוּ הַזְּקֵנִים הַחוֹלִים. וּלְפִיכָךְ אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמָּא סָמְכָה דַּעְתָּהּ עַל רֹב הַמֵּתִים.

ח. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁעֵד מִפִּי עֵד כָּשֵׁר לְעֵדוּת אִשָּׁה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁשָּׁמַע מִפִּי בֶּן דַּעַת שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי, כְּגוֹן עֶבֶד אוֹ שִׁפְחָה. אֲבָל אִם שָׁמַע מִפִּי שׁוֹטֶה אוֹ קָטָן – אֵינוֹ מֵעִיד, וְאֵין סוֹמְכִין עַל דִּבְרֵיהֶם.

ט. שָׁמַע מִן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁהֵן אוֹמְרִין: 'עַכְשָׁו בָּאנוּ מֵהֶסְפֵּד פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ סַפְדָּנִים הָיוּ שָׁם, וּפְלוֹנִי הֶחָכָם וּפְלוֹנִי עָלָה אַחַר מִטָּתוֹ, כָּךְ וְכָךְ עָשׂוּ בְּמִטָּתוֹ' – הֲרֵי זֶה מֵעִיד מִפִּיהֶם עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

י. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר: 'הָרַגְתִּי אֶת פְּלוֹנִי' – הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא עַל פִּיו, שֶׁאֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, וַהֲרֵי הֵעִיד שֶׁמֵּת.

יא. כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁהַגּוֹי שֶׁהֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ – מַשִּׂיאִין עַל פִּיו. כֵּיצַד? הָיָה הַגּוֹי מֵשִׂיחַ וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִפְלוֹנִי שֶׁמֵּת, כַּמָּה הָיָה נָאֶה וְכַמָּה עָשָׂה טוֹבָה עִמִּי', אוֹ שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאוֹמֵר: 'כְּשֶׁהָיִיתִי בָּא בַּדֶּרֶךְ נָפַל פְּלוֹנִי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עִמָּנוּ וּמֵת, וְתָמַהְנוּ לְדָבָר זֶה כֵּיצַד מֵת פִּתְאֹם?', וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁהֵן מַרְאִין שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְהָעִיד – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן.

יב. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁמַע מִגּוֹי הַמֵּשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ – מֵעִיד שֶׁשָּׁמַע מִמֶּנּוּ, וְתִנָּשֵׂא עַל פִּיו.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם אֲמַתְלָא בְּשִׂיחַת הַגּוֹי, שֶׁמָּא לֹא יִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְדָבָר אַחֵר; כְּגוֹן שֶׁאָמַר לְאֶחָד: 'עֲשֵׂה לִי כָּךְ וְכָךְ, שֶׁלֹּא אֶהֱרֹג אוֹתְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרַגְתִּי לִפְלוֹנִי' – אֵין זֶה מֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהַטִּיל אֵימָה עַל זֶה.

יג. וְכֵן אִם שָׁמַע מֵעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם שֶׁאָמְרוּ: 'הָרַגְנוּ פְּלוֹנִי' – אֵין נֶאֱמָנִין, שֶׁהֵן מְחַזְּקִין יְדֵי עַצְמָן בְּכָזָב כְּדֵי לְהַטִּיל אֵימָה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ.

יד. גּוֹי שֶׁהִתְחִיל לְהָשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ תְּחִלָּה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ אַחַר כֵּן וּבְדָקוּהוּ עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ כָּל הַמְּאֹרָע – הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו.

טו. כְּבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁהָעֵד שֶׁאָמַר: 'שָׁמַעְתִּי שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי', אֲפִלּוּ שָׁמַע מֵאִשָּׁה שֶׁשָּׁמְעָה מֵעֶבֶד – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר לְעֵדוּת אִשָּׁה, וּמַשִּׂיאִין עַל פִּיו. אֲבָל אִם אָמַר הָעֵד אוֹ הָאִשָּׁה אוֹ הָעֶבֶד: 'מֵת פְּלוֹנִי, וַאֲנִי רְאִיתִיו שֶׁמֵּת' – שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: 'הֵיאַךְ רָאִיתָה, וּבַמֶּה יָדַעְתָּה שֶׁמֵּת?': אִם הֵעִיד בְּדָבָר בָּרוּר – נֶאֱמָן; וְאִם הֵעִיד בִּדְבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה – אֵין מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ, שֶׁאֵין מְעִידִין עַל הָאָדָם שֶׁמֵּת אֶלָּא בְּשֶׁרָאוּהוּ שֶׁמֵּת וַדַּאי, וְאֵין בּוֹ סָפֵק.

טז. כֵּיצַד? רָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לַיָּם, אֲפִלּוּ טָבַע בַּיָּם הַגָּדוֹל – אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת, שֶׁמָּא יָצָא בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאִם נָפַל לְמַיִם מְקֻבָּצִים, כְּגוֹן בּוֹר אוֹ מְעָרָה, שֶׁעוֹמֵד וְרוֹאֶה כָּל סְבִיבָיו, וְשָׁהָה כְּדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ וְלֹא עָלָה – מֵעִיד עָלָיו שֶׁמֵּת, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.
וְכֵן אִם הִשְׁלִיכוּהוּ בַּיָּם וְהִשְׁלִיכוּ מְצוּדָה אַחֲרָיו, וְהֶעֱלוּ מִמֶּנּוּ אֵבֶר שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיִחְיֶה – הֲרֵי זֶה מֵעִיד עָלָיו שֶׁמֵּת, וּמַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

יז. רָאוּהוּ שֶׁנָּפַל לְגֹב אֲרָיוֹת וּנְמֵרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן – אֵין מְעִידִין עָלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ. נָפַל לַחֲפִירַת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, אוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, אוֹ לְתוֹךְ יוֹרָה רוֹתַחַת מְלֵאָה יַיִן אוֹ שֶׁמֶן, אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵי סִימָנָיו אוֹ רֹב שְׁנֵי הַסִּימָנִין, אֲפִלּוּ עָמַד וּבָרַח – מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת, שֶׁוַּדַּאי סוֹפוֹ לָמוּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיֶה אֶלָּא יָמוּת מִיָּד בִּזְמַן קָרוֹב – הֲרֵי אֵלּוּ מְעִידִין עָלָיו.

יח. רָאוּהוּ צָלוּב וְהָעוֹף אוֹכֵל בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁדְּקָרוּהוּ אוֹ יָרוּ בּוֹ חִצִּים – אֵינוֹ מֵעִיד עָלָיו. וְאִם רָאוּ הָעוֹף אוֹכֵל בְּמָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בִּנְטִילָתוֹ, כְּגוֹן מֹחוֹ אוֹ לִבּוֹ אוֹ בְּנֵי מֵעָיו – הֲרֵי זֶה מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת.

יט. עֵד אֶחָד שֶׁאָמַר: 'רְאִיתִיו שֶׁמֵּת בַּמִּלְחָמָה' אוֹ 'בַּמַּפֹּלֶת', אוֹ 'שֶׁטָּבַע בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמֵת', וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁרֻבָּן לְמִיתָה: אִם אָמַר: 'קְבַרְתִּיו' – נֶאֱמָן, וְתִנָּשֵׂא עַל פִּיו; וְאִם לֹא אָמַר: 'קְבַרְתִּיו' – לֹא תִּנָּשֵׂא, וְאִם נִשֵּׂאת – לֹא תֵּצֵא.

כ. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהֵעִיד לָהּ עֵד אֶחָד שֶׁטָּבַע בַּעְלָהּ בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף וְלֹא עָלָה, וְאָבַד זִכְרוֹ וְנִשְׁתַּקַּע שְׁמוֹ – הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא עַל עֵדוּת זוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם נִשֵּׂאת – לֹא תֵּצֵא. וַאֲפִלּוּ הָיָה הַגּוֹי הוּא שֶׁהֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, וְאָמַר: 'טָבַע פְּלוֹנִי בַּיָּם' וְנִשֵּׂאת עַל פִּיו – הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא. וְחָכָם שֶׁהוֹרָה לְהַשִּׂיא אוֹתָהּ לְכַתְּחִלָּה – מְנַדִּין אוֹתוֹ.

כא. מְצָאוּהוּ הָרוּג אוֹ מֵת: אִם פַּדַּחְתּוֹ וְחָטְמוֹ וּפַרְצוּף פָּנָיו קַיָּמִין, וְהִכִּירוּהוּ בָּהֶם שֶׁהוּא פְּלוֹנִי – מְעִידִין עָלָיו; וְאִם נִטַּל אֶחָד מֵאֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו, וַאֲפִלּוּ שׁוּמָא – אֵין מְעִידִין, שֶׁמָּא אַחֵר הוּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁרָאוּהוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים אַחַר הֲרִיגָתוֹ אוֹ מִיתָתוֹ. אֲבָל אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים – אֵין מְעִידִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁפַּרְצוּף פָּנָיו מִשְׁתַּנֶּה.

כב. טָבַע בַּיָּם וְהִשְׁלִיכוֹ הַיָּם לַיַּבָּשָׁה, אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה יָמִים: אִם הִכִּירוּ פָּנָיו וְחָטְמוֹ – מְעִידִין עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בַּמַּיִם אֶלָּא אַחַר זְמַן מְרֻבֶּה; וְאִם שָׁהָה בַּיַּבָּשָׁה אַחַר שֶׁהֻשְׁלַךְ מִן הַיָּם שָׁעוֹת, וְנִתְפַּח – אֵין מְעִידִין עָלָיו, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.
כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִין בְּצוּרָתוֹ כְּדֵי לְהַכִּירוֹ לְהָעִיד עָלָיו, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ וְרוֹאִין אוֹתוֹ וַאֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר אוֹ לְאוֹר הַלְּבָנָה.

כג. רָאוּ אֶחָד עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְאוֹמֵר שֶׁהוּא פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, וַהֲרֵי נְשָׁכוֹ נָחָשׁ וַהֲרֵי הוּא מֵת, וְהָלְכוּ וּמְצָאוּהוּ שֶׁנִּשְׁתַּנָּה וְלֹא הִכִּירוּהוּ – הֲרֵי אֵלּוּ מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ.

כד. בָּא אֶחָד וְאָמַר: 'אָמְרוּ לִי בֵּית דִּין' אוֹ 'אֲנָשִׁים': 'כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אֱמֹר לָהֶם שֶׁמֵּת יִצְחָק בֶּן מִיכָאֵל', וּבָא הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לָנוּ, וְהַשָּׁלִיחַ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי הוּא זֶה, הוֹאִיל וְאָנוּ יוֹדְעִין פְּלוֹנִי הַיָּדוּעַ בְּשֵׁם זֶה – הֲרֵי אִשְׁתּוֹ מֻתֶּרֶת, וְאֵין אוֹמְרִין: שֶׁמָּא יִצְחָק בֶּן מִיכָאֵל אַחֵר הוּא שֶׁמֵּת.

כה. יָצָא יִשְׂרְאֵלִי וְגוֹי מֵעִמָּנוּ לְמָקוֹם אַחֵר, וּבָא הַגּוֹי וְהֵשִׂיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, וְאָמַר: 'אִישׁ שֶׁיָּצָא עִמִּי מִכָּאן מֵת' – מַשִּׂיאִין אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַגּוֹי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ הָאִישׁ; וְהוּא שֶׁיֹּאמַר: 'קְבַרְתִּיו'.

כו. וְכֵן אִם יָצְאוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהֵן אֲסוּרִין בְּקוֹלָר אוֹ נוֹשְׂאִין גְּמַלִּים וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ, וְהֵשִׂיחַ הַגּוֹי לְפִי תֻּמּוֹ וְאָמַר שֶׁ'עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים שֶׁהָלְכוּ מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהֵן נוֹשְׂאִין כָּךְ וְכָךְ, מֵתוּ כֻּלָּם, וּקְבַרְנוּם' – מַשִּׂיאִין אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן.

כז. יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר: 'מֵת אִישׁ יְהוּדִי עִמָּנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ צוּרָתוֹ וְכָךְ הָיוּ סִימָנָיו' – אֵין אוֹמְרִין בְּאֻמְדַּן הַדַּעַת הוּא פְּלוֹנִי, עַד שֶׁיָּעִיד הָעֵד שֶׁהוּא פְּלוֹנִי וְיַכִּיר שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ. אֲבָל אִם אָמַר: 'אֶחָד יָצָא עִמָּנוּ מֵעִיר פְּלוֹנִית, וּמֵת' – מְחַפְּשִׂין בְּאוֹתָהּ הָעִיר; אִם לֹא יָצָא מִשָּׁם אֶלָּא הוּא, תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ.

כח. מָצְאוּ כָּתוּב בִּשְׁטָר: 'מֵת אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי' אוֹ 'נֶהֱרַג אִישׁ פְּלוֹנִי', וְנוֹדַע שֶׁזֶּה כְּתָב יִשְׂרְאֵלִי – הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא אִשְׁתּוֹ. וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק, וּבָדְקוּ אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבּוֹדְקִין לְגִטִּין, וְנִמְצֵאת דַּעְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְכָתַב שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי – סוֹמְכִין עַל כְּתִיבָתוֹ, וְתִנָּשֵׂא. וְאֵין בּוֹדְקִין עֵדֵי אִשָּׁה בִּדְרִישָׁה וַחֲקִירָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל, מִשּׁוּם הַתָּרַת עֲגוּנָה.

כט. אַל יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים הָעֶרְוָה הַחֲמוּרָה בְּעֵדוּת אִשָּׁה, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, וְעֵד מִפִּי עֵד, וּמִפִּי הַכְּתָב, וּבְלֹא דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עַל עֵדוּת שְׁנֵי עֵדִים וּשְׁאָר מִשְׁפְּטֵי הָעֵדוּת אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד עַל בֻּרְיוֹ אֶלָּא מִפִּי הָעֵדִים וּבְעֵדוּתָם, כְּגוֹן שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזֶּה הָרַג זֶה אוֹ הִלְוָה אֶת זֶה.
אֲבָל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲמֹד עַל בֻּרְיוֹ שֶׁלֹּא מִפִּי הָעֵד הַזֶּה, וְאֵין הָעֵד יָכוֹל לְהִשָּׁמֵט אִם אֵין הַדָּבָר אֱמֶת, כְּגוֹן זֶה שֶׁהֵעִיד שֶׁמֵּת פְּלוֹנִי – לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה עָלָיו, שֶׁדָּבָר רָחוֹק הוּא שֶׁיָּעִיד בּוֹ הָעֵד בְּשֶׁקֶר. לְפִיכָךְ הֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּדָבָר זֶה, וְהֶאֱמִינוּ בּוֹ עֵד אֶחָד מִפִּי שִׁפְחָה וּמִן הַכְּתָב וּבְלֹא דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲגוּנוֹת.
בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעַן