א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ אוֹ בְּהֶסֵּט הַזָּב. וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים שֶׁנָּגְעָה בָּהֶן הַטֻּמְאָה – נִטְמְאוּ, וְאִם נִכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִירָן וְלֹא נָגְעָה בָּהֶן – הֲרֵי הֵן טְהוֹרִים. נִמְצָא הַטָּמֵא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים, וְהַטָּמֵא בְּכָל הַכֵּלִים טָהוֹר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ" (ויקרא יא,לג, ושם: וְכָל כְּלִי) – מִתּוֹכוֹ הוּא מִתְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מִתְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו.
ב. וּכְשֵׁם שֶׁמִּתְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ, כָּךְ מְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין מֵאֲוִירוֹ.
כֵּיצַד? כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנִּטְמָא, וְנִכְנְסוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לַאֲוִירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגְעוּ בּוֹ – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא" (ויקרא יא,לג). אֲבָל שְׁאָר הַכֵּלִים הַטְּמֵאִים – אֵין מְטַמְּאִין אֳכָלִין וּמַשְׁקִין עַד שֶׁיִּגְּעוּ בָּהֶן.
ג. אֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא כֵּלִים מֵאֲוִירוֹ, בֵּין כְּלֵי חֶרֶשׂ בֵּין שְׁאָר כֵּלִים. כֵּיצַד? כְּלִי חֶרֶשׂ גָּדוֹל שֶׁהָיוּ כֵּלִים בְּתוֹכוֹ, וְנִכְנְסָה טֻמְאָה בַּאֲוִירוֹ – הוּא טָמֵא, וְכָל הַכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ טְהוֹרִים. הָיוּ מַשְׁקִין בַּכֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ – נִטְמְאוּ הַמַּשְׁקִין מֵאֲוִירוֹ, וְחוֹזְרִין וּמְטַמְּאִין אֶת הַכֵּלִים, וַהֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי.
ד. כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנָּגְעוּ מַשְׁקִין טְמֵאִין בַּאֲחוֹרָיו בִּלְבַד – נִטְמְאוּ אֲחוֹרָיו כִּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁהָיָה לוֹ תּוֹךְ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ תּוֹךְ וְנָגְעוּ בּוֹ מַשְׁקִין טְמֵאִין – הֲרֵי זֶה טָהוֹר, שֶׁכָּל שֶׁאֵין לוֹ תּוֹךְ בִּכְלֵי חֶרֶשׂ, אֵין אֲחוֹרָיו מִתְטַמְּאִין בְּמַשְׁקִין.
נָגְעוּ אֳכָלִים אוֹ מַשְׁקִין בַּאֲחוֹרֵי כְּלִי חֶרֶשׂ הַטָּמֵא – הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִים. וְאֶחָד כְּלֵי חֶרֶשׂ וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים בְּדָבָר זֶה, שֶׁכָּל הַכֵּלִים הַטְּמֵאִין שֶׁנָּגְעוּ אֳכָלִים אוֹ מַשְׁקִין בָּהֶן, בֵּין מִתּוֹכָן בֵּין מֵאֲחוֹרֵיהֶן – נִטְמְאוּ.
ה. אֶחָד כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁנִּכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִירוֹ אוֹ שֶׁכָּפָהוּ עַל הַטֻּמְאָה הַמֻּנַּחַת עַל הָאָרֶץ וְנַעֲשָׂה אֹהֶל עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בְּתוֹכוֹ. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל תּוֹכוֹ" (ויקרא יא,לג) – לְרַבּוֹת אֶת הָאֹהָלִין.
ו. גֻּמָּא שֶׁהָיָה הַשֶּׁרֶץ מֻנָּח בְּתוֹכָהּ, וְכָפָה כְּלִי חֶרֶשׂ עַל הַגֻּמָּא – לֹא נִטְמָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ" (ויקרא יא,לג) – עַד שֶׁתִּכָּנֵס עַצְמָהּ שֶׁל טֻמְאָה לְתוֹכוֹ. לְפִיכָךְ, הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, שֶׁהוּא קַרְקָעִיתוֹ – הַתַּנּוּר טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חַי נָפַל, וְעַכְשָׁיו מֵת בְּתוֹךְ גֻּמָּא זוֹ.
וְכֵן אִם נִמְצֵאת מַחַט אוֹ טַבַּעַת לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצָאִים טְמֵאִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ – הֲרֵי הַתַּנּוּר טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָּא הַתַּנּוּר, וְהַתַּנּוּר נִבְנָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא נָפְלוּ לְתוֹכוֹ. נִמְצְאוּ בַּדֶּשֶׁן – הֲרֵי הַתַּנּוּר טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה יִתְלֶה.
