פרק י"ג, הלכות טומאת מת, ספר טהרה
ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ט', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט״ו בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ט׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ח׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
י״ז בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק י', הלכות כלי המקדש והעובדים בו, ספר עבודה
ז׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ו׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ד׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ג׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ב׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
א׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
ל׳ בסיון ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות בית הבחירה, ספר עבודה
כ״ה בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ד בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ג בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״ב בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ״א בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ד', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
כ׳ בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ג', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ט בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק ב', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״ח בתמוז ה׳תשפ״ד
פרק א', הלכות ביאת מקדש, ספר עבודה
י״א באלול ה׳תשפ״ד
פרק ח', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
י׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ז', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ט׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ו', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה
ח׳ באלול ה׳תשפ״ד
פרק ה', הלכות פסולי המוקדשין, ספר עבודה

הפרק המלא 

ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ

א. כָּל טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח קָרוּי אֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. בֵּין שֶׁעָשָׂהוּ לְהַאֲהִיל בֵּין שֶׁנַּעֲשָׂה מֵאֵלָיו, אֲפִלּוּ הָיָה שֶׁלֹּא בִּידֵי אָדָם – הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְחוֹצֵץ. כֵּיצַד? אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים, אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת, אוֹ שֶׁצָּבַר אֲבָנִים אוֹ קוֹרוֹת וְנַעֲשָׂה בָּהֶן חָלָל טֶפַח – הֲרֵי זֶה אֹהֶל, וּמֵבִיא וְחוֹצֵץ.
א. כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,א. אֶחָד חוֹר שֶׁחֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים וכו'. באדמה או בתוך הקיר וכדומה. אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מְלַחַת. שנוצר על ידי מלחת (מין חומר) שאיכל אותו ויצר חור. הֲרֵי זֶה אֹהֶל וּמֵבִיא. את הטומאה לכל מה שנמצא בתוך חלל האוהל. וְחוֹצֵץ. בפני הטומאה שלא תעבור לצד השני של האוהל (ראה לעיל יב,א).
ב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה הָאֹהֶל חָזָק וּבָרִיא. אֲבָל אֹהֶל רָעוּעַ אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה מִן הַתּוֹרָה, אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חוֹצֵץ.
כֵּיצַד? שָׂרִיגֵי הָאִילָנוֹת הַסּוֹכְכִים עַל הָאָרֶץ, וְהֵן הַנִּקְרָאִין סְכָכוֹת, וַאֲבָנִים הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר הַסּוֹכְכוֹת עַל הָאָרֶץ, וְהֵן הַנִּקְרָאִין פְּרָעוֹת: אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית וְהֵן עוֹמְדִין – הֲרֵי אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין מִן הַתּוֹרָה; וְאִם אֵינָן רְאוּיִין לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית, אֶלָּא הֵן נוֹפְלִין – הֲרֵי אֵלּוּ מְבִיאִין מִדִּבְרֵיהֶם וְאֵינָן חוֹצְצִין. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.
ב. שָׂרִיגֵי הָאִילָנוֹת. ענפים. אִם יְכוֹלִין לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה בֵּינוֹנִית וְהֵן עוֹמְדִין. אם יכולים לשאת שכבה של תקרה שאינה כבדה מדי ואינה קלה מדי מבלי ליפול. הֲרֵי אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין מִן הַתּוֹרָה. שהם נחשבים אוהל חזק ובריא.
ג. אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין: כְּלִי עֵץ הַבָּא בְּמִדָּה, וְכֵן כְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי גְּלָלִים כְּלֵי אֲדָמָה הַבָּאִים בְּמִדָּה, וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עוֹר וִירִיעָה וְסָדִין וּמַפָּץ וּמַחֲצֶלֶת שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים, וּבְהֵמוֹת אוֹ חַיּוֹת בֵּין טְמֵאוֹת בֵּין טְהוֹרוֹת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ זוֹ בֵּין רַגְלֵי זוֹ וְיִהְיוּ כֻּלָּם דְּבוּקוֹת, וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן, וְהַחוֹטֵט בַּשִּׁבֳּלִים מָקוֹם לַקָּטָן לְהַצִּילוֹ מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וָאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ.
יְרָקוֹת הַמִּתְקַיְּמִין בִּימוֹת הַחַמָּה וְהַגְּשָׁמִים – הֲרֵי הֵן כְּאִילָנוֹת, וּמְבִיאִין וְחוֹצְצִין, וְאֵלּוּ הֵן: הָאִירוּס, וְהַקִּיסוֹס, וְיַרְקוֹת חֲמוֹר, וּדְלַעַת יְוָנִית.
וְכֵן הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, וְהַזִּיזִין, וְהַגְּזֻזְרָיוֹת, וְהַשּׁוֹבָכוֹת, וְהַשְּׁקִיפִין, וְהַסְּלָעִים, וְהַגְּחִירִים, וְהַשְּׁנָנִים – כָּל אֵלּוּ מְבִיאִין וְחוֹצְצִין.
ג. הַבָּאִים בְּמִדָּה. שהם נייחים וגדולים (להגדרת מושג זה ראה לעיל ו,ב) ואינם נחשבים ככלים אלא כאוהלים (לעיל יב,ב). וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עוֹר. יריעות העשויות מעור. וּמַפָּץ וּמַחֲצֶלֶת. הארוגים לרוב מקנים מסוגים שונים. שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים. שיש להם שיפוע או יש תחתיהם כתלים, שאם לא כן דינם ככלים ואינם חוצצים (לקמן ה"ד). וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ זוֹ בֵּין רַגְלֵי זוֹ וְיִהְיוּ כֻּלָּם דְּבוּקוֹת. שלא יהיה ביניהם רווחים, שאז הם נחשבים כולם אוהל אחד להביא את הטומאה. וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן. יושב במקום אחד (אך אם פורח באוויר אינו מביא ואינו חוצץ, לקמן ה"ה). וְהַחוֹטֵט בַּשִּׁבֳּלִים וכו'. חופר ועושה אוהל בתוך ערמת תבואה. וָאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ. שלא הוכשרו לקבל טומאה (ראה הלכות טומאת אוכלין א,א-ב), שאם הוכשרו אינם חוצצים אף אם לא נטמאו בפועל (לקמן ה"ד).
הֲרֵי הֵן כְּאִילָנוֹת וּמְבִיאִין וְחוֹצְצִין. בניגוד לשאר זרעים וירקות המחוברים לקרקע (לקמן ה"ה). הָאִירוּס. מנטה (מהר"י קאפח). וְהַקִּיסוֹס. מין צמח מטפס. וְיַרְקוֹת חֲמוֹר. צמח שאינו נאכל לבני אדם (ראה פה"מ אהלות ח,א).
וְכֵן הַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת. כאשר הם יכולים לקבל מעזיבה בינונית (לעיל ה"ב). וְהַזִּיזִין וְהַגְּזֻזְרָיוֹת. מבנים הבולטים מן הקיר. וְהַשְּׁקִיפִין. בליטות היוצאות מן הסלעים. וְהַגְּחִירִים. קירות עקומים (פה"מ אהלות ח,ב). וְהַשְּׁנָנִים. שיני סלע.
ד. וְאֵלּוּ מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין: הָאָדָם, וּכְלֵי עֵץ שֶׁאֵינָן בָּאִין בְּמִדָּה מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּכָל הַכֵּלִים וּמִתְטַמְּאִין, וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עוֹר וִירִיעָה וְסָדִין וּמַפָּץ וּמַחֲצֶלֶת שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים אֶלָּא מְתוּחִין בִּלְבַד וְאֵין לָהֶן שִׁפּוּעַ וְאֵין שָׁם כְּתָלִים, וּבְהֵמָה וְחַיָּה שֶׁמֵּתוּ, וָאֳכָלִים טְמֵאִים אוֹ מֻכְשָׁרִין שֶׁדָּבָר טָמֵא אֵינוֹ חוֹצֵץ, וְרֵחַיִם שֶׁל יָד שֶׁהֲרֵי הִיא בִּכְלַל כְּלֵי אֲבָנִים – כָּל אֵלּוּ מְבִיאִין וְאֵינָן חוֹצְצִין.
ד. אוֹ מֻכְשָׁרִין. שהוכשרו לקבל טומאה ואף על פי שלא נטמאו. וְרֵחַיִם שֶׁל יָד. רחיים קטנות לטחינה ביד. שֶׁהֲרֵי הִיא בִּכְלַל כְּלֵי אֲבָנִים. שאף על פי שאינם מקבלים טומאה אינם חוצצים (לעיל יב,א).
ה. וְאֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין: הַזְּרָעִים וְהַיְרָקוֹת הַמְחֻבָּרִין לַקַּרְקַע חוּץ מִן הָאַרְבָּעָה יְרָקוֹת שֶׁמָּנִינוּ, וְכִפַּת הַבָּרָד וְהַשֶּׁלֶג וְהַכְּפוֹר וְהַגְּלִיד וְהַמֶּלַח, וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם – כָּל אֵלּוּ לֹא מְבִיאִין וְלֹא חוֹצְצִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶאֱהִילוּ, אֵינוֹ אֹהֶל הַמִּתְקַיֵּם.
ה. חוּץ מִן הָאַרְבָּעָה יְרָקוֹת שֶׁמָּנִינוּ. לעיל ה"ג. וְכִפַּת הַבָּרָד וְהַשֶּׁלֶג וְהַכְּפוֹר וְהַגְּלִיד וְהַמֶּלַח. כיסוי הנעשה מהם, שהאוהל הנעשה מכל אלו נמס במהירות ולא מתקיים. וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. מדלג ברגל אחת מעל גבי הטומאה. וְהַקּוֹפֵץ. בשתי הרגליים (פה"מ אהלות ח,ה). וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת. שהרוח מניפה את הטלית והיא אינה נחה במקומה.
ו. קָשַׁר אֶת הַסְּפִינָה בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ, כָּבַשׁ כְּנַף הַטַּלִּית בְּאֶבֶן – הֲרֵי זוֹ מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה.
ו. בְּדָבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲמִידָהּ. שלא תזוז ממקומה.
ז. נֶסֶר שֶׁהוּא צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְטֻמְאָה תַּחַת צִדּוֹ הָאֶחָד – הֲרֵי הַכֵּלִים שֶׁתַּחַת צִדּוֹ הַשֵּׁנִי טְהוֹרִים, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַסְּפִינָה הַשָּׁטָה אֵינָהּ מְבִיאָה אֶת הַטֻּמְאָה.
ז. שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ה.
ח. אֵלּוּ חוֹצְצִין וְלֹא מְבִיאִין: מַסֶּכֶת פְּרוּסָה, וַחֲבִילֵי מִטָּה, וְהַמַּשְׁפֵּלוֹת, וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת. כֵּיצַד הֵם חוֹצְצִין? שֶׁאִם הָיָה חַלּוֹן בֵּין שְׁנֵי בָּתִּים וְהַטֻּמְאָה בְּבַיִת אֶחָד, וְהָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ מָתוּחַ בְּחַלּוֹן זֶה וּסְתָמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶן אֲוִיר – הֲרֵי אֵלּוּ חוֹצְצִין, וְלֹא תִּכָּנֵס הַטֻּמְאָה לַבַּיִת הַשֵּׁנִי. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם בִּסְרִיגוֹת אֵלּוּ אוֹ בְּעֵינֵי הַמַּשְׁפֵּלוֹת אוֹ בֵּין חֶבֶל לְחֶבֶל פּוֹתֵחַ טֶפַח, שֶׁאִם הָיָה שָׁם פּוֹתֵחַ טֶפַח – תִּכָּנֵס בּוֹ הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.

ח. מַסֶּכֶת פְּרוּסָה. החוטים המתוחים בכלי האריגה. וַחֲבִילֵי מִטָּה. החבלים המתוחים בין קורות המיטה שעליהם מניחים את המשכב. וְהַמַּשְׁפֵּלוֹת. סלים העשויים מרשת. וְהַסְּרִיגוֹת שֶׁבַּחַלּוֹנוֹת. רשתות ששמים בחלונות. בְּעֵינֵי הַמַּשְׁפֵּלוֹת. בנקבים שבסלים אלו. כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. לקמן יד,א, יד,ד.

תקציר הפרק 

פרק י"ג הלכות טומאת מת

המשך דיני אוהל

🔹מהתורה – רק אוהל יציב נחשב אוהל לטומאה.
🔹מדרבנן – אף אוהל רעוע.
🔹אוהל שאינו מתקיים, – אינו אוהל.
🔹אוהל שנוצר על ידי הטבע -נחשב אוהל.

שיעור וידאו עם הרב חיים סבתו 

Play Video

שיעור שמע עם הרב חיים סבתו 

מושג מן הפרק 

Play Video

עוד על הלכות טומאת מת ברמב"ם 

שאלות חזרה על הפרק 

1.ענפי אילן-גם מביאים וגם חוצצים?

2.אדם מביא את הטומאה ואינו חוצץ?

3.עוף פורח לא מביא את הטומאה ולא חוצץ?

תשובות
1-כן 2-כן 3-כן

010 - IdeaCreated with Sketch.לב הלימוד - הרחבה על הפרק 

פרשת שבוע מהרמב"ם 

נייר עמדה - אקטואליה 

סט "משנה תורה" מהודר בכריכה מפוארת בפירוש הרב שטיינזלץ + שליח עד הבית

ב-299 ש"ח בלבד!

ממשיכים את הסבסוד!

* שווי מקורי לסט 835 ש"ח

*משלוח עד 21 ימי עסקים

הלימוד להצלחת כוחות הביטחון ולעילוי נשמת הנופלים הי"ד

דילוג לתוכן