נִמְצְאוּ בִּנְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, נִרְאִין אֲבָל אֵינָן יוֹצְאִין לַאֲוִירוֹ: אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן – נִטְמָא הַתַּנּוּר כְּאִלּוּ הָיוּ בְּתוֹךְ אֲוִירוֹ; וְאִם לָאו – הַתַּנּוּר טָהוֹר כְּאִלּוּ הָיוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ. בְּאֵי זֶה בָּצֵק אָמְרוּ? בַּבָּצֵק הַבֵּינוֹנִי, שֶׁאֵינוֹ רַךְ בְּיוֹתֵר וְלֹא קָשֶׁה.
ז. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בָּעַיִן שֶׁל תַּנּוּר, בָּעַיִן שֶׁל כִּירָה, בָּעַיִן שֶׁל כֻּפָּח, אִם נִמְצָא מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ – טָהוֹר, וְכֵן אִם נִמְצָא בַּאֲוִיר הָעַיִן – טָהוֹר, שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנַס בַּאֲוִיר הַתַּנּוּר אוֹ הַכִּירָה אוֹ הַכֻּפָּח, אֶלָּא תַּחַת עֹבִי דָּפְנוֹתֵיהֶן הוּא תָּלוּי. וַאֲפִלּוּ הָיָה שָׁם כַּזַּיִת מִן הַמֵּת – טְהוֹרִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בְּעֹבִי הָעַיִן פּוֹתֵחַ טֶפַח, שֶׁהֲרֵי מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּעִנְיַן טֻמְאַת מֵת.
ח. נִמְצָא הַשֶּׁרֶץ בִּמְקוֹם הַנָּחַת הָעֵצִים, מִן הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וְלַחוּץ – טָהוֹר. נִמְצָא בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת הַבַּלָּן, בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת הַצַּבָּע, בִּמְקוֹם יְשִׁיבַת שׁוֹלְקֵי הַזֵּיתִים – הַכֹּל טָהוֹר;
ט. אֵין הַתַּנּוּר וְלֹא הַכִּירָה וְלֹא שְׁאָר מְקוֹמוֹת הַיְקוֹד מִתְטַמְּאִין אֶלָּא אִם נִמְצֵאת הַטֻּמְאָה מִן הַסְּתוּמָה וְלִפְנִים.
י. כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁשּׁוֹתִין בּוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים הַמַּיִם, שֶׁבְּאֶמְצָעוֹ כְּמוֹ רֶשֶׁת שֶׁל חֶרֶשׂ, וּשְׂפָתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה מִן הָרֶשֶׁת כְּמוֹ מַסְרֵק, וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא צַרְצוּר, אִם נִכְנְסָה הַטֻּמְאָה לַאֲוִיר הַמַּסְרֵק לְמַעְלָה מִן הָרֶשֶׁת – נִטְמָא כֻּלּוֹ, שֶׁזֶּה הוּא תּוֹכוֹ שֶׁל כְּלִי זֶה.
יא. כְּלִי חֶרֶשׂ שֶׁהָיָה לוֹ שָׁלֹשׁ שְׂפָיוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ: הָיְתָה הַפְּנִימִית עוֹדֶפֶת וְנִכְנְסָה טֻמְאָה לַאֲוִיר הַפְּנִימִית – כָּל הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבָּאֲוִיר שֶׁבֵּין הַשָּׂפָה הַפְּנִימִית וּבֵין הָאֶמְצָעִית, וְהָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבֵּין הָאֶמְצָעִית וּבֵין הַחִיצוֹנָה, טְהוֹרִים.
הָיְתָה הָאֶמְצָעִית עוֹדֶפֶת וְנִטְמָא אֲוִירָהּ – מִמֶּנָּה וְלִפְנִים טָמֵא, וּמִמֶּנָּה וְלַחוּץ טָהוֹר; הָיְתָה הַחִיצוֹנָה עוֹדֶפֶת וְנִטְמָא אֲוִירָהּ – הַכֹּל טָמֵא. הָיוּ שָׁווֹת: כָּל שֶׁנִּטְמָא אֲוִירָהּ – טְמֵאָה, וְהַשְּׁאָר טָהוֹר.
יב. לְפָסִים זוֹ בְּתוֹךְ זוֹ וְשִׂפְתוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, וְהַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה אוֹ בַּתַּחְתּוֹנָה: זוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַשֶּׁרֶץ – טְמֵאָה; וּשְׁאָר הַלְּפָסִין – טְהוֹרִים, הֵן וְכָל הָאֳכָלִים שֶׁבָּהֶן. הָיָה כָּל לְפָס מֵהֶן נְקוּבָה בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה, וְהַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה – כָּל הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּכָל הַלְּפָסִין טְמֵאִים, שֶׁהֲרֵי הַטֻּמְאָה בַּאֲוִיר כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
הָיָה הַשֶּׁרֶץ בַּתַּחְתּוֹנָה – הִיא טְמֵאָה וְכֻלָּן טְהוֹרוֹת, שֶׁהֲרֵי לֹא נִכְנַס שֶׁרֶץ לַאֲוִיר הָעֶלְיוֹנוֹת, וְאֵין שְׂפַת הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת כְּדֵי לְטַמֵּא כָּל הָאֳכָלִין וְהַמַּשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכָהּ.
הָיָה הַשֶּׁרֶץ בָּעֶלְיוֹנָה, וְהָיְתָה שְׂפַת הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת – הָעֶלְיוֹנָה טְמֵאָה, שֶׁהַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, וְכֵן הַתַּחְתּוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂפָתָהּ עוֹדֶפֶת הֲרֵי הַשֶּׁרֶץ בַּאֲוִירָהּ; וּשְׁאָר הַלְּפָסִין שֶׁבְּתוֹךְ הַתַּחְתּוֹנָה טְהוֹרִים, שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מְטַמֵּא כֵּלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ – כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ טְמֵאָה, שֶׁהַמַּשְׁקֶה מִתְטַמֵּא מֵאֲוִיר הַתַּחְתּוֹנָה הָעוֹדֶפֶת וְחוֹזֵר וּמְטַמֵּא אֶת הַלְּפָס.
יג. טַבְלָה שֶׁל חֶרֶשׂ שֶׁהָיוּ קְעָרוֹת דְּבוּקִין בָּהּ בִּתְחִלַּת מַעֲשֶׂיהָ וַהֲרֵי הַכֹּל כְּלִי אֶחָד, וְנִטְמֵאת אַחַת מִן הַקְּעָרוֹת – לֹא נִטְמְאוּ כֻּלָּם. וְאִם הָיָה לַטַּבְלָה דֹּפֶן עוֹדֵף, שֶׁנִּמְצְאוּ כָּל הַקְּעָרוֹת בְּתוֹכוֹ, וְנִטְמֵאת אַחַת מֵהֶן – נִטְמְאוּ כֻּלָּם. וְכֵן הַדִּין בְּבֵית הַתְּבָלִים שֶׁל חֶרֶשׂ וְקַלְמָרִין הַמַּתְאִימוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
יד. בֵּית הַתְּבָלִין שֶׁל עֵץ שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מִבָּתָּיו בְּמַשְׁקִין – לֹא נִטְמְאוּ שְׁאָר הַבָּתִּים. וְאִם יֵשׁ לוֹ דֹּפֶן עוֹדֵף, שֶׁנִּמְצְאוּ כָּל הַבָּתִּים בְּתוֹכוֹ, וְנִטְמָא אֶחָד מִבָּתָּיו בְּמַשְׁקִין – נִטְמְאוּ כֻּלָּן, שֶׁהַכֹּל כִּכְלִי אֶחָד, וּכְלִי שֶׁנִּטְמָא תּוֹכוֹ בְּמַשְׁקִין נִטְמָא כֻּלּוֹ.
הָיוּ בָּתָּיו קְבוּעִין בְּמַסְמֵר – הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר זֶה לָזֶה לַטֻּמְאָה וְלַהַזָּיָה. הָיוּ תְּקוּעִין בִּלְבַד – הֲרֵי אֵלּוּ חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינָם חִבּוּר לַהַזָּיָה. וְאִם הָיוּ בָּתָּיו נִטָּלִים וְנִתָּנִים – אֵינָן חִבּוּר לֹא לַטֻּמְאָה וְלֹא לַהַזָּיָה.
א. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. הלכות טומאת מת ו,ג, פרה יד,א, מטמאי משכב ומושב ח,ב ועוד. שֶׁאֵין כְּלִי חֶרֶשׂ מִתְטַמֵּא אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ. שאינו נטמא כאשר הטומאה נוגעת בו מבחוץ אלא כאשר הטומאה נמצאת באוויר שבתוך הכלי, גם כשאינה נוגעת בכלי מבפנים. ובטעם הדבר יש שהסבירו שמכיוון שחרס הוא חומר ירוד, חשיבותו של כלי החרס איננה מצד החומר שלו אלא מפני שיש לו תוך שאפשר להשתמש בו, ולכן מיטמא רק מתוכו (רלב"ג סוף פרשת שמיני עמ' 318, וכעין זה ראה אמת ואמונה אות פח). אוֹ בְּהֶסֵּט הַזָּב. כשהזב מזיז את הכלי הריהו מטמא אותו גם מבלי שנוגע בו (הלכות מטמאי משכב ומושב ח,ב). ואף על פי שכלי חרס אינו נטמא על ידי נגיעה בגבו, נטמא הוא על ידי היסט הזב מפני שהמסיט הרי הוא כמי שנוגע בכל הכלי, ולכן נחשב כאילו נגע הזב בכלי מתוכו (ראה הלכות טומאת מת ו,ג). וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים שֶׁנָּגְעָה בָּהֶן הַטֻּמְאָה נִטְמְאוּ. בין אם נגעה בהם הטומאה מבחוץ ובין מבפנים. נִמְצָא הַטָּמֵא בִּכְלֵי חֶרֶשׂ טָהוֹר בְּכָל הַכֵּלִים. כשהטומאה נמצאת באוויר הכלי. וְהַטָּמֵא בְּכָל הַכֵּלִים טָהוֹר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ. כשהטומאה נוגעת בכלי מבחוץ